|
|
|
הלב נצבט לראות את תמונתו של רס''ן (מיל') תמיר מסד ז''ל לאחר הקרב על הבופור יחד עם אריאל שרון ומנחם בגין. משום מה אני חש אי נוחות רבה מלראות את פרצופו הזחוח וחיוכו המעצבן של שרון באותו מעמד בבופור, בדיוק כמו בימים אלו בסיטואציות אחרות.
ההגיון הלוגי שלי אינו מצליח להבין עד היום כיצד אדם שנפסל מלכהן בתפקיד שר בטחון במדינת ישראל ראוי לכהן בה כרה''מ. אם לרגע אערוך הקבלה לעולם העיסקי אזי אם פלוני נפסל מלכהן כסמנכ''ל בחברה מסוימת הוא אינו יכול למלא בה את תפקיד המנכ''ל.
טרוף המערכות הפוליטי במדינת ישראל יצר את הבלתי יאומן. אדם שנוי במחלוקת, שיושרו האישי מוטל בעיני ובעיני רבים אחרים בספק רב נבחר לכהן כרה''מ. מדהים לראות לאיזה תהום הדרדרנו במהלך 20 החודשים האחרונים בהשוואה להבטחות (שנראות היום דימיונית) שהפריח שרון לעם ערב הבחירות האחרונות. עד כמה טיפשים יכולנו להיות ?! או שמא היתה זו בחירת ברירת המחדל מבין שני האישים שהתמודדו.
יותר מכך מדהים אותי לראות כיצד שרון מבצע מניפולציות מאלפות על גבול האומנות (אגב, בכישרון רב יותר מביבי) בתקשורת הישראלית. ההדלפות המגמתיות מטעם מקורביו יוצרות את הרושם שמדובר בנמר אמיתי, ממש בולדוזר. בפועל כנראה ומדובר בלא יותר מנמר חברבורות.
מסקנתי: אתה יכול לרמות את כולם חלק מהזמן. אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן. אך אינך יכול לרמות את כולם כל הזמן.
|
|
|