ארי שביט, משוחח במוסף ''הארץ'' עם פרופ'
יחזקאל דרור על סכנת הגרעין האיראני. פרופ' דרור שינה דעתו והפך – בעל כורחו – למטיף לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין האיראניים. הוא מאמץ את הגישה הפשטנית לפיה אם הברירה היא בין ''פצצה להפצצה'' – הוא ממליץ היום על ''הפצצה''.
הניתוח של פרופ' דרור בונה על ארבע הנחות:
- אל לנו לתלות תקווה בסנקציות הבינלאומיות. אף שאין איש הרוצה לראות את איראן גרעינית, המערכת הפוליטית איננה מאפשרת למצות את הלחצים שישברו את העמדה האיראנית;
- ארה''ב, גם כאשר היא טוענת כי ''כל האופציות מונחות על השולחן'' איננה רוצה להסתבך בתקיפה צבאית. הגרעין האיראני איננו פוגע ב''ציפור הנפש'' של החברה האמריקאית, ופעולה צבאית תחבל במאמץ העיקרי – ולא חשוב מי יהיה הנשיא הבא בבית הלבן – של שיקום הכלכלה.
- איראן איננה מפתחת נשק גרעיני על מנת לפגוע בישראל, אולם במצב של מצוקה קשה מבית עלול המשטר ליזום צעד של טרוף, בנוסח ''תמות נפשי עם פלשתים'';
- ולבסוף, הצלחת פיתוח הגרעין האיראני תביא בהכרח ליוזמות התגרענות של מדינות אחרות באזור – סעודיה, תורכיה, מצרים ואולי מדינות נוספות. זה יביא את אזורנו המסובך גם היום למצב בלתי נסבל של איום גרעיני רב-קוטבי.
לקראת סופו של הראיון הציב פרופ' דרור שלושה תנאים שאם לא יתקיימו יתבטל ההיגיון המצדיק הפצצה ישראלית. ארי שביט איננו מתעכב ואיננו מרחיב הדיון בתנאים אלה, להוציא קביעה כי אם לא ימומשו תנאים אלה יתבטל מן היסוד צידוק ההפצצה הישראלית המקדימה.
התנאי הראשון הוא היכולת להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית מיסודה. תקיפה שתשיג דחייה ועיכוב של חודשים ספורים ואולי אף של שנה או שנתיים, לא רק שלא תשיג את המטרה אלא שאפשר ותשיג תוצאה הפוכה. היא עלולה להביא להאצה דרמטית של תוכנית הפיתוח האיראנית, ואולי אף להפכה לגלויה, ומאידך, מה שמדאיג ביותר את פרופ' דרור, היא תדחוף את איראן למסע נקם היסטורי נגד ישראל.
התנאי השני – זו מעורבות בינלאומית אשר תשלים את תוצאות התקיפה הישראלית. גם כאשר ישראל תתקוף לבד, חיוני שתקיפה זו תגובה במהלך בינלאומי, בדגש על ארה''ב ומעצמות המערב. תידרש תגובה מדינית וצבאית אשר תחתור לניצול ההצלחה ותביא לסדר אזורי חדש, סדר אזורי חדש שיביא להכנעת איראן ואולי אף להפלת המשטר השנוא.
וזה יביאנו לתנאי השלישי. הפצצה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן חייבת להיות מלווה ביזמה ישראלית מדינית מפתה, יזמה המציעה פיתרון קוסם ומשכנע לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל, והישראלי-פלסטיני בפרט. ללא יזמה כזו אנו עלולים להיקלע למצב בו העולם כולו, ובמיוחד מדינות ''אביב העמים'' הערבי, יעוטו כולם נגדנו.
המשוואה הדיכוטומית של ''פצצה'' מול ''הפצצה'' מקבלת משמעות שונה מן הקצה אם אין לנו מענה ראוי לשלושת התנאים דלעיל.
כולנו נתקשה להשלים ולהכיל את קיומה של איראן גרעינית. יחד עם זאת אינני בטוח כלל כי מצב חמור ומסוכן לנו יותר מתקיפה צבאית ללא מימוש שלושת תנאי המפתח.
ועוד הערה. מדובר בתהליכים שיתפרסו על פני שנים לא מעטות.מימוש תוכניות הגרעין במדינות האזור יימשך עשר שנים לפחות. במהלך תקופה זו אנו עלולים לראות תהפוכות גם בתוך איראן. אם יקרוס שם משטר האייתולות עשויה התמונה כולה להשתנות מן היסוד.