|
|
|
קראתי בעניין מאמר של אורי מילשטיין (פורסם באתר אחר) על מה שאפשר,אולי,לכנות ''החשיבה הגרעינית של ישראל'' ומצאתי פן נוסף בדוד בן גוריון ז''ל,שכבר בשנת 1947 חשב על כח גרעיני ורמז לכך גם בנומבר 1948.
השאלה המתבקשת מהמאמר היא : האם בן-גוריון טעה,או שמא הקדים חשיבה עד כדי שצפה עתיד?
(קטע חשוב בציטוט ב.ג שעשה אורי,נוגע לראייה הכוללת שלו על התגובה הערבית להקמת מדינת ישראל והאפשרות שהעולם הערבי יתעשת בעתיד ו..ימצא כמאל אתא-תורק משלו...)
אינני בטוח שעצם העיסוק ברעיון פצצה גרעינית היה מוטעה,גם אינני בטוח באיזה שלב החלה ישראל לצעוד בנתיב הגרעיני? (בשנים 1959-60 כשהוקמה הקמ''ג מבצע שהוגדר לצרכי כיסוי כהקמת מפעל טכסטיל....נשלחתי כמה פעמים לסייר מסביב לאתר הבניה,לגלות סיירי מודיעין מצרים וכבר אז היה מוזר בעיני כמה חשיבות מייחסים המצרים ו...צ.ה.ל למפעל בדים...) אך התקופה היתה זהה פחות או יותר לימי המאמץ המצרי להקמת מערך טילים ארוכי טווח,חמושי ראש קרבי עם פסולת גרעינית ורק היסטוריון החוקר יוכל לקבוע מה קדם למה....
באשר לעצם השאלה,הרי ששאיפה גרעינית שייכת בימינו ''לארסנל המאוויים'' של כל צד לוחם,או הנתון במאבק פוליטי-צבאי-היסטורי , מרמת מדינה ועד רמת אירגון טרור והוא ניכר בפרט במצבי עצמה צבאית ממשפחת ''מעצמות מרחביות'' כמו ישראל או מצריים,עירק הודו סין פקיסטן צפון קוריאה וכדומה....
מדינות אחרות,שמאז תום מלחמת העולם השניה השתתפו במלחמה הקרה,יכלו לפטור עצמן מצורך להתמודד עם הבעיה,מפני שחסו בצל מטריה גרעינית שהעניקו מעצמות עולמיות.כך מדינות ברית-וורשה או נאט''ו ובשעתו גם סנט''ו(ברית המרכז/ברית בגדד) ששבקה חיים לכל חי והסכמי הגנה בדרום מזרח אסיה.
חלומה הגרעיני של אירן למשל,החל עוד בימי השאח רזא פהלווי,שהתכונן,בעזרת מדינות ידידות, לפתח יכולת גרעינית משלו (הרומן הפוליטי שכתבתי על אירן עוסק באחד מהבטי השאלה) והוא נקטע,באופן זמני בלבד,בגלל מהפכת אייטולא רוח'אללה חומייני ובריחת מוחות חפוזה ממרכזי המחקר האירנים ,מצב די דומה לחלום הגרעיני של דרום-אפריקה...
הלקח הוא ששאיפה גרעינית מרחבית,אף שהיא משפיעה על מהלכי ישראל,אינה קשורה בהכרח רק לסכסוך הערבי-ישראלי וברור שחלום הפטריה של צאדם חוסיין אל תכריתי קשור לשאיפות הגמוניה מרחבית מעבר לתקווה לחסל את מדינת ישראל.
אם כך, הרי שיש מקום לבניית יכולת הרתאה גרעינית וצורך למנוע יכולת כזו מכל אויב אפשרי,כפי שישראל עשתה בפרשת כור אוסעירק.....עצם העובדה שעירק פלשה לכווית ולפני כן ניסתה להכריע את אירן,מעידה על כך שחלומות העצמה של הרודן העירקי אינן קשורות רק לישראל....
לדעתי אנו חיים בתקופת מלחמות קטנות עד בינוניות ללא התפרצות התלקחות בין לאומית מקיפה -רק בזכות מאזן האימה וכשר ההרתעה של מעצמות-העל,שמאז סוף שנות הארבעים נמנעו מחתירה פעילה להגמוניה אוניברסאלית,כשהבינו שאף אחת לא תנצח יותר מניצון פירוס....אפשר למשל לבדוק ולמצוא כיצד אותר הסכסוך בקוריאה,איך לא התלקחו מלחמות בעקבות ארועי הונגריה או צכסלובקיה, כשביקשו להסיר את העול הסובייטי ובעיקר איך נוטרל משבר הטילים בקובה כדי להבין את הצד המועיל של המפלצת הגרעינית......
אינני יודע מה הביא לרצף מחשבות-תכנון-ביצוע אצל דוד בן גוריון ז''ל וממשיכיו,אך נדמה לי שהללו ביקשו להקדים רפואה למכה,להיות ראשונים להתעסקות עם חרבו של דמוקלס.....
מכל מקום.נכון להיום.טוב לדעת שישראל חזקה משכנותיה ובידיה יכולת לא רק להתגונן,אלא אם תחליט (השאלה מי יהיה בשלטון...)לפתח בעתיד הנראה בעין דמיון ויזמת הדברות כלל מרחבית,לפירוז ופירוק נשק השמדה המוני.
השאלה תהיה איך להביא את ''הפרטנרים'' למצב של דו או רב שיח?!
בינתיים אנחנו,כמו אחרים,ממשיכים לשוטט במבוך המסוכן של פיתוח עצמה גרעינית,מבוך אפל וחשאי בו קשה למצוא צד ''שיוותר ראשון''.....
אגב,רק כהערה....גם ארגנטינה ניסתה להצטרף ''למועדון'' ואפילו שתפה פעולה עם מצריים ועיארק ,לפחות בתחום פיתוח טיל ארוך טווח,פרוייקט שנקרא ''קונדור'' ושבק עם התמוטטות יחסי מצריים עיראק (בסוף שנות השמונים)וסוף עידן הגנרלים של בואנוס-איירס.
|
|
|
על ''התגרענות'' מאמרו של אורי
