פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_31

האייל ששאג

אלי אשד (יום ראשון, 03/03/2002 שעה 16:55)

האייל ששאג / מאת אלי אשד

שנתיים של האייל הקורא

למעלה משנתיים של ''האייל הקורא'' תקופה שהיא כמעט נצח עבור אתר אינטרנט פעיל. תקופה שבמהלכה פורסמו מאות מאמרים בכל נושא אפשרי, מדע, חברה, פוליטיקה, ספרות ותרבות. מאמר אחת לכמה ימים ומאמרים אלה מקבלים לעיתים מאות תגובות של מאות עמודים. ספק אם ניתן למצוא מגזין מודפס בארץ או אף אתר אינטרנט שפירסם בתקופה זאת כמות מקבילה של חומר איכותי. ובוודאי לא במגזינים ואתרים שאינם משלמים לכותביהם. לפני כשנתיים יצרו דובי קוניגסר וטל כהן את האתר הזה כדי ליצור חלופה ברמה גבוהה יותר לשיח התרבותי באינטרנט דאז שהיה (ולמרבית הצער נשאר) ברמה נמוכה ביותר.אחרי שנתיים האייל ממשיך לשגשג יותר מאשר אי פעם כפי שרק אתרים מעטים נוספים באינטרנט העברי (ששוב, מבוססים על התנדבות בלבד) משגשגים.
והעובדה היא שהאייל מציג חלופה אמיתית לפורומים התרבותיים הקיימים היום בארץ.

האתר הזה הוא לדעתי האתר התרבותי הטוב ביותר בכל האינטרנט העברי. מתנהלים בו דיונים אינטלקטואליים ברמה גבוהה ביותר בנושאים שונים בתחומי תרבות ספרות , פוליטיקה וחברה. ובשיטה חדשה. במזמן שבכתבי העת המודפסים המסורתיים מאמר שנכתב הוא סוף פסוק והכותב יקבל עליו לכל היותר כמה מכתבי קוראים ותגובות בעל פה ותו לא. הרי כאן המאמר הוא רק תחילת הדרך . מספר התגובות יכול להגיע למאות והן לעיתים ארוכות לא פחות מהמאמר עצמו. ולעיתים יש להן קשר מועט מאוד למאמר עצמו והן פותחות נושאי דיון חדשים וויכוחים חדשים כך שהמעבר בכולן יכול להיות חוויה מדהימה למדי.
האם ניתן לעמוד על קווי האפיון של קוראי '' האייל הקורא ''?
על סמך מאמרים ותגובות להם שקראתי ניתן לאמר שרוב המתקשרים הם זכרים צעירים בערך בגילאי ה-‏20-עד ה- 40. נשים הן מועטות בין המגיבות (ולכן כשהן מגיבות הן בולטות שבעתיים), אם כי הם מופיעות במספר גדל והולך . באתר אף היה דיון בנושא מדוע יש כל כך מעט נשים שמגיבות והמסקנה הייתה שנשים אוהבות פחות מגברים להתווכח בנושאי חברה תרבות ופוליטיקה.
לרבים מהמשתתפים יש נטיות אינטלקטואליות ותחומי ידע מגוונים ביותר כפי שמראים הדיונים הרציניים מאוד שמתנהלים אחרי כמעט כל מאמר שמופיע ומהם מאמרים ''כבדים '' ומלומדים מאוד (ולרוב נכתבים בידי אחד המשתתפים הקבועים בדיונים), מאמרים שהתגובות המופיעות בעקבותיהן והויכוחים הערים שנוצרים כתוצאה הם לרוב מלומדים לא פחות.
מה שמוצא חן בעיני באייל הוא שהמשתתפים בדיונים הם מכל קצוות הקשת הפוליטית, דבר שאינו מקובל כל כך באתרי אינטרנט אחרים שבהם ביקרתי. שם לרוב יש דומיננטיות לצד פוליטי אחד בלבד. ניתן למצוא בינהם ''שמאלנים '' קיצוניים לצד ימניים קיצוניים, אתאיסטים לצד דתיים חרדים מבני ברק, ויהודים ''משיחיים'' (אם כי הייתי רוצה להיתקל גם ממישהו שמיצג את יהודי אתיופיה). לרוב (לא תמיד) הם מסוגלים לנהל ביניהם ויכוח תרבותי וברמה גבוהה ביותר . ברור שהמשתתפים נמשכים אחרי האתר שבו הם יכולים לקיים דיון ברמה גבוהה יותר מהמקובל במרבית אתרי האינטרנט ולהתעמת עם אנשים ברמתם מהצד השני. באייל הקורא לעומת זאת עם כי הנטייה להתאמת קיימת , הרי קיימת באותה המידה הנטייה לבטא דעות ולהכיר את הדעות של הצד השני כמו גם להחליף מידע. הבוטות והטמטום שאותם ניתן למצוא למרבית הצער בפורומים אחרים באינטרנט בכמויות כה גדולות מופיעים רק לעיתים נדירות ב''אייל '' אם כי את מקומה תופסים כמויות גדולות של סרקזם ואירוניה כיאות לויכוח ''תרבותי'' יותר .
אולי ניתן להשוות את הויכוחים באייל כמקבילה הוירטואלית לויכוחים המתורבתים והסרקסטיים בסלונים הצרפתיים ש ל המאות ה- 18 וה-‏19.

בעיני האתר הזה מהווה המשך לכתבי העת הישנים לתרבות ולספרות (ובראשם אלה שמראשית המאה הקודמת כמו ''השילוח '') שהיו מהווים בעבר בסיס לויכוחים ערים ביותר בנושאי תרבות וחברה שונים . בניגוד לאפטיה המוחלטת שיורשיהם מעוררים היום.
האייל מפרסם מאמרים רציניים ביותר אחת לכמה ימים, קצב ששום מגזין ספרותי מודפס אינו יכול להתחרות עימו וכל השכר של הכותבים הוא התגובות שהם מקבלים מהקהל. לדעתי האפשדות לקבל תגובות מיידיות ואינטליגנטיות מהצבור, גם אם אין שום שכר חומרי היא הבסיס להצלחתם של האתר הזה ודומיו, וזאת בזמן שכתבי העת הספרותיים שגם הם אינם מסוגלים לתת שכר חומרי לכותביהם, אבל מצד שני מספקים מעט מאוד תגובות, הולכים וגוועים.
מעבר לכך האייל מייצג ובמודע (כפי שציין עוד מאמר הפתיחה של האתר של העורך הנכבד דובי קוניגסר ) חלופה לצורת חשיבה פופולארית מאוד בחוגים ''נחשבים'' מסויימים בארץ שאפשר לקרוא להם גם ה''שינקינאים'' או ''פוסט מודרניסטים'' ושאותם תיאר גדי טאוב בדייקנות רבה בספרו ''המרד השפוף''. חוגים אלה מסרבים לקחת שום דבר ''ברצינות'' ומתייחסים לכל דבר בציניות . התוצאה לדעתי היא שיעמום (כאשר כל דבר שווה לכל דבר אחר אז הכל הוא משעמם) ועקרות מוחלטת של החשיבה מכיוונים אלה וחוסר יכולת ליצור רעיונות חדשים מעניינים באמת . האייל מייצג צורת חשיבה אחרת : יש דברים שהם חשובים כ די להתווכח עליהם ולהתמודד עימם ולא כל הרעיונות זהים בערכם ומשום כך הכל גם יותר מעניין, וחשוב.
נראה לי שנכון לעכשיו ה''שנקינאיות '' סוג התרבות הזה שהיה כה פופולארי בקרב צעירים רבים והתבססה במידה רבה על התרבות האמריקנית היגיעה לקיצה ויש צורך להחליף אותה במשהו חדש ובערכים שיהיו בעלי משמעות אמיתית עבור המחזיקים בהם . אולי האייל הקורא הוא אחד המקומות שמציגים היום חלופה אמיתית לשיח התרבות הישראלי הולך ומתדרדר. ולו ולאתרים כמוהו יש הפוטנציאל ליצירת ההתפתחויות העתידיות בתרבות העברית שכרגע עתידה נראה כנמצא בסימן שאלה יותר מאשר אי פעם בעבר.

קישורים:
מאמר ראשון באייל
מאמר לרגל חודש לאייל
מאמר לרגל שנה לאייל


	http://www.faz.co.il/thread?rep=252
	נא לא להכניס מילים בפי.
	גלעד דנבום (יום שני, 04/03/2002 שעה 0:54)
	אני חושב שמאמרים איכותיים, מכל סוג שהוא, יש לפרסם קודם כל באייל. התגובות שלי כאן הן במתכונת מצומצמת ומוגבלת בלבד. ובכלל, אינני מרוצה ממקהלת האלמונים המקטרים שצצה לה פתאום כפטריות רעילות לאחר הגשם. אם למישהו יש ביקורת, ובמיוחד על גורמים אלמוניים למיניהם, שיפרסם אותה תחת שמו וכתובתו המלאים, ולא תחת פסוודונימים וזהויות מפוברקות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=255
	משעשע
	רועי בלום (יום שני, 04/03/2002 שעה 1:17)
	אתה כותב שאינך רושם את שימך מחשש שיפגעו אחרים, כאשר גם דובי וגם טל כתבו פה ובשמם. לא יודע אבל אותי לפחות זה משעשע


	http://www.faz.co.il/thread?rep=266
	מאתיים גראם שיינקין, בבקשה
	אלכסנדר מאן (יום שני, 04/03/2002 שעה 17:24)
	[בתגובה לאלי אשד] שלום אלי וברוך בואך לפורום זה, מהי בדיוק ה''שיינקינאיות'' להגדרתך? האם המדובר בקבוצת אנשים רגעית וצינית, או שמא באנשי שמאל ובוהמה חברתית? מהי הבעייה המדוייקת שאתה מזהה בקבוצה זו? האם אין לשיינקינאים אלו יד ורגל באוואנגרד תרבותי מסויים בישראל? שים לב כי בריחה מעניינים פוליטיים וחברתיים לטובת אסקפיזם הדוניסטי אינה בחזקת חטא לשיטתי. מכל מקום, אנשי רחוב שיינקין (1) עדיפים מבחינתי עשרות מונים על אנשי ישיבות החרדים וההסדר, גם אם אלו הראשונים עלולים להתגלות כרדודים משהו. ובאשר לאייל - אכן תופעה מרנינה ומבורכת בשדה התקשורת והכתיבה בישראל, אשר על הנוגעים בדבר להקפיד בשבע עיניים על המשך שימור רמתו הגבוהה. שלך אלכס (1) אינני יודע מדוע, אך אני תמיד מתפתה לקרוא לרחוב זה ולתופעה כולה כרחוב 'שינקן' ו'שינקנאות', שפירושו בעברית צחה קותלי חזיר...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=277
	השינקינאים
	אלי (יום שלישי, 05/03/2002 שעה 13:43) בתשובה לאלכסנדר מאן
	כפי שציינה הגברת שונרא נכונה, התרבות האמריקנית מורכבת מתתי תרבויות רבות. כן כוונתי הייתה שהתרבות השינקינאית מבוססת על השתקפות מסויימת מאוד של מה שנחשב בארץ לתרבות הניו יורקית, כפי שהיא משתקפת באופן ספציפי מאוד בסדרות ''סיינפלד'' ו''סקס...'' תרבות של אנשים משועממים שעוסקים בעיקר בעצמם ובחיפוש קשרים מזדמנים וחסרי תוחלת. התרבות הזאת משתקפת היטב בכתבות העיתונאיות של אנשי התקשורת המזוהים עם השינקינאיות (למשל עירית לינור) שלקחו גירסה של הניו ג'רנליזם האמריקני הכניסו לו הרבה קורטוב של רווקות וחיפוש עצמי נוסח סינפלד ושות' ויצרו בכך נוסחה מנצחת ומשפיעה מאוד בשנות התשעים. רק שהיום, אם קוראים אותם שוב, הכתבות האלה (ויורשותיהם הרוחניות באתרים כמו ''בננות'') עם הכמיהה של כמה מהם לניו יורק שאינה קיימת כלל משרות רק שיממון מוחלט.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=278
	השינקינאיות
	אלי (יום שלישי, 05/03/2002 שעה 15:07) בתשובה לאלי
	בראשיתה השינקינאיות לא הייתה תרבות של אנשים ומשועממים ומשעממים כפי שהיא כיום. במקור היה זה מבוסס על רעיון מעניין באמת של זוג אחים בני משפחת דותן שרצו להקים תרבות קוסמופוליטית חדשה שכמוה הייתה לדעתם בארץ רק בתקופת המנדט. ובשנים הראשונות השינקינאיות באמת שימשה מקור השראה לאנשים שונים. לא עוד.השינקינאיות והאנשים שמזוהים עימה אינם מספקים עוד השראה בשום דבר . הרעיונות שלהם על הצורך בחיקוי עיוור של התרבות הניו יורקית הסינפלדית מיצו את עצמם לחלוטין.אין להם יותר שום דבר בעל עניין לאמר .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=274
	''התבססה על התרבות האמריקאית''?!?
	דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 05/03/2002 שעה 9:05)
	השינקינאות היא תרבות משועממת, נהנתנית ואף מסואבת. אך מה הקשר בינה לבין התרבות האמריקאית? ולמעשה, על איזה חלק מהתרבות האמריקאית אתה מדבר? יש טווח עצום של תרבויות ותת-קבוצות, זרמים וזרמי-נגד. למעשה, התרבות השינקינאית דומה במיוחד לתרבות האינטקלקטואל-הניו-יורקי (לעיתים קרובות, היהודי) שכותב ברהיטות על שום-דבר (סיינפלד). אך לא בכך מסתכמת ארה''ב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=275
	החשיבות של היוצרים היהודים באמריקה
	אלמוני (יום שלישי, 05/03/2002 שעה 10:22) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	מה יש לך נגד סיינפלד? אני מאוד אוהב לראות את התוכנית הזאת, ולא חושב שהיא כתובה ''על כלום''. התרבות היהודית באמריקה, במיוחד בניו יורק, היא תרבות אינלקטואלית נהדרת במיטבה. אין לי ספק שהיהודים נותנים לתרבות האמריקאית יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה בארה''ב, ואני לא חושב שיש להם תרבות מסואבת ושטחית, בהשוואה לתרבות של ה WASP ולתרבויות האחרות שם. אין אף קבוצה אחרת בארצות הברית שהיא מגובשת ועם מודעות עצמית גבוהה כמו הקבוצה היהודית, שמייצרת את האקדמאים החשובים ביותר, וגם את עושי התרבות המרכזיים. בלי התרבות היהודית אמריקה היתה עלובה ומשעממת, אם את חושבת על כל היצירות היהודיות הגדולות של יהודים שנעשו שם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=276
	*הבעיה שלי היא שמזהים את כל* תרבות ארה''ב**
	דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 05/03/2002 שעה 13:11) בתשובה לאלמוני
	עם התרבות הריקנית של סיינפלד (סדרה שלמה על כלום, אם אתה זוכר). התחושה הישראלית שבארה''ב אין שום דבר מלבד ''שינקינאות'' משועממת מבוססת על חוסר הכרה של התרבות האמריקאית. דווקא הצד המשועמם, ציני, נרגן, עסוק בעצמו -- אינו מיטב התרבות (לטעמי). ועצוב לי שמסתכלים על יבשת עתירת אמנים יוצרים ורואים רק את השתקפותה בטלויזיה, על פי החלטות רכש של מי שעיצב את לוח השידורים של הערוץ הראשון. או אפילו של השני. זו לא האמריקאיות אלא הדברים שמשליכים הישראלים על האמריקאיות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=281
	יהדות ארה''ב VS ארה''ב
	אלכסנדר מאן (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 2:50) בתשובה לדינה ביכל-שונרא
	בתגובה לדינה אם הסתכלת טוב בתגובה אחת למעלה, בוודאי ראית שמישהו ישר נחפז לספר על היהודים באמריקה ועל התרומה האדירה שלהם לכל דבר. אני לא רוצה לזלזל בזה, אבל הדבר הזה מריח מוזר משהו מבחינתי, ובמידה מסויימת מוכיח לי פעם נוספת כי הדגש האתנו-צנטרי מעביר ישראלים ויהודים על דעתם. הנסיון לפרש באמריקאיות כל דבר חיובי ונחמד כ'דבר יהודי' מתגלה לפעמים באופן הטבעי ביותר בתגובות שונות מכוון הצד המשתבח בעצמו, קרי הצד היהודי. זהו אולי המקום לשאול אותך שאלה מעניינת, בתור אדם אשר חי בארה''ב ואינו מחובר דווקא למקורות יהודיים - מהם התכנים היהודיים, אם בכלל, באמריקה של היום? האם יש לנו הכלאה מעניינת בין זהויות שאולות בסגנון ספילברג או שמא גאוותנות נוירוטית מסוג אלן דרשוביץ ודומיו, או הומור מזדקן אה-לה וודי אלן? האם היהודים באמריקה מהווים גורם מעצב ומרכזי לפי המודל הניו יורקי, או שמא המדובר בדמיון עולה ופורח מצד נוגעים שונים בדבר? אשמח מאוד לקבל תשובה מפורטת. שלך בברכה אלכס


	http://www.faz.co.il/thread?rep=286
	זו שאלה מצוינת אבל אין לי הכלים לענות עליה
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 8:45) בתשובה לאלכסנדר מאן
	גם משום שאין לי דרך לנחש מיהו יהודי ומי אינו יהודי וגם משום שזיהוי כזה נראה לי בעייתי. אולי יוכל לענות על השאלה קורא אחר, שמישור התבוננות זה טבעי לו יותר מאשר לי?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=289
	ובהערת אגב: אלי, זו אנגלית סקוטית?
	דינה ביכל-שונרא (יום רביעי, 06/03/2002 שעה 11:48)

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.