התאבדותו של מוני פנאן ז''ל, שהיה שנים רבות מהדמויות המרכזיות בכדורסל הישראלי ובקבוצת מכבי תל-אביב בפרט האירה על צדדים אחרים בעיסוקיו שקשורים לספורט ולספורטאים למרות שאינם ספורט. לפי מבול הכתבות והידיעות בתקשורת, עסק מוני פנאן בניהול ''
בנק פרטי'' שגייס כסף בעיקר מאנשי ספורט הכדורסל ושילם להם ריביות גבוהות (לפי הכתוב כ-1.5% בחודש) במזומנים מדי חודש בחודשו.
מי שעוקב אחר נושא ה''בנקים הפרטיים'' יודע שמדי שנה-שנתיים אנו קוראים על אדם זה או אחר שפיתה עשרות אנשים להפקיד בידיו את חסכונותיהם, הבטיח ושילם זמן-מה ריבית גבוהה ויום אחד נעלם עם כל כספם. מה שמאפיין תופעה זו הוא קודם-כל כישרונם הנדיר של אנשים אלו לעורר אמון עיוור בדבריהם וביכולתם להרוויח כסף ומנגד טיפשות מדהימה משולבת בתאוות בצע גדולה של הפתאים שנתנו לאנשים אלו את כספם.
כך שמענו על מנשה מזרחי שניהל בנק כזה במשך 5 שנים והפיל בפח 60 איש ו-20 מיליון ש''ח (
הפעיל בנק פרטי). גם שמענו על יהודי בשם גלר שנהג ב''צניעות'' ולקח רק פיקדונות של 100,000 ש''ח ו''גנב'' רק 2 מיליון ש''ח (
פתח בנק פרטי). שמענו גם על עובד התעשייה האווירית שפתח בנק כזה במקום עבודתו וחמס מחבריו 4 מיליון ש''ח (
בנק פרטי התמוטט).
אלה הן דוגמאות רק מהשנים האחרונות. אני יודע, מידע אישי, כי רבים מהמקרים אינם מתפרסמים מאחר והמפקידים מתביישים במעשה הפיתוי האווילי שחוו וגם אינם מאמינים באפשרות של השבת הכסף. לכן הם נמנעים מלהתלונן במשטרה.
האפשרות להבטיח ריבית כה גבוהה (1-1.5%לחודש) למשך זמן רב אפשרית רק בדרך אחד. מתן הכסף שהופקד כהלוואה ליחידים ולעסקים במסגרת ב''השוק האפור''.
''השוק האפור'' הוא למעשה שוק אשראי משני. הבנקים הם שוק האשראי הראשוני והשוק האפור הוא המשני. פירושו של דבר, שאדם שביקש אשראי בבנק ונדחה, פונה לשוק המשני, לשוק האפור (
מי לוקח הלוואות בשוק האפור והאם זה מסוכן?).
השוק האפור היה קיים מאז ומתמיד. כאשר אבותינו אסרו על נטילת נשך הם לא התכוונו לבנקים הם התכוונו למלווים הפרטיים שגבו ריבית כה גבוהה שבתים נהרסו ומשפחות נזרקו לרחוב.
בשנת 1993 הסדירה הכנסת את פעולת השוק האפור בחוק ''הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות-1993'' את נושא הריבית שהמלווים יכולים לגבות (בערך פי שנים וחצי מהריבית בבנקים) וכן את חובתם בניהול ספרים, דיווח ותשלום מע''מ. אך בפועל הריבית גבוהה יותר בגלל אופן החישוב שלה והעמלות שהמלווים גובים מהלווים.
יש להבין כי אופן חישוב הריבית יכול להגדיל במידה ניכרת את התשלום בפועל.
כאשר אנו רוכשים אגרת חוב בבורסה אנו מקבלים ריבית פעם בשנה (ריבית שנתית) או לעיתים רחוקות, פעמיים בשנה(ריבית חצי-שנתית). כאשר אנו נוטלים אשראי בבנק, אנו מחויבים בריבית כל שלושה חודשים (ריבית רבעונית), אך כאשר אנו נוטלים משכנתא אנו מחויבים בשיטת הריבית ''האכזרית'' ביותר הקרויה ''שיטת שפיצר'' ובה אנו מחויבים בריבית דריבית חודשית.
ההבדל בין ריבית דריבית חודשית לבין ריבית דריבית רבעונית לתקופה של 25 שנה יכול להגיע לסכום ההלוואה כולה. כלומר עוד 100% ריבית מצטברת.
ל''שוק האפור'' יש תדמית פלילית (
הלוואה חוץ בנקאית...), אך למעשה זה עיסוק חוקי לחלוטין. השוק הזה בא לתת פתרונות פיננסיים שהשוק הראשוני (הבנקים) אינם מסוגלים לתת והוא נדבך חשוב בהתנהלותו של כל משק.
הכספים ב''שוק האפור'' מגיעים, כאמור, מאנשים שמארגנים ''בנק פרטי'', ממשקיעים למיניהם שמוכנים לקחת סיכון תמורת רווח גבוה יותר ומכספים שאינם עוברים במערכת הבנקאות. המערכת הזאת ''מגלגלת'' כספים בכמויות אדירות וה''נפילות'' בה, יחסית, לכמות הכסף הן מזעריות, הייתי אומר, הרבה פחות מההפסדים המוצהרים של הבנקים.
אני משער שמוני פנאן ז''ל עסק בניהול ''בנק פרטי'' הרבה זמן. מאחר ותמיד עיסוקו הפומבי היה בניהול קבוצות ספורט, מדרך הטבע שלקוחותיו באו מתחום זה. איני מאמין שאנשי הנהלת מכבי ת''א בכדורסל היו מודעים בוודאות לעיסוקו זה, אולי שמעו שמועות כאלו ואחרות, אני משער שהדחתו מניהול הקבוצה הייתה קשורה לשמועות אלו.
נראה לי שמאז הדחתו התדלדל מספר לקוחותיו וזה, כנראה, מה שגרם בסופו של דבר להתמוטטות כספית ולהתאבדותו.
כאשר אתם מפנטזים על הריבית הגבוהה שאתם עשויים לקבל תזכרו שהכסף
שנתתם עלול להעלם.
מוני פנאן, ''הבנק הפרטי'' וה''שוק האפור''
