פעולת החילוץ של בני הערובה באנטבה תוכננה לפני למעלה משלושים וחמש שנים, בנסיבות שונות לחלוטין מן הנסיבות בהן מתנהל כיום הדיון הציבורי בהקשר של מתקני הגרעין באיראן. ובכל זאת, מה יכולים אנו ללמוד מאותו מבצע?
באנטבה עמדה ממשלת ישראל, בראשות
יצחק רבין ז''ל, בפני הצורך לקבל החלטה קשה. הכול היו שותפים לרצון לשחרר את בני הערובה ולראותם חוזרים בשלום לבתיהם, אלא שנדרשה הכרעה קשה וכואבת בין ניהול מו''מ עם החוטפים ושחרור אסירים על פי הרשימה שהגישו לבין ניסיון חילוץ צבאי על כל ההשלכות והסכנות שבמבצע כזה.
בנושא האיראני עומדת שוב ממשלת ישראל, בראשות
בנימין נתניהו, בפני בחירה קשה. עליה לבחור בין השלמה עם הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית לבין מבצע צבאי שמטרתו סיכול תוכנית הגרעין האיראנית.
בשני המקרים – ההחלטה הנדרשת היא של הדרג המדיני. זו החלטה שבסמכותו ובאחריותו המוחלטת. ואלו הדרג הצבאי-מקצועי – זה חייב למלא אחר ההחלטה שתתקבל ולהשתדל לבצעה בנאמנות מוחלטת.
עד כאן, הכול לכאורה פשוט וברור. אולם לכאורה בלבד.
נחזור לחמשת הימים שקדמו למבצע החילוץ באנטבה.
מה שהיה ברור, ומה שאיש גם לא העלה על הדעת, זו החלטה והוראה של הדרג המדיני לצה''ל לצאת למבצע חילוץ צבאי כל עוד לא באו הרמטכ''ל וגורמי צה''ל והודיעו לדרג המדיני כי גיבשו תכנית חילוץ והם מאמינים כי התוכנית אכן ברת-ביצוע.
למן הרגע הראשון, עוד לפני שניתנה לכך הנחיה מדינית, החל הדרג הצבאי בתכנון. גורמי התכנון, ללא יוצא מן הכלל, ובראשם מפקדת חיל האוויר, העלו והציגו תוכניות שונות, אלא שאחת לאחת נדחו התוכניות כבלתי מעשיות. על אף התכנון הבלתי פוסק, איסוף המודיעין ואף לאחר תרגול מיוחד של הנחתת מטוסים בשדה בו מסלול הנחיתה איננו מואר, לא הייתה תוכנית פעולה מגובשת עד לבוקר השבת, ה-3 ביולי. וגם אז, משהציג הרמטכ''ל את תוכנית הפעולה לראש הממשלה, עברנו חקירה צולבת במשך שעה, על מנת לברר את כל התקלות העלולות להתעורר ולשבש את התוכנית במהלך המבצע.
ראש הממשלה אישר את תוכנית המבצע רק לאחר שהשתכנע כי היא ברת- ביצוע. הוא ידע שהאחריות למבצע – לטוב ולרע - מונחת כולה על כתפיו.
מכאן לאנלוגיה לתקיפת מתקני פרויקט הגרעין האיראני. ביחסי הגומלין שבין שני הדרגים, אין הדרג המדיני יכול להורות על תקיפה אלא אם:
- מצליח הדרג הצבאי לשכנע, על פי המודיעין שבידו, כי תקיפת המתקנים באיראן אפשרית וכי התקיפה אכן תביא לשיתוק הפרויקט הגרעיני, ולעיכוב ולדחייה משמעותיים, של לפחות מספר שנים, בהשגת הנשק הגרעיני.
- מציג המודיעין את אפשרויות התגובה הצבאית האיראנית, הן התגובה הצבאית הישירה והן התגובה באמצעות בני בריתה.
- יצביע הדרג הצבאי כיצד מסוגלת ישראל להתמודד עם תקיפה כזו, ומה חוסנו של העורף הישראלי לעמוד בכך.
יש, ויהיו כמובן, שיקולים רבים נוספים, בעיקר במישור המדיני, אותם יידרש הדרג המדיני לשקול קודם שיקבל החלטה לכאן או לכאן. שיקולים אלה אינם מעניינו של הדרג הצבאי.
אכן, ההחלטה שתתקבל תהא תמיד של הדרג המדיני, הוא המוסמך לקבל את ההחלטה והוא שיקבלה. יחד עם זאת - אין להעלות על הדעת החלטה על תקיפה שלא תהא מגובה בתוכנית שהדרג המקצועי-המבצעי תכנן, הציג וגם מאמין בה.