האזנתי בימים אלה לראיון שקיים
רזי ברקאי בגלי צהל עם האלוף
דידי יערי, לרגל החלטתו לפרוש מתפקידו כמנכ''ל רפא''ל, לאחר אחת-עשרה שנים בתפקיד. לשאלת ברקאי, האם הוא שוקל הליכה לפוליטיקה, השיב שטרם החליט על דרכו, אולם הפוליטיקה איננה מצויה בתוכניותיו. ''מה רע בפוליטיקה?'' הגיב ברקאי...
דין ודברים זה החזיר אותי לשנת 1980, משעמדתי לפשוט את המדים ומשפנו אליי נציגים מטעם שתי מפלגות, להצטרף ולהיכלל כמועמד מטעמן לבחירות לכנסת שהיו צפויות להיערך ב-1981.
נתתי תשובה שלילית לשניהם.
שלוש שנים לאחר מכן, כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון, אירחתי את הגנרל
אלכסנדר הייג. הזמנו את הגנרל לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה. היה זה סמוך לאחר שהתפטר ב-1982.מתפקיד מזכיר המדינה במימשל של הנשיא
רונלד ריגן.
קיימנו הרבה שיחות במהלך ביקורו אצלנו, בין היתר שאל אותי- ''ג'נרל גזית, איך זה, עם הרקע והניסיון של שרותך הצבאי, בחרת שלא להשתלב במערכת הפוליטית של ישראל?''
''בהחלט שקלתי זאת, השבתי לו, ואף הייתה אליי פנייה מטעם שתי מפלגות, ונתתי תשובה שלילית. נתתי את תשובתי דווקא בשל הניסיון רב השנים שהיה לי, בסמיכות רבה למערכת הפוליטית. לא היה לי ספק – זה לא היה לרוחי. ידעתי שמערכת התפקוד, מערכת היחסים במערכת הפוליטית שונה לחלוטין מזו שהכרתי בצה''ל, מערכת יחסים שלא הייתה לרוחי ומערכת יחסים שהיה לי ברור כי אינני מתאים לה וייתכן מאד שאף אכשל בה''.
הוספתי וציינתי כי אני מכיר מקרוב את קציני צה''ל אשר ניסו מזלם בפוליטיקה, לאחר שפשטו מדים, ורובם – לא מצאו דרכם במבוך הפוליטי.
''ג'נרל גזית, הגיב הגנרל הייג, למה לא עמדת לצדי, לפני שנתיים, קודם שהחלטתי אנוכי ללכת לפוליטיקה?...''
דור מפקדי ההגנה, הפיקוד הבכיר של צהל עם קום המדינה, צמחו על רקע אידיאולוגי ברור, רובם היו יוצאי התנועה הקיבוצית, ובדרך הטבע ראו עצמם כנציגים פוליטיים. אנשי אחדות העבודה, הקיבוץ הארצי, וכמובן, חברי מפא''י.
חבורת הפיקוד של צה''ל החדש, זו שירשה את דור טרום-המדינה, מאופיינת בא-פוליטיות, היא רחוקה ומנותקת מן הפעילות המפלגתית-אידיאלוגית, והיא רואה את שירותה הצבאי, כשרות ציוני-ממלכתי. מרביתם, בעת שפרשו מן השרות הצבאי, אם הצטרפו למפלגה זו או אחרת, הרי שעשו זאת במטרה לחזור לתפקיד ביצועי-אקזקוטיבי, כשר, כמנכל משרד ממשלתי, או כראש עיר. אלה מצטרפים למפלגת השלטון, למפלגה שתוכל להציע להם תפקידים.
אינני יודע מה הם שיקוליו של האלוף יערי ומה תהיה החלטתו עם פרישתו ממערכת הביטחון. למרות הרקע המשפחתי שלו, אני מניח כי שיקוליו האישיים יהיו דומים.
סימן השאלה היום מתייחס לדור המפקדים הבא של צה''ל. דומה כי חבורת הקצינים והמפקדים, אנשי ה''כיפות הסרוגות'', תחזור ותהיה קצונה אידיאולוגית, חבורה של קצינים אשר יבקשו לחזור למעמדי השפעה פוליטיים במפלגות ובקבוצות האידיאולוגיות שם צמחו, ומהן אף נשלחו לבסס מעמד והשפעה במערכת הביטחון.
בעוד חמישה ימים נעביר דף ותחל שנה אזרחית חדשה, 2016. מיטב הברכות לשנה החדשה, הבאה – כך אנו מקווים – עלינו לטובה.
מה רע בפוליטיקה?
