במדרש נאמר שיש אנשים ששמותיהם יפים ומעשיהם מכוערים.

כך גם בנוגע למונח ''שלום חבר''.

מהו שלום?

השלום הוא שמו של הקב''ה. כך שנינו במשנה האחרונה של מסכת ברכות התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם.
וכותב שם הרמב''ם בפרוש המשנה (תרגום מורי יוסף קאפח) - בכלל התקנות שהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם ה'. לפי שמילת שלום עשאוה משמותיו של הקב''ה.
כלומר, תקנת חכמים היא שיהא אדם אומר לחברו דוקא שלום ולא ביי היי וכדומה.

אולם, לפני שנים רבות כשהייתי בתיכון בעיר מגורי הורי חיפה נסעתי לקרית מוצקין כדי לקנות דבר מה. ביציאתי מהחנות פנה אלי מישהו ושאל האם ברצוני לקנות ספר? הסתכלתי בספר ושמו ''הגחלת'' שהוא קורות חייו של הרב שלמה שלייפר רבה של מוסקווה בראשית שנות המהפכה קומוניסטית ובימי סטאלין השחורים. הכותב הינו חתנו של הרב ושמו עמנואל מיכלין והספר יצא לאור בהוצאת שמי''ר ירושלים. והנה כותב הספר עצמו הוא העומד לפני ומבקש שאקננו. קניתי את הספר וקראתיו בענין גדול. ואכן היה לי הרבה מה ללמוד ממנו.

מתברר שבבריה''מ אסור היה להדפיס שום ספר יהודי. אבל למען השלום השלטונות הסכימו להדפיס סידור שיקרא סידור השלום אשר בתחילתו דברי שבח ותהילה לשלום. והרב חיבר גם תפילה לשלום שמאז נאמרה כחוק ולא יעבור בכל בתי הכנסת שבברית הרפובליקות הסוציאליסטיות.

וזה נוסח התפילה:

אבינו שבשמים!
ברך את ממשלת ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות מגן השלום בכל העולם, ונאמר אמן!

אבינו מלכנו:
חזק מגיני השלום בכל העולם בזכותא דאהרון כהנא קדישא (=תרגום לעברית - בזכות אהרון הכהן הקדוש)
אוהב שלום ורודף שלום, ונתת שלום בארץ, ונאמר אמן!

אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו ועל כל העולם כולו חיים וברכה למשמרת שלום, ונאמר אמן!

אני מניח לדמיונם של הקוראים לשער מה כותב הכותב על יחסם של היהודים לתפילה זו. אבל כדי להדגיש את חשיבות השלום העולמי הרב עצמו היה נושא אותה בכל הזדמנות.

עוד כתוב שם שאחד מתפקידיו העיקריים של הרב היה לקבל משלחות של מגיני שלום מכל רחבי העולם ולשכנע אותם בשאיפת השלום ברית הרפובליקות הסוציאליסיוטת. הכותב מספר שפעם אחת רב רפורמי מארה''ב ביקר וכתב אחר כך בשובו לארה''ב מאמר מלא ביקורת על המשטר הסוציליסטי המפואר רודף השלום. הרב שלייפר הוזמן לברור אצל השלטונות רודפי השלום ורק בקושי יצא משם בחיים.

בכל אופן לכבוד יובל השבעים של שמש העמים נשלח מברק מהקהילה היהודית למאור הגדול וזה לשונו-

לכבוד
ראש הממשלה, גרנסיליסימוס, חבר סטאלין, יוסף וויסארינוביץ!

ביום רב הערך הזה שהוא יום יובלך השבעים, יום חגה הגדול והעצום של האנושות המתקדמת בכל העולם - הקהילה היהודית הדתית במוסקווה מביעה לך - לאבי כל העמים, יוצרה של הקונסטיטוציה הסטאלינית, רגש עמוק של אהבה ומסירות.

ביום זה אנו מתפללים לאל שיאציל לך אריכות ימים בשפע לשמחתם של האנשים הישרים ורודפי השלום בכל העולם.

יברכך האל ויגביר כוחותיך כדי להמשיך ולהשלים את כל מבצעיך הכבירים לטובתה ולאשרה של כל האנשות.

לאשרה של כל האנושות זמן קצר מאוד אחר כך התפגר החבר סטאלין מגן השלום של כל האנושות המתקדמת ועבר לעולם שכולו רע.

זמן קצר אחר קנית הספר גמרתי את התיכון ועברתי ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים שם למדתי שאסור לאדם להקדים אל פתח חברו ולומר לו שלום לפני התפילה. כיון ששלומו של הקב''ה קודם לשלום חברו. אמנם אם פגשו ברחוב לפני התפילה מותר לומר לחברו שלום אבל ראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ''ל המכונה בפינו הרב צבי יהודה היה נוהג להחמיר ולא לענות שלום כלל לפני התפילה משום שרק שלום הנובע ממקור השלום האמיתי הוא שלום.

למותר ציין שמאז יש לי דעות ברורות מאוד על השלום ומגיני השלום ועל האנושות המקדמת שבכל העולם.

מהו חבר?

נעבור עכשיו לרכיב השני.

בימי חז''ל למונח חבר הייתה משמעות מאוד מוגדרת - תלמידי החכמים, כלומר התלמידים של החכמים מונח שבלשוננו היום מקביל לבני תורה. קראו לעצמם חברים כי הם חברים ושותפים לדרך על מי שאינו חבר חלו מגבלות נאמנות שונות ולא תמיד ניתן היה לסמוך עליו נושאים שונים.

גם מונח זה ראינו גם תמהנו כיצד לימדונו הסוציאליסטים שאפשר לקרוא לרשעי עולם חברים בלי להסמיק מרוב פחד ובושה.

את הסבר המונח כותב הרמב''ם במקומות שונים בפרוש המשנה (דמאי פ''ב מ''ג פ''ו מ''ו ברכות פ''ד מ''ז ובתשובתו לר' יסף אבן ג'אבר) שהחכמים מכנים את עצמם חברים בגלל שותפותם לדבר נעלה ולפיכך החברות ביניהם היא החברות האמיתית.

אבל באריכות רבה כותב הרמב''ם בפרוש המשנה אבות פ''א מ''ו שהחברות שלושה סוגים: חבר לתועלת, חבר הנאה, וחבר לדבר נעלה.
חברות תועלת: כחברות בין שני שותפין.
חבר הנאה שני סוגים או חברות תענוג כחברות בין הזכרים לנקבות בנישואין או חבר בטחון והוא שיהא לאדם חבר שדעתו סומכת עליו שאינו נשמר ממנו לא בדיבור ולא במעשה ויכול לגלות לו עניניו הטוב והרע בלי לחוש שיבוא ממנו איזה נזק מכך.
וחבר לדבר נעלה: הוא שתהא כמיהת שניהם ומטרתם לעשית הטוב וירצה כל אחד להעזר בחברו כדי להשיג אותו הטוב לשניהם יחד.

אכן החברות המעולה ביותר היא החברות שעליה מדבר הנביא מלאכי: והיא חברתך ואשת בריתך.
שבחברות זו בין האדם לאשת בריתו מתגלמים כל סוגי החברות. חברות תועלת חברות הנאה חברות בטחון וחברות לדבר נעלה.