פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1134

הבנות למלחמה
מיכאל ברונשטיין (יום רביעי, 08/01/2003 שעה 17:28)

הבנות למלחמה


ד''ר מיכאל ברונשטיין





1. אין טעם ''לתת הגדרות'' - הנושא של מלחמה יותר מדי רחב וגמיש הוא כמו החיים עצמם, כלומר יעלה על כל הגדרה שתתן. אין אפשרות לתת ''הלכות'' במובן של ''כללי ברזל'' מחייבים. הם מחייבים אותך ולא את האויב - ואז הוא יעשה לך ''דזידו'' היינו ישתמש ב''חיובים'' שלך כנשק נגדך.

האמריקנים, לאחר שניצחו את האנגלים והשיגו את העצמאות רצו להגביל את הצבא ל 5000 איש מקסימום. המפקד העליון של המלחמה - ג'ורג' וושינגטון שמו - תמך בהצעה בהתלהבות והציע אף תוספת הכרחית, לאמור: לפי חוקת ארה''ב לאויביה אסור להחזיק צבא העולה על 3000 איש. וושינגטון היה חכם וגם ידע מה שאחרים לא ידעו או לא רצו לדעת: ארה''ב ניצחה בנס, במאמץ האחרון ורק בזכות העזרה הישירה והעקיפה של צרפת, כלומר של המשטר המנוגד לכל העקרונות של הרפובליקה החדשה. תמיד תזכרו את הצעת ג'ורג' וושינגטון.

2. נניח שאנחנו מדינה שוחרת שלום והותקפנו פתאום. במובן זה אנו ארה''ב וההתקפה היא הבנה שצפון קוריאה מאיימת על השקט העולמי. כללו של הדבר עלי לפעול מהר אך אינני מוכן לכך. מה עושים? אם אתה אינך מוכן עליך לספוג את המכה הראשונה של האויב. הספיגה פירושה: מלאי ויכולת הנסיגה (ספיגת קורבנות בתוכה). שני אלה אפשריים אם הם אינם עולים על יכולת הגמישות שלך. נשווה את מתקפת הוורמאכט ב- 1940 וב1941 . גרמנים הגיעו עד למוסקבה ממש, אך ''גמישות החומר'' לא נפרצה אצל הרוסים. בצרפת אחרי ההתקדמות של 100 ק''מ המדינה נגמרה. איננו נכנסים לפירוט הסיבות וההבדלים : העיקרון הוא החשוב.

3. יש מלחמת מלאי ומלחמת ייצור. מלחמת המלאי היא מתנהלת על המלאי שאגרת קודם (נגיד: דלק, תחמושת, גם חיילים מאומנים). היא יכולה להיות גם ממושכת אך הולכת גלים-גלים. נפנה שוב לשנים 1939-1941. גרמניה ניהלה מלחמת מלאי מובהקת: חודש בפולין - 3 חודשי הפסקה (איסוף). סקנדינוויה-צרפת (ברצף) - שוב נפסקה כמעט לשנה. ואז - בלקנים-רוסיה ברצף והמלחמה נכנסה לפזת הייצור. גם מלחמותינו עם הערבים היא מלחמת מלאי אחת ארוכה (אולי המצב משתנה עכשיו).

4. מלחמת מלאי נוטה להיות מהירה והחלטית, אופי אחר יש למלחמת ייצור. היא חיה ''מהכפית אל הפה'', או: היא נמצאת במצב של איזון - אני יורה מה שאני מייצר. יריות יתר מסכנות אותי כי מרקנות את המלאי (נגד מתקפת המלאי של האויב). אני משתדל לאגור מלאי כדי לערוך מבצע מלאי משלי, כי מלחמת ייצור היא חסרת הכרעה. כזאת הייתה מלחמת העולם הראשונה אחרי שההכרעה לא הושגה ב''פזת המלאי שלה'' - סתיו 1914.

5. למלחמת ייצור יש חוקים משלה: איכות החומר עולה ואילו איכות האנוש יורדת (נשחקת). המדינה העומדת במצב איזון של ממש תתקשה לערוך שינויים במתכונת המלחמה כגון סוגי נשק חדשים: כי זה ידרוש ממנה להקטין את הייצור = להפר את האיזון. גרמניה הייתה במצב זה בשנים 1942-1945. בכל זאת הוורמאכט פעמיים חידש את הבסיס החומרי של השריון ופעמיים - של חיל האוויר. זה פלא ארגוני ותעשייתי אך בעיקר טכנולוגי. ניתן לומר שלגרמניה היה ''מלאי טכנולוגי'' אשר הספיק לה (לא נגמר)
עד סופה.

6. נלמד מכך מספר לקחים.
א. מלאי ואפילו עליונות בתחום אחד אינם מבטיחים את הניצחון. במלחמה ''משחקים'' גורמים רבים והם עוברים ''שקלול'' יחסי. חסרון בתחום אחד זוכה בפיצוי בתחום אחר -איכות הנשק בכמות, חוזק צבא במרחב וכו'. ב''שקלול הסופי'' גרמניה הייתה חלשה מיריביה באופן ברור בעליל. זה שהיא החזיקה מעמד כל-כך הרבה זמן (וחיסלה כל כך הרבה יהודים בינתיים) מוסבר רק בחולשה נגדית של בעלות הברית בעיקר בתחום הצבאי הטהור (הוורמאכט נשאר הצבא הטוב בהיסטוריה המודרנית). לקח זה חשוב להבנת מלחמתנו עם הערבים.

ב. נשווה את נושא הטנקים.לרוסים היה טנק כבד (KV) שהוא פרדוכס טכנולוגי. בשנים 1941-1942 הוא היה overkiller - לא היו לו יריבים בשדה הקרב והגרמנים התגברו על יסוד עליונותם בטקטיקה. אך בעצם הטנק הבינוני T-34- עלה על כל טנק גרמני אם כי במידה פחותה אך היה הרבה יותר ''זול'' היינו היה אפשר לייצר יותר. ב1942 הגרמנים יצאו עם הדור החדש של הטנקים שהן מייד ''עברו'' על KV והוא ''נעלם''. יוצא שKV לעולם לא הגיע ל''נקודת האיזון'' או האופטימום הטכנו-טקטי (כמו צנטוריון או פטון). לעומת זאת אצל הגרמנים היו שלושה דורות של הטנקים שהם היו אופטימליים
<בתקופתם (בשקלול טנק + טנקיסט + מפקד-> גייסות השריון). במילים אחרות הגרמנים הפיקו מקסימום מכוח הייצור החלש שלהם. נא לשוות עם המצב בצה''ל.


7. מלחמת גרילה (מלחמה זעירה) היא מקרה מובהק של מלחמת הייצור, ייצור המתח במקרה שלנו. היא ננקטת על ידי הצד החלש צבאית ''נטו'' אך מוכן לנהל מאבק ממושך. הדוגמה הקלאסית היא מלחמה הפרטיזנית בספרד (1806-1814) משם בה גם השם. נפולאון קרא לה ''האולקוס הספרדי''. לידל הארט שיבח אותה ובכך הוכיח שאיננו מבין בענייני המלחמה הבנה עמוקה ביותר. אנגליה ניהלה מלחמה עקיפה (האהובה עליו) על אדמת ספרד אשר הפכה לשממה וחיסלה אחוז עצום של האוכלוסיה ה''טובה''; אמנם ספרד הייתה מוכנה לכך: האם אנגליה הייתה מוכנה לנהל מלחמה מסוג זה על אדמתה? לידל-הארט לא שאל את השאלה הקריטית הזאת.


8. בהתאם לעקרונות הבסיסיים, מלחמת הייצור הנוכחית (מלחמת אוסלו) מביאה לירידה בגורם האיכות האנושי ולחיסול המלאים ההדרגתי. אמנם ''גמישותנו'' לא נקרעה אך הסכנה ממשיכה להתקיים ואי-לכך הערבים ימשיכו בלחימה. השאלה היא אם אנו מסוגלים לצאת למתקפת המלאי ולהגיע להכרעה? מכל מקום יש גם דרך אחרת - לגרום ל''לחץ תבוסתי'' אצל הערבים, נראה ששרון בחר בדרך זו.

9. הבהרנו במקצת את נקודת המלאי. עכשיו נגיע לנקודת הנסיגה. שוב ניקח מקרה אולטימטיבי: שנת 1813 באירופה שנת ההכרעה נגד נפולאון. נפולאון סומן כאויב אולטימטיבי של כל המדינות העיקריות (דניה ובווריה היו בנות בריתו). באותה מידה של אולטימטיביות נקבע שהוא הנו גאון צבאי ומן הסתם ינצח בכל קרב אלא אם כן תהיה עליונות מספרית גורפת. מה עושים - ביתר דיוק איך מפצים על היתרון הזה? החולשה של הקואליציה ההיא (ושל כל שאר הקואליציות בעולם) בכך שלכולם יש אינטרסים פרטיים מעבר להסכמה המשותפת. אם פרוסיה נכבשת רצוי לה לצאת מהמלחמה ולקבל ''תנאים סבירים'', לדוגמה. עכשיו נניח שנפולאון כבש חצי רוסיה - למה החלק הנכבש לא ייצא מהמלחמה ביוזמתו? - כי הוא חלק של המדינה כולה. זו הסיבה של התהליך הידוע משנת 1914 ואילך: הכובש מארגן ''מדינה'' חדשה בשטח שהוא כבש - רצוי שיהיה זה ''אזור אתני'' מובהק. מכל מקום, הקואליציה נגד נפולאון הצליחה ליצור ''מרחב מלחמה'' אחיד: כיבוש פרוסיה הוא רק אפיזודה חולפת כל עוד נשארת אוסטריה, רוסיה ושוודיה. להסכמה הזאת היה מחיר: שום ''חבר קואליציה'' לא יהנה מהשגים שלו: אם הצבא הרוסי כבש את פולין ופרוסיה נחלשה בכיבוש הזמני - פולין תחולק באופן ''הוגן'' כאילו פרוסיה בשיא כוחה. ההסכם הזה קויים - גם אנגליה החזירה את כל הקולוניות שהיא כבשה מיד כיבושי נפולאון. הסדר זה איפשר גם לעבור לצד הקואליציה - וכך עשו סקסוניה ובווריה, לדוגמה - הכל ''נמחל'' להם מייד. היתה בכך חכמה פוליטית עליונה - המצביא הרוסי קוטוזוב, המנצח הרשמי במערכת 1812, לא הבין את הנקודה הזאת - הוא ניסה לנהל פוליטיקה משלו – להגיע לברית צרפתית-רוסית נגד אנגליה בעיקר. בין היתר הוא לא רצה לחסל את נפולאון סופית - כך גם ''מדיניות אוסלו'' או ''מדיניות אירופה''. מצד שני אמריקה מציעה לנו ''מרחב משותף'' להגדלת ''כוח העמידה'': אם הערבים ינצחונו תהיה זאת תבוסה זמנית וחולפת משום שארה''ב תנצח לסוף. מה דעתך על הנימוק הזה? האם אתה מוצא
אותו באידאולוגית אוסלו?

10. כללו של דבר: יש מספר ''דפוסי מלחמה'' או ''סגנונות''. הדפוס נקבע בהשפעת מכלול הסיבות, בהם גיאופוליטיות וכן תרבותיות, טכנולוגיות, כלכליות ועוד. המכלול הוא קונקרטי וכך גם הסגנון אמור להיות קונקרטי, אלא שמופעל עליו ''מכבש האופנה התרבותית''. המכבש עלול להכריע את המדינה להשתמש בסגנון הלא נכון לגביה, כגון אם מדינה ענייה תשתמש בסגנון ה''יקר'' (''נשק מתוחכם'') או מדינה ללא ''משאב העומק'' (כמדינת ישראל) תסתמך על הבלימה ותתן לאויב את הזכות למכה הראשונה. טעות בבחירת הסגנון עלולה להיות גורלית ובנסיבות של היום יש ''למכור''
אותו גם לגורמים החיצוניים.




הצבא.

1. הצבא הוא הרשות האחראית על המלחמה. יש לזכור שבאופן אוטומטי יש לו איפיונים של כל ארגון ''ממלכתי'' ואפילו בירוקרטי.

2. כארגון בירוקרטי צבא מעדיף ''קידום רגיל'' ואי-לכך לא ירצה ב''נצחון המזהיר'' שהוא מקדם את האנשים על סמך ה''גאונות'' שלהם - ולא על סמך ה''וותק'' ושאר הסגולות הבירוקרטיות. מי שלא לוקח בחשבון את הגורם הזה - איננו מבין את האופי האמיתי של הצבא.

3. הצבא איננו סובל מחסור כוח אדם במצב ה''רגיל'' והכוונה היא ל''פעולה בקווים הפנימיים''. הסכנה האמיתית שלנו היא בפעולה המתואמת של כל הערבים - ב''מנה מזערית'' זה מה שהיה ב1973 - אכן הובסנו.

4. התבוסה לא הייתה מלאה משום שירדן לא הייתה מעוניינת בנצחון של מצריים וסוריה אשר היו בולעים אותה ללא ספק. המצב עלול גם להשתנות.

5. יש להבין היטב את הדינמיקה של סדיר-מילואים. המילואים היא המסה הפחות איכותית. הניצול שלה תלוי ב''רף הלחימה'': משיחרור הסדיר לאימונים, דרך החזקת יעדים משניים ועד ל''גיוס האחרון'' (לכך עוד לא הגענו). האפשרות הזאת דורשת גיוס טוטלי וחוסר הזמן לאימון הבסיסי, אי-לכך אי איזה אימון צריכים לעבור כולם. מי שלא עבר אותו איננו נחשב כקלף ב''משחק האחרון'' וזו הטענה האמיתית נגד החרדים שהיא גם מוצדקת לפי הסבר זה (אין זה מעניינו הישיר של חיבור זה).

6. יוצא מכך שהפיתוח הביורוקרטי של הצבא יכול לסכן את המדינה ואיננו רצוי (הרע הבלתי נמנע). אי לכך החברה אמורה לתגמל את הגיבורים (=הלוחמים) (''היכה שאול באלפיו...''). זה המפתח להבנת המשמעות ההרסנית של אי מתן הטבות לסטודנטים-מילואימניקים והתופעות הדומות. הן אינן מקריות כי האינסטינקטים האנטי-מדיניים של השמאל פועלים נכון לעומת ל''רציו'' העקום של הימין, כולל הימין הדתי. היחס ל''ללכת לצבא'' אצל החרדים היא הדוגמה המובהקת לעיוות מסוג זה.




העם והדמוקרטיה.

1. בלי להכנס לפרטים ולביסוסים - המלחמה של היום היא מלחמה של כל העם, רוצה לומר, כולם משתתפים בה אם בלחימה ממש, אם בייצור המלחמתי אם בנכונות לסבול, לתרום ולספוג.

2. אם אני דורש ממישהו מאמץ אני נותן לו חלק באחריות. זה היסוד לדמוקרטיה ובצדק שולט בה הכלל: רק הלוחם הוא חלק שווה זכויות של החברה. את מונח ''הלוחם'' יש להבין באופן רחב ביותר כפי שהסברתי לעיל. אך יש כאלה שיוצאים או מוציאים את עצמם מן הכלל - עניין זה ברור.

3. הדבר הקשה היום הוא ''תרבות הביקורת''. ניקח לדוגמה שקצין זה או אחר טעה - טעותו פירושה הרוג מיותר. אם ''נוריד'' אותו ליתר ביטחון - לעולם לא יהיו לנו קצינים טובים. ובסופו של דבר יהיו יותר הרוגים.

4. ''תרבות הלוחם'' מטה את ההתנהגות לצד ''לחפות על החבר'' (''רעות של פלמ''ח). אי לכך אין אפשרות לחקור את המחדלים. זו בעיה קשה ואמיתית מעבר ל''חשיפות'' של העיתונות.

5. צריך לפתח תרבות של ''קבלת הטעות'' - ''חשיפת האמת''. היא הכרחית, אף חייבת להיות כוללת. כוונתי - אם החברה הרבנית מחפה על ה''רע'' (פרשת נתיב מאיר) אין להתלונן על צה''ל.
6. נראה לי שהגענו לנקודה החדשה בהבנת ''כבוד המקצוע'' שהיא דורשת שינוי יסודי בכל החברה.


http://www.faz.co.il/thread?rep=22341
יסודות המלחמה - למאמרו של מיכאל ברונשטיין
אורי מילשטיין (יום רביעי, 08/01/2003 שעה 17:48)

1.החלוקה של מיכל ברונשטיין בין ''מלחמת מלאי'' ל''מלחמת יצור'' היא בעייתית כי במלחמת מלאי לא מפסיקים לייצר ובמלחמת יצור קיים תמיד מלאי. אחרי כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה לא חכתה גרמניה למעלה מחצי שנה עד שתקפה את צרפת בגלל חוסר מלאי אלא בגלל היעדר קונסנסוס בפיקוד הגרמני העליון על תוכנית ההתקפה. במלחמת אוסלו הנוכחית ישראל גם משתמשת במלאי וגם ממשיכה ליצר, אך את שניהם היא עושה בחוסר יעילות או במחיר גבוה מאוד. זאת בעייתה העיקרית של מדינת ישראל היום.

2. מלחמה היא בראש וראשונה מלחמת מוחות שבה כל צד מתאמץ להבין את הכוונות ואת היכולות של הצד השני. אלא שלשום צד אין כלים אינטלקטואליים להבין זאת. לפיכך המלחמות בהיסטוריה התנהלו בעיוורון והניצחון הצבאי נפל בידי מי שבמקרה קלע אל המטרה בהכנות ובביצוע כמו ישראל במלחמת ששת הימים. שתי מלחמות העולם במאה העשרים היו בעיקרן בין בריטניה לגרמניה. בריטניה נצחה בשתיהן משום שהשכילה למשוך לצדה את ארצות הברית. גרמניה הובסה בשתיהן בעיקר משום שלא השכילה למנוע את כניסת ארצות הברית למלחמה.

3. העדר כלים להבין את הוויית הצבא והמלחמה נובע משני טעמים: א. העדר תרבות ביקורת ואי הפקת לקחים עליהם עמד מיכאל ברונשטיין במאמרו, ב. במלחמה (ולא רק במלחמה) בוראים בני אדם מציאויות (מיתרים חדשים לפי המטאפורה של תורת המיתרים) חדשות ולכן מקובל לומר שהצבאות לוחמים (במקרה הטוב) את המלחמה הקודמת?

4. מכאן מסקנה: כדי לנצח עלינו להבין לא רק את כוונות האויב ואת יכולותיו, אלא גם את האיומים החדשים שהוא עלול להשתמש בהם.דוגמאות:

א. איום המחבלים המתאבדים שהפתיע גם את מערכת הביטחון הישראלית וגם את האמריקאים ב- 11 בספטמבר למרות שהיו לו סמנים מבשרים וכתובות על הקיר.
ב. הנשק הגרעיני האמריקאי שהפתיע את היפנים במלחמת העולם השנייה.
ג. מלחמת המנהרות שהפתיעה את האמריקאים בויטנם.

5. אם נקדיש למלחמה זמן-לימוד-חשיבה כמו שתלמידי ישיבות וחכמי ישראל מקדישים לשינון תורה שבעל פה, נוכל לנצח במלחמת המוחות את אויבינו ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22386
התנוונות החשיבה הצבאית בעידן הדמוקרטי
מיכאל ברונשטיין (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 6:00)
בתשובה לאורי מילשטיין

עם הרבה דברים אינני מסכים - וגם מוצא פגמים עובדתיים, מה שחמור יותר.

1. בוודאי שיש ייצור תוך כדי מלחמת מלאי - צריך ליצור מלאי תוך כדי מלחמת ייצור. זה כל כך פשוט - וגם לא נכון. רציתי להדגיש את העיקרון, הייתי מוכרח לדבר על ה''קצוות'', אך למען האמת, לא חסרים בהיסטוריה ''דוגמאות טהורות'' - פולין ב- 1939 ניהלה מלחמת מלאי מובהקת - משך המלחמה היה כל כך קצר שהייצור לא היה חשוב כלל. ייצור כולל ייצור גייסות חדשים, קונצפציות חדשות וכו' כפי שכתבתי - זו נקודה חשובה עד מאד והיא חדשה. הדגש הושם תמיד על ייצור הטכני, אני נתתי פירוט ופיתוח המרחיבים את המושג ל''ייצור הסביבה''.

2. דוגמת פולין-גרמניה. עובדתית זה לא נכון. גרמניה גמרה את המלאי שלה וזו הייתה אחת מסיבות ל''התלבטויות הגנרלים'' - היטלר בכלל לא תפס את העניין (כנראה). המערכת מאד דינמית, כאשר ''יודעי דבר'' ידעו.הרגישו שאין עם מה להילחם (אין פגזים למשל) הם התחילו ''לדחוף את הרעיון'', כאשר נוצר המלאי החומרי - השתנה המצב והופיעו ''הרפקנים'' בפיקוד העליון (נחלשה ההתנגדות וכו') - הצד הזה של מלחמת העולם השניה כמעט לא נחקר. הכוונה היא לסגנון הייצור ולהשפעות הדדיות. למשל - הכרום היה דבר הכרחי למלחמה. לגרמניה לא היה מלאי ואת כל הכרום שלה היא קיבלה מטורקיה (לפחות אחרי 1941). לפי אלברט שפייר ניתוק גרמניה מטורקיה היה מביא לסיום המלחמה (כניעה) תוך חצי שנה (עומק המלאי), סביר להניח שפחות מכך כי לקראת הסוף יותר גנרלים היו קושרים נגד היטלר והמהלך היה (אולי) מצליח. אי-לכך האינטואיציה של צ'רצ'יל הייתה מצויינת - המהלך הים-תיכוני עם ההתפתחות לכיוון יוגוסלביה היה מכניע את גרמניה ללא פלישה בנומנדיה כלומר בחיסכון עצום בזמן, איש וחומר. אלא שאז סטלין היה מנותק מבלקנים ואי-לכל דחף בכל כוחו ל''מהלך הצרפתי'' - אמריקנים הסכימו כי לא הייתה להם אינטואיציה רק כוח הייצור העצום.

3. לא כל מלחמה היא מלחמת המוחות - רק במצב של ה''איזון'' בפרמטרים האחרים. לא תמיד ''לא מבינים'' את ראש האויב - זה אופייני להתנוונות הדמוקרטית במאות 19-20. אינני מזלזל בחשיבותה של החשיבה - אך אלו הן העובדות.

4. כפי שהדגשתי - הפקת לקחים - זה ייצור. מלחמה על ה''ישן'' זן מלחמת מלאי - לפעמים אף היא מצליחה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22390
סאדאת הביס את גולדה ודיין במלחמת מוחות ב- 73
א. מילשטיין (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 6:15)
בתשובה למיכאל ברונשטיין

את ראש האויב בדרך כלל אין מבינים. לענין זה רלוונטיים דבריו של קרל מרכס שהאדם בורא את עצמו במהלך ההיסטוריה. התבונה בוראת את עצמה קל וחומר והיא יוצרת כל הזמן מצבים חדשים שקשה מאוד לחזותם מראש.

במלחמת המוחות בין גולדה מאיר ומשה דיין מצד אחד לבין אנואר סאדאת מצד שני ניצח הנשיא המצרי באופן שבו הוא תכנן ובו פתח את מלחמת יום הכיפורים. אפילו אם לא היה מחדל מודיעיני, ספק אם צה''ל היה מסוגל למנוע את ההישג המצרי במלחמה, כי הראש המצרי פיתח תובנה חדשה המבוססת על לוחמת חי''ר מתורגל מאד מול שריון יעיל מאוד של צה''ל. בלוחמה הזאת ניצח החי''ר המצרי את השריון הישראלי וביטל באחת את כל תובנות החשיבה הצבאית מאז פיתוח הטנק במלחמת העולם הראשנה, ופרסום התיאוריות של לוחמת השריון של פולר וגודריאן בענין לוחמת הטנקים.

אסונה של מדינת ישראל היה שבראש צה''ל עמדו אז שני אנשי שריון: דוד אלעזר ובעיקר ''מר שריון'' ומפתח טנק המרכבה, ישראל טל. הם לא רק שלא יכלו להבין מראש את התובנות החדשות של סאדאת במלחמת יום הכיפורים, אלא הם נכשלו להבין את תובנותיו תוך כדי המלחמה. רוב הישראלים אינם מבינים זאת עד היום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22440
אולי זה לא רלוונטי לדבר על '' א י ל ו '', אבל
אבנר בן בסט (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 15:34)
בתשובה לא. מילשטיין

נדמה לי שצה''ל היה מתמודד היטב ועם תשובות מבצעיות טובות, במידה והערכת המודיעין ו/או הערכת הרמטכ''ל היו שמצרים מתכוונת לפתוח במלחמה. צה''ל היה נערך ומכין את הכוחות ומונע את חציית התעלה.

ההפתעה היא מכפיל כוח אדיר, שהכניס את צה''ל ל'בלאגן', והמצרים מיצו אותה בשבוע הראשון של המלחמה, ללא יכולת להכריעה. לאחר מכן היא לא עזרה להם עוד והם נאלצו להתמודד עם תמונת קרב לא נוחה להם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22468
המצרים כפו עלינו את המטרות האסטרטגיות
מילשטיין א. (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 18:15)
בתשובה לאבנר בן בסט

שלנו!

ביום השלישי של המלחמה, ה- 8 באקטובר השיגו מצרים את כל מטרות המלחמה שלהם: ישראל שינתה את תורת הביטחון שלה, מתורת ביטחון המבוססת על הכרעת הצבאות הערביים בשדות הקרב לתורת ביטחון המבוססת על שאיפה להגיע להפסקת אש תמורת שטחים. שינוי זה התאים לשמאל הישראלי ומאז השמאל האידיאולוגי שולט בשיח הישראלי, בין שהליכוד בשלטון ובין שהמערך או מפלגת העבודה בשלטון.

רבים, גם בפורום הזה, סבורים שמצבה של ישראל השתפר עקב כך, ואף על פי כן אסור להם להתעלם מן העובדה שהמצרים כפו עלינו את השינוי. לכך יש השלכות מרחיקות לכת שהשפיעו כל כל מה שהתרחש בסכסוך היהודי ערבי ובמדינת ישראל ב- 29 השנים האחרונות. גם העליהום על אריק שרון בעקבות סברא ושתילא, וגם העליהום עליו היום קשור להתפתחות הזאת.

ואם תאמרו שהשחיתות של משפחת שרון אינה קשורה לניצחון המצרי התשובה היא שפרשת חשבון הדולרים של משפחת רבין היתה חמורה יותר, לרבות האופן והמקורות שהיא שלמה את הכופר שהוטל עליה והנושא לא רק שטופל אחרת אלא בבחירות 1992 היה בלתי רלונטי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22484
אורי- ההופעה הפאתטית והמביכה של שרון
רפי גטניו (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 20:20)
בתשובה למילשטיין א.

הערב, שאותה נאלץ השופט חשין להפסיק מפאת עבירה על חוק התעמולה, מראה עד לאן הידרדר שרון, ולא על שום דבר אחר.

אין אפשרות בכלל להשוות זאת להתנהגותו האצילית של רבין, שהודיע על התפטרותו בגלל פרשת הדולרים.

להשוואת ההתנהגויות, ולמשקל שאתה נותן לכל אחת מהן אין בסיס עובדתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22511
שרון השיב דברים לעניין. השמאל נבהל ועושה דברו חשין
אחד העם (יום שישי, 10/01/2003 שעה 0:43)
בתשובה לרפי גטניו

חש לחסום את דבר האמת פן יבולא לשמאל.

אנחנו רוצים שגם מצנע והעבודה יפרסמו מסמכים בדבר החשבונות הלא חוקיים בחו''ל, גלגול כספי תרומות בלתי חוקיים מחו''ל לארץ, קניית קולות בכסף ועוד שאר מרעי בישין. אבל הם לא יפרסמו, כי הפרקליטות והמשטרה החליטו לא לחקור את עניינם בטרם הבירות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22608
האסטרטגיה של שרון היתה מוטעית!
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 8:55)
בתשובה לאחד העם

בניגוד למה שהכל ציפוי היה עליו לנהל מסיבת עיתונאים שקטה ועניינית ולהציג בה את המסמכים המפריכים את הטענות כלפיו. אם היה נוהג כך היה מפתיע את כל הציבור, סותם את פיות העיתונאים, והופך מתוק לעז: לא רק שהתמוטטות הליכוד היתה נבלמת אלא הוא היה מגדיל את יתרונו מעבר למה שהשיג לפני פרסום הפרשה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22601
רפי, יש בינינו חילוקי דעות על פירוש העובדות
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 7:54)
בתשובה לרפי גטניו

חשבתי לכתוב ''אביר לבן'' על נושא: ''המלחמה על הסמכות לפרש'' אבל חזרתי בי אחרי שקראתי תגובתה של קליר על היותי נרקיסיסט. חלק מן המגיבים כותבים בצורה כה עוינת עד שזה מוציא את החשק לכתוב. אולי זאת מטרתם?!
http://www.faz.co.il/thread?rep=22609
אורי -קשה לדעת מה מטרות המגיבים השונים,
רפי גטניו (שבת, 11/01/2003 שעה 9:11)
בתשובה לא. מילשטיין

ובעיקר האנונימיים שבהם.

כאמון על שיטת ההוכחה או הפרכה, אתה צריך להיות מסוגל להתעלם ממה שלא ענייני בעיניך, על מנת להוכיח את דבריך, או להפריך את מה שאתה מתנגד לו. יש לך מספיק קוראים בפורוםבמעריכים את כתיבתך גם אם מתנגדים לחלק לא קטן מהדברים שאתה כותב.

ולעניין שרון.

יתכן כי המצגת האחרונה לה זכינו בסופו של דבר תגביר את כוחו והוא יזכה בבחירות. מה שאותי מפחיד, שאם אחרי הבחירות חלילה יסתבר כי היו במעשיו דברים אסורים והוא יאלץ להתפטר, מי שיזכה במקומו יהיה נתניהו.

כעת כאשר אתה רואה את מפת המרוויחים מהפיאסקו (ומיצנע אינן בינהם כי תמים מי שחושב שזה יביא את המהפך) אתה גם יכול להתחיל לחקור מי עומד מאחורי פיצוץ הפרשה הזאת עכשיו.

לדעתי החשוד העיקרי הוא מי שאינו מסוגל לקחת את הבבחירות הכלליות בעצמו, אך יטפס על גבו של שרון לכסא ראש הממשלה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22617
מועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 10:31)
בתשובה לרפי גטניו

רפי,

1.בענין הכותבים האנונימיים כקליר וכ''מי שזוכר'' אני מסכים איתך באופן רציונאלי אבל יש גם אמוציות בחיים והן משפיעות על ההתנהגות. יוצר המונח ''סוציולוגיה'', אוגוסט קונט, טען שהרגש הוא המניע העיקרי לפעולה. לדבריו ''יש לפעול בכוח הרגש, ולחשוב כדי לפעול''.

2. מסע הצלב של אריק שרון יכול להפוך לקריסה סופית של השמאל בישראל אם שרון ויועציו יפעלו בתבונה וכאמור, יוציאו מתוק מעז. אשר לחששך מבנימין נתניהו,הוא בכל מקרה מועמד עיקרי להיות ראש ממשלה אחרי שרון (אם שרון יהיה ראש הממשלה הבא) בין אם זמן קצר אחרי הבחירות הקרובות, ובין אחרי אחרי ארבע שנים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22623
בבחירות כלליות לנתניהו אין סיכוי לדעתי לזכות ברוב
רפי גטניו (שבת, 11/01/2003 שעה 10:54)
בתשובה לא. מילשטיין

אני גם מוכן להתערב על כך.

הדרך היחידה בה יוכל להיות ראש ממשלה, זה על ידי כך שיירש את שרון שיזכה עבורו בבחירות.

לכן בעיני הוא החשוד העיקרי בפיצוץ הפרשה דווקא עכשיו.

במצעד האנונימיים אתה יכול לרשום עוד כמה ארסיים במיוחד, יתכן ואתה מתעלם מכך כיוון שאותך הם מלטפים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22629
בסקרים לפני הפרימריס בליכוד, על ראשות התנועה,
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 11:29)
בתשובה לרפי גטניו

שבהן ניצח שרון את נתניהו, התברר שנתניהו הוביל על פני פואד ומצנע.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22684
אורי, מסכים עם רפי גטניו
אליצור סגל (שבת, 11/01/2003 שעה 22:19)
בתשובה לרפי גטניו

לק''י
אורי, אני מסכים עם רפי גטניו. עליך להתעלם ממה שלא עניני.
וחוץ מזה אם זה באמת מפריע לך פשוט אל תפתח את הודעותיהם ואל תקרא אותם.
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=22700
אורי, כדאי לדעת: הפוסל במומו הוא פוסל.
נסים ישעיהו (יום ראשון, 12/01/2003 שעה 0:33)
בתשובה לא. מילשטיין

אם מישהו קורא לך 'נרקיסיסיט' או כל כינוי אחר, זה לא נעים אבל הוא מעיד רק על עצמו, לא עליך.

שבוע טוב ומבורך,
נסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22387
הערה להערה 2 של אורי
ארן ורשבסקי (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 6:08)
בתשובה לאורי מילשטיין

כתבת שמלחמות העולם היו בעיקרן בין גרמניה לבריטניה.
זאת תפיסה שאני חולק עליה. בריטניה בוודאי שלא היתה המדינה החשובה של בעלות הברית. ניתן יותר לראות את המלמה בין צרפת ורוסיה לבין גרמניה.
ולגבי מלחמת העולם השניה אפשר לראות את הסברים בצורה דומה המלחמה היתה בעיקר בים רוסיה וצרפת לגרמניה. צרפת הובסה במלחמת בזק ורוסיה היוותה את המשקל הכבד והעיקרי להכרעת גרמניה.

כמו כן כתבת שבריטניה ניצחה כי השכילה להביא את ארה''ב לצדה.
זאת תפיסה די פשטנית, מחלמת העולם הראשונה יכלה להסתיים בתוך מספר חודשים בנצחון גרמני. ולאחר מכן יכלה להסתיים תוך מספר שנים בנצחון בעלות הברית אילו השכילו להשתמש בכוחן בצורה יעילה. רק בגלל חוסר היכולת (הדי מדהים) של בעלות הברית להכריע את גרמניה נזקקו בריטניה ותרפת לארה''ב בכדי שיצילו אותן מתבוסה ושלמעשה יביאו להם את הנצחון.

במלחמת העולם השניה שוב, אילו צבא צרפת היה עוצר את ההבקעה בסדן לא היה בא נצחום גורף ומהיר ואז כל פני המלחמה היו יכולים להראות אחרת ללא עזרת ארה''ב.

כוונת דברי היא שהנסיבות שנוצרו תוך כדי שנים של מלחמה (בשתי מלמות העולם) הביאו למצב שבו ארה''ב הכריעה את המלחמה. בעלות הברית ביצעו מחדלים רבים וחמורים שהביאו אותם לחפש את עזרת ארה''ב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22391
לאורן: אנגליה במלחמות העולם
א. מילשטיין (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 6:22)
בתשובה לארן ורשבסקי

1. אני סבור ששתי מלחמות העולם במאה העשרים נגרמו מרצונה של גרמניה לערער על הדומיננטיות הבריטית בעולם. נכון שלרוסיה היו יותר גייסות בשתי המלחמות אבל בריטניה היתה הגורם המוביל בצד בעלות הברית.

2. בכל מלחמה יש מחדלים ולפיכך מחדלי בעלות הברית הם לא תופעה יוצאת דופן אלא חלק מן המלחמה. על כך עמדתי בדיון על היבטי התבונה ומלחמת המוחות במלחמה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22398
טעויות בפירוש ודיוק היסטורי של ארועים
יורם המזרחי (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 9:33)
בתשובה לארן ורשבסקי

המאמר הפותח סוקר ברפרוף משהוא מהלקח ההסטורי של מלחמות ''מתוקשרות'' ועל כן אלה שמרבים להזכיר ומדלג בין נפולאון למלחמות העולם,תוך ציון ''סימני דרך'' פשטניים מדי.
-------
ההערכה ''שהצבא הגרמני היה הצבא הטוב ביותר בהיסטוריה המודרנית'' היא ''נתון מקובל'' האופייני למי שלחמו נגדו,בבחינת ''הוא רץ כל כך מהר עד שבקושי השגתי אותו''....ולעיתים הוןא פופלריזציה של ספרות המונמים ומסך הקולנוע.
הספרות והמחקר היותר חדשים - מוכיחים שרוב הצבא הגרמני היה נחות מבחינת הרכבו האנושי,הכשרתו ציודו רב גוניותו האתנית ועוד.(קשייו גדלו ותפחו עם המלחמה)אחדים מהגנרלים הגרמנים של ''הדור הראשון'' (1939-41) הצטיינו בחידושי תפיסה,למשל ''בליץ קריג'' או ''ארטילריה מעופפת''.... אך ''הגנרל'' שהתווה את ההיבט האסטרטגי של המלחמה,תעוזת ההתקפה,תיזמון וכיו''ב לא היה גנרל כי אם רב''ט שיקלגורבר הלא הוא אדולף היטלר.

אין לשכוח שלצד הגרמנים,בעיקר במערכה המזרחית,לחמו מחנות איטלקיים,הונגרים,בולגרים,רומנים ודוויזיות אס אס עצמאיות על בסיס אתני למשל צרפתים,הולנדים,וולונים,הולנדים,דוויזיית מתנדבים ספרדית (''הכחולה'') ואר כך יחידות עריקים אוקראינים
ורוסים.(על כן קשה מאד לדבר על ''הצבא הגרמני'' )

ביצועי הצבא הגרמני במערכה הפולנית לא היו כה מזהירים וספק אם היו נגמרים באותה מהירות ומחיר ללא שת''פ עם הרוסים, שאף הם פלשו לפולין ולמעשה העמידו את פולין בפני מצב לא אפשרי ובעיקר ללא עורף.בין מפארי הצבא הגרמני,קיימת נטיה להתעלם ''מהתרומה הרוסית'' או האיום הרוסי על פולין בשנת 1939.

המדינה הצרפתית לא חוסלה ולמעשה שרדה עד לחזרת דה-גול.בשעת הכניעה בקומפיין לא התבטלו מוסדות צרפת. הממשלה המשיכה להתקיים בווישי תחת פטן. (עזיבת פריס על ידי הממשלה באה לפני הכניעה) צרפת יצאה מהברית וסייעה מאז לגרמניה,באופן פעיל,באירופה ובעיקר במושבות שמעבר לים,שאת חלקן הגדול היה צריך לכבוש (ראה סוריה-לבנון- חלקים של צפון-אפריקה) מלבד צורך לחסל את הצי-הצרפתי הגדול כדי לנטרלו מפני שעמד לצד הגרמנים או לשרותם (ראה חיסול הצי הצרפתי בנמלי אפריקה בעיקר דקאר) כל אלה מהלכים שבאו לפני התרחבות המלחמה גם למזרח-הרחוק.

הדיבורים על ''המשך ייצור'' נכונים לזירות בהן התעמתו מדינות מתועשות וחעשיתיות.אין בהם לגזור לסכסוך הישראלי-ערבי.כמעט בכל המקרים נאלצה ישראל להשען על ''ייצור בתנאי מלחמה'' של.... המשק המלחמתי הצרפתי ואחר כך האמריקאי וכן על אבטחת נתיבי האספקה על ידי האמריקאים.(ראה רכבות האויר1973
הלקח הוא שישראל אינה חפשית לנהל מלחמות ממושכות
וההערכה המקובלת היא שמדובר ביכולת להלחם ללא עזרה חמרית,יותר מחזית אחת,במשך פחות מחודש אחד) וע''כ יש להבין סיכונים ''שאינם כתובים בתורה הכוחנית'' אלא קיימים כתורה שבעל פה בלבד...

מלחמת המנהרות(?!) לא היתה מעולם ''הפתעת המלחמה בוויאטנאם'' טקטיקת המחפורות לא היתה חדשה ומי שמכיר תולדות מלחמות בהודו-סין קרא קרוב לוודאי על עלילות הצרפתים ומלחמתם בוויטאמין.סוג מלחמה זו והיחידות הקטנטנות של אמריקאים קטני קומה וכלבנים שנבחרו לטיהור מנהרות מחפורות וכיו''ב היה שולי בהחלט.

ההפתעה האמריקאית בוויאטנאם באה מתחומים לא צפויים-נחישות רצון המלחמה של הצפון,העורף התעשייתי שעמד לימין הצפון,יכולת הלחימה של הפרט הוויאטנמי (לא של הויטאקונג שאחרי מתקפת טט יצא מהמלחמה ומרכז הכובד עבר לצבא הצפון ויאטנאמי הסדיר) והפתעה זמנית בתחומי העימות באויר (החלק היותר יקר של המלחמה ההיא) למשל : הצלחת טייסי מטוסי מיג- 17 צפוניים ליירט מטוסי אף 101 ואף 4 פנטום,עד להקמת מרכזי אימונים ממשפחת ''טופ -גאאן'' ושינויי חימוש במטוסי הפאנטום.הפתעה מאיכות האמל''ח הנ.מ מתוצרת סובייטית.

השימוש ההולך ונעשה נדוש של ''תבוסה ב1973'' אינו מתאים למציאות.צריך לבדוק נתוני פתיחה ונתוני סיום של מלחמה,כדי לקבוע עמדה בשאלת הישג או כשלון.שנאת צ.ה.ל לשמו,מזכירה לי ביקור במוסיאון הצבאי של איסמעליה ,שם ביקרתי בשנת 1988 המוסיאון כלל מוצגים מענינים ממערכת סיני 1956 והפלישה האנגלו-צרפתית, מספר מוצגים ממערכות 1967 1973 וההתשה,למשל :קסדת טיס ישראלי,תעודות חוגר, כלי שיט תת ימי של הקונמדו הימי ישראלי ועוד. מפת המלחמות היתה מאד ''דיאטתית'' מבחינת מהלכי ישראל... ואילו מלחמת 1973 סומנה בהם באופן כזה- שלא צויין היכן עצר צ.ה.ל ,איפוא נחתמו הסכמי הפסקת האש וכיו''ב. כשהגעתי לק''מ ה 101 על כביש קהיר (ויעיד שמעון מנדס בעל הגמל הצהוב שהיה בחברתי) ראינו מצרים מובסים ולא ישראלים מובסים.אך כשביקורת חורגת מסרגל מדעי והופכת להתבטאות כפייתית -אכן אפשר למצוא נקודות הסכמה למכביר בין המומחים הצבאיים של הפורום וההיסטוריונים המצרים...
http://www.faz.co.il/thread?rep=22401
יורם, איני יודע מה אעשה בלעדך. מול תזות מרתקות
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 10:12)
בתשובה ליורם המזרחי

אמנם, אך המהפנטות והיכולות לכן לסחוף לרגע ולהטות המחשבה לכוונים מוטעים, אתה מחזיר את מימד האיזון, ואת... המציאות.

אבל לעזאזל, ברונשטיין מצויין בדרכו, מתווה נתיבים חדשים ומאתגר מאד.

אתה מוסיף איזון חכם וחוסר סכמטיות ובולם סטראוטיפיות נמהרת..

כצוות הייתם יכולים לייצר לא רע...
http://www.faz.co.il/thread?rep=22417
מיכאל: המימד האיזון שייך ל'פוליטקל קורט'
מילשטיין א. (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 11:23)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ולא לאינטלקטואליזציה של הנושא!
http://www.faz.co.il/thread?rep=22422
מילשטיין - התכוונתי לזיהוי סתירות בתזות והרחבתן
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 12:22)
בתשובה למילשטיין א.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22464
שרון: אבל ''הסתירות'' אינן לוגיות אלא, לכל
מילשטיין א. (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 18:02)
בתשובה למיכאל מ. שרון

היותר אמפיריות. והטיעונים האמפיריים אינם מבוססים. ומה שאינו מבוסס הוא מניפולטיבי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22469
למיכאל ראה במילון : אמפירי ותמצא שאתה צודק
יורם המזרחי (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 18:32)
בתשובה למילשטיין א.

מיכאל.שורש הבעיה בויכוח הזה הוא...שאין ויכוח אלא תשובה באמצעות התכסות בשמיכה בלשנית-מתנשאת ולא יותר.
מצער שמדענים משתמשים בכל כך הרבה מלל שאין לו קשר לנושא וכאלה,מדענים מרבי להג,יש בפורום הזה ובפורומים אחרים ולמעשה בכל רובדי החיים.(כן,גם לא מדענים)

התגובה ''האמפירית'' למה שכתבת באה כהכשה מהירה (לזה בשביל הקשקשת מתאים למשל הפגם הלטיני אנגואיס אין הרבה-נחש בעשב/סכנה פתאומית)

ראה במילון ערך ''אמפירי'' ומה שתמצא יוכיח בדיוק הבדל בין רטוריקה למציאות וכל זה שכן אמפירי לפי אלקלעי '' אמפירה-ניסיון. ניסויי,נסייני,ניסויי,ניסיונות,,ניסיניות,ידיעה מבוססת על נסיון,תורה שלפיה רק הניסיון והניסוי משמשים בסיס לידיעתנו והכרתנו''

אפשר וצריך להתוכח ולהחליף דעות.ההערות שהערתי ועוררו חמת זעמו הידידותי של המגיב לך -התבססו על ניסיון ולא ''עוגה-ברקיע''.
מטרות המלחמה?! מה היו מטרות המלחמה הישראליות מרגע בו פרצה באוקטובר 1973? מה היו מטרות התוקפים? איפוא מצאו עצמם המותקפים והתוקפים ברגע הפסקת האש? סה''כ אבדות ונזקים מי התערב לטובת מי וכפה הסדר לא נוח לצד זה או אחר? מלחמה,לצערי,מרגע שהיא לא רק מוגבלת לאויר -מודדים לפי תאי שטח וכן...קילומטרים.

לפני ימים אחדים כתבתי בפורום,לחברי אורי,שאין לי עניין להתוכח אתו,משום שויכוח כזה יהיה חסר תועלת.הפעם הגבתי למאמר מרושל ''וחפיף'' של מדען אחר ומשום מה אורי בחר להתנצח אתי.שיהיה.העיקר הוא שהמסר עובר והויכוח מסייע למי שמעוניין לגבש עמדה לכאן או לכאן.טוב שיש לאנשים תאוריות והשקפות עולם אבל אסור להן שיסתרו אמת שכן אז הן הופכות ''רוויזה'' כמו,להבדיל,הכחשת עובדות השואה ונסיונות אחרים להטות,לפי הצורך,עובדות היסטוריות מוכחות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22513
יורם: בודאי שמבחינה מתודולוגית דבריך אדקווטיים
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 10/01/2003 שעה 1:19)
בתשובה ליורם המזרחי

(תואמים).

הפרכה אמפירית
****************

הרי ההפרכה לתאוריות - המציגות הכללות אמפיריות (הכללות של הניסיון) ההפרכה היא ממצאים אמפיריים הסותרים את ההכללות הללו.

כך למשל, ההכללה האמפירית - חומר מתפשט נוכח תוספת חום - יופרך אמפירית נוכח ממצא סותר לפיו בתנאים מסויימים חימום מוט ברזל ב- 20 מעלות צלזיוס, לא יביא להארכתו (או שהוא אף יתקצר).

עדויות אמפיריות סותרות
**************************
כך למשל, אם תאיץ מוט כזה במהירות הקרובה למהירות האור, בו-זמנית עם חימומו, ההכללה האמפירית הזאת תופרך על ידי תצפית אמפירית הסותרת אותה.

הרחבת הידע עקב הפרכה אמפירית
**********************************
ממצא סותר כזה עשוי להביאנו להרחיב הן את הידע אודות החומר/מסה (תלות במהירות), תוך הבנה תאורטית מורכבת יותר (המושג של מרחב חסר העדפה - מרחב איזוטרופי, מול נקודת העדפה מרחבית וכווניות); והן למקדנו שוב בקינטיקה של מולקולות החומר (התפשטות החומר עקב הגברת האנרגייה הקינטית של המולקולות שלו נוכח תוספת חום).

הפרכת טענות אמפיריות של כותב המאמר
************************************
בדומה, הטענה האמפירית הכללית אודות ביצועי הצבא הגרמני, ה''מופלאים ויעילים תמיד'', בחזית הרוסית מופרכת:
הן בכך שביצועים אלה לא היו בפועל תמיד כה גבוהים, והן, ובאופן משלים על ידי הממצא האמפירי הפשוט, שצבא זה, ואף יחידותיו המבצעיות המובחרות כגון הוואפן ס.ס., כלל לוחמים זרים רבים - רומנים, הונגרים, צרפתים, אוקראינים, קרואטים וכד'.

ערוב אמפיריקה עם פסידו-ידע סכמטי וסטראוטיפי
**********************************************

טענה כזו הינה ''מיתולוגית'' (דבר שאורי כה מתנגד לו) ולוקה בסטראוטיפיות של ''הגרמנים היעילים תמיד''.
אין היא מכל מקום טענה תקפה אודות מציאות מסויימת, ולא יכולה לכן לשמש נידבך מוצק ל''הפלגה'' תאורטית נוספת.

סתירות לוגיות וטענת דבר וגם היפוכו- עמימות ורפיפות מושגית אינה מאפשרת לאתר אותם.
*****************************************

אשר לסתירות לוגיות בנבדל מאמפיריות:
*קשה למצוא סתירות פנימיות בין טענות לא חדות, עמומות ורופפות בניסוחן*.

רק טענות מדוייקות ניתנות להיסתר ולעמוד בחוסר קונסיסטנטיות (עקביות, תואמות) לוגית עם טענות מדוייקות אחרות.

טענות רופפות וגמביט השרלטן
****************************
זהו אגב גמביט האסטרולוג או הקוראת בקפה ודומיהם, שטענותיהם כה רופפות ועמומות, עד ששום דבר אינו יכול בעיקרון לסתור אותם.

ושוב, במאמר שלפנינו - רופפות, מופרכות ואפשרות סתירות פנימיות - ברוח טענות ונתונים אמפיריים שמציג יורם המזרחי -
*********************************************

בדין היצביע איפוא יורם המזרחי על האופי הרשלני משהו והעמום של תאוריות כותב המאמר.

כשל בהגדרת ''תבוסה''
******************
כותב המאמר מדבר למשל בנחרצות על תבוסה ישראלית
ב- 73 , אך אינו מבהיר מ*איזו בחינה* מדובר בתבוסה.

למשל, האם הצבא הישראלי נשבר והתמוטט כגוף לוחם סדור?
נחרצות קביעה זו הינה תמוהה וסותרת אף את גישתו הוא, שכן אף כיבוש ארץ או טריטוריות נירחבות ממנה (ספרד, רוסייה) אינו ניתפס על ידו כתבוסה, ובדין (כדוגמת הגרילה הספרדית, לוחמת הפרטיזנים הרוסית בשטחים כבושים).

גישה המובילה לעוורון לגבי תהליכים שהתפתחו
****************************
גישה כזו לגבי מלחמת 73 מסייעת לעוורון נוסף והותרת ''שטחים מתים'' הקשורים לדו-או תלת פאזיות (שלביות) מלחמת 73 וצירי התפתחות המערכה:

הבסת השריון המיצרי שפרץ לעומק סיני; המהלך העקיף והמכריע של הפלישה ל''אפריקה''; כיתור הארמייה השלישית (שניצלה בעור שיניה רק תודות למהלכיו המדיניים של הנרי קיסינג'ר); וכן הפיתוח בזמן אמיתי של תשובות אפקטיביות למערך ''הרגלים-כנגד שיריון'' המצרי החדיש לאחר התגברות על ההפתעה הראשונית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22600
הפרכות טענות אמפיריות של כותב המאמר
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 7:48)
בתשובה למיכאל מ. שרון

1. אשר לעליונות (ממוצעת) הצבא הגרמני (לא תמיד, לא בכל חזית, ולא בכל שלב של המלחמה - זאת טענתו של מיכאל ברונשטיין), ראה להלן בדיון על מבצע ''אבחת המגל''.

2. אשר לדיון על ''התבוסה'' הישראלית במלחמת יום הכיפורים, ראה דיון בשאלה האם הניתוח הוא על פי השגת מטרות המלחמה או על פי מספר הקילומטרים שאליו הגיע הצבא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22414
מטרות מלחמה לעומת מדידת קילומטרים
מילשטיין א. (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 11:20)
בתשובה ליורם המזרחי

''תבוסה'' או ''ניצחון'', במלחמה, היא שאלה פרשנית. אלה הסבורים שצה''ל ניצח במלחמה מדגישים את מיקום צה''ל בסוף המלחמה - 101 ק''מ מקהיר. אלה הסבורים שצה''ל הובס במלחמה מדגישים את העובדה שהמצרים השיגו את מטרות המלחמה שלהם וקבלו בעקבות המלחמה את כל חצי האי סיני לרשותם, וצה''ל לא השיג את מטרותיו כפי שנקבעו לפני המלחמה (אפריל 1973) ובפרוץ המלחמה.

אני מצדד בבחינת מטרות המלחמה ולא במדידת קילומטרים מקהיר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22465
ויכוח מעניין עובדות ושוב הד''ר מתאים העולם לעצמו
קלייר (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 18:06)
בתשובה למילשטיין א.

הויכוח מענין אין אפילו תגובה אמיתית אחת למה שאמר המזרחי על הגרמנים והמלחמה של יום כיפור .
ד''ר מילשטין לא יכול להפסיק להתאים את העולם לעצמו ולמה שהוא חושב כנכון.זה פשוט לא להאמין כמה שנרקיסיזם מגיע לפורום.במקום להתוכח עם עובדות הד''ר ממשיך לחכות שכל העולם יקבל אותו כאילו גורו.זה לא ילך עם הציבור הגדול רק עם חסידים ומה לעשות עובדות זה לא קישקוש שמומצא בשביל ללטף אגו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22492
ניצחון בקרב אינו בהכרח ניצחון במילחמה
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 22:18)
בתשובה למילשטיין א.

למרות הניצחון בשדה הקרב (''הקילומטרים'' בגירסא שלך), אין ספק שבמילחמת יום כיפור ישראל הובסה. התבוסה מתבטאת לא רק בטווח המיידי (המצרים השיגו את היעדים שלהם וישראל לא), אלא גם בטווח הארוך בכך שהתערערה כל הדוקטרינה הביטחונית של ישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22551
לא רק הדוקטרינה הצבאית התערערה אלא גם
א. מילשטיין (יום שישי, 10/01/2003 שעה 16:53)
בתשובה לישראל בר-ניר

הביטחון העצמי של הישראלים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22615
אורי: בוודאי התערער הבטחון העצמי: הישראלים רואים
מיכאל מ. שרון (שבת, 11/01/2003 שעה 10:12)
בתשובה לא. מילשטיין

עצמם כאומני האילתור, וכאן, ב- 73 , נוכח הפתעה לא הצלחנו להגיב באופן נכון בזמן אמת, מה שהביא למעין טרוף מערכות ואמירות אודות ''חורבן בית שלישי''.

ראה הקישור שלי אודות תפקודו המשוער של בני פלד וחיל האויר.

קישורים:
תפקודו המשוער של בני פלד: מילכוד ''השור הזועם''.: http://www.faz.co.il/thread?rep=5312
מצג ההחלטיות והנחרצות ככיסוי אפשרי לצפידות: http://www.faz.co.il/thread?rep=5311
http://www.faz.co.il/thread?rep=22619
מיכאל: אם כך מדוע טענת שלא היתה הפרכה
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 10:33)
בתשובה למיכאל מ. שרון

אמפירית להגיגיו של יורם המזרחי, שעשו עליך רושם כה גדול?
http://www.faz.co.il/thread?rep=22639
אורי: נסגנות לינארית בציר יחיד של החיוניות הצבאית
מיכאל מ. שרון (שבת, 11/01/2003 שעה 13:43)
בתשובה לא. מילשטיין

אתה צודק, אך התכוונתי למשהו אחר - לכיצד מתרחבת תאוריה.

רואים לפעמים אספקט אחד, בא יורם ומציג לכאורה הפרכה אמפירית תוך הבאת נתונים נוספים, ואז התאוריה מתרחבת ומשולבת עם נתונים נוספים אלה, תוך יכולת להסביר תופעות רבות נוספות.

ובדוגמא שהבאתי: נפרשת אז הסצינה של דו או תלת פאזיות המערכה; העובדה שהצבא לא התפורר; נושא המהלך העקיף של שרון; העובדה שנמצאו תשובות בזמן המערכה למערך המצרי החדיש ''חיר-שריון'';

הבסת השריון המצרי *שפותה בכל זאת* לחדור לתוך סיני תוך חיסול 200 טנקים; והעובדה שהמערכה היתה עשוייה להסתיים בניצחון מוחץ אילולי המהלכים של שר החוץ האמריקני (ראה מאמר שפירסם אחי בעלה של אחותי, פרופ' אדוורד לוטווק, בניו-יורק טיימס אודות מהלך קיסינג'ר להצלת הארמייה השלישית).

אז נכון, כתבתי אמנם במאמר כאן לא מזמן שמלחמת 67 היתה הניצחון האחרון שנחל צה''ל, ונכון גם מה שאתה אומר, ששאלה זאת הינה תלויית פרשנות.

אך בכל זאת, ראה את ההבדל ב*חיוניות הלוחמת*, אם ניתן לכנות זאת כך, בין מלחמת 73 ובין תבוסת הצבא הצרפתי ב- 1940 נוכח גודריאן ודומיו - שהיתה כרוכה ב*נסגנות בכל אספקט, תוך שקיעה ו*נסגנות בציר יחיד ולינארי של מיצרף גילויי החיוניות הלוחמת והתושייה הצבאית*.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22649
שרון, צה''ל אמנם לא הובס במלחמת יום הכיפורים כפי
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 15:10)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שהצרפתים הובסו במלחמת העולם השניה. אבל המצרים אינם גרמנים ואין להעריך את יכולתם הצבאית כפי שמעריכים את יכולתם הצבאית של הגרמנים. מה שעוללו לנו המצרים ב-‏73' שקול לדעתי, למה שעוללו הגרמנים לצרפתים ב- 1940.

הטענה כי האמריקאים לא אפשרו לנו להשמיד את הארמיה השלישית היא פרובלמטית גם משום שאין זה כל כך בטוח שאכן היינו משמידים את הארמיה המצרית לאור הביצועים העלובים שלנו בקרב העיר סואץ בסוף המלחמה ובריחתנו משם, וגם משום שתמיד יש אילוצים במלחמה, לכל הצדדים, ולפיכך אין להיתפס באילוץ כתירוץ לתפקוד לקוי. זה היה גם התירוץ לכשלון צה''ל במלחמת דרום לבנון ובאינתיפאדה הראשונה והשניה. אני אינני מקבל את הטיעון הזה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22652
אורי: הארמיה השלישית היתה מכותרת. החיילים המצרים
מיכאל מ. שרון (שבת, 11/01/2003 שעה 15:38)
בתשובה לא. מילשטיין

עמדו נוכח מצב חדש כלפיו לא אומנו. זאת כאשר ההערכות הספציפית לקראתה בעיקר הוכשרו ובאינטנסיביות - הצליחה, תגובות כנגד שיריון ישראלי תוקף - הערכות זאת סוכלה והפכה לחסרת אפקטיביות.

בנסיבות אלה, נוכח מצב חדש וגרוע, נוכח הפיכת ההינף הפולש לכיתור, נוכח איגוף מאחור ופלישת צה''ל מעבר לתעלה, למצרים עצמה, הרי שצבא זה ככח לוחם מאורגן היה שבור וממוטט ברוחו.

מאידך, בקרבות אותם אתה מזכיר יתכן שההערכות המצרית היתה יותר בכוון של הגנה נייחת והתבצרות, בדומה למערך ב''חווה הסינית'' - אך היערכות הלוחמה של הארמייה השלישית היתה כאמור שונה קוטבית מזאת.

דווקא לקרבות באיזור סואץ נודעת אולי משמעות טקטית רגעית בעיקר, בעוד שבירתה של הארמייה השלישית היתה ברמה הכוללת, האסטרטגית ניתן לאמר, של חיוניות הלוחמה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22662
שרון, גם ב''כיס פלוג'ה'' במלחמת העצמאות היה כוח
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 16:43)
בתשובה למיכאל מ. שרון

מצרי מכותר במשך תקופה ארוכה ולא הצלחנו לשבור אותו ולהשמידו ולמרות נסיונותינו לעשות זאת. כל ההתקפות על כיס פלוג'ה הסתיימו בתבוסות שלנו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22493
יורם, הניתוח שלך מאלף
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 22:24)
בתשובה ליורם המזרחי

בכך שהוא סותר הרבה תיזות על איכותו של הצבא הגרמני ויכולת הלחימה שלו.
בפולין השיריון הגרמני, שהיה המילה האחרונה, היתמודד עם חיל הפרשים הפולני שהיה עדיין בתקופת נאפוליון. גם בצרפת ב 1940, הצבא הצרפתי לא השתחרר לחלוטין מהאווירה הנאפוליונית וזה הקל מאוד על הגרמנים.
ברגע שהם נאלצו לעמוד מול כחות דומים ברמה ובציוד הם איברו את כל היתרונות שלהם.
אילמלא הגאונות של אלברט שפר שהצליח להפיק את המכסימום מהכלכלה הגרמנית, המילחמה הייתה מיסתיימת בחצי הזמן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22514
אלברט שפאר באמצעות קונספציית ביזור היצור המלחמתי
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 10/01/2003 שעה 1:43)
בתשובה לישראל בר-ניר

הצליח לחולל את הבלתי אפשרי נוכח ההפצצות האסטרטגיות, ולהביא ייצור זה למימדי שיא בשנת 44 .

מאידך, טיב כוח האדם הלך ונישחק, ובתוספת לבעייה המחריפה של מחסור בחומרי גלם חיוניים (שהביאו למשל למחסור בדלק) ירדה אפקטיביות התפעול של חימוש זה.

דוגמה: מסיבה זאת נעשה שימוש מוגבל במטוסי המיסרשמידט הסילוניים, שהוו פריצת מדרגה טכנולוגית, ויכלו, בנסיבות אופטימאליות יותר, הן למזער את היקף ההפצצות האסטרטגיות, והן לשנות את גורל המערכה בארדנים בנובמבר 44 .
http://www.faz.co.il/thread?rep=22641
אולי תוכל לפרט יותר על אלברט שפאר
ניר. (שבת, 11/01/2003 שעה 13:50)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ועל מעשיו במלחה''ע?
http://www.faz.co.il/thread?rep=22650
ארכיטקט במקצועו. אדם הגון מאד. ב- 45 ניסה להרעיל
מיכאל מ. שרון (שבת, 11/01/2003 שעה 15:18)
בתשובה לניר.

את היטלר ימ''ש.

כשהוציא היטלר לקראת סוף המלחמה את ההוראה להחריב את כל התשתית המפותחת של גרמנייה (לפוצץ את כל תחנות הכוח במדינה, להרוס את כל מפעלי התעשייה וכד') ולהחזירה לתקופת האבן, הרי שספאר הלך בעצמו, תוך סיכון חייו עקב הפרת פקודת ה''מנהיג העליון'' לכל מקום ומקום שיועד להריסה, או למושלים האיזוריים, על מנת לסכל הוראה זו.

המעניין הוא שהאיש היה מרדן ברוחו ובעל יושרה רבה -ודווח להיטלר באופן מפורט, למרות אווירת הפחד וה''יס מניות'' הטוטליטרית סביבו - על התמעטות המשאבים וחומרי הגלם לייצור המלחמתי. הוא היה היחיד שאמר לו שגרמנייה תפסיד במלחמה.

היטלר ממש התחנן לפניו להביע אמונה בניצחון הסופי, שיבוא באורח נס או נוכח הפעלת נשק חדש וסודי וכיוצא בזה, כפי שדרש והטיף לכל אדם סביבו, אך ספאר סרב.
היטלר נהג להתלונן כי ''האיש הזה אומר לי רק דברים רעים''.

עם זאת, באופן מוזר, היטלר העריך אותו מאד וייחס חשיבות עליונה לדעתו, ביחס למלככי הפינכה והמתרפסים האחרים, ממש כשם שסטלין העריץ דווקא את מיכאיל בולגקוב, אופוזיציונר אידאי מאז'ורי לבולשביזם, ובז תכופות למתרפסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22552
מבצע ''אבחת המגל'' שבו מוטטו הגרמנים את צרפת
א. מילשטיין (יום שישי, 10/01/2003 שעה 17:02)
בתשובה לישראל בר-ניר

במאי 1940, הוא המבצע המבריק, אולי, ביותר בהיסטוריה הצבאית המודרנית שבוצע על ידי צבא מעולה. אולי האדמור יורם המזרחי וגרורתו רפת ההבנה ואוהבת הנרקיסים,קליר, לא שמעו עליו. אז הגיע הזמן לעשות שיעורי הבית.

ישראל, תבוסת צרפת בעקבות מבצע זה אינה קשורה לשום רעיונות נפוליונים. אתה מבלבל בין מלחמת העולם הראשונה, שבה אכן היו לגנרלים הצרפתיים רעיונות כאלה לבין מלחמת העולם השניה, שבה הצבא הצרפתי היה חסר ערך בגלל ארגון ''שלום עכשיו'' וארגון ''ארבע אמהות'' של הצרפתים, שחגגו בצרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה כפי שהם חוגגים היום בישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22562
אורי, אולי אתה יכול להציג לנו
מי שזוכר (יום שישי, 10/01/2003 שעה 18:59)
בתשובה לא. מילשטיין

את ההבדל בין ההצעות של מנשטיין לבין התכניות המקוריות?
http://www.faz.co.il/thread?rep=22599
למי שזוכר: ההבדל העיקרי היה החלטה להניע את
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 7:39)
בתשובה למי שזוכר

דיוויזיות השריון הגרמניות דרך גבעות וחורשות הארדנים שנחשבו ל''שטח בלתי עביר, ולא דרך שפלת בלגיה ששם חיכו להם עיקר הדוויזיות הצרפתיות והבריטיות.

יכולתן של עשרות דוויזיות שריון גרמניות לעבור את הארדנים בזמן שיא של יומיים-שלושה ולהגיע בהפתעה לנהר המאז ('תעלת סואץ' של הצרפתים) מבטאת עליונות ברורה ביכולת הצבאית של הגרמנים על הבריטים והצרפתים.

תוסיף לזה את שיטת ה'בליץ קריג' שעיקרה מתקפה משולבת:אוויר, חי''ר, ארטילריה והנדסה קרבית, ששום צבא לפני זה ואחרי זה, לרבות צה''ל עד היום, לא הצליח לחקותה, ותקבל את המפתח לצבא הטוב ביותר בתקופה המודרני.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22611
אורי: נראה שלתאם בין זרועות שונות של הצבא,
מיכאל מ. שרון (שבת, 11/01/2003 שעה 9:53)
בתשובה לא. מילשטיין

ולהניעו באופן מאורגן ותכליתי (כולל הלוגיסטיקה, אספקת חימוש שוטפת ללא יצירת מוקדי מחסור, צווארי בקבוק וכד'), בלא שהעסק יתבלגן, הינו מימד מכריע של יעילות הכוח הלוחם.

דומה גם שככל שהזמן מתארך כאשר הצבא עסוק במשימות, כך עשויים לעלות באופן אקספוננציאלי כמות הכאוס וחוסר היכולת לביצוע משימות ממוקדות מטרה (עבור צבא הלוקה מבנית ביכולת התאום).

האם לצה''ל לא היו בעיות בתחום זה? האם ''טווח ההתמדה ואורך הנשימה של ביצוע מתואם'' של מבצעים מורכבים הצליח לעלות על יום יחיד?

האם לא חלה התפוררות בפועל של יחידות גדולות (כאשר הם המשיכו להתקיים כיחידה מתואמת רק בדמיון - בחפ''ק של אלוף הפיקוד), כאשר מה שהיציל גורל גזרה שלמה היה תושייה אקראית של יחידות קטנות ברמה הטקטית (כמו קהלני בגולן, 73)?
http://www.faz.co.il/thread?rep=22628
מיכאל: אכן כן! מה שמדהים בצבא הגרמני במלחמת
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 11:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון

העולם השניה זה שהוא הצליח לקיים במשך תקופות די ארוכות מהלכים משולבים מסובכים. צבאות אחרים לא הצליחו כמוהו. צה''ל נמצא בתחום זה בתחתית הרשימה.

במהלך המלחמה הצבא הגרמני עבר תהליך של חתחות ושקע במערבולות פנימיות. כך הצליחו בעלות הברית להביסו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22592
אורי, אני לא מבלבל בין המילחמות
ישראל בר-ניר (שבת, 11/01/2003 שעה 1:58)
בתשובה לא. מילשטיין

הרמטכ''ל הצרפתי ב 1940, גנרל גמלין, קבע את מיפקדתו בפריס בטירה עתיקה מפוארת בשם Chateau de Vincennes, מקום המשמש כאתר תיירות עד היום. הבעיה היתה שהמיבנה הזה לא היה מחובר לרשת הטלפונים (אינני בטוח אם היום הוא מחובר), וגם לא ניסו להתקין מערכת זמנית.
בהעדר טלפונים סלולריים הוא השתמש ברצים כדי להעביר את הוראותיו לכוחות בשטח . . .
זה נראה לי קצת נאפוליוני.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22598
ישראל, תפקודו של גנרל גמלן נראה נפוליאוני כמו
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 7:30)
בתשובה לישראל בר-ניר

שהוא נראה אלכסנדר מוקדוני. גמלן היה כסיל צבאי שהתענין באמנות עתיקה יותר משהתענין בבעיות צבא. גמלן הוא סמפטום לתרבות הצבאית הירודה של צרפת לפני מלחמת העולםה שניה ולנחיתותה לעומת גרמניה ועל זה נסוב הדיון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22361
אני מצטער מיכאל בורנשטיין
אבנר בן בסט (יום רביעי, 08/01/2003 שעה 20:56)

אבל דבריך נראים כלא מקיפים את מלוא הסוגיה שפירושה מלחמה. אתה נוגע רק בנקודות בודדות, שאינן יכולות לכסות את מלוא המשמעויות בנושא - משמעויות צבאיות, מדיניות, כלכליות, משפטיות, תרבותיות וכו', וכל קבוצת הגדרות זו נחלקת גם היא לתת-בתים, שאת כולם צריכים להגדיר ולשקול, ורק התמונה הכללית תיתן לנו פרשנות כלשהיא של תופעת המלחמה המסויימת.

לגבי הפרק השני שלך - צ ב א
_____________________________

סעיף 2. לא מקבל את טיעונך שצה''ל קובע את אופי הלחימה ע''פ שיקולי קידום קציניו, וזה בלשון המעטה. טענתך פשוט מוזרה.

3. מלחמת 73' היתה רק ''מנה מזערית''? ''פעולה מתואמת של כל הערבים''? אז תחליט, או זה או זה, אבל השניים ביחד לא הולכים.
לדעתי, ולדעת ברי סמכא אחרים, התשובה היא לא זה ולא זה. מלחמת 73' היתה מלחמה בעצימות גבוהה, אבל מוגבלת ביעדיה כפי שהוגדרו ע''י המצרים והסורים. מצד שני, בודאי שלא כל הערבים היו מתואמים איתה, אלה רק סוריה ומצרים.

האם הובסנו ב-‏73'? מה פתאום.

4. כאן אתה פתאום טוען ש''התבוסה לא היתה מלאה (אתה מתכוון בודאי למצרים?) רק בגלל שירדן ר צ ת ה שהיא לא תהיה מלאה'' - מה בדיוק אתה טוען? שמדינה שלא שותפה במלחמה יכולה להשפיעה עליה בישיבה מהצד והפעלת גלי מוח של ''רצון''? טענה מוזרה, בלשון המעטה.

5. במשחק החיילים והעוצמה הצבאית נמדדים רק אלה שמתגייסים לצבא ומשרתים אח''כ במילואים. ואלה הם עמך ישראל, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, יהודים ולא יהודים.
כל אלה שלא מתגייסים אינם נכנסים למשוואת הכוחות. ואלה שלא מתגייסים הם עמך ישראל, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, יהודים ולא יהודים וכל אחד וסיבותיו עימו.

6. מה הקשר בין ''הפיתוח הבירוקרטי של הצבא'' (מונח בלום שאינני יודע את כוונתך לגביו) לבין מדיניות תיגמול סטודנטים? הצבא אינו קובע את תקציב המדינה, ואפילו לא את תקציבו שלו. הצבא רוצה חיילים וקצינים משכילים ואף מממן את לימודיהם באוניברסיטאות. קיצוץ בתקציב התמיכה בסטודנטים נעשה ע''י משרד האוצר, משרד שמנהל מלחמות רחוב עם מערכות הביטחון.

וחוץ מזה, האין מרבית הקצינים הבכירים של צה''ל עד כה באו (או הלכו) לזרועות השמאל? משיכה חברתית, יש לומר.

מה זה ''אינסטינקטים האנטי-מדיניים של השמאל'' - אין להם שכל שהם נזקקים לאינסטינקטים?

ומזה ''הרציו העקום של הימין''? - ללכת ולהתגייס לצבא עם אמונה שהמלאכה שהוא עושה קדושה היא?

תמהני מה המסרים שאותם רצית להעביר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22602
צ'רצ'יל וקורפוס המטה הכללי הגרמני
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 8:00)

אחרי מלחמת העולםה שניה כתב צ'רצ'יל שבשתי מלחמות עולם הוא התמודד מול הצבא הגרמני ועדיין לא הצליח להבין את סוד עוצמתו של ''קורפוס המטה הכללי הגרמני'' שהוא המפתח העיקרי לאיכותו הגבוהה של הצבא הגרמני. חבל שצ'רצ'יל לא קרא את תגובתו של יורם המזרחי ומצדדיו באשכול זה, אולי הוא היה חוזר בו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22665
אורי: צ'רצ'יל או לא - כבר הרומאים חוו על בשרם את
אלכסנדר מאן (שבת, 11/01/2003 שעה 17:41)
בתשובה לא. מילשטיין

כושר לחימתם של השבטים הגרמאנים, צפונית לנהר הריין.

המפורסם מכל הקרבות הוא כנראה הקרב בשנת 9 לספירה של הרמן (ארמיניוס) הכרוסקי נגד לגיונות הרומאים ביערות טויטובוגר בצפון גרמניה (ראה קישורית).

קישורים:
הרמן הלוחם: http://www.hermannsdenkmal.de/region.htm
http://www.faz.co.il/thread?rep=22670
אינטלקטואליזציה של הצבא הגרמני
א. מילשטיין (שבת, 11/01/2003 שעה 19:43)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אלכס, דווקא כן צ'רצ'יל, כי הוא רומז על התפתחות שראשיתה בפרידריך הגדול במאה ה- 18 ועיקרה בגנרל שרנהורסט בתחילת המאה ה- 19 והיא אינטלקטואליזציה של הצבא הפרוסי-גרמני. אינטלקטואליזציה זאת באה לידי ביטוי בקורפוס המטה הכללי שגודריאן שירת בו והוא שפיתח לקראת מלחמת העולם השניה את הבליץ קריג.

מוזר שיורם המזרחי לא מודע להתפתחות הזאת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=22766
בורנשטיין - מאמר מחכים ומאלף. אך לדעתי יש טעות
ראובן גרפיט (יום ראשון, 12/01/2003 שעה 20:58)

בסיסית בתרגום שלך למלחמה הנוכחית. אין אנו, מסיבות שונות, רוצים / מוכנים להביא את העם הפלשתינאי להכרעה. מה פשוט יותר מלסגור להם את אספקת הדלק, החשמל ואולי אף את המים? הרי המלחמה הזו היתה מסתימת בשבוע שבועים?
מדוע התעלמת מיכך?


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.