חלק שלישי בסדרה (פרק 1, פרק 2). למרות שלצורך הכתיבה נערכו שיחות עם מספר לא מבוטל של אנשי צבא, הסתמכנו על חומר גלוי וידוע והשתדלנו לצטט דברים בשם אומרם. בעיקר, הסתמכנו על שכל ישר – מסקנות שאפשר להגיע אליהן אפילו ללא מידע פנימי כלשהו.
המאמר המלא, הכולל מתווה למבנה חדש של הצבא, פורסם בימים אלה באתר קו ישר, נכתב לפני מלחמת לבנון השנייה. לצערנו הרב לא היינו צריכים לעדכן את הפרק בעקבות המלחמה. הכול אותו דבר...
שגרת הבזבוז
צה''ל עמוס לעייפה באנשים מיותרים, חובה וקבע כאחד. האנשים המיותרים יחד עם החיוניים מאיישים מפקדות ומנגנונים מיותרים. יחד הם עסוקים בפעילות יום-יומית שחלקה מיותר. המיותרים עושים שימוש בתשתית מיותרת (משרדים, רכב, טלפונים, חדרי אוכל וכו') ומתוגמלים בתקציבי עתק (תנאי שרות נדיבים, פנסיה בשמים, שכר גבוה, רכב עם נהג צמוד, לימודים לא-רלוונטים ועוד). תקציבים שחסרים במקומות אחרים בצבא. חלק מהפעילות המיותרת, הכרחית כיום ונובעת מהמבנה הנוכחי של הצבא שמבוסס על צבא חובה.
צמיחת המנגנון בדרך של התפצלויותמבנה הכוח הלוחם קשיח. קשה לקחת גדוד ולפצל אותו לשני גדודים כדי ליצור תפקיד למג''ד נוסף... לעומת זאת, בדרגים המנהליים והלוגיסטיים העניין קל יותר. מחלקת ''נוהל והדרכה'' יכולה בקלות להפוך לשתי מחלקות, האחת –
מחלקת נהלים, והשניה –
מחלקת הדרכה. בראש כל מחלקה יעמוד מפקד, יוקם מדור גרפי נוסף להכנת שקפים, ואם הפיצול יימשך –
ימונה לבסוף גם מפקד מתאם....
תהליך הפיצול נמשך על פני שנים ולוקחות בו חלק כל הרמות. מתאר אל''מ מיל. עמנואל ולד (
קללת הכלים השבורים):
...אגף המטה הוא ללא ספק הגורם המטכ''לי, שנפגע בצורה האנושה ביותר מתהליך ההתפצלות של תפקידים ושל מבנים ארגוניים לפלחים ולפלחי פלחים ולרסיסים, שהפכו ליותר ויותר דקים במהלך התקופה... איברים... הפכו להיות גורמים מטכ''ליים עצמאיים שלא הפסיקו להתנפח ולהסתרבל עוד ועוד, או להוסיף ולהתפצל... מחלקת אמצעי לחימה תפחה לאגף פיתוח וייצור אמצעי לחימה... התפצלה ממנו מחלקת הדרכה ואימונים... הפכה לעצמאית... התפתחה למעין אגף... אותם איברים שהתפצלו... מצאו לעצמם עיסוקים רבים ומגוונים... שלחו ידם בכל נושא אפשרי... שקועים במריבות...
...מתוך שיקולים אישיים... מיהרו לתפור ''אידיאולוגיה'' שנתנה צידוק ענייני, כביכול, להקמת האגף החדש... שבחים מפליגים וביטויים שנועדו לשכנע ולסלק כל ספק...''חיוניות''... ייצור שיטתי של שקפים ושל טבלאות באין-ספור חתכים... קצין בכיר בדרגת תא''ל, שעיקר עיסוקו הסתכם בתיאום מנהלות האגף וביישוב המחלוקות הנצחיות בין מחלקותיו... חתירה בלתי נלאית... להגדיל את חלקם בעוגת המקורות – להשתלט על עוד ועוד אמצעים ומשאבים... ה'חלוקה' מהווה אמצעי להטלת מרות וכיבוש עמדות כוח...
ניצול לא יעיל של מערך המילואיםהצבא מְזַמֵן את האזרח לשירות מילואים לפי מקצועו או תפקידו הצבאי. אך המדינה משלמת לאיש המילואים לפי הכנסתו האזרחית. קצין בכיר סיפר לפני שנים, כי פגש בעמדת ה-ש.ג. חייל מילואים, פרופסור באוניברסיטה, מומחה למזרחנות... כך ניתן לפגוש בימח''ים, בעבודות שימון כלי נשק מתכנת מחשבים לצד מהנדס בניין, ובסיור ביטחון שוטף סביב יישוב בבקעת הירדן ביולוג בכיר לצד בעל עסק מתל אביב – כולם מקבלים מהמדינה שכר גבוה על שירות המילואים שלהם... עלותם למשק גבוהה פי 6 ויותר, מאשר עלות ביצוע משימות אלה באמצעות חברה פרטית לאבטחה או לתחזוקה...
התשלום לפי ההכנסה האזרחית יוצר עיוותים נוספים: סטודנט שהוא מפקד יחידת שדה שנקרא למילואים בתנאי שדה קשים, ומסכן את חייו, יכול לקבל לדוגמה 70 ₪ ליום; ולעומתו גבר בן 40 המשמש בתפקיד מנהלתי-לוגיסטי יקבל פי 6 עבור אותו יום מילואים...
כל זאת בהנחה שהמילואימניק
מבצע משהו בעל ערך מהלך שירותו... אך כל איש מילואים יכול לספר על ימי בטלה, שעות המתנה ללא מעש ומשימות הזויות.
שיטת המילואים בצה''ל גוררת עלויות כבדות גם במערך הסדיר, כגון טיפול מוקדם בטרם גיוס, טיפול באלפי ה''משתחררים'' והמשתמטים – איש איש וסיפורו המופלא. טיפול ביורוקרטי הכרוך בגיוס עצמו, הנפקת ציוד, הליך שחרור, החזרת ציוד, טיפול בבלאי ציוד ובעריקים. עלויות כבדות אלה הולכות וגדלות ככל שאורך השרות מתקצר.
...כל אחד שמשרת במילואים בטוח שיש צבא אחר: שמה שהוא רואה לא יכול להיות צה''ל האמיתי, וביום פקודה יופיע לפתע צבא חשאי, מצויד במיטב האמצעים ומאומן להפליא, כי פשוט לא יכול להיות שעם הצבא הזה מישהו מתכוון לנצח במלחמה...ראיון עם קצין קרבי במילואים, עופר שלח, ידיעות אחרונות 20.7.2001
השכר והפנסיה – איום על ביטחון המדינההמרכיב הגדול בתקציב הביטחון אינו מטוסים וגם לא טנקים, אלא עלויות השכר והפנסיה של המערכת. אם נכונה הטענה שהיקפו העצום של תקציב הביטחון מתקרב לנקודה שנזקו הכלכלי פוגע בביטחון הלאומי, הרי שתרומת מרכיב השכר והפנסיה מכריעה.
כותב על כך גיא רולניק (כתב העת
דה מרקר 28.8.03):
...היועץ הכספי לרמטכ''ל הוא אלוף בהכנת שקפים. בכלל, בצה''ל אלופים בהכנת שקפים, אבל כאשר מגיע רגע להתעמת עם עובדות פשוטות: צה''ל נותר ללא מענה.
...נגדים, רבי-סרנים, אלופי משנה... פנסיה מוקדמת בגילאים 42 עד 50 עם תנאים מלאים... בשווי של 3 עד 4 מיליון שקל לנגדים... 5 עד 7 מיליון שקל לאלופי משנה ותת אלופים... אבסורד כלכלי הזועק לשמים... חבילות השכר והפנסיה בצה''ל למשרתי קבע שאינם לוחמים גבוהות לעיתים קרובות פי 3 וגם פי 4 מהתנאים שמציע המגזר העסקי לאנשים בעלי כישורים דומים – אבסורד כלכלי וחברתי מנקר עיניים...
פנסיה של אלוף-משנה גם אם משרת במשרד, נעה בין 15 ל- 20 אלף שקל בחודש. הוא פורש בגיל 45 – כך שעל פי תוחלת החיים הממוצעת יש לו כ- 20-25 שנים לעבוד... 35-45 שנים לחיות. 15 אלף שקל לחודש כפול 12 חודשים כפול 35 שנים נותנים 6.3 מיליון שקל. מינימום.
גיל הפרישה המוקדם נקבע עוד בראשית שנות החמישים, כאשר הצבא היה רזה וחלק ניכר מאנשיו היה בתפקידי ריצה על ג'בלאות. מאז השתנה קיצונית היחס בין מספר הלוחמים לבין מספר קציני העיפרון.
בעידן החדש, עידן הצבא המקצועי, רק חלק מהחיילים והקצינים יהיו זכאים לפנסיה שמנה ולשכר גבוה מאד – חיילים וקצינים שלוחמים בפועל. קצין מטה שיעבוד בקריה, גם אם לכתפיו כומתה אדומה – אינו לוחם. שכרו לא יהיה גבוה משכר עובד מקביל בסניף הבנק שמעבר לרחוב. בתקופה בה שרת כלוחם יהיה שכרו גבוה מאד, אך אם ימשיך כקצין במשרד עורפי ממוזג – ירד שכרו מיידית. השכר הגבוה יהווה פיצוי על הסיכון והקושי שבתפקידי לחימה בהווה ולא עבור תפקידים היסטוריים.
הבזבוז הגדול מכולםכאשר מדברים על בזבוזים בצה''ל מתכוונים כולם
לבזבוז מזון, פנסיות מנופחות, רכב צמוד, נהגים צמודים וכדומה. הבזבוז הגדול ביותר, היקר מכל, הוא בהעדר מחשבה מקצועית, ניסוח דוקטרינות לחימה והגנה, בחינתן, עדכונן, ויישומן בשטח מעת לעת. שגיאה אינטלקטואלית עלולה לגרור השקעות בבניית יכולות צבאיות שהסיכוי שיהיה להן ביטוי בשדה הקרב אפסי. מחיר אדיר בכסף, במשאבים ארגוניים ובכוח אדם. מבנה הצבא ומפקדיו, אופי ההכשרה שלהם ומנטליות החשיבה הופכים תסריטים כאלה למציאות וודאית – וכאן הכסף הגדול באמת.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הגיע מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד למסקנה שהכֶּשֶל של החיל היה במטה:
...מה שמטומטם אחד מקלקל במטה, מאתיים גאונים לא יתקנו בשדה הקרב.
3. צה''ל – המיתוס המרכזי
