לפני שנים לא מעטות כתבתי בספרי ''ירידה מהפסים'' בין היתר את הדברים האלה: ''אין דבר כזה 'המרכז הפוליטי'. או שאתה ימין, או שאתה שמאל, או שאתה לא כלום.''
כתבתי, אמרתי ואינני מתחרט!
יען כי המציאות, גם זו שבעבר, גם זו שבהווה, ויש להניח גם זו שבעתיד, אכן מוכיחה כי זהו המצב וגם יהיה.
אותו מרכז משמעותו סטגנציה, דריכה במקום, בהשאלה מאמירה ידועה ''מקום טוב באמצע'', טוב לנמצאים בו, טוב לתומכים בו, פתרון אידאלי למי שלא רוצה, למי שפוחד להתחייב, לנקוט עמדה, כיף לא נורמלי להיות במרכז!!
בקלי קלות ניתן להתגונן נגד מלביני פניהם לאמור: ימיני, שמאלני. אתה בעצמך, ישיב לו מי שישיב לו, אני במרכז! ביותר משמץ גאווה בקולו!
אם אי פעם נאלץ אותו מרכז לנקוט עמדה לבחור את דרכו, הרי זו עמדה קוננוקטוראלית, בהתאם לכיוון הרוח, זמנית, ולרוב שיקרית!
רבות מפלגות מרכז היו בהיסטוריה הקצרה של מדינתנו. מישהו מכיר, ולוּ אחת, שהשאירה חותם עליה? לא היו ולא יהיו!
ומכאן ליאיר לפיד: אין לי כלום נגד יאיר לפיד, האיש הצעיר והסימפטי, זה אין לי מאומה גם בעדו ולדידי היא הנותנת!
אז היה ותשאלו אותי, תגיד, למי היית מצביע אם יתפרצו לפתע בחירות? הייתי עונה לכם – בעד השמאל, אם עוד היה דבר כזה במדינתנו. אבל אין!