מבוסס על מאמרה של טל רבינוביץ', ''... ולא ראית שהוא אלים לפני שהתחתנת איתו!?''מ-15.8.04.
מאמר זה מוקדש לילדינו: בנות ובנים.
בבתי הספר מלמדים את הנוער כיצד להימנע, לאתר, ולצאת ממערכות יחסים אלימות. כלומר, מלמדים את ילדינו שאלימות היא החטא הנורא ביותר, ולא חשוב באילו נסיבות היא מתקיימת. בדרך כלל לא אומרים את הדברים במפורש, אבל לכולם ברור שמתכוונים לאלימות של גברים, וזה הופך להיות ברור עוד יותר ככל שהשיעורים מתקדמים – כי כל הדוגמאות שהמורה נותנת הן של אלימות של בנים, ובמיוחד של גברים. ככה זה במדינתנו שטופת הפמיניזם הבולשביקי, שבה החינוך-מחדש מתחיל כבר בבית הספר. ולכן בנינו גדלים עם תחושה מעיקה, שאסור להם להיות מה שהם באופן טבעי – חזקים, תחרותיים, אגרסיביים, שובבים, פרועים – ובנותינו גדלות עם תחושה של קורבנות, וחשות זעם ופחד כלפי מי שהן אמורות לאהוב ולהימשך אליהם.
לא מזכירים בכלל את העובדה שאילמלי קיומם של הצבא והמשטרה – שני גופים שמפעילים כוח אלים ביותר כעניין שבשיגרה, מדי יום ביומו – אף אחד מאיתנו לא יכול היה להתקיים. לא מזכירים את העובדה שהציונות מושתתת על תפיסה לפיה היהודי צריך להשתנות מטיפוס שלעולם אינו אלים – למי שיודע להגן על עצמו, להרתיע, ולהרוג כאשר יש לכך הצדקה. מה היתה מלחמת העצמאות אם לא אקט אלים בסדר גודל עצום? מה היתה מלחמת ששת הימים? מה עשו אביגדור קהלני וחבריו הטנקיסטים בגולן ב-1973? מה עשו יוני נתניהו וסיירת מטכ''ל באנטבה? מה עשו הטייסים שהפציצו את הכור העירקי? האם לא התנהגו באגרסיביות גברית בריאה ומבורכת? מתי בכלל הפך כל העם הזה לחבורת פציפיסטים נקביים ורכרוכיים?
היועצות החינוכיות (כן, יועצות. יועצות ומורות. מה פתאום שלבנים שלנו יהיו מודלים גבריים חיוביים בבית הספר? האווירה שם נשית למהדרין) נכנסות לכיתות עם תכנים העוסקים בחיי משפחה, ב''זוגיות ללא אלימות'', בחינוך מיני, בכישורי חיים ועוד. מרכזי הסיוע לנפגעי אונס ותקיפה מינית – אשר משום מה לא עוזרים לגברים שנאנסים בבתי הסוהר, במיוחד אם הם הגיעו לשם בגלל תלונות כזב שהוגשו ע''י נשים באמצעות מרכזי הסיוע – וכן הארגונים והעמותות הנותנים מענה לנשים מוכות ולנפגעי אלימות במשפחה (או סתם מסייעים לנשים שרוצות לשים את הבעל במעצר במסגרת מאבק גירושין והשתלטות על נכסיו) מפיצים רשימות של ''נורות אזהרה'', או, ''נורות אדומות'' המאירות והמזהירות מפני התנהגות אלימה מצד בן הזוג, ממנה יש להתרחק. כל הדוגמאות מציגות גברים כיצורים בעייתיים מבחינה נפשית, רעים, שתלטנים ומניפולטיביים – ונשים כקורבנות תמימים:
הנה כמה ''נורות אדומות'' המוגשות לציבור ע''י נעמ''ת, באחת החוברות שלה: ''...אם הוא כל פעם מצטער שהוא פוגע ואת מקבלת וסולחת. ...אם הוא לא מעריך את דעותייך ואת חושבת שאכן אינך ראויה להערכה. ...אם הוא מאשים אותך בכל דבר ואת מקבלת כל אשמה. ...אם הוא מגביל אותך ואוסר עליך לעשות דברים שאת אוהבת ואת נכנעת ומתלבטת.''
והנה עוד כמה מחוברת של הרשות לקידום מעמד האשה:
''...אם הוא מאיים להתאבד במקרה שתעזבי אותו. ...אם הוא רכושני וקנאי באופן קיצוני''.
הנה כמה ''נורות'' שאפשר היה להוסיף, אילמלי היה מדובר כאן בתעמולה מיזאנדרית (misandry – שנאת גברים) של הארגונים הפמיניסטיים:
''אם היא שואלת אותך כל הזמן 'עם מי דיברת בטלפון?'... 'למה איחרת מהעבודה?'...
אם תמיד נדמה לה שאתה לא אוהב אותה, שאתה עדיין אוהב את 'האקסית', שאתה מחייך לנשים זרות, שאתה 'נדלק' על מישהי בעבודה...
אם היא מאיימת עליך שתעזוב אותך, שתכניס אותך לבית הסוהר, שתיקח לך את הרכוש ואת הילדים...
אם היא עוברת בחדות מהתנהגות שקטה מאוד ועכברית להתנהגות אגרסיבית ופרועה...
אם היא נוהגת לצוות עליך מה לעשות ולקבוע עבורך את סדר היום...
אם היא מתחברת דווקא עם אנשים שאתה אמרת לה שאינך סובל...
אם היא לא מאפשרת לך אף פעם להיות לבד עם עצמך, עם רגשותיך, עם חבריך הגברים...
אם היא כותבת מאמרים ב'פורום ארץ הצבי' כאשר חודש אוקטובר מתקרב, במסגרת מסע תעמולת האשמה השנתי של הפמיניסטיות...''
...ועוד.
החברה כולה מושתתת על התא המשפחתי, הוא הגרעין והוא הבסיס לקיום החברתי. אבל התא המשפחתי קורס, והוא קורס בגלל אינספור טל רבינוביצ'יות, שמשחילות לכל חור אפשרי את התעמולה שלהן – ובגלל פורומים שמאפשרים להן להפיץ באמצעותם את התעמולה הזאת, מבלי להפעיל ביקורת כלשהי, ובגלל קוראים מטומטמים שלא מבינים שעובדים עליהם וכותבים תגובות נלהבות. כתוצאה משטיפת המוח הזו, גדלות בחברה שלנו נשים המאמינות שגברים רוצים בסך הכל לנצל אותן, והן מראש נכנסות לזוגיות בעמדה אגרסיבית. אז הן עושות ילד או שניים ואז מוצאות תירוץ לצאת מהנישואין – ונדמה להן שהן עשו בכך מעשה חיובי, שלימדו את ''הפטריארכיה'' המרושעת לקח. הן מתייחסות לילדים שלהן כאל פרות חולבות: כל ילד פירושו עוד כסף במסגרת המזונות. ולא אכפת להן בכלל איזה סבל הן גורמות לילדים שלהן במעשים שלהן: אז מה אם הילדים אהבו את אביהם אהבה עזה, והוא אותם? לא נורא, ניתן להם ריטלין, נשלח אותם לטיפול, הם ישכחו את אבא שלהם, זה יעבור להם.
עשרות אלפי גברים חפים מפשע עומדים לדין פלילי מדי שנה בישראל, בגין תלונות של נשים. אלפים נשלחים ל''חינוך מחדש'' שאמור לגמול אותם מ''האלימות'' שלהם. כל מעשה אגרסיבי, כל הבעת כעס או תסכול של גבר, גם המוצדקת והמובנת ביותר, מוגדרת כ''אלימות''. אפילו פניה של בעל לבית משפט נגד אשתו מוגדרת בחוברות של ויצ''ו כ''אלימות משפטית''. אבל אותם המעשים ממש, כאשר הם נעשים ע''י אישה – תביעה משפטית, שכירת חוקר פרטי, צעקות, קללות, איומים, שריטות, אגרופים, הנפת סכינים, תקיפה פיזית – נתפסות כמעשים מוצדקים לחלוטין. אפילו לרצח של גבר ע''י אישה מוצאים תמיד הצדקה, ולא חשוב מה העובדות בשטח: תמיד מסבירים לך ש''הוא היכה אותה, הוא התעלל בה''...
כאשר אשה רוצחת את בעלה בגלל שהוא דיבר בטלפון עם אבא שלו (כמו מזל אוחנה מיבנה, שרצחה את בעלה יחיאל לפני שנתיים), בית המשפט העליון מזכה אותה מאשמת רצח והמערכת מעניקה לה משמורת על הילדות שלה – אותן הילדות שנכחו בבית כאשר רצחה את אביהן בסכין מטבח שהחדירה לצווארו, לעומק של 12 ס''מ.
גברים – מה אגיד לכם... היזהרו! שימו לב לדברים הבאים:
א. אם את/ה מזהה רוע לב וקור – להתרחק.
ב. אם את/ה רואה אותה מסתודדת עם חברותיה ומצחקקת - התרחק.
ג. רשעות המופנית כלפי אחרים – להתרחק.
ד. ילדים אומללים מנישואים קודמים – להתרחק.
ה. אם אתה רואה אותה נוהגת במניפולטיביות ובשקרים כלפי או ליד אמה או אביה – להתרחק.
ו. אם את/ה מאבחן אצלה נטייה להתערב לך בחיים כל הזמן – להישמר.
ז. אם היא מתנהגת כאילו היא אמא שלך ולא כאילו היא חברה שלך – תפוס מרחק.
ח. אם היא עושה איתך חשבונות על מי יוריד את הזבל, מי ינהג וכו' – עזוב אותה.
ט. אם המילים מגדר, פמיניזם, פטריארכיה וכו' עולות בשיחות שלכם, ולא בהקשר שלילי – תגיד לה שלום ולא להתראות.
י. אם היא לא מתנהגת בצורה שנראית לך, אינסטינקטיבית, כנשית וכנה, ואם אין לה יכולת להעניק חום ולתת לך תחושה שאתה הגבר שלה, לא הילד שלה – ברח ממנה!
לסיכום:
הדגש המוצע כאן הוא לבחון את בן/בת הזוג לא רק כפי שהיא בתוך מערכת היחסים הבינאישית אלא לתת תשומת לב גם לפוטנציאל שלה להפוך לביצ'ית פמיניסטית שתלטנית, להתחיל לסחוט אותך באיומי גירושין ברגע שיוולד לכם ילד, ובסופו של דבר לזרוק אותך מהבית שבנית עבורה ולהרחיק אותך לצמיתות מילדיך.
''...ולא ראית שהיא מכשפה לפני שהתחתנת איתה?''
