הדוקטור אינג'
אברהם בן-עזרא במאמרו,
כנועים לתקשורת, תאר במידה מרובה של אמת את חוויית האזנה, או צפייה, לתקשורת הישראלית בת-זמננו.
כנראה שבקטע שתיאר את הסבלנות והסובלנות שהמראיינת גילתה כלפי הסופר עמוס עוז הוא הגזים קצת מסיבות של השקפת עולם, אך באופן כללי זו החוויה.
גם אני כמו מר בן-עזרא, חווה הרבה תקשורת, בעיקר בשעות הבוקר, בעת נסיעה במכונית. בשנים האחרונות ניכרת תופעה די ייחודית בתקשורת הישראלית. השתלטות כמעט מוחלטת של עיתונאיות על הרדיו והטלוויזיה. איני רוצה לציין שמות, אך, מי שצורך תקשורת בודאי שם לב.
ומי ששם לב בודאי גם הבחין בשינוי הסגנון. שאלות ארוכות שבאות להביא לידיעתנו את השקפת העולם של המראיינת, או המגישה, אי-מתן אפשרות לתשובות מלאות כאשר זה אינו תואם את קו הראיון, הדרכת המרואיין על ידי שאלות מכוונות, ובכלל בחירת מרואיינים בצורה בלתי מאוזנת מבחינת הבעת הדעות.
נהוג לכנות את התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה. יש בזה הרבה מאוד מהאמת. הפנייה לתקשורת מצד אנשים וגופים שמרגישים שקיפחו אותם הביאה לרוב לתיקון המצב באורח המיידי ולעיתים גם העתידי.
אך בעשרות השנים האחרונות וביתר תוקף בשנים האחרונות אנו רואים ש''כלב השמירה'' נוטל לעצמו ''פיקוד'' ובמקום לשמור עלינו, עלינו להישמר מפניו.
ולמה הכוונה? כאשר העיתונאי מנסה לדחוף את דעתו והשקפת עולמו על ידי השמעתה בכל הזדמנות על ידי תאור האירועים, בחירת המרואיינים וניהול הראיון באופן שיקדם את השקפת עולמו. זו דיקטטורה רעיונית וסוג של שטיפת מוח המובילה את הציבור לכיוון מסוים (התואם את עמדת עורכי או בעלי כלי התקשורת) ואינה נותנת הזדמנות הוגנת לדעות אחרות. ועל כך מלין מיודענו ד''ר בן-עזרא.
הדוגמה האחרונה, אשר כנראה תיחקר לעומק בעתיד הקרוב, היא בחירתו של
ברק אובמה לנשיאות ארה''ב.
ההתגייסות של כל התקשורת האמריקאית, כמעט ללא יוצא מהכלל, מהרגע הראשון להצגת מועמדותו, לטובת ברק אובמה, אם על ידי הבלטת מועמדותו ואם על ידי הסתרה או הצגה מעוותת של מתחרהו, משכה לכיוון המועמד המועדף קהלים רבים ושונים שספק אם היו מצביעים עבורו בהצגה הוגנת של תכונות המתחרים.
דוגמה קטנה: הצגה חוזרת של תמונת המועמד מק'קיין כלשונו מבצבצת בצורה מגוחכת מפיו (עקב התקלות במשהו בעת ירידתו מהבמה). לעומת זאת – תמונות רבות של ילדי המועמד אובמה, כאילו תכונות ילדיו ישפיעו על תיפקודו כנשיא.
ואם נחזור לרגע למיודענו ד''ר בן-עזרא ו''דאגתו'' ל
בנימין נתניהו, הרי כדאי לזכור את ההשתלחות ללא רסן של כלל התקשורת ברעיית ראש הממשלה בעבר הגברת שרה נתניהו. העיסוק הרכלני בענייני היום-יום שלה כאילו אלו עניני מדינה חשובים היא דוגמא לפגיעה בדמוקרטיה מצד מי שמתיימר לשמור עליה.
תקשורת אנטי דמוקרטית
