פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
היי טק בבית הכבוד
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 22:31)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לד''ר בר ניר תודה על ההקדשה!!!!
יורם המזרחי (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 1:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן ורשימתי/סיפורי ומאמרך מתווים דרך חדשה -נתיב הקאקא!
לדעתי אין הרבה דוגמאות של עיסוק עברי בעניני כיבוד אחוריים...(למעט קיצור שולחן ערוך של ר שלמה גאנצפריד זצ''ל בפרק הלכות בית כסא...)
שוב תודה
יורם
_new_ הוספת תגובה



ישראל בר-ניר: Samorai switch - ניתן לתכנן התקן
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 9:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סמוראי בו, בלחיצת כפתור, מתכנסת/מתקפלת האסלה (המורכבת ממעין ''לוחות'' גליליים זה בתוך זה, בדומה ל''טלסקופ'' המגיח מצינור שואב אבק) למצב נמוך תואם - מצב כריעת סמוראי. זה עבור הגורסים שהחוסן היפני עשוי להתקפד בשיעור קומתו נוכח תפנוקי השירותים הקיסריים.

ופינת ההמשך למאמר ''גם פרש מאפשר עומק''.
במרוצת מאות שנות היסטוריה היו השרותים מעין כסא בעל חור במרכז המושב, שמתחתיו דלי.

הקיסר קרל החמישי, למשל, שליט הקיסרות הרומית הקדושה, שכללה במאה ה- 16 את גרמניה, אוסטריה וספרד ונחלות באיטליה, היה מונרך עסוק מאד בעניני הממלכה.

על כן, נהג ברצף הפגישות והראיונות ועל מנת שלא לאבד זמן, לזמן מפגשים גם בשהותו בבית הכבוד המרווח, כשהמזומן יושב בסמוך אליו בחדרון.

אדם זה, בדומה להמינגווי, צ'רציל או אף מנחם בגין, היה בעל נטיות דיכאוניות, ושנותיו האחרונות, בדומה למר בגין עברו עליו בפרישה מעניני הציבור בגלל הדיכאון שהשתלט עליו.

דומה גם שאנשים דכאוניים שואבים אדרנלין ומרץ אדיר מהעשייה הציבורית, בפרט נוכח אתגרים. אך גם מסתמנת אצלם לעיתים נטייה להאריך את שהייתם בבית הכבוד, ויתכן ששני הדברים כאחד הינם פשר נוהגו זה של קרל החמישי, שאולי לא חפץ שהדכאון ישוב וישתלט עליו בשהייתו בשרותים.
_new_ הוספת תגובה



The health-dietition toilet השרותים הבריאותיים
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 10:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהתקן השירות הדיאטטיקני שגם המדרס הרחב עליו מונחות כפות הרגליים הוא חלק ממנו, יתקבל משקלו של היושב, ויושווה למשקלים קודמים. זאת כאשר בצג על דלת השרותים, יובהר לאדם כמה משקל איבד מאז תשמושו הקודם (לא ''תשמישו'' - שכאן המשמעות אחרת...), כשמצויין עיתוי זה האחרון. בנוסף, חשובה גם המגמה השולית: האם כרגע אתה מאבד משקל בקצב נמוך או גבוה ממרווח זמן נבחר קודם (למשל השבוע האחרון, או שלושת הימים שלפניו - תוכל לבחור- להקליד/או לציין בקול את מרווח ההשוואה).

משוב קולי: אם מגמת איבוד משקלך ירדה דרסטית בטרם הגעת למשקל הרצוי - יושמע צליל דיסוננטי צורם משהו, ואם אף הוספת משקל, יהפוך הצליל לצורם עוד יותר. אם ירידת המשקל צוברת תאוצה - יושמע למשל שיר לכת עליז, לעומת זמרת נכאים למתרשל.

מדידת טונוס שרירים:

ניתן גם למדוד טונוסי שרירים במצב הישיבה (בדומה ל- E.M.G ) או בהתקן הסמוראי (ראה הודעה קודמת), למשל באיזורי הגב התחתון על מנת לחשב יכולת עמידה בתעוקות היום יום, סיכוני כאב גב תחתון או פריצת דיסק, או אף מצב טונוס שרירי גבוה מהרגיל (למשל מגמת עלייה בטונוס - מגמות טונוס שולי ממוצעות עבור איזורי דגימה בגוף), על מנת לציין לאדם שהוא נמצא במצב מתח - מתח עבודה או לחצים פסיכוחברתיים -גבוה מהרגיל. או בסיכוני בעיות טונוס אחרות באיזורי גוף שונים, כגון היישבן או הכתפיים.

על פי מחקר בנושא, הרי שיעור הלחץ והמתחים מחליש גם את המערכת החיסונית. מגמת עלייה מהירה של טונוס כזה מסמנת הגעה לאיזור סיכון בריאותי גבוה - ותסומן בצליל המתאים, שאחריו תושמע מייד מוזיקה מרגיעה ומסיחה, על פי טעמו של האיש, כולל אולי הצגת קליפים מרגיעים או מסיחים מהלחץ בצג המותקן בדלת.

מתקני עיסוי מיוחדים ילושו גם את האדם, תוך זמינות אפשרות כוון עוצמות, מיקומים, ו-mode העיסוי -למשל תצורות דמויות חבטות קלות של כף יד, וכיוצא בזה, או ביתר דיוק, תוכנית העיסוי והמוד שלו, תוך המלצות על עיסוי נבחר במצב הנתון. סביר שבשרותים ונוכח בדיקת מצבו, תהיה העדפה להמלצות ''אוטומטיות'' של המתקן, או משוב מרופא.

מדידת מגמות שוליות של אובדן מהיר של חומרים חיוניים או מצבי מחסור קריטי באמצעות ספקטרום צואה.

למשל אובדני קלציום, מצבי שיעור קלציום נמוך, אובדן המתקרב לבעייתיות של חומרים אחרים אצל אשה בהריון וכד'.
_new_ הוספת תגובה



התקן סגירת הפתח למניעת טחורים ולבורחים
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 10:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מנשותיהם.

מדובר בעניין חשוב ביותר למשתהים בשרותים זמן רב מהנחוץ - דבר המאפיין את החיים המודרנים. וכן לסובלים מעצירות וכד' המשתהים אף הם זמן רב וכיוצא בזה.

למניעת טחורים ובעיות מעיים, חשוב שתהיה אפשרות לכסות את פתח האסלה - לאחר שטיפת הרקטום במים כשנדרש - כך שהאסלה תהפוך לכסא לכל דבר, ולפתחה שוב.

שאלה בענינים כה חיוניים הנשאלת תדירות, גם נוכח פשלות גדולות ובולטות, היא ''מדוע לא חשבו על זה קודם''. ראו התשובה בסעיף 6.11 בספרי ''חלוקת קשב''.
_new_ הוספת תגובה



דרך המעשה הקצר: הכיסניות; בקונגו - מי צריך בורדל?
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 12:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשם איזון על ההפלגה על דרך ההפלגה בדרך הקקא (הגדרת יורם המזרחי) לא אתור את דרך הזן או הטאו, אלא אספר אודות אוכל - קוסקוס במקרה זה, ואודות סקס וקקאו בקינשאסה.

ומעשים שהיו כך היו:

כיסניות

למעדניה הגרוזינית בה דודתי נהגה לאכול בשלהי שנות ה- 70 נכנסו פעם שני שינקינאים.

- מהכיסניות האלה שאת אוכלת, גיברת, אפשר לקבל חררא.

- ומהקוסקוס של שינקין אפשר לקבל אירוע מוחי
- איך את יודעת שאנחנו משיינקין?
- כתוב על העטיפה: האחים מופץ - קוסקוס, גיובץ וגולש, שינקין 14.

יש המעידים שבעקבות המפגש הטראומתי, עברו הללו לשינקן בחולון, לאחר תחילת העליה הרוסית.

בקונגו מי צריך בורדל?

רציתי לספר לכם משהו על זכרונותי עם הסבתא ניקול בקונגו הבלגית של סוף שנות ה- 50, והפונדו/י עם שמאלץ הנימוח שהיתה מכינה. אך חבר טוב שלי הוציא תואר בהנדסת מים באוניברסיטת ''פטריק לומומבה'' במוסקבה ועובד כיום במנהל הכינרת, ולכן אחשה.

ממחשבה שנייה ומתשוקה ראשונית, בכל זאת, אספר את השתלשלות הדברים המסעירה אותי ברגעי מוסיקת ג'ז או רגיי של בין ערביים או שעות אשמורת אחרונות עד ימינו אלה:

בהזדמנות כלשהי פגשתי באיזה פקיד קולוניאלי דוחה בפרצופו התאוותן ובמשמניו הלבנים, שהשמש האפריקנית רק האדימה אותם עד לזרה.

הוא סיפר לי שעזב את בריסל בגלל שהבחורות שם נטשוהו לנפשו. תאר לך, נהג לאמר, פה מספיקה תנועת אצבע צרידה ומייד הן מתפשטות ומתמסרות לי. משוגעות על לבנים.

''בקונגו מי צריך בורדל?''. היה המוטו שלו.

''באירופה מביא אבאה'לה את בנו לדפיקה הראשונה לבורדל. רק שכאן, מי צריך בורדל?''

כשסבתא ניקול עזבה עם משאית עמוסה בשקי קקאו לקינשאסה, חשבתי על דבריו.

שכבתי במיטתי, העטופה בכילה נגד יתושים, והעמדתי פנים כמעיין בספר ילדים, כאשר ניף, אחת מהן, צעירה ובעלת חזה גאה פסעה פנימה לאחר ה-
Niff, viens-toi הצרוד-קמעה שלי.

רגע, אמרתי שאחשה (מנהל הכינרת וכל זה).

קישורים:
כיסניות: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=820&rep=49643&...
קקאו בקינשאסה: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=820&rep=49710&...
_new_ הוספת תגובה



ישראל-כמה השקעה כספית ומחשבה בעבור קא,,,
סוריא (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 18:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כמו שציינתי בסיום המאמר שלי
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 21:18)
בתשובה לסוריא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה טוב כשאין לאומה דאגות אחרות, הלוואי עלינו.
_new_ הוספת תגובה



לישראל - המאמר מתיחס לנושא השירותים
ראובן גרפיט (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 21:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביפן ,בטעות מניח שהנושא חדש.
בשנות ה 80 המתקדמות, בעת שעסקתי בתחום תקשורת המחשבים, רשתות תקשורת מפעליות ושל קויי היצור (קישור מכונות cnc nc ) ניסיתי להקים קבוצה שיפתחו תקשורת לבתים חכמים. את הקבוצה גיבשתי עם מפתח הרשתות של חברת בינת תקשורת, וחבר מתדיראן. לצורך זה למדנו את הנושא מכל הזויות שלו. עוד אז התברר שנושא עתידי לפיתוח הינו הבית החכם. בית חכם הינו מבנה שבאמצעות מערכת החשמל , המים,התקשורת ובליווי תקשורת מחשבים - ניתן להפעיל כל אביזר (עם סנסור מתאים וכרטיס תקשורת) בבית. החל מהתריס והחלון, המשך בכל הציוד החשמלי בבית, כולל קומקום הקפה, דוד המים, המשך בתאורה, וציוד אספקת המים כמו ברזים, אמבטיות ושירותים. וכן כמובן גלאי אש, שיטפון והזעקה מפני גנבים.
בית הכבוד הופך להיות אתר לעליה לרגל / לשבת.
סנסור בדלת מזהה אותך. נכנסת, סימון בחוץ שהמקום תפוס. התאורה נדלת עם כניסתך וכבה עם צאתך. ביפן, שקר מאד בחורף, רצוי מאד שהחדר מתחמם עם כניסתך (או שהבית מתחמם זמן מה לפני בואך), האסלה הקרה מתחממת, מוזיקה מתאימה מופעלת, השטיפה וניגוב ללא יד אדם (נוסח בידה עם מים מחוממים ויבוש בהתאם).
למרות שחלפו כ 20 שנה מאז - הנושא לא צלח כלכלית, עובדה , לצערי הרב , שעזבתי את התחום.
איני יודע , ואולי תרחיב, מדוע צץ הנושא מחדש?
_new_ הוספת תגובה



לראובן: אולי מפני שיפן במגמת נסיגה כלכלית מול
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 11/10/2002 שעה 0:17)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצמיחה הכלכלית והאוריינטציה חסרת הגג לכאורא של יצרנות ועבודה קשה בשנות ה- 80.

כאשר מסתמנות מגמות גג כלכליות, מסתבר כנראה שמתפשטת המגמה של צריכה שאינה נראית פונקציונלית ישירות - מגמות צריכת מותרות הנראות עודפיות, לעומת יתר אתיקה ''פרוסטנטית'' אסקטית (מתנזרת/חסכנית) ונמרצת המאפיינת תנופת יצרנות חסרת גג לכאורא.

נ.ב. אני רואה עצמי תלמיד של דניאל קהנמן, חתן פרס נובל לאחרונה בכלכלה - אף שהאיש הינו פסיכולוג מחקרי, וב- 73 כתב ספר חלוצי בנושא הקשב Attention and Effor בו מיושמת גישה של הקצאת משאבים מתוך מאגר יחיד של משאבי מאמץ/עיבוד מידע, גישה שהישפיעה עלי רבות בעבודותי. ציטטתי ודנתי במחקריו בהרחבה בספרי, והוא האדם הראשון אליו שלחתי ספרי לארה''ב במהדורתו הראשונית, ב- 91.

אמרתי לו אז כי עבודתי משקפת אינטגרציה נרחבת בתחומים שונים בפסיכולוגיה וסינטזה מקיפה. הוא אמר לי כי ספרי רציני ביותר ואף יותר מזה, אך אולי הזמן אינו בשל לסינטזה מקיפה כזו.
_new_ הוספת תגובה



שרון, נראה לי שאתה צודק אך יש מורכבות וחוסר הבנה
ראובן גרפיט (שבת, 12/10/2002 שעה 14:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמיתית בכל תחום הצמיחה. מהי צמיחה אמיתית? מה גורם לצמיחה - האם השקעות והמצאות כסף? אם כן מהו כסף אמיתי (ברמז להתפוצצות הבועה הארה''ב ובכל שווקי הבורסות בעולם). מהו כסף בעידן הכסף האלקטרוני - שיש לו השפעה רבה על המכפיל.
כמה כסף אמיתי צריך להיות בשוק - כאשר החברות בעלות הגישה הסוציאליסטית תומכות במספרים ההולכים וגדלים של אנשים לא יצרנים (אין בכך ביקורת אלא ציון עובדה), כמו זקנים המאריכים ימים, חולים ששמאשפזים אותם על חשבון הציבור, מובטלים, ילדים וצעירים היוצאים לשוק העבודה בגיל מבוגר, צבאות משטרות, סטודנטים, עובדים סוציאלים, פקידים ועוד ועוד.
מצד אחד - על מנת לפרנס את כל אותם אנשים הלא יצרנים - יש להדפיס כסף, מצד שני - להדפסה יש השלכות רבות.
כל נושא הייצור בבעיה: פעם יצור היה קשור למשאבים. היום היצור - בחלקו הגדול - ''לופטקשפט'' עניני אויר.
כל ההי-טק , תוכנה ומוצרי האינטרנט - היכן הם נמצאים?.
בקיצור - הנושא מרכב ולא פשוט להתמודד עימו. אשמח להחליף עמך רעיונות בנושא.
_new_ הוספת תגובה



לראובן - ראה הודעתי המתוקנת בקישור למטה -
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/10/2002 שעה 21:08)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלכלה וצמיחה במאבק: ערכים, פסיכולוגיה כלכלית, צמיחה ונסגנות

קישורים:
ערכים ממשיים, פסיכולוגיה כלכלית , צמיחה ונסגנות: תגובה 4627
_new_ הוספת תגובה



שרון - אשמח לדון עימך בנושאר באתר או בדואל!
ראובן גרפיט (שבת, 12/10/2002 שעה 14:08)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



צמיחה, מיצוי משאבי אנוש ומנחשלי רגרסיה
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/10/2002 שעה 21:42)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקישורים הבאים עוסקים הן בגורמי רגרסיה כלכליים, הן במערכות שכר המאפשרות מיצוי יכולות. והן בחינוך כדרך להרחבת משאבי אנוש שהינם תואמי-דרישה, יוזמי ומרחיבי נתיבים ויעילים. וכן ב''עבודת אמת'' - מימוש עצמי כיתכנות (פיזיביליות) והתייעלות ברמת הפרט.

קישורים:
חינוך ומערכות תגמול מקדמי צמיחה מול מנחשלי רגרסיה: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=51038
מיצוי ושיבוח משאבי אנוש ברמת הכלל ורמת הפרט: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=49956
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי