מחר, כבכל יום ראשון, תתכנס הממשלה לישיבתה השבועית. אין לי שמץ של מושג מה יעמוד על סדר יומה, אני יודע מה לא יעמוד – לא יקוים דיון בעקבות אזהרתו של השר
זאב אלקין, אזהרה מפני קריסת הרשות הפלסטינית, ולא יקוים דיון בעקבות אזהרת מערכת הביטחון על התפוצצות קרובה ובלתי נמנעת של ''מדינת עזה'' בתנאים הקיימים.
אנו חיים היום במציאות מטורפת. אנו צופים בתמונות הקשות של מאות אלפי אנשים החוצים את הים, פורצים גבולות ומבקשים עתיד חדש להם ולמשפחתם. גם ישראל עלולה לעמוד בפני מצב כזה. ראש הממשלה אכן הבטיח לא מכבר כי ''במדינת ישראל תהיה גדר שתקיף את כולה. אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני חיות הטרף''. גדר כזו אכן דרושה ואני מקווה כי תוקם מהר ככל האפשר, אך בל נשלה עצמנו כי גדר כזו תרתיע ותוכל לעמוד בפני הסתערות של אלפים, ומאות אלפים ''חיות הטרף'' שיבקשו לפרוץ אל תוך ישראל. אינני מעלה גם על הדעת כי נפתח במקרה כזה באש חיה על המתפרצים.
אלה שתי בעיות קרדינליות, שתי בעיות שעלולה להיות להן השלכה, אולי אף קיומית, על מדינת ישראל. אלה שתי בעיות שאינן דנות בעתיד הרחוק, בעוד שנות דור. להיפך, אלה שתי בעיות אשר ממשלת ישראל הנוכחית, אם רק תחזיק מעמד ארבע שנים, עלולה להידרש להתמודד עימן.
בנימין נתניהו מכיר את ''צאן מרעיתו''. אין כל סיכוי ואפשרות להעלות נושאים אלה לדיון בקבינט ולקיים בהם דיון רציני. אפילו נתעלם מן ההרכב הפוליטי העדין של הקואליציה הנוכחית, הקבינט איננו בנוי לעסוק בכך. יחד עם זאת – אין לנו זמן, המשבר ממזרח או מדרום עלול להקדים ולפרוץ בכל רגע, וימצא אותנו חלילה בלתי מוכנים.
אם אני ראש הממשלה, הייתי בוחר באחת משתי האפשרויות הבאות:
אפשרות ראשונה וטבעית, היא להטיל המשימה על המל''ל. אינני מכיר את היושבים שם היום ואינני יודע אם העומד בראש המל''ל היום והצוות שלרשותו יהיו מסוגלים לעבוד ולהעלות מחשבות והמלצות לפעולה המנותקות לחלוטין מן המגע והקשר היומיומי שלהם עם שרי הממשלה והדיון הפוליטי הרווח. אך כאמור, זו בהחלט אפשרות.
האפשרות השנייה היא הקמתו של צוות חשיבה חיצוני, בלתי תלוי וא-פוליטי, ויש לישראל ניסיון לא רע עם צוותי חשיבה כאלה, ולהטיל המשימה עליו. מה שיידרש במקרה זה, זו בחירה באיש הראוי לעמוד בראש הצוות, ולבקש ממנו שיגייס את השותפים לו בעבודת המחקר, כאשר יהיה לו חופש מוחלט לגייס את האנשים המתאימים.
בשתי האפשרויות, צריך יהיה לאפשר לצוותי המחקר מגע חופשי ומלא עם כל גורמי קהילת הביטחון והמודיעין, וכמובן – גם עם הקהילה האקדמית.
בשתי האפשרויות תידרש חשאיות מוחלטת בעבודת המחקר, ובמיוחד – בהמלצות השונות שתועלינה ותתגבשנה במהלך העבודה.
לא הייתי פוסל אפשרות נוספת – להטיל המשימה על שני גופים אלה, מתוך כוונה להרחיב את מגוון הנושאים, הבעיות שיועלו לדיון ואת מגוון ההצעות למדיניות ישראל היום, לפני פרוץ המשבר, במטרה להקדים רפואת למכה, ואת ההמלצות לתגובות האפשריות אל מול הרשות הפלסטינית ואל מול הרצועה.
זו המציאות מולה יהיה עלינו להתמודד. על ישראל להיערך לקראת הבאות, ויפה שעה אחת קודם.
להיערך לקראת הבאות
