אני כותב מילים אילו בבוקר יום רביעי, בפרוץ השביתה במגזר הציבורי.
מרגיזה אותי ההפקרות של עובדים במגזר הציבורי, אשר מקבלים את שכרם מכספי משלמי המיסים לסוגיהם. ברור שהעילה לשביתה הינה בסכסוך בין עובדים של המגזר הציבורי. מצד אחד ראשי הרשויות המקומיות (עובדי ציבור למהדרין), ומצד שני עובדי הממשלה (האוצר) גם הם עובדי ציבור למהדרין.
כתוצאה מעקשנותם של שני הצדדים, משביתה ההסתדרות את כלל מקבלי המשכורות מחשבונות משלמי המיסים מכל המגזרים...
מי שסובל מכך הם שוב משלמי המסים. תופעה זו היא תולדה של שלטון ההסתדרות במשק, בעשורים העליזים, של תחילת קום המדינה. אין ספק שעובדים צריכים לקבל משכורת.
על זה אין וויכוח.
מדוע להמתין לשביתה כדי לפתור את הסכסוך?
מדוע לא לפנות לבג''ץ שיפסוק בעניין?
(הרי על כל שטות פונים היום לבגץ).
מדוע (למשל) שלא לתת לראשי הרשויות הבעייתיות, אולטימטום כי תוך כך וכך זמן,
הם יוחלפו בוועדה קרואה, לניהול הרשות שהם עומדים בראשה?
אפשר למצוא עוד הרבה פתרונות אשר יחליפו את השביתה...
ההפקרות של מקבלי שכר ממיסי הציבור
