בדצמבר 2011 כתבתי כאן מאמר שנקרא ''
גוואלד א'ברוך'' בעניין ההפיכה שהיתה במצרים לפני שנתיים.
לא הייתי נזקק לדברים דלהלן לולא היה עולם כמנהגו נוהג, והרי לא אני נוהג בו וגם אין לי שמץ של מושג מדוע הוא נוהג כך או אחרת. העולם הזה, כך סברתי, ועודני סבור, נוהג על יסוד הדברים אותם קבעו החכמים זמן רב לפנינו: ''הקיום'' מגדיר את התודעה ולא להיפך.
בשפה פשוטה ופרימיטיבית למדי, הלחם קודם לתורה, מגדיר אותה וקובע אותה. משום מה, קובעים שליטי העולם העכשוי שלא כך הוא הדבר, והם טועים טעות גדולה. בלשון יותר פשוטה, קודם הלחם ואח''כ התורה. הקיום היומיומי של האדם קודם למה שמכונה ''דמוקרטיה'' ואף מגדיר אותה.
בלשון פשוטה ופרימיטבית עוד יותר: הרעב הוא הצודק!
מי שעדיין לא מבין ''אוכל אותה''. לדוגמא, ולמשל בלבד, ראו מה מתרחש במצרים העכשוית.
כל עוד בני האדם ומנהיגיהם ימשיכו לחשוב מתוך הבטן המלאה לא יהיה שינוי ותיקון לעולם.
הרעב הוא הצודק - על המתרחש במצרים
