מאמר זה הוא במידה רבה שריד מתקופה אחרת. מהתקופה שלפני ההכרזה על משאל הליכוד. בעקבות הדיונים בפא''צ חשבתי על מה שניתן לכנות כאן ישראליות לעומת יהדות.
אני הייתי מגדיר זאת כאפשרות לבנות זיקה ישראלית שתהיה רחבה יותר מהזיקה היהודית. כלומר, שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי אבל תוכל להכיל לצידה זהויות נוספות הרואות את עצמן מחוייבות לעם היהודי ולמדינתו אבל אינן כלולות בו בהכרח.
מחשבה זו הביאה אותי לשאול מידידי הרב ישי באב''ד את הספר
מי היו הפיניקים? של נ.ר. גנור, הוצאת ספרים רשפים, תל אביב, תשל''ה.
אינני יודע שום דבר על המחבר אבל מתוך הספר ניכר שהיה לו ידע בסיסי לפחות במקורות ישראל בתנ''ך ובדברי חז''ל. המחבר מביא בספר מקורות מחקריים שונים אבל בזה אינני יוכל להביע דעה.
תזת הבסיס של הספר היא שהפיניקים הם בני ישראל. לטענתו, עזרא הסופר צמצם את תכולת העם בכך שהקטין אותו והגדיר אותו רק על שבי בבל שהאמינו באמונה המונותאיסטית. אבל לפני כן עם ישראל הכיל הרבה יותר וכלל את כל שבטי ישראל שהם הם הפיניקים. עזרא הסופר ערך מחדש את התנ''ך לפי טעמו והשמיט ממנו כל עדות ישירה המצביעה על קשרי הדם והלאום בין בני ישראל לבין הפיניקים, שאלילם הלאומי היה הבעל ואשתו האשרה. אבל בכל זאת נותרו עדויות עקיפות רבות לטעמו.
קודם כל הצורים הפיניקים היו בעלי ברית של ישראל לאורך כל תקופה מיציאת מצרים ועד חורבן בית ראשון. לטענתו, משום קרבת הדם בינם לבין עם ישראל, או, ליתר דיוק, משום שהם היו חלק מעם ישראל. איזבל נישאה לאחאב ולא מצאנו בשום מקום שילדיה נחשבו לא לגיטימיים על כסא ישראל. קשה להניח שהיא נתגירה בגיור אורתודוקסי. אבל אם היא נחשבה לחלק מעם ישראל ממילא, הרי הדבר מובן. גם גיוס האומן חירם מצור על מנת לבנות את בית המקדש של שלמה יהיה הרבה יותר מובן אם נחשבו כחלק מהעם. הוא גם טוען שהשם ישראל משמעו עם של האשרה. אשרה-אל. כך הוא גם מפרש את המוגש אל שדי - כאל השדות - הבעל. ועוד דוגמאות רבות.
כדי לנתח את הספר בארוכה יש צורך במאמר ארוך ביותר, אבל למרות הניתוח החלקי, אני חושב שעשיתי צדק עם המחבר והתמונה הכללית די ברורה.
מובן מאליו שאינני מסכים עם מרבית הניתוחים וההערות של המחבר הן בתחום התורני והן בתחום המדעי. אבל לא זה מה שחשוב.
מה כן חשוב?
הנסיון להציג השקפה, מבנה, שבו יש מקום בתוך עם ישראל ומדינתו גם למי שאינם יהודים במובהק. כלומר, לא העבר הוא שמעניין אותי כל כך אלא דווקא עיצוב העתיד. השאלה כמובן איך עושים זאת? איך בונים מודל כזה?
אדם יכול לשאול למה מודל כזה חשוב? קודם כל, כי יש בינינו אנשים כאלו הרוצים להזדהות עם עם ישראל בלי להתגייר. שנית, הדבר חשוב לעצמו בגלל שעלינו לסייע לסוגים שונים של אנשים למצוא את זהותם. ושלישית, גם לנו כי בעמדנו מול העולם המוסלמי אנו צריכים בעלי ברית מבפנים ומבחוץ.
בכל אופן, כבר אמרתי שמאמר זה הוא זכר לתקופה אחרת. משום שרעיונות בכיון שהועלה לעיל יכולים להתקבל בקלות על דעת הליברליים ובאופן כללי השמאל. לעומת זאת בקרב הקואליציה החברתית המחזיקה אותנו בחיים יש צורך בשכנוע ממושך. אבל מאז ההחלטה על משאל הליכוד, האיום הקיומי התגבר ותפס את כל אופק הראיה. כיום קודם כל צריך להחזיק את הקואליציה החברתית מדינית עם החרדים והמסורתיים ובני עיירות הפיתוח המאבטחת את גבנו מהשמדה. לא השמדה מטאפורית, לא השמדה במובן המליצי - אלא השמדה במובן הגשמי הנורא ביותר - השמדה כפי שהושמדו בני משפחת חתואל ובמסגרת הזו אין מקום למשחקים שאולי יתקבלו בעתיד על דעת בעלי בריתנו. בשעת המבחן העליונה זו אסור להעלות נושא שעלול לזעזע את המסגרת. בסופו של דבר, השאלה היא מי חושב שזכות הערבים לרצוח עולה על זכותנו להישאר בחיים ומי להפך, וזו נקודת המבחן לכל פעולה שתינקט או לא.
אז למה העליתי את זה? כי אולי בעתיד הנושא יעלה שוב. וגם כזכר לתקופה שלפני חודש חודשיים שנראית היום כל כך רחוקה.
מי היו הפיניקים?
