|
|
|
מסוק רוסי נופל
יורם המזרחי
יירוט מסוק התובלה הרוסי, הענק, מסוג מי- 26 ( mi 26) מעל שמי צ'צניה ראוי לתשומת לב אצל מי שמתכונן להילחם נגד גרילה ומי שבפועל משתתף בפעולות כאלה, למשל... צ.ה.ל. המסוק, שלפי מידע ראשוני הופל באמצעות טיל כתף רוסי (נ.מ) המכונה ''סטרלה'' שאינו אמל''ח חדש, יורט באמצעי פשוט הזמין בידי המורדים הצ'צ'נים, שלפי מידע ממקורות רוסיים, רוכשים אמל''ח מאנשי צבא ומשטרה חמדניים ובכך דומים, פחות או יותר, לסוחרי הנשק משלנו, שחלקם טופח כידוע אפילו בהתנחלויות. אולם להפלת המסוק יש היבטים נוספים, שכבר מהדהדים בתקשורת הרוסית, למשל השאלה ''איך יתכן שזה קרה?''.... הרוסים, שהמערכת הצבאית שלהם סופגת באחרונה מכות קשות, בעיקר בשל כשלים טכניים, החלו לבדוק כמעט מיד אחרי ההתרסקות מדוע הוביל המסוק לא פחות מ 132 אנשי צוות וחיילים, מדוע קרב לאזור הנחיתה, בפאתי ישוב וריכוז מתקנים צבאיים, ללא שימוש בטקטיקה מקובלת של פיזור נורים מפיצי חום, שהיו עשויים ''למשוך את הטיל'', ומדוע לא בוצע תרגיל חיפוי דומה, על ידי מסוק קטן יותר, מסוג מי- 8 , שטס מאחורי המסוק הגדול ובו אנשי אבטחה.
התאור הרוסי,למשל ביומון ''פרוודה'' אומר בשפה יבשה ''המסוק היה עמוס כשהתרסק ליד המפקדה הצבאית של אזור קהנקלה (khankala) ומזכיר שבדיוק באותו אזור הופל לפני מספר חודשים מסוק תובלה אחר, מדגם קטן יותר. הנשיא ולדימיר פוטין הורה לדובר משרד הביטחון, ניקולאי דרבייבין '' לא להסתיר דבר, מה שמתפרש בעיני ''מומחי רוסיה'' שהנשיא לא יחסוך מאמצים להעמיד לדין אחראים לכשל החמור. התובע הצבאי הראשי כבר יצא לאזור ההתרסקות והוא המרכז את החקירה. גם לעובדה זו משמעות מיוחדת, שכן הנשיא החליט להפקיע את החקירה מידי חיל-האויר או הצבא , להבטיח של תהיינה ''אי הבנות'' ולא יתרחשו נסיונות הסתרת אמת או ''טיוח ראיות''. אזור ההתרסקות, הנמצא בלב שדה מוקשים, גודר וסומן בידי המשטרה הצבאית וחמשת אנשי הצוות, שניצלו בדרך נס, בודדו משאר הניצולים וכל אחד בנפרד, כדי לאפשר לתובע הצבאי הראשי ניהול חקירה יעילה ככל האפשר.
האסון, שהוא החמור מסוגו בדברי ימי הצבא הרוסי בעידן העבר-קומוניסטי, משך תשומת לב מחודשת למלחמה הקשה, הניטשת בצ'צ'ניה ובאזורים סמוכים, בגרוזיה ודגסטן. ובעיני מומחים צבאיים, הוא הבליט פגיעותו של ממסד צבאי מסורבל (ומקובל...) מול אנשי גרילה. האירוע מזכיר תופעות דומות, שהתרחשו במשך המלחמה הרוסית-אפגאנית, כאשר מספר גדול מאד של מסוקים רוסיים, מכל הדגמים, הופלו בידי ''המוג'הידין שהשתמשו בעיקר בטילי כתף אמריקאים מסוג ''סטינגר'' או ב.... בזוקות אר.פי.ג'י שנורו, משטח הררי גבוה, לעבר המסוקים,'' שטסו בגובה נמוך יחסית. כך למשל נפגע לפני כחודש מסוק צבאי אמריקאי שהתרסק באפגניסטן, באזור הררי. הלקח העיקרי הוא שבמצבי מלחמת גרילה, העלולה להפתיע בכל מקום ובכל רגע, יש לעשות הכל כדי לפצל תנועת כוחות גדולים לכוחות משנה, למנוע '' ריכוז כח אדם בנקודה אחת'' (כמו בתוך מסוק) ולהעדיף ככל האפשר תנועה אוירית תובלתית לילית, על פני הטסת כוחות גדולים ביום. מבחינה ישראלית, אפשר למצוא דמיון מה בין הכשל הרוסי,למה שארע לטנקי ''מרכבה'' שנשלחו ''לברר מי יורה על מי'' או לסייע לשומרי התנחלות ועלו על מטעני נפץ קטלניים, משימה שהיה אפשר להטיל על רובאים ולאו דווקא על הטנק הכבד והעיקרי של צ.ה.ל....
הפיגוע בא שבוע אחרי שמטה הצבא הרוסי הודיע על חידוש תכנית להקמת ''גיס התערבות'' רוסי,בן 200 אלף חיילים, שיתבסס על כוחות מוטסים, כולל גדודי חי''ר שיועברו ליעדיהם, או קרוב אליהם, במסוקי תובלה גדולים. הרוסים אמרו שכוח כזה, שעיקרו צנחנים קומנדו וחי''ר -קל, יוכל להגיע בהיטס ובתוך 36 שעות ממרכז רוסיה ''לכל נקודה במזרח הרחוק הרוסי'' כעת, כך מדווחים ממוסקוה, הורה הנשיא פוטין לעכב פעם נוספת, את ביצוע התכנית והוא מבקש לקבל חוות דעת חדשות, לא רק מפי הגנרלים בקרמלין, אלא גם ממפקדים בשטח. הנשיא, שאינו בעל רקע צבאי, מפגין באחרונה גישה מרתקת של מדינאי המעדיף ''לבדוק בעצמו'', ועיון בעיתונות הצ'צ'נית למשל, או בפירסומי הצבא, מלמדים שהנשיא, או נציגיו האישיים, מרבים להפתיע את הצבא עם ''ביקורי פתע'' שמטרתם התרשמות ממקור ראשון. גישת הנשיא היא שההתייחסות לשינויי תפיסה במערכת הצבאית חייבים להתנהל לפי ''השקפה מנהלית רחבה'' הכוללת גורמי כלכלה, חברה, מוראל ועוד, ולאו דווקא שיקולי גנרלים. ועל כן אינו מהסס להטיל משימות הערכה על אזרחים ממקורביו, או אחרים מתוך מאגרי המומחים הצבאיים של רוסיה ובעיקר מאגרי המומחים בתחום האסטרטגי.
באחד הפירסומים הרוסיים בעניין צ'צ'ניה, שפורסם לפני כמה חודשים, נאמר שהנשיא מציב קו-מבדיל ברור בין אסטרטגיה לטקטיקה כשהוא בוחר לשמור לעצמו ולממסדו האישי - ''הממשל'' את הסמכות האסטרטגית הבלעדית, ההולכת ומתפשטת גם לתחומי הכרעה בנושאי חימוש, הפעלת כוחות גדולים ועוד. אחת הדוגמאות היא אסון הצוללת '''קורסק'' ולקחיה והחלטת הקרמלין למכור להודו את נושאת המטוסים היחידה והבלתי גמורה של רוסיה, במקום לפתחה ולהקים סביבה ''כח התערבות ימי''. נראה שבתפיסה האסטרטגית של הנשיא יש עדיפות להישענות על השטח הרוסי במלוא מובן המילה ובמקרה הצורך לפעול מתוכו גם במשימות בין-לאומיות, במקום להשקיע הון עתק בצי-שטח שבלבו נושאות מטוסים. יירוט המסוק לייד נוזדוק, יילמד וייחקר איפוא, לא רק בידי הממסד הצבאי-רוסי, אלא גם על ידי צוותי המומחים של הנשיא פוטין, המוכיח יכולת מרשימה בכל הקשור לניתוח מצב נתון ויצירת ''תורה ביטחונית'' רוסית, המותאמת למצב המדינה, לצרכיה הביטחוניים בטווח המיידי . עוד נראה , שהנשיא יורה לתכנן מחדש את הגיס- המוטס ובוודאי שיעשה שינויים מרחיקי לכת בפיקוד הגזרה הצ'צ'נית,פעולה שבה החל התובע הצבאי הראשי, מיד עם היוודע דבר הפיגוע.
|
|
|
מסוק רוסי נופל
