הכותב פעיל במחנה פייגלין בליכוד.הבחירות הפנימיות בליכוד יהיו בי''ד כסליו תשס''ט 11.12.08.
בחירות אלו יקבעו את הרשימה לכנסת – כיוון שהבחירות ליו''ר התנועה ומעמדה לראשות הממשלה היו לפני שנה.
בבחירות ההן קיבל
בנימין נתניהו כ-71%,
משה פייגלין כ-25% ו
דני דנון כ-4%.
בזמן כתיבת השורות הללו עדיין לא ידועה שיטת הבחירות.
גם על פרטים אחרים עדיין נטוש ויכוח. וכאן נפרט חלק מהתמונה.
הזכות לבחור
בעבר, כשחבר ברגע התפקד, הוא היה מקבל מייד זכות בחירה. בדרך כלל היו בליכוד כמאה אלף חברים, אבל לפני בחירות היו מתפקדים עוד כשלושים אלף. מתפקדים אלו היו בדרך כלל חברים מפעמים קודמות שמסיבות שונות לא שילמו דמי חבר, כך שההתפקדות הזו לא שינתה את פני הליכוד.
כאשר בא
עומרי שרון, שלוחיו הסתובבו עם מזודות מלאות כסף ופקדו חמולות שלימות לליכוד. כך הגיע מספר חברי הליכוד ל-315 אלף, ופני הליכוד שונו מהותית. כתוצאה מכך ניצח
שרון את נתניהו בקולות חברי התנועה האיסלאמית מ
אום אל פאחם, שכולם הפכו להיות חברי ליכוד הנאמנים למשנת
ז'בוטיסקי של שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן.
בתקופת משאל המתפקדים כבר ירד מספר חברי הליכוד למאתיים אלף בלבד, שמתוכם השתתפו בפועל במשאל מאה אלף וכמובן דחו את תוכנית העקירה ברוב של שישים אחוז.
כתוצאה מכך יזמו בליכוד תיקון לחוקה הקרוי בעגה הליכודניקית ''תיקון נמרודי'' – על שמו של חבר המרכז
יצחק נמרודי מרמת אפעל שדחף אותו – המחייב תקופת המתנה של 16 חודש בין ההתפקדות לבין זכות הבחירה, כדי למנוע מפקד ארגזים חוזר.
עומרי שרון ניסה לעקוף את התיקון על ידי הקביעה שמי שכבר היה בליכוד 16 חודש ועזב יכול לחדש חברות בלי תקופת המתנה. ההצעה הזו נדחתה במזכירות הליכוד וניתן היה לשמוע את צריחותיו של עומרי: ''אתם הרגתם את אבא שלי!'' בכל רחבי מצודת זאב.
נכון להיום יש כמאה אלף בעלי זכות בחירה ועוד כשלושים אלף חברים בתקופת המתנה. עם זאת,
ישראל כץ, יו''ר המזכירות הנוכחי, דחף להחלטה חוזרת של מה שניסה בזמנו עומרי שרון – שמי שבעבר היה חבר ששה עשר חודש לא יזקק לתקופת המתנה בשובו לליכוד. החלטה זו בעצם מרוקנת מתוכן את ''תיקון נמרודי'', כיוון שיש לא פחות מחצי מליון(!) אנשים בארץ שהיו אי פעם חברי ליכוד. בכל אופן, המזכירות החליטה לקבל את ההצעה הזו ויצחק נמרודי, יוזם התיקון, עתר לבית הדין של הליכוד נגד המזכירות.
לא ברור אם יוחלט משהו בעניין לגבי הבחירות הקרובות, אבל על כל צרה שלא תבוא הוכנה אצלנו רשימה של כעשרת אלפים איש שהיו בשלב כזה או אחר חברי ליכוד תומכי משה פייגלין ועזבו, כדי להחזירם במבצע בזק לליכוד.
הזכות להיבחר
בעבר, על מנת להיבחר מטעם הליכוד היה צורך בתקופת המתנה של תשעה חודשים. המזכירות היתה רשאית באישור יו''ר התנועה לקצר את הפז''ם הזה. למיטב הידיעה, הפעם הראשונה והאחרונה שהשתמשו בסעיף הפז''ם היה כאשר משה פייגלין ביקש להתמודד מול אריאל שרון על ראשות הליכוד. באותו הזמן היה משה פייגלין חבר בליכוד שמונה חודשים בלבד. שרון סרב לקצר את הפז''ם כדי לאפשר את התמודדותו של משה פייגלין נגדו, החלטה שהוכיחה כבר אז על חוסר בטחון קיצוני של אריאל שרון בעצמו.
לאחר כל הפרישות שסבל מהן הליכוד, האריכו את תקופת המבחן לשלוש שנות חברות. המזכירות רשאית לקצר את הפז''ם. בבחירות אלו הגישו מועמדים רבים בקשה לביטול פז''ם –
בוגי יעלון,
עוזי דיין,
מירי רגב,
אפי איתם ועוד. אינני בטוח במעמדם של
בני בגין ו
יאיר שמיר, האם הם חברי ליכוד ותיקים או לא. (אגב,
דן מרידור דווקא מקפיד לשמור על חברותו בליכוד).
הבקשה ההמונית הזו מעוררת שאלות לגבי התיקון הזה – אם ממילא מקצרים פז''ם למועמדים רבים כל כך, אז מה התועלת בו בכלל? אני מבין שבני בגין ויאיר שמיר הם חריגים בגלל הסיפור המשפחתי המיוחד שלהם, אבל מה פתאום לקצר פז''ם לעוזי דיין, למשל? הרי בדיוק בשביל זה בא הסעיף לחייב מבחן נאמנות!
כך או אחרת, בעוד עשרה ימים תתכנס המזכירות לקבל החלטה. כפי הנראה, כל המועמדים המבקשים קיצור פז''ם יוזמנו, כל אחד יקבל זמן מה לנמק את בקשתו ואחר כך המזכירות תחליט בהצבעה חשאית לגבי כל אחד מהם.
יומן בחירות [א]
