|
|
|
תופעה רווחת כיום היא הסקטוריאליות והמאבקים המרים בין קבוצות שונות באוכלוסיה. סקטוריאליות זאת אינה חדשה, ומאפיינת את הקונפליקטואליות בין גל עליה לקודמו, כגון עליית גרפסקי, מ- 28 , עליית יהודי גרמניה, החל מ- 33 וכד'. ואף ניכורה של העלייה הרוסית וקליטתה האיטית.
קשה לאמר זאת, אך הכשל הקולוסאלי של קליטת ההגירות היהודיות, תת-המיצוי של הפוטנציאל הטמון בהם, הקונפליקטואליות שנוצרה עם הוותיקים יותר, הטמעתם האיטית, הינו כישלונה ההיסטורי, אולי הגדול ביותר, של התנועה הציונית הסוציאליסטית, שאת פרי הבאושים שלו, הסקטוריאלית ומלחמת הכל וכל בין קבוצות שונות, אנו אוכלים כיום.
האבסורד הזה בולט שבעתיים נוכח עובדה שחרף מצויינותם ההיסטורית, המדעית והכלכלית, של היהודים, היה הישוב כאן ישוב עני וקרטני על פקידותו העלובה והנרחבת במימדיה, במשך קרוב ל- 50 שנות ציונות, עד סוף שנות ה- 60.
סיבת אי מיצוי המצויינות היהודית, והפיכת הסצינה הארץ הישראלית לקונפליקטואלית, ענייה, פקידותית/קרטנית הינו התפיסה הסוציאליסטית שאמצה הארץ ישראליות. זאת הביאה לצמצום ההגירה מארצות הרווחה, למיעוט השקעות כאן במשך שנים רבות, כפי שאנשים כמו אבא אחימאייר ראו נכוחה עוד בשנות ה- 30.
דומה שאם היה גורם עויין חושב כיצד לבלום את חזונו של הרצל, אודות ישוב ליברלי עשיר, נאור, בעל אדמיניסטרציה הגונה, המבטא את פוטנציאל התרומה הרוחני, המדעי והכלכלי היהודי האדיר כפי שהתגלה מאז תקופת הנאורות, במאות ה- 19 וה-20 , הרי גורם עויין זה היה נאלץ להמציא את תפיסת מלחמת המעמדות, והמרכוז המדכא של הכוח הבולם, הפקידות המעובה. אבל לא היתה המצאתיות עויינת כזאת. הכוחות המעצבים ביישוב אמצו במעין בלימה עצמית פרוורטית מרצון את הסוציאליזם, והכשלונות ההיסטוריים הגדולים של התנועה הציונית, הסקטוריאליות, העוני, מערכי התגוננות צבאיים דלי אפקטיביות ורבי קורבנות, שהוסתרו במיתולוגיה דמיונית, ידועים.
|
|
|
הסוציאליזם וכשל קליטת העליות והסקטוריאליות
