|
| מיכאל שרון ז''ל (יום חמישי, 04/07/2002 שעה 14:43) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
קראתי פעם ועוד פעם, ועדיין אני מתקשה להבין את הקשר שבין הרחבת גבולה של המדינה ובין השחיתות ותרבות ה''סמוך'' הישראלית שמחזירים אותנו פעם אחר פעם לוועדות חקירה (שלקחיהן אינן נלמדים). הרי באותה מידה ניתן לטעון - מהצד השני - שדווקא הכיבוש, שילטון בעם זר והיוהרה הם שהשחיתו אותנו והביאו אותנו למצב זה (והלו כל הדוגמאות שהבאת כולן התרחשו לאחר 67). עם שטחים ובלי שטחים, שחיתות היא שחיתות - נגע שיש לעוקרו מן השורש, ויפה שעה קודם. המשך ההפקרות וקלות הדעת בכל הקשור לחיינו ולכספינו לא יחזק אותנו. ומה נעשה בשלב הבא? נחזור ללבנון? לסיני? נרחיק עד עירק? האם כגודל השחיתות כך נרחיב את גבולותנו? | |||
|
|||
|
|||
עמידותה של מדינה לטווח הארוך נמדדת במוסריותה וביכולתה לתכנן צעדיה לאורך זמן. 1. מוסריות מתחילה מבית - נקיון כפיהם של המנהיגים ומוסדות ציבוריים וממשלתיים, ויחסם לחברה (שממנה קיבלו את המנדט ושעליהם פרנסתם). 2. תכנון לטווח ארוך מטפל ונותן תשובות לצפוי והבלתי צפוי בעתיד. הצפוי = הגנה מרבית על האוכלוסיה בתקופת מלחמה. בלתי צפוי = תופעות טבע כגון רעידת אדמה. גם כאיש הימין, התומך בהישארות בשטחים, נראה לי שניתן למצוא סיבות הגיוניות יותר מסיאוב להרחבת גבולות. | |||
|
|||
האפקטיביות, ולכן גם חבלה ביכולת העמידות, נוצרת בין השאר על ידי שחיתות. האם אתה יכול לקדם פרוייקט משמעותי, כאשר בין העוסקים במלאכה יש מסה קריטית של אנשים מושחתים? שכן שחיתות אינה אלה הגברת האנטרופיה, הרפיסות, ושחיקת מנגנוני התמסורת במערכת פעולה. מכל מקום, ההנושא שהעליתי אינו בהכרח שחיתות, למרות ששחיתות יכולה להיות אחת הסיבות. שכן יש גם סיבות אחרות לחוסר יעילות, ולכן לכשל תפעולי, פרט לשחיתות. מוסר: פעל כך שתוכל לרצות שהעקרון ביסוד פעולתך נעשה חוק כללי (קאנט). פעולות הפוגעות באופן החזרי (רפלקסיבי) ביכולת השרידות של הפרט והכלל הינן על כן בלתי מוסריות בעליל. שים נא לב, כי כאן, יש זהות בין האינטרס השרידותי של הפרט לזה של הכלל, בעוד לעיתים קיימת סתירה ביניהם, למשל כשהפרט יכול להגדיל את רווחתו באמצעות פגיעה ביכולת השרידות של הכלל (למשל שחיתות, או פשיעה). או כאשר עולה רווחת הכלל באמצעות פגיעה ביכולת השרידות של הפרט (קירבונו ''לטובת הכלל). מכייון שקירבון מביא לעריצות ומלחמת הכל בכל בין פרטי הכלל, ומכוון שקידום הכלל מותנה באושר ורצון יצירה והמצאתיות אינדיוידואלי, הרי שקירבון, עשוי להיות מועיל לטווח קצר, אך לעודד סאוב ופגיעה בשרידות הכלל לטווח ארוך, עקב התכווצות המערכת הכללית (שכן הרחבתה הינה תוצר של יצירתיות ורווחת האינדיוידואל). לכן קירבון הינו בלתי מוסרי בעליל. כך, נסיגה לגבולות בלתי אפשריים להגנה, המעודדות בנוסף גם את רצון איונך והשמדתך מצד האויב (שכן הדבר מעלה את יתכנותה של ההשמדה), הינה בלתי מוסרית בעליל. שכן קיום פיזי וממשי של אנשים הינו תנאי הכרחי להשגת כל ערך אחר הנשאף על ידם, כולל ערכי מוסר או צדק חברתי. לכן בטחון הינו הדבר הבסיסי ביותר, המתנה אפשרותם של כל הערכים האחרים. הפרת הבטחון, הינה בלתי מוסרית, שכן לא היית רוצה שחשיפות להשמדה או השמדה בפועל של אנשים תהפוך לחוק גורף, שכן חוק זה יגרוף איתו לקבר את האנשים כולם, כולל אותך, ולכן אינך יכול לרצות בחוק כללי כזה. מכיוון שהקיום הינו תנאי לכל ערך אחר, הרי ששמירת הקיום, דהיינו בטחון, אינו רק ערך מוסרי, אלא אף ערך בעל מוסריות-על, אולטרה ערך. | |||
|
|||
1. הגבולות נכון להיום מאפשרים הגנה פחות טובה על מרבית אזרחי המדינה. למעשה, נכון להיום אין גבול ברור. 2. כיוון שאיני מסכימה עם תאוריית השרידות של אורי מילשטיין, וכבר פרטתי זאת בעבר, לא אכנס כאן שוב לוויכוח. 3. כפי שכבר כתבתי, שקד - כמו שקדיה - בלשון נקבה. | |||
|
|||
לפני שהיא תקרוס ואיתה נקרוס כולנו, גם אנשי מפלגת השלום וגם אנשי מפלגת השטחים. | |||
|
|||
צר לי שאני מסיט את הדיון לרגע קט, אך בכל פורום, הקוראים משמאל אומרים שבעשור בין 57 ל 67 (לפני ששת הימים) נהרגו רק 40 חיילים ואזרחים מפעולות קרביות וחבלניות, הייתכן? אם תוכל לעשות הפרדה בין פעולות חבלניות לצבאיות אשמח מאוד | |||
|
|||
דהיינו, התחמשות מואצת, מצד מצריים וסוריה. זאת מכיוון שגבולות לא ברי-הגנה, העלו את יתכנותו של סילוק ''הישות הציונית'' מהאדמה הערבית. כך למשל, שקד גמאל עבד-אל נאצר על בניית טילים ארוכי טווח בעזרת מדענים נאצים שעבדו ברייך השלישי בפרוייקט הטילים של פון בראון. פרוייקט הטילים המצרי-נאצי שובש על ידי פעילות המוסד במצרים. דבר נוסף שהכהה את האפקטיביות של כוח ההשמדה שבנה נאצר היה שחיקתו במלחמה ממושכת וקשה בתימן. ובנוסף, איום זה הופחת באופן משמעותי באמצעות פרוייקט בניית העוצמה האוירית הישראלית של עזר ויצמן, שהקנה לנו יתרון. | |||
|
|||
|
|||
בעשור שבין מבצע קדש למלחמת ששת הימים מנעה סיירת ''שקד'' את פעולות הטרור ובכך לא התפתח תהליך אינקובציה. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |