|
| אלי אשד (יום רביעי, 15/02/2006 שעה 7:24) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
אשד מעלה כאן מהקבר נושא אשר מיועד ליצור פרובוקציה, אשר מטרתה ליצור וכוח מיותר. דוגמא לעיסוק עיתונאי ''פורה''. לא נשארו לכה נושאים אקטואליים, שמעניינים את הציבור ? | |||
|
|||
שתהיה בריא. אתה מעלה כאן לעתים נושאים שלא מעניינים כמעט אף אחד. מעולם לא שאלנו אותך מה פתאום אתה מתעסק בהם. אבל השלכת רפש היא עיסוק פופולרי כאן, אז הַמשך. | |||
|
|||
יובל, אלי אשד הוא עיתונאי מקצועי. אני משער כי מה שכתב כאן פורסם גם בעיתון, כדי שהרבה הרבה אלפים יקראו את מה שכתב. היה ראוי להעלות במקום הנושא הזה, נושאים יותר אקטואליים, אשר יכולים לעזור לשפוך אור על מה שאפשר לשפר, בחיינו היום. אני תמה על אילו ''נושאים שלא מעניינים אף אחד'' אתה רומז. האם לנושא הלשון העברית ? מוזר.... | |||
|
|||
הכל אקטואלי. ראשי מרץ היום אומרים בדיוק את אותם דברים על ראשי מולדת. הדברים שנאמרו על רחבעם זאבי על ידי הממסד השמאלני היו מזעזעים, ורק מותו גאל אותו מהם. ישנם גם יהודים שבנם וביתם נרצחו על ידי ערבים, והם מצדיקים את הרוצחים באמתלא של הכיבוש. לעתים טוב לראות שאת שנאת היהודי לא המציאו רק הגויים. | |||
|
|||
עוד מעט תשווה לנו כאן את משה רבנו עם משה קצב... | |||
|
|||
ברנדשטטר: ''בדיוק כמו תקוותיו של המשורר המייחל לבית החמאס שיקום בשלום ליד ביתו. לנו אזרחיה היהודים והחבולים של המנדט הישראלי אין לנו אלא לייחל שהבוחר היהודי יזהה את החונטה האלימה כמות שהיא, את תקוות התוהו שהיא מפיצה, וישלח אותה חזרה לחווה, אל השקט והשלווה של הנגב המערבי''. מה שמותר ליופיטר ברנדשטטר מותר גם לאחרים. ''לעתים טוב לראות שאת שנאת היהודי לא המציאו רק הגויים''. | |||
|
|||
ולחרדים מצד שני, היה פעם הענין הלוהט ביותר בחייהם של חלק גדול מיהודי העולם. לצערנו רוב נשואי דגל המאבק ההוא נספו בשואה. מרק אדלמן לא הפסיק להאמין בעקרונות הבונדיסטיים , גם אחרי שמדינת פולין הקומוניסטית הקיאה מתוכה את שארית הפליטה היהודית בגלי האנטישמיות שבאו בשנות החמישים והשישים. מענין? אותי זה מעניין מאד. | |||
|
|||
אבל מאמרו של אשד אינו מעניין. | |||
|
|||
הוא היה אדם גדול, ללא קשר לדיעותיו הפוליטיות. הוא הציל אנשים ממוות בגיטו, הוא הציל אנשים ממוות כרופא, משתיל לב ראשון בפולין, הוא היה פעיל תמיד למען הצדק והאנושיות, הוא סיכן את עצמו כפעיל הסולידריות. הוא היה סגן מפקד מרד גיטו ורשה ולחם במרד. לעברית תורגם ספרו המרתק ''הגיטו לוחם'' והראיון שערכה עמו העיתונאית והסופרת היהודיה חנה קראל(להספיק לפני האלוהים) זה מגוחך לצמצם את פעילותו של איש כזה לויכוחים עם בן גוריון. בשנים האחרונות נפגשו הילדים הישראלים שנסעו לפולין עם אדלמן והוא סיפר להם בעדינות ובהבנה על הגיטו ועל מלחמתו למען ההומניות יהי זכרו ברוך | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |