אותי זה מרגיז:
כל מי שנסע בענייני עסקים לאירופה יודע שהשירות הניתן על ידי חברת התעופה הלאומית לאנשי עסקים הוא, איך לאמר, לא מספק. מספר היעדים שחברת התעופה משרתת הוא קטן, זמני הטיסות לא מאפשרים קישורים נוחים, וגרוע מכך, אם יש צורך לקנות כרטיס המשך בחברת תעופה אחרת, צריך כרטוס נפרד אותו יש לעשות מחדש במדינת המעבר, כולל עמידה בתור מחדש ולפעמים, הוצאת הכבודה.
גרוע מכך, המחיר אינו תחרותי, וסוכן הנסיעות של החברה בה אתה עובד, או שלך אם אתה עצמאי, לא ירצה לשלם עוד 100 או 200 דולר עבור הכרטיס.
הוסף נא לכך את העובדה שיום ששי בעולם הוא יום עבודה, ואיש העסקים או מהנדס התוכנה מעוניין לשוב לביתו (וכאן מוזמנים קוראי שומרי המצוות לעצום את עיניהם בחלחלה) ביום ששי בלילה או בשבת לפנות בוקר.
מה הפיתרון? יש פתרון מצוין: בשעה 0530 בבוקר יוצאות טיסות של לופטהנזה, סוויס, אוסטריין אירוויס, ובמידה פחותה אליטליה (הם פשוט יאבדו לך את המזוודה ויתנו לך שירות דפוק במטוס ישן כך ששכרך יצא בהפסדך), ואף בריטש אירוויז. עם הגיע הטיסה לאירופה תוכל לטוס למגוון רחב של יעדים באירופה ובעולם. כך טסתי פעמים רבות לפינלנד, לשבדיה, לערים בגרמניה, לאדינבורג, למכסיקו, ולמזרח הרחוק. ביום ששי אחר הצהרים חזרתי במסלול ההפוך והגעתי ארצה בששי בלילה או בשבת לפנות בוקר כך שהספקתי עוד לבלות כמה שעות בסוף השבוע עם משפחתי.
כנגד הטיסות הללו הכריז שר התחבורה אביגדור ליברמן מלחמת חורמה, וזאת כדי להגן באופן מלאכותי על חברת אל על. איך זה נעשה? על ידי תעריפים זולים יותר? הצחקתם אותי... קוד שיירינג עם חברות אחרות? לא ולא... טיסה בשבת? נו באמת...
בפעם הראשונה בתולדות המדינה עלול מאבק בין חברות תעופה לחולל משבר בינה לבין מדינה אחרת. בעקבות דרישת מינהל התעופה האזרחית מחברת התעופה הגרמנית לופטהנזה להקטין את היצע המושבים שלה בקו לישראל ב 50% עלולה גרמניה להגיב בצעדים מקבילים, דבר שעלול לפגוע ביחסי שתי המדינות.
באופן דומה פועל משרד התחבורה באגרסיביות נגד החברה האוסטרית, האיטלקית, השוויצרית ומאיים בצעדים דומים נגד חברות אחרות.
הסוגיה נמצאת כרגע בדיון בבג''צ, שבינתיים הוציא צו המונע כל שינוי במצב. הפסיקה הסופית בנושא תתקבל במהלך הקיץ הקרוב. השאלה היא האם יכולה הממשלה למנוע מחברת תעופה זרה להציע בקו לישראל כמה מושבים שהיא רוצה? וגם: האם דרישת מינהל התעופה נובעת מן הרצון להיטיב עם הנוסע או עם חברות התעופה הישראליות, ובראשן אל-על?
הטענה של אל-על פשוטה: יותר מ-70 אחוז מנוסעי לופטהנזה בקו ישראל-גרמניה ממשיכים בטיסות החברה ליעדים אחרים, בעיקר בארצות-הברית. זה מאפשר לה למכור את הטיסות מגרמניה ליעד הסופי במחירי ''היצף''
כל מי שלמד אי פעם קורס בסיסי בכלכלה יודע שאלה אינם מחירי היצף. מחירי היצף הם מחירים מתחת לעלות שנועדו להוציא מתחרים מהשוק. חברת לופטהנזה וסוויס לא רק שאינן מציעות מחירי היצף אלא מוציאות מטוסים גדולים וחדישים, בתפוסה של 100%, עם שרות מצויין ומחירים תחרותיים, ועוד מרוויחות רווח נאה על הקווים לישראל וממנה.
שיטה נוספת באמצעותה ביקש ליברמן לפגוע בתחרות היא נסיון לחייב את חברות התעופה להוציא את טיסותיהן מאוחר יותר כדי למנוע מהן להציע קונקשן נוח ללקוחות, כביכול בטענה של מפגעי רעש. הבעייה בכך היתה שזה היה צריך לחול גם על אל על, שכידוע מוציאה את הטיסות במטוסים הגדולים והרועשים ביותר בעשה 1 בלילה.
כעת, בלחץ אל על, פנה ליברמן לשימוש בשיטת הברוטליות ביותר - הוא פשוט דורש להקטין את היצע הטיסות באופן דרסטי כדי שלנוסעים לא תהיה ברירה אלא לשלם יותר ולטוס באל על. אני למשל, הייתי צריך לבחור,בנסיעה לפגישות עבודה באירופה, בין העדרות מהיום האחרון של המפגש, לבין השארות באירופה עד מוצאי שבת, דבר הכרוך בעוד מאות דולרים של הוצאות על כרטיס יקר יותר, לינה וארוחות, וגם הייתי מפסיד את השבת עם בני משפחתי.
כל זה קורה בממשלה שחרתה על דגלה כלכלת שוק, תחרות חופשית ושיפור השירות לאזרח.
תעשו לי טובה , פאצים יקרים ואל תתחילו לספר לי ששרי תחבורה מה''סמול'' היו מתנהגים אותו דבר. ייתכן מאד וזה נכון, אבל זה לא עושה את התופעה למרגיזה פחות או לצודקת יותר.
תקנו אותי אם אני טועה.
רוממות התחרות בגרונם והפרוטקציוניזם שולט בגרזנם
