ישנה תופעה בתחום ליקויי הבנייה בתיקים המתנהלים בבית המשפט, והיא, חסימת מידע במתכוון על ידי מומחים המתמנים על ידי בית המשפט, מתוך היצמדות אובססיבית לחוות הדעת של הצדדים. המומחה החוסם• • •
להבהיר, בהתאם להלכה פסוקה שיצאה מבית המשפט העליון בע''א 293/88
חב' יצחק ניימן להשכרה בע''מ נ' מונטי רבי ואח', שופטים: ג' בך, ת' אור, ש' אלוני, (לא פורסם, מובא בספר
עדות מומחה מאת א' בן עזרא, בהוצ' ''שי'', 2001 עמ' 377), רק אם ישנה הגבלה מפורשת בכתב המינוי של המומחה הוא רשאי להצטמצם בבדיקתו ולבדוק רק ליקויים המפורשים בחוות הדעת ואילו בכל מקרה אחר עליו להתייחס לכל הממצאים הנגלים לו, וזאת מהטעם הברור כי בית המשפט צריך לקבל תמונה שלמה ועדיין יכול להחליט בית המשפט בעצמו מה ראוי שיתקבל בגללו פיצוי ומה לא, כי הרי ביהמ''ש אינו כפוף לחוות הדעת והצדדים לדיון חופשיים לטעון טענות. אלא שהתעלמות המומחה ממה שהוא רואה – והימנעות מהכללת הפריטים בחוות דעתו – מטעה את בית המשפט בכך שמציגה לו תמונת מצב חלקית.
להלן ציטוט מפסק הדין:
ומשמתמנה מומחה מטעם בית המשפט אין הוא מוגבל בקביעותיו דווקא לאמור באותו מסמך. לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים, וחובת תיקונם לא תחול על המערערת. אילו כך סברה המערערת מלכתחילה היה עליה לעורר טענה זו עובר למינויו של המומחה ולא בדיעבד.
יש מומחים, ביניהם מוערכים, שנצמדים לחוות הדעת של מומחה צד לדיון עד כדי כך שבודקים אך ורק את הסדקים המצוינים בה בפירוש ונמנעים מלתעד בחוות דעתם סדקים שנגרמו במרווח הזמן בין מועד חוות הדעת של התובעים, לדוגמא, לבין מועד הבדיקה, כמו גם נמנעים הם מלתת תיאור מלא של מצב הריצוף בדירה מאותה סיבה ובהתאם לאותה גישה מעוותת.
להלן יובא דווקא מקרה חיובי, ופסק הדין המבהיר עד כמהשוגה המומחה החוסם מידע מבית המשפט.
מדובר בת''א 7461/92
בירן ציפי ויוסף נ' תומר הצפון בע''מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ד''ר נ' דנון (לא פורסם, מובא בספר
תכנון דירה כחוק מאת א' בן עזרא, בהוצ' ''בורסי'', מהדורת תשס''ב, עמ' 539) להלן ציטוט:
ליקויים שאינם מפורטים בחוות דעת מומחה התביעה
סדקים בטיח. קיימים סדקים ליד חלונות וליד עמודים.
קיימים כתמים במדרגות המוזאיקה.
חסרה וונטה קטנה בשירותים.
נראים סימני רטיבות בתקרות.
גובה חדרי עליית גג. מופיע במפרט הטכני (1.6 – 2.5 מ') ואינו מופיע בתוכניות. הגובה שבמפרט הטכני מתאים לתקנות.
המומחה המליץ על תיקוני סדקים, טיח וצבע, איטום גגות, ליטוש מוזאיקה, בעלות כוללת של 1,500 ש''ח ואני מסכימה לדעתו.
כאמור, תיקוני רטיבות אלה אינם בבחינת שינוי חזית. המומחה התבקש בעת המינוי לגלות את כל הליקויים בהתבסס על התוכניות, המפרטים, היתרי הבנייה והוראות החוק וזאת עשה בשלבים. אין זה מקנה יתרון לתובעים כפי שטוען ב''כ הנתבעים, כשם שאין זה מהווה חסרון לנתבעים.
ובהמשך לפסק דין זה, לגבי דירה אחרת מדירות התובעים, נפסק כך:
ליקויים נוספים שאינם כלולים בחוות דעת מומחה התביעה ואשר נתגלו ע''י מומחה ביהמ''ש:
מרצפות חופשיות במקלחת הורים.
תיקון הטיח במקום בו פורקו אדניות.
השלמת צביעת תקרות לאחר תיקוני גג.
רטיבות במחיצה שבין האמכט לחדר.
וכל זאת בעלות של 700 ש''ח.
משמע, בית המשפט התייחס לליקויים שלא נכללו בחוות הדעת של התביעה אולם תועדו על ידי מומחה בית המשפט, בחן את הנסיבות – הן בעניין טיבו של כתב המינוי והן בעניין סוג הפגמים ונסיבות קיומם, ופסק לפי שיקול דעתו – שיקול דעת שמומחים חוסמים נוטלים מבית המשפט בכך שמחליטים ללא דין ובחוסר סמכות – להימנע מלכלול ליקויים המתגלים לעיניהם בעת בדיקתם.
למרבה הצער, בית המשפט ממהר לאמץ את קביעותיהם החלקיות של המומחים הממונים על ידו במקרים רבים, מתוך רצון לקצר הליכים או משיקולים אחרים, וזאת במקום לחייבם להתייחס ולכלול בחוות דעתם תמונת מצב שלמה - תוך השארת הפסיקה לשופט.
המומחה החוסם
