הכניסה שלי לאינטרנט נעשתה דרך פא''צ. אורי מילשטיין ביקש שאגיב על מאמרים שלו בפא''צ ומתוך כך נכנסתי למדיום הזה. מאז שנכנסתי לאינטרנט כמעט כל המאמרים שלי בפא''צ הם חומרים מקוריים. כלומר מאמרים שנכתבו במיוחד עבור פא''צ או שפרסומם הראשון היה בפא''צ. למרות שבינתיים התחלתי לכתוב גם במקומות אחרים כמו אתר מנהיגות יהודית, אני ליכודניק, קולמוס נט, וקטיף נט. מאמר זה שונה ויש לו היסטוריה משונה.
אלכסנדר מאן, שכתב בעבר הרבה בפא''צ, פתח
בלוג. לפי בקשתו הגבתי מדי פעם בבלוג זה. בענינים שנגעו לנצרות הוא הזמין תגובה מניקולא בגלין. ניקולא הוא גוי צרפתי קתולי חובב השפה העברית שפתח אתר בעברית בשם
קתולים. ובכן, בתיווך של אלכסנדר מאן נוצרו ביננו קשרים וכך התחלתי להתעניין ביחסים בין הנצרות ליהדות תחום שעד לא מזמן הייתי אדיש אליו לחלוטין. ולא לחינם כתבתי בין הנצרות ליהדות כי בעצם עבור היהדות אין לנצרות מה לתרום כפי שאני מסביר במאמר.
לפי בקשתו של ניקולא כתבתי את המאמר המצורף עבור אתר קתולים, והריני מצרף אותו כאן עבור קוראי פא''צ שאולי מי מהם ימצא בו ענין.
הנצרות היא תופעה מוזרה.
תארו לעצמכם שיום אחד דופק מישהו אצלכם בדלת וכשאתם פותחים הוא מודיע לכם שהוא זה אתם ואתם אינכם אלא מעין רוח רפאים מהעבר. ולכן כל רכושם הרוחני והגשמי עובר אליו.
סביר להניח שבשלב הראשון פשוט תתעלמו ממנו במחשבה שהוא איבד איזה בורג בראש. אבל, אם אותו אדם יתחיל להתנכל אליכם בשיטתיות, להרוס את רכושכם, להרוג את קרוביכם, וכל זאת משום שאתם מתעקשים להתקיים ולא להעלם, הרי סביר שתאלצו להתיחס אליו בדרך כל שהיא.
ובכן, זה בדיוק מצבה של היהדות ביחס לנצרות. הנצרות היא יצור שהופיע יום אחד ומכריז על עצמו שהוא הוא היהדות ומגבה את תביעתו באש ובחרב.
צריך לשים לב, היהדות היא מערכת בפני עצמה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים לעומת זאת הנצרות היא מעין צמח טפיל הצומח על העץ היהודי. היהדות אינה זקוקה לנצרות בשום צורה לעומת זאת בלי יהדות אין נצרות.
הנצרות היא הבת הסוררה המנסה להתנקש כל הזמן בחיי אימה הורתה. להוריד אותה ביגון שאולה ולרשת את רכושה הרוחני והגשמי.
מה אם כן נדרש כדי להביא לנורמליזציה בין האם לבין הבת הסוררה?
ובכן, ליהדות אין דרישה בעצם כלפי הנצרות. מה אנו מבקשים? שיעזבו אותנו בשקט! שום דבר מעבר לזה. הנצרות אינה בעיה עבור היהדות. הבעיה נמצאת בצד השני של המשוואה - קיומה של היהדות היא בעיה עבור הנצרות. כי כל זמן שהיהדות קימת תביעתה של הנצרות להיות יורשתה של היהדות אינה סבירה. כל זמן שהאם קיימת אין הבת יכולה לרשת אותה. רק לאחר שהאם תעלם תוכל הבת ליורשה.
זהו הדחף האדיפלי המקנן בתוך הנצרות ודוחף אותה לרדוף את היהדות.
אם כן, השינוי הנדרש מהנצרות הוא שהנצרות תתחיל לראות את היהדות כבעלת זכות קיום בפני עצמה. או במילים אחרות הסתלקות גמורה מהמסיון בקרב היהודים.
גם כאן צריך לציין שאין המשוואה שקולה - בעוד שהיהדות ביסודה אינה שואפת להפוך את כל באי העולם ליהודים, וממילא קיומם של נוצרים או אחרים אינו מהווה בעיה עבורה, הרי הנצרות שואפת להפוך את כל באי העולם לנוצרים כולל היהודים, ואולי אפילו דווקא את היהודים.
התרשמותי האישית היא שהיום זרמים חשובים בנצרות מנסים להיענות לתנאי הבסיסי הזה ולתת ליהדות בעולמם זכות קיום עצמאית.
השאלה היא מדוע?
באשר לקתולים נראה ששואת אירופה וחלקה של הקתוליות בה זעזע את הותיקן. תקומת מדינת ישראל העמידה בפניהם אתגר תאולוגי נוסף.
כיצד רוח הרפאים היהודית חזרה לתחייה?
כפי הנראה הדרך שבה יוחנן ה-23 בחר להתמודד עם הבעיה היא שליהדות זכות קיום עצמאית והיהודים יכולים להגיע לישועה בלי לעבור דרך הצינור הנוצרי. תקופתו של פאולוס השישי שבא אחריו ציינה כנראה נסיגה לאחור, אולם האפיפיור הנוכחי יוחנן פאולוס השני המשיך במסלול שקבע יוחנן ה-23.
כשהיא עוברת ייסורים והתלבטויות נראה שהכנסיה היום הולכת ונענית לשתי הדרישות הבסיסיות של היהדות. קודם כל, ליהדות וליהודים זכות קיום עצמאי בעולם ללא קשר עם הנצרות. שנית, גינוי חריף של כל גילוי של שנאת ישראל הן בפועל והן בצורה מילולית בלבד.
החל מנקודה זו אנו גולשים לבעיה נוצרית פנימית - לאור מהלך זה איך הנצרות רואה את עצמה? אם היא אינה היהדות אז מה היא כן? מה הקשר בינה לבין העץ שממנו ועליו היא צומחת?
יתכן וכאן, בכניסה של היהדות לתוך דו שיח עם הקתוליות, תוכל היהדות לתרום איזה תרומה שתשחרר או לפחות תקל על הדחף האדיפלי המקנן בתוך הנצרות.
הדרך השניה היא כנראה דרכם של הנוצרים האוונגלים.
לפי אמונתם צריך להחזיר את השעון לנקודת האפס - למצב ששרר לפני הופעת ישוע. לאחר שהשעון ההסטורי יחזור לאותה נקודת אפס יחזור ישוע ויופיע ויגאל את האנושות. על מנת לחזור לאותה נקודה על עם ישראל לחזור לארצו ולבנות מחדש את בית המקדש כתנאי הכרחי להתחדשות העולם.
הנקודה היא שעל מנת לקיים יחסים טובים אתם הם נדרשים לותר על הניסיון לנצר יהודים בהווה. כלומר לא אכפת לנו שהם יטענו שלאחר חזרת כל היהודים לארצם ובנין בית המקדש כולנו נתנצר, מה שאנו דורשים מהם שיתנגדו לכל נסיון לנצר יהודים היום. תהיה הסיבה אשר תהיה, בין שלפי הבנתם התנצרות כזו מונעת את ביאתו האמיתית של ישוע לדעתם או תהא כל סיבה אחרת.
צריך לציין שהשבוע התקיים בירושלים טכס הוקרה לנוצרים האוונגלים אבל ראש עירית ירושלים סרב להשתתף בו כי אחד ממקבלי תעודות ההוקרה סרב להודיע על התנגדותו למסיון בקרב היהודים.
לפני זמן מה היה ראיון עם הרב בני אלון והמראיין שאל אותו האם לא מפריע לך שהנוצרים הללו מאמינים שלאחר בנין בית המקדש כולנו נתנצר? הרב אלון חייך ואמר לו: ומה אתה חושב שאני מאמין? לאחר בנין בית המקדש וביאת המשיח כולם יתגיירו...
גם כאן השאלה היא איך הנוצרים הללו תופסים את עצמם?
נראה שחלק מהם לפחות תופסים שקיומה של הנצרות בעולם מטרתו לסייע לעם ישראל להיגאל. ובכן כל זמן שהסיוע הזה אינו על ידי ניצור היהודים אלא אדרבה החזרתם למקורותיהם הרי ניתן לקיים דיאלוג עמם.
חוץ מזרמים נוצריים מאורגנים הרי יש לא מעט אנשים המגדירים את עצמם כנוצרים והם אוהבים את ישראל בלי קשר לתאולגיה נוצרית כזו או אחרת אלא פשוט מתוך אהבת התנ''ך שלהם. יתכן ודוקא זרם זה של נוצרים פשוטים הוא הגדול ביותר. כמובן שמולו יש גם זרם אחר של נוצרים פשוטים שהם שונאי ישראל. אלא כפי שהעיר הרב שאר ישוב כהן הרב הראשי לחיפה וראש משלחת הרבנות הראשית לקשרים עם הואתיקן - בחזית זו היום הכנסייה הקתולית (לפחות כל זמן שהאפיפיור הנוכחי עומד בראשה) היא בעלת ברית של עם ישראל ולא אויבת.
כאן אנו מגיעים לשתי חזיתות חיצוניות.
הראשונה, אינני חושב שלנצרות יש משהו לתרום להבנת היהדות. בכל אופן לא בגדול. לעומת זאת ליהדות יש הרבה מה לתרום לנוצרים אם הם רוצים להבין את עצמם את דתם ואת תרבותם. השאלה היא האם הם רוצים בכך או שהדבר מתפרש אצלם כפגיעה בערכיהם ובאמונתם.
החזית השניה היא כלפי הבת הסוררה השניה - האיסלאם.
האיסלאם מהוה היום איום חמור על המשך הציויליזיציה האנושית בכלל. לא רק איום לאומי דתי או מדיני, אלא איום על עצם האפשרות לקיום כל שהוא על פני כדור הארץ. האם ברית בין הנצרות ליהדות תוכל לסלק או למתן את האיום הזה?
הנצרות בעיניים יהודיות
