|
|
|
מלוא כל הארץ ''גדה''
אריה פרלמן
לעתים קרובות, כשאנו מדליקים את הרדיו או הטלויזיה, או קוראים בעיתון היומי, אנו שומעים שאזור יהודה ושומרון, עבר ניתוח למתיחת-פנים והפך בפי חלק משדרינו ופרשנינו - ל''שטחים'', או ל''גדה המערבית''.
כיצד קרה הדבר?
ובכן, בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת-הימים, לרובו המוחלט של הציבור לא היה ספק שמדובר ב''יהודה ושומרון'' - גם לאלו שדגלו בפשרה טריטוריאלית.
השמות 'יהודה' ו'שומרון', נושאים בקרבם מטען רגשי-היסטורי עצום, בן אלפי שנים, וכך, ככל שנקפו השנים וגברה המחלוקת לגבי עתיד חבלי הארץ המדוברים, פיתחו רבים נטיה להחליף את השמות הטעונים הללו ב''שטחים'' או ''הגדה המערבית''. חלקם עשו זאת מתוך רצון לשמור על 'נייטרליות', וחלקם מתוך השקפת-עולם. המהדרין בקרב השמאל נוהגים להוסיף את השורש כ.ב.ש. לשני המונחים האחרונים.
גופים רשמיים, המנסים לנקוט בגישה 'ממלכתית' גורסים: ''השטחים המוחזקים''.
בתקשורת דוברת האנגלית, המונח המקביל ל''גדה המערבית'', דהיינו West Bank, נפוץ הרבה יותר.
על-מנת להסיר ספק, אין השימוש ב''גדה המערבית'' מעיד בהכרח על גישה שמאלנית או אנטי-ישראלית. אדרבא, גם אנשי ימין, וכן רבים מידידי ישראל המובהקים בחוץ לארץ - נתפסים לפי תומם למונח זה - ללא כל כוונה רעה.
כאשר ישראלי אומר ''יהודה ושומרון'', לא אחת הוא מתוייג כ''ימני'' וכמי שמעוות את המונחים לצרכים פוליטיים.
גישה זו מוטעית מן היסוד. על-מנת להבין זאת, יש לרדת לשורשי הדברים:
השמות ''יהודה ושומרון'', הם השמות הגיאוגרפיים העתיקים של חבלי הארץ הללו, מזה למעלה משלושת אלפי שנים, והם גם הנכונים מבחינה מקצועית.
במהלך מאות רבות של שנים, שבהן נשלטה ארץ-ישראל על ידי כובשים זרים, לא נמחקו השמות הללו. נוסעים, סופרים וחוקרים בכל התחומים נותרו נאמנים לשמות העתיקים. גם הקרן הארכיאולוגית הבריטית לחקירת ארץ-ישראל, ועל אף שהארץ נקראת בפיה ''פלשתינה'', נוהגת להשתמש ב''יהודה ושומרון'', בכל מחקריה ופרסומיה - עד לעצם היום הזה.
ובכל זאת: האם ייתכן שכדאי להפריד בין מינוח היסטורי-גיאוגרפי, לזה המדיני-המודרני?
המציאות מוכיחה שאין זה נכון.
בחודש דצמבר 1943, יצא לאור ספר הדרכה(1) רשמי מטעם מחלקת המודיעין של הצי הבריטי.
ספר זה נועד להעניק הכנה מפורטת לאנשי הצי שנשלחו לשרת באזור המסויים בזמן מלחמת העולם השניה. ספר הדרכה זה, בן למעלה מ- 600 עמודים, כולל מידע מקיף בכל התחומים על פלשתינה ועבר-הירדן, מגיאוגרפיה והיסטוריה ועד כלכלה, דמוגרפיה ותרבות.
בקביעת שמות המקומות בספר, הקפיד הצבא הבריטי להיות נייטרלי ככל שניתן:
(עמ' 6) ''...השמות ההיסטוריים והמודרניים למקום משתנים בהיקף נרחב, והשם המוקדם לעתים קרובות מוכר יותר לקורא האנגלי, בעוד שהשם הרשמי אינו ידוע באופן מקומי... לעתים שני השמות, הן העברי והן הערבי, שורדים בנוסף לשם התנ''כי או ההיסטורי. בדפים הבאים - אף שיטת מינוח לא אומצה. ככלל, השם המוכר יותר נבחר, אך החלופה נוספה בדרך-כלל למראה המקום הקודם.''
אם לוקחים בחשבון את הגישה המקצועית, בנוסף לעויינות כלפי המפעל הציוני, בוודאי אין לחשוד בצבא הבריטי שהוא מסלף מונחים לנוחיות הימין הרביזיזיוניסטי.
והנה, יהודה ושומרון מופיעים פעמים רבות בספר, הן בכתובים והן במפות ותמונות, (עמ' 19-15, 9-88, 80-379 ועוד), ובמיוחד:
מפת האזורים ושמות המקומות העיקריים (עמ' 3),הכוללת בין השאר את הגליל, השומרון ויהודה; ומפת החלוקה המנהלית של פלשתינה (עמ' 198), שבה השומרון הוא מחוז מנהלי מוגדר.
גם על נהר הירדן ישנו שפע של חומר. והיכן ה''גדה המערבית''? -
איננה.
כעבור שנים ספורות, עברה שאלת פלשתינה להכרעת האו''ם. התוצאה, כידוע, היתה חלוקת הארץ לשתי מדינות: אחת יהודית ואחת ערבית - על פי החלטה 181 מכ''ט בנובמבר 1947(2).
יש הטוענים שאירגון האומות המאוחדות עויין לציונות, ויש הטוענים שאלו הן טענות פרנואידיות והאו''ם הגון ואובייקטיבי.
כך או אחרת, אין לחשוד בו חלילה שהוא מהווה כלי שרת בידי התנועה הציונית.
חבלי יהודה ושומרון נכללו במדינה הערבית, ובוודאי ייראה זה תמוה, לכלול חבל-ארץ בעל שם כה יהודי, כ''יהודה'' - במדינה ערבית דווקא...
אילו היה בידי האו''ם כינוי אחר, נייטרלי יותר, נוח יותר, צורם פחות - בוודאי היו משתמשים בו.
אלא שכינוי שכזה פשוט לא היה קיים!
והנה שוב, בגוף ההחלטה, בפירוט גבולות המדינה הערבית, אנו קוראים:
(עמ' 144) ''...לחצות את כביש חיפה-ג'נין בנקודה בגבול המחוז בין חיפה והשומרון מערבה מאל-מנסי. (עמ' 143) ''הגבול של האזור ההררי של שומרון ויהודה מתחיל בנהר הירדן...''
והיכן ה''גדה המערבית''? -
איננה.
ברור לחלוטין אם כן, שלפחות עד 1948 לא היה קיים מושג ה''גדה המערבית'', לפחות לא כפי שכוונתו כיום.
אם כן, מהו מושג זה וכיצד נולד?
כאשר אומר מי שאומר ''הגדה המערבית'', הוא מתכוון לאותו האזור, שתחום על ידי נהר הירדן, והקו הירוק שממערבו. קו זה נוצר כתוצאה ממלחמת השחרור ב- 9-1948, והסכם שביתת הנשק בין ירדן וישראל, שבא בעקבותיו. לכן, אין פלא שאין זכר ל''גדה'' זו לפני 1949, בדיוק כפי שאין זכר לצירוף המילים ''נשיא ארצות-הברית קלינטון'' לפני 1992 או ''ראש הממשלה נתניהו'' לפני 1996...
מי שהמציא את המושג הזה היה עבדאללה מלך ירדן, שסיפח את החבלים הללו לירדן, ובצדק חש שלא בנוח לספח חבלי-ארץ עם שמות כמו ''שומרון ויהודה'' לממלכתו הערבית.
בשעתו התריס שמעון פרס כלפי הימין:
''מדוע אתם מתלוננים על השימוש במונח ''גדה מערבית''? הרי ז'בוטינסקי טען: ''שתי גדות לירדן - זו שלנו זו גם כן''. אז אם כך, ישנה גדה אחת מזרחית, ואחת - מערבית''.
במבט ראשון זה נראה חכם, ואף מתוחכם. אולם במחשבה שניה - מדובר באבסורד: נכון הדבר שז'בוטינסקי דיבר על ''שתי גדות לירדן'', אך הגדה המערבית שאליה התכוון, כוללת את כל השטח שנמצא ממערב לירדן, עד הים, עד ה'קו הכחול', ולא ליהודה ושומרון בלבד.
בחינה שטחית של המונח הזה מוכיחה עד כמה הוא מגוחך:
ההתנחלות שערי-תקווה, לדוגמא, נמצאת על הרכס המערבי של הרי השומרון, ואין בינה לבין גדת-הנהר דבר וחצי דבר. אולם מאחר שהיא ממוקמת מעבר לקו הירוק, היא נכללת ב''גדה המערבית''. אך מה ההיגיון בכך? הרי מבחינה גיאוגרפית היא קרובה יותר לים התיכון מאשר לנהר הירדן! מדוע, אם כן, לא לקבוע שהיא נמצאת ''על חוף הים התיכון''?
ומצד שני, אם הקיבוצים, דגניה א', נמצאת ממערב לירדן, על גדת הנהר, ממש על קו המים. אולם, באורח מוזר ביותר, היא איננה כלולה ב''גדה המערבית'' של נהר הירדן...
וכך, לאט-לאט, כמו התמכרות להרגל שלילי, התפשט המונח ה''גדה המערבית'', שאין לו לא תוקף היסטורי; לא היגיון גיאוגרפי; שום הצדקה מקצועית, ואף אין לו הקשר תרבותי או דתי.
כל-כולו עיוות לצרכים פוליטיים, שדחק את המינוח העתיק והנכון.
עם כל זאת, ישנה לפחות דוגמא טובה אחת שממנה ניתן ללמוד:
מיד לאחר מלחמת ששת-הימים, שלח נשיא ארצות-הברית, לינדון ג'ונסון, משלחת רמת-דרג לארץ, בראשות ארל ווילר, הרמטכ''ל האמריקאי, וקבוצה מבכירי קציניו.
משימת המשלחת היתה לקבוע, על-פי קנה-מידה צבאי-מקצועי, נקי משיקולים פוליטיים - מהם השטחים המינימליים שבהם צריכה ישראל להחזיק, על-מנת להבטיח את הישרדותה. המשלחת סיירה ברחבי הארץ, ולמסקנותיה צירפה מפה,(3) שבה השטחים שנכבשו מירדן זמן קצר לפני כן, נקראים: יהודה ושומרון.
כך בדיוק, 17 שנים לאחר הולדת ה''גדה המערבית'', ובצדק, שכן הוראת הנשיא ג'ונסון היתה: ''נקי משיקולים פוליטיים''.
יהודה ושומרון, במהלך תולדותיהם הארוכות, עברו אין-ספור מלחמות וסערות פוליטיות, אך תמיד שמרו על שמותיהם העתיקים.
אין שום סיבה שהמחלוקת הנוכחית - תעשה את מה שלא עשו שלושת-אלפי שנות תהפוכות.
גם מי שרוצה בכל מאודו בנסיגת ישראל לקווי ה- 4 ביוני 1967, ואפילו מי שמרחיק לכת ותובע לממש היום את החלטת האו''ם 181 - צריך פשוט לקרוא בגוף ההחלטה, שהמדינה הערבית אמורה לכלול את...
''שומרון ויהודה''.
הערות:
(1) The Middle East Intelligence Handbook 1943-1946 Palestine and TransJordan 1943 (Archive Editions 1987)
(2) המובאות מההחלטה לקוחות ישירות מכרכי החלטות העצרת הכללית של האו''ם. (3) המפה נמצאת בגיליון 2 – 1997/1 של ''נתיב - כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות''. |
|
|
מדוע ''גדה מערבית''?
תגיד לי
