אינני רוצה להתייחס לתוצאות המאכזבות ביותר של שביתת הרופאים שהסתיימה אחרי מאה וחמישים ושמונה ימים. כן, תוצאותיה הן מאכזבות לכל הרופאים ובעיקר לרופאים המתמחים.
למה היינו צריכים ''לשבות'' תקופה כל כך ארוכה ולצאת כמעט בלי הישגים. זה ממש כמו ''ההר הוליד עכבר''.
''להציל את הרפואה הציבורית'', זה היה המנונם של מנהלי השביתה ובראשם חברי למקצוע ד''ר ליאוניד אידלמן. וכאן נשאלת השאלה: האם מצפונם של מנהלי השביתה נקי היום? האם באמת יכולים לומר לנו כי הצליחו להציל את הרפואה הציבורית? לא רבותי, הרפואה הציבורית טובעת ומצילה רדום.
בעקבות חתימת ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הרפואית (הר''י) לאוצר, זעקו הכותרות כי מדובר בהסכם היסטורי, והרופאים אמורים לקבל תוספות שכר חסרות תקדים, ויתווספו אלף תקנים למערכת הרפואה הקורסת. למרות כל אלה כאלף רופאים מתמחים החליטו ''ואני מוריד להם את הכובע'' לעשות צעד קיצוני אמיץ. להתפטר מעבודתם. ועוד שאלה: מה הביא את המתמחים לנקוט בצעד כה קיצוני?
לציבור הנכבד אני אומר ומבהיר כי נתוני השכר שמתגלגלים בכלי התקשורת השונים, הם באמת אחיזת עיניים. לפי ההסכם שכר השעה של המתמחה אמור לעלות בשלושים ושניים אחוזים, לכאורה זה נשמע לא מעט אם כי לא הרבה. אבל התוספת הזאת תהיה במשך שמונה השנים הבאות, כלומר שקל אחד לשנה. זאת אומרת שהמתמחה יתחיל ויסיים את התמחותו בלי לממש את התוספת המשפילה הזאת.
יש לציין ובתור רופא בכיר וותיק מאוד כי השביתה לא נוהלה כראוי, היא הייתה צריכה להתנהל באופן סקטוריאלי, כלומר ישנם מקצועות במצוקה עצומה ואלה היו צריכים להיות במדרגה הראשונה של הסולם. מנהלי השביתה היו צריכים לדאוג לשיפור תנאי עבודתם של כל הרופאים ובעיקר הרופאים הזוטרים וזאת על מנת לעודד ולמשוך רופאים להתמחויות שמוגדרות מיוחדים ובמצוקה בנוסף להעלאת שכרם של הרופאים, וכן לדאוג לעתידה של המערכת הרפואית לפחות בעוד שני עשורים.
המתמחים ובצדק הודיעו כי ההסכם שהתגבש בין ההסתדרות הרפואית לאוצר ''ריק מתוכן ותנאי השכר של האוצר מבזים'', ולכן החליטו לממש את האיום להתפטר. חלק מהמומחים בבתי חולים שונים הצטרפו למאבקם של הרופאים המתמחים והביעו את תמיכתם המלאה בו. התפטרותם של המתמחים תוביל את כולנו לאסון, אבל זאת הדרך היחידה הקיימת על מנת לשבור האוצר העקשן, ומה שמנהלי השביתה לא הצליחו לעשות, אני משוכנע שהרופאים הזוטרים כן יצליחו לממש, ומכאן אני דורש מכל הרופאים הבכירים ובכל בתי החולים לעמוד לצידם ולתמוך בהם עד הסוף.
בתגובה להחלטת המתמחים הצהיר יו''ר הר''י ד''ר אידלמן:
חשוב לזכור שפעילויות מחאה שונות אשר מביאות הלכה למעשה לשביתה מעבודה, שלא במסגרת הנחיותינו ושאינן מסוכמות עם בית הדין לעבודה, נחשבות להפרת חוק, ובהתאם, ההסתדרות הרפואית לא תוכל להגן עליהן משפטית (
ד''ר אידלמן...).
תגובתו של ד''ר אידלמן עונה באמת על דרישתו של אילן לוין, הממונה על השכר באוצר כי
הגיע הזמן שראשי ההסתדרות הרפואית יפסיקו לעבוד אצל כל קבוצות הלחץ המתלהמות וישלטו על הארגון שלהם. אידלמן צריך להראות מנהיגות ולהגיד: חבר'ה, אני בעל הבית, אין יותר השתוללות, יש פה ארגון יציג וכל ההתארגנויות למיניהן - שיחזרו לפרופורציות (
המתמחים הודיעו...).
ברצוני להזכיר לחברי ד''ר אידלמן כי אנו חיים במדינה דמוקרטית ולא דיקטטורית, וברית המועצות ממנה באת עידנה תם לפני הרבה שנים כמו עידנן של חלק ממדינות ערב, וללוין אני אומר כי הצדק חייב לנצח ואם אתה חי באשליות אנו חיים את המציאות במובנה הנכון של המילה.
ולבסוף אני דורש מהעמיתים שלי להתנתק מהר''י ולהקים ארגון חדש וחזק כשמטרתו היחידה היא לדאוג למערכת הרפואית ולרופאים במקום לדאוג לאוצר ואנשיו.
ד''ר ליאוניד אידלמן... בגדת בנו!
