הרפורמה במס שנכנסה לתוקף ב-‏1 בינואר 2003, ובמיוחד פרק המיסוי הבינלאומי שבה, הגבירו את הדחיפות בצורך להסדיר את הנושא, שכן המעבר למיסוי פרסונלי יצר בקרב נישומים ...... תחושה כי נאמנות זרה שנוצרה בידי תושבי ישראל לטובת נהנים תושבי ישראל, מהווה מפלט בטוח מתחולת המס הפרסונלי.

(דו''ח הוועדה למיסוי נאמנויות, עמ' 7)

הנושא הוא מיסוי נאמנויות. נאמנות הוא מושג המתאר מערכת יחסים בה אדם מפקיד נכסים (כסף או רכוש) בידי נאמן לטובת מטרה מסויימת (דו''ח הוועדה למיסוי נאמנויות, עמ' 9).

כפי שקורה לעיתים, שתי רפורמות חשובות שהונהגו במשק יצרו מציאות חדשה – צורך ברפורמה נוספת. הסרת הפיקוח על מטבע חוץ, לפני כ-‏7 שנים מאד הקלה על (הוזילה את) העברת נכסים לחו''ל. הרפורמה השניה, במס הכנסה (בעקבות ועדת רבינוביץ), שינתה את שיקולי הנישומים. עד לכניסת הרפורמה לתוקף היה בסיס המיסוי טריטוריאלי – מס ההכנסה שולם על הכנסה שהופקה בישראל. הכנסה שהופקה בחו''ל לא היתה חייבת במס ולכן אם היא נשמרה בחו''ל תשלום המס (למדינת ישראל) עליה נמנע. עם אישור הרפורמה במס הכנסה בקיץ 2002, בסיס המיסוי – כללי המשחק עמדו להשתנות.


ח''כ דניאל בן-לולו.
מי שחושב שהוא יתקפל
''טועה טעות מרה''מינואר 2003, בסיס המיסוי הפך לפרסונלי – אם הנישום תושב ישראל הכנסתו חייבת – גם אם השאיר אותה בחו''ל. נוצר צורך למצוא מפלט מס חדש. מקלט המס שנמצא, עבור תושבי ישראל, היה ניהול הנכסים בחו''ל באמצעות נאמנות – נושא שהרפורמה לא טיפלה בו. אלא שמאחר ועלות ההקמה וההחזקה של הנאמנות היא גבוהה, מי שיכל לנצל את ההתפתחות הזאת, וגם ניצל, היו רק בעלי האמצעים – עשירי ישראל.

---

איתן רוב,
מנהל רשות המסיםבעוד עשירי ישראל עוסקים בהעברת נכסים לחו''ל לניהול עם נכסיהם שנוצרו בחו''ל, החלה עבודת הוועדה למיסוי נאמנויות. הוטל עליה להמליץ על כללים (תיקוני חקיקה) למיסוי נאמנויות בחו''ל. ההמלצות, דו''ח הוועדה למיסוי נאמנויות, הוגשו לפני כשנתיים ביולי 2003. כצפוי, הועדה המליצה על מיסוי נאמנויות, אלא שתהליך החקיקה התעכב עד ימים אלו. לאחרונה הסתיים תהליך ההכנה של הצעת החוק למיסוי נאמנויות, והיא נכללה במסגרת רפורמה חדשה שמגיש האוצר לאישור בקריאה הראשונה.

לאור זאת, במטרה לטרפד את מיסוי הנאמנויות, ''בעלי ההון מפעילים לחצים כבדים על שר האוצר, בנימין נתניהו, ועל שרים נוספים להוציא את סעיף מיסוי הנאמנויות מרפורמת המסים החדשה''. אפילו נפוצה שמועה, מבוססת, שלאחר אישור חוק הרפורמה בקריאה ראשונה יוכנסו בו השינויים על פי דרישות אבירי האלפיון העליון, (האלפיון העליון לוחץ).

כמו במאבקים אחרים, ''בעלי המאה'', מוצאים נתיב ואמצעים להגיע אל בעלי הדעה, חברי הכנסת ושרים. לעומת זאת ''האזרח הקטן'' לא ממש נשמע ולכן האינטרס שלו עלול להיות מקופח. שוב מתברר של''בעלי המאה'' יש קשרים ישירים לכל הקובעים במערכת הפוליטית (הכלכלית והפיננסית) וגם השפעה רבה עליהם. אבל הפעם יתכן שהחשיפה של מערכת הלחצים, על ידי מנהל רשות המסים איתן רוב, הצילה אותנו מעוד פגיעה של הקשר בין הון לשלטון (הון ושלטון).

גם דניאל בן-לולו, מרכז הקואליציה בועדת הכספים, בה יתנהלו הדיונים להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, הודיע שיעמוד על המשמר.

---

מצד אחד, חשוב לצמצם את חשבון המס של כל אזרח ולהקטין את ההוצאה הציבורית. אבל במקביל צריך לסגור פרצות שמאפשרות רק ל''בעלי המאה'' לצמצם מאד את חלקם במימון ההוצאה הציבורית. יחד עם זאת, כרגע הרושם הוא שהסוסים כבר ברחו מן האורווה – המחוקקים ילכו לקראת אבירי האלפיון העליון.

כמו במקרים אחרים (המאבק על המלצות ועדת בכר ועל החקיקה הנובעת, כדוגמה) התהליך נראה מוטה לצידם של ''בעלי המאה''. זה נובע מכך שיש להם יותר גישה למוקדי קבלת ההחלטות ולכן גם יותר השפעה. אנחנו שנוטים לסמוך על נבחרינו שיתנו ביטוי הולם לאינטרס של ''האזרח הקטן'', צריכים לזכור את נטיית ליבם.

---