הסיבה המוצהרת למלחמת עיראק השניה, בראשית 2003, היתה הקשר של המשטר בעיראק לאל-קאעידה והסכנה שפיתוח הנשק הגרעיני נמצא בשלבים מתקדמים. כידוע, לכל מלחמה יש מחיר ובעולם המערבי מספר ההרוגים במלחמה מהווה מדד למחירה. לכן זה לא מפתיע שבמהלך השנים היה הנושא חלק חשוב ובולט מהדיון בציבור האמריקאי ובעולם בכלל, בנושא המלחמה בעיראק. המשתתפים בדיון הציבורי מנסים לגייס עובדות ונתונים כדי להגיע לעמדה חכמה יותר. לכן יש לא מעט גופים שעוסקים באיסוף נתונים על מספר הקורבנות בשיטות שונות. ריבוי הגופים וההבדלים בשיטות האיסוף והניתוח מהווים מקור לשונות ופערים בין התוצאות. הפערים הללו גורמים למחלוקות, אפילו סוערות.
ישנו גוף, 'סופרי הגופות של עיראק', שהחל לפעול במהלך 2003 כדי לספור את מספר הקורבנות בנפש שנגרמו בגלל המלחמה. הדיווחים של 'סופרי הגופות...' מעוררים מחלוקות גם בגלל הגישה שלהם לעיבוד הנתונים וגם בגלל התוצאה. למרות זאת הם ממשיכים לפעול ולדווח על מספר ההרוגים שמגיע בימים אלו לכדי 80,699-88,126 (
Iraq Body Count (IBC)). בשנת 2004, כאשר סופרי הגופות דיווחו, בדומה לממשל האמריקאי, על כ-30 אלף הרוגים הופיע מחקר שזכה להדים בתקשורת. בתקשורת נמסר שתוצאת הספירה של מחקר זה היו 100 אלף הרוגים – פי שלושה. גורם שהשפיע על חשיפת המחקר לתקשורת והתהודה שקיבל, היתה העובדה שהמחקר פורסם בעיתון מקצועי בעל יוקרה רבה בעולם הרפואה,
The Lancet. לקראת סוף 2005 פורסם בפא''צ מאמר שעסק, בין השאר בהסברת הפרשנות השגויה של תוצאות המחקר (
סטטיסטיקה עיראקית).
לאחרונה שוב נתגלה פער בדיווחים על מספר ההרוגים בעיראק. המחקר של גוף מסחרי, בשם Opinion Research Business או בקיצור ORB, מציג ניתוח המראה שלכאורה מספר ההרוגים (עד סוף 2007) מגיע בעצם לכדי מיליון (
Revised Casulaty Data). כ-20% מהמשיבים ציינו כי היה לפחות מוות אחד כזה במשק הבית שלהם וההערכה הנובעת לגבי כל האוכלוסיה היתה בין 946 אלף ל-1.121 מיליון הרוגים.
גוף אחד מדווח על כ-85 אלף הרוגים והשני על כ-מיליון. מה עושה את ההבדל הגדול?
ה-IBC, 'סופרי הגופות...', אוסף נתונים ממספר מקורות רשמיים ולא רשמיים ואינו עוסק בניחוש או אקסטרפולציה. הם מחפשים את המקרים שאפשר למצוא להם תיעוד וגם מצליבים מידע (
Method). למרות הבדיקות, בסופו של דבר בכל זאת נשארים הבדלים בין המקורות השונים שנובעים מאי בהירות או מאי-ודאות. לכן מפרסם ה-IBC שני מספרים כדי שנהיה מודעים לאי-הוודאות. כל אחד מהשניים, המספר הגבוה וזה הנמוך, מסתמכים על תיעוד מלפחות שני מקורות שונים.
אבל, אומרים המבקרים, 'סופרי הגופות...' לא כוללים בחישובים שלהם הרוגים שמותם לא נגרם ישירות על ידי הקרבות. כאן למשל מזכירים את תמותת עשרות אלפי תינוקות (
Statistics) שחלק ניכר מהם קשור במניעת אספקה חיונית בגלל הקרבות או הגבלות הסחר שהוטלו על עיראק. טענה נוספת שמעלים המבקרים היא שבעתות מלחמה אין תיעוד מלא של כל הקורבנות ויש לפעמים לא מעט קורבנות בלתי מזוהים. המקרים הללו לא נכללים בחישוב של 'סופרי הגופות...'. מכאן שלא מעט קורבנות לא נכללים בחישוב המספר שבסופו של דבר מדווח. במילים אחרות יוצא שלכאורה 'סופרי הגופות...' מציגים אומדן חסר.
לעומת זאת ה-ORB מפרסם תוצאות שמבוססות על שאלון שנבדק, על ידי ראיון של פנים מול פנים, על מדגם מייצג של כ-2,400 מבוגרים. השאלה שמעניינת אותנו היתה:
How many members of your household, if any, have died as a result of the conflict in Iraq since 2003 (i.e. as a result of violence rather than a natural death such as old age)? Please note that I mean those who were actually living under your roof.
כמה מאלו החיים במשק הבית שלך, אם בכלל, מתו כתוצאה מהסכסוך, או העימות, מאז שנת 2003 (ז''א כתוצאה מן האלימות ולא מסיבות טבעיות כמו זקנה)? בבקשה שים לב שהכוונה לאנשים שגרים תחת קורת הגג שלך.
על פי התשובות הללו עשו אקסטרפולציה והערכה של מה היתה יכולה להיות התוצאה אם האוכלוסיה הבוגרת כולה היתה משתתפת בסקר (זה מה שעושים בדרך כלל עם סקר דעת קהל). בתמצית, זוהי הערכה בלבד ולא ספירה, כך שגם אם תשובות הנשאלים היו אמינות מאד, עדיין נשארת אי-ודאות לגבי משמעות התוצאה לגבי כלל האוכלוסיה העיראקית.
כאשר מדובר בסקר הרי שהבעיה מתחילה כבר בבחירת המדגם, אבל לצורך הפשטות נניח שהבחירה נעשתה לפי כל הקריטריונים הנחוצים והמקובלים – המדגם המלא הוא מייצג. כפי שמדווח בתמצית הדיווח (
Revised Casulaty Data) מסתבר ש-251 מתוך הנשאלים (כ-10%) לא השיבו על השאלה והפיזור שלהם על פני אזורי המדגם לא היה שווה. יתכן שמדגם המשיבים כבר לא ממש מייצג את האוכלוסיה הכללית ולכן אקסטרפולציה על סמך תוצאות הסקר תהיה מוטה גם היא. יש אנשים שהתשובות שהם נותנים לסוקרים אינן מייצגות את דעתם כי הם מעוניינים לרצות את הסוקרים. יתכן שכמו בעל החברה שערכה את הסקר,
Munqith Daghir, גם חלק ניכר מן המשיבים היו מעוניינים להשתחרר מהמעורבות של הכוחות החיצוניים ולכן התאימו את תשובותיהם. עוד יתכן כי הנשאלים כללו בתשובתם קורבנות לא ישירים – כאלו שמותם לא קשור באופן ישיר לנסיבות המלחמה.
לעיתים התשובות מושפעות מהנטיות הפוליטיות של הנשאלים ושל הסוקרים. סוקרים מנוסים יכולים להשפיע על תוצאות הסקר על ידי ניסוח השאלות ומיקומן בין השאלות האחרות. השורה התחתונה היא שבחירת מדגם מייצג היא אמנות מאד מסובכת ויש האומרים משימה בלתי אפשרית. לכן יתכן שכל הגורמים שהזכרנו יצרו הטיה (bias) חיובית משמעותית בתוצאות הסקר.
כאשר יש ריבוי של מדווחים על מספר הקורבנות, מי שמעוניין לדעת את ה'אמת' צריך לעשות לפחות שני דברים. הראשון יהיה לבחון מי המדווח ומהו האינטרס שמניע אותו כי זה יגלה משהו על מהות התוצאה – אם הוא עשוי לדווח בחסר או דוקא להגזים. הדבר השני שיהיה צורך לבדוק הוא השפעת שיטת העבודה והשימוש בכלים מתחום הסטטיסטיקה (אם יש). כפי שראינו – כאשר יש שימוש בסטטיסטיקה, גם אם הכוונות ''טובות'', הן עשויות להוביל ל... תוצאות מוטות.
משבר הדולר?
התעשיינים והייצואנים בישראל יצטרכו לחפש אפיקי פתרון אחרים למשבר צניחת שער הדולר והירידה בהכנסות והרווחיות שלהם מעסקות בחו''ל.
למה אני מעלה את העניין?
אתחיל בסיפור מהחיים העסקיים שלי, איך הצלחת במקרה אחד להתגונן מ''נפילת'' שער החליפין של הדולר ובמקרה אחר לא. כאשר הגיע מועד החתימה על חוזה השכרת הדירה שלנו כבר הבנתי שהפעם שכר הדירה יקבע בשקלים. מדוע? כי השקל יותר יציב מהדולר. מצד שני, כמה חודשים לפני כן, כאשר שער החליפין של הדולר היה בסביבות 4.20, קבעתי הצעת מחיר בדולרים. ברור שלפי שער החליפין של הדולר היום הייתי מקבל 15% פחות שקלים ועוד לא הגיע יום התשלום. זה אולי עצוב, אבל לא צילצלתי לנגיד ולא לשר האוצר שישנו את המדיניות הכלכלית כדי שלא אפסיד.
אבל בעלי העסקים, בשיתוף עם עופר עיני (
עיני: ''אשבית המשק בגלל משבר הדולר'') דורשים שינוי במדיניות הכלכלית כדי שלא יפסידו. עיני, המומחה למתווים, לאחר שהצליח עם המורים והפרופסורים, רוצה עכשיו לקבוע מתווה חדש למדיניות המוניטרית. הם רק כל הזמן שוכחים להציג דרישות כאלה כאשר שער החליפין עולה. הם כאילו שוכחים שזה תפקידו של היזם לדאוג להתאים את העסק שלו לתנודות בסביבה העסקית ביום-יום. הם כאילו שוכחים שלא רק לרווחים מתנודות השוק הם אחראים אלא גם להפסדים מכך.
זו לא האחריות של שר האוצר או הנגיד. אז יפה שראש הממשלה, שר האוצר והנגיד קיימו דיון אבל טוב מאד שהם לא התכופפו (עד כמה שידוע לי כרגע).
כמה נהרגו במלחמה בעיראק?
נניח
