פורסם גם ב אתר של המחבר.

כלל ראשון הנלמד בכל בית ספר לתקשורת בכל אוניברסיטה הוא חופש המידע. זכות הציבור לדעת. העיתונות והעיתונאי הם שומרי השער של האזרח הקטן, של השלטון הדמוקרטי ,של החברה ועל האינטרסים של האזרח הבודד מול כוחו של השלטון. העיתונאי חייב לתת דיווח אמת, לכתוב ולדווח ברוח הדברים המתרחשים בשטח, ללא כל מעורבות רגשית ונטייה פוליטית או כל מחויבות לבעלי עניין אלו ואחרים. העיתונות ובראשם העיתונאים חייבים להיראות ולהתנהג כמעבירי אינפורמציה בלבד. נקייה מכל זיקה כל שהיא?

כל העברת אינפורמציה בדרך אחרת תפגע באינפורמציה. תעוות אותה. כמו כן תפגע במידע, בעיתונאי ובעיתונות באופן אנוש. אם הציבור יבין כי העיתונאים והעיתונות נגועים באינטרסים זרים בהעבירם אינפורמציה יאבד האמון בעיתונות ובעיתונאי וכל הגוף התקשורתי החשוב הזה יתקבל כגוף מטעם אשר מפרסם אינפורמציה מטעם. מסתיר או מעלים אינפורמציה חשובה בכדי לקדם אינטרסים פוליטיים אלו ואחרים בכדי לקדם אינטרסים אישים או של בעלי עניין אלו ואחרים.

במשך שנים רבות עיתונאים רבים ראו את עבודת העיתונות כמלחמת קודש בזכות הציבור לדעת. בזכות ביטול הצנזורה הפוגעת בזכות הציבור לדעת והמשרתת שלטון לא נאור המנסה להעלים מידע אשר יכול להזיק לו. העיתונאים האמינו.בזכות מעבר אינפורמציה נקייה מכל קשר פוליטי או כל אינטרס זר זה או אחר.

גם כיום במדינות רבות בעולם האינפורמציה זורמת בצורה חופשית. העיתונאים מוכנים להקריב את נפשם וחירותם על הזכות לשמר על מקורות מידע, על העברת אינפורמציה ללא צנזורה, על זרימת אינפורמציה שוטפת ועוד.

במדינת ישראל בשנים האחרונות העיתונות מקבלת צביון של עיתונות מטעם. שמירת אינטרסים של בעלי עניין. העיתונות והעיתונאים השונים מצנזרים ידיעות אשר אינן מוצאות חן בעיני הבעלים. מנסים למצוא חן בעיני בעלי העניין השונים. הדבר חמור עד כדי כך, שישנן ידיעות חשובות ביותר אשר מתפרסמות בכלי תקשורת אחד ובכלי התקשורת האחר אינן מוצאות כל מקום אפילן ברמיזה קלה ביותר. עיתונאים מסוימים לא רק שלא מפרסמים ידיעות הפוגעות בבעלי עניין או נותני חסות לאותו בעל עניין, או עיתונאי
זה או אחר. התופעה הולכת ומתרחבת עד כדי כך שעיתונאים רבים מפרסים ידיעות מטעם, פוגעים באנשים אשר בעלי העניין רוצים לנקום בהם או לפגוע בהם; מסלפים עובדות בכדי לקדם אינטרסים פוליטיים או אישיים. המידע במרבית המקרים לא רק מסולף, אפילו שקרי. עיתונאים מסוימים מקבלים טובות הנאה מבעלי העניין עבור שרותם. אותם עיתונים הנותנים לאותם בעלי עניין להשתלח לשווא בגורמים או אנשים אשר מפריעים להם לקדם את ענייניהם האישיים. הדברים מגיעים לידי כך שידיעות מומצאות ונכתבות כעובדות רק בכדי להשביע את רצון החברים או בעלי העניין. אותם עיתונאים משתלחים באותם גורמים אשר מפריעים לאותם בעלי עניין להמשיך ולבצע את מעשיים. אותם עיתונאים מהסיבות השמורות רק להם ולאותם בעלי עניין, הם סוללים לאותם אישים את הדרך להשגת המטרה .
שהיא בדרך כלל כלכלית או פוליטית.

תופעה חמורה זאת פוגעת בכלל העיתונות וגורמת לאובדן האמון הציבורי בעיתונאי או בכלל התקשרות הכתובה או האלקטרונית. יוצרת תחושה בציבור לא רק של חוסר אמון ציבורי בכל אמצעי התקשורת אלה מביאה את העוסקים בכך לתחתית הדרוג בסולם האמון הציבורי, הדבר מזיק לעיתונאים ולתקשורת ככלל.

כל נושא האמון הולך ומאבד מערכו. העיתונאים ירדו בדרוג האמון הציבורי לתחתית הסולם ואפילו נמוך יותר מפוליטיקאים, העיתונאים הפכו להיות בעלי המקצועות הכי פחות הנחשקים, בעלי יוקרה הנמוכה ביותר. בעלי אמון הנמוך ביותר.

הציבור הרחב הולך ומאבד לחלוטין את האמון בכלי התקשורת ובאינפורמציה אשר הם מעבירים עד כדי כך שגם כאשר הם קוראים ידיעה זאת או אחרת, גם אם היא נכונה, הם חייבים לקרא על אותה הידיעה במספר עיתונים ולנסות ולדלות את האמת. לפעמים על אותה ידיעה בכול עיתון יש נתונים ודיווחים שונים.

האשמה בתופעות החמורות הללו נגרמת בגלל השתלטות מספר מצומצם של בעלי עניין על כלל
התקשרות. אותם בעלי עניין שולטים במספר כלי תקשורת שונים, כגון שליטה על עיתון, על תחנות רדיו וטלוויזיה. אותם בעלי עניין יש להם גם אינטרסים פוליטיים וכן כלכליים. בעלי שליטה מסוימים מעורבים בכל שכבות הכלכלה במדינת ישראל לחלקם אף מעורבות פוליטית במפלגות השונות. הם מנסים לנתב ידיעות שלא יפגעו באינטרסים הצרים שלהם או בחבריהם של אותם בעלי עניין.

עיוותי המידע בזמן האחרון כה צורמים את העין ואת האוזן עד אשר הציבור מתחיל להדיר את רגליו ואת זמנו מכלי התקשורת הישראלים. ישנו חוסר אמון ההולך ומעמיק בין הציבור הרחב ובין כלי התקשורת. ישנו בוז ההולך ומתרחב שהציבור הרחב בז לעיתונאים ולמידע אשר הם מוסרים.

הנושא חמור יותר כאשר אותם כלי התקשורת מצנזרים בצנזורה קשה וגסה כל ידיעה אשר פוגעת בבעלי העניין נותנים את חסותו על אותו כלי תקשורת. עיתונאים מקדמים אינטרסים של מפלגות אשר הם מנסים להביא לידי זכייה במערכת בחירות כזאת או אחרת.עיתונאים מפרסמים ידיעות שקריות במשך תקופה ארוכה בכדי להשפיע על מערכת בחירות או על דעת הקהל. עיתונאים דרך העיתון או כלי התקשורת בו הם עובדים סוללים את דרכם במסדרונות הפוליטיים לכנסת או לתפקידים אלו או אחרים שהפוליטיקאים מבטיחים להם אם יזכו התפקיד הנחשק של שר או ראש ממשלה. הכול מבוצע לא בחדרי חדרים אלא גלוי לעיין, באופן הבוטה ביותר.

התנהגות זולה ובוטה זאת לא רק שפוגעת בכלל ציבור העיתונאים בכלי התקשורת, היא אף שומטת את הקרקע מתחת לרגלי התקשורת. מערערת את יציבותם של כלי התקשורת ובסופו של דבר תהפוך את העיתונים ללא רלוונטיים. מי שפוגע בסופו של דבר בדימויי של העיתונאים וכלי התקשורת אלו העיתונאים עצמם אשר הורידו את רמת המידע לזנות ממש.

בזמן האחרון אני נתקלתי באופן אישי בתופעה מכוערת זאת באחד העיתונים אשר מתיימר להיות עיתון מכובד והמעביר אינפורמציה אמיתית וחשובה. לא כך הדבר. העיתון לא רק שלא מאפשר להעביר אינפורמציה נקייה מצנזורה. הוא מצנזר כל ידיעה שיכולה לפגוע בעמדתו הרשמית של העיתון, בעמדה הפוליטית וכן בשמירה מלא על שמו של בעל עניין זה או אחר או בעל העיתון. הדבר בוטה עד כדי כך שכל אזכור שמו של אותו אדם המוגן על ידי אותו כלי תקשורת נמחק מידית. או שהידיעה אינה מפורסמת כלל. הכותב של הידיעה מקבל מייד התנכלות אישית עד כדי כך שהוא נמחק לחלוטין מהפרסומים של אותו כלי תקשורת מכובד (לפי דעתי מכובד כביכול).

ישנם מקרים שאותו מפרסם האינפורמציה שהיא נכונה לחלוטין עם גיבוי עובדתי מלא מוזמן לברור של אותו בעל עניין, הכתב או העיתונאי מוזהר שאם לא יפנים את רוח העיתון ולא ייתן גיבוי לדעותיו של בעל העיתון, או שילך בקו הרשמי של העיתון ימצא את עצמו הכתב או העיתונאי מחוץ למערכת ולא יוכל לכתוב שם יותר.

תופעה מכוערת נוספת ההולכת ומתרחבת היא פרסום ידיעות שנראות יותר מידיעות פרסומיות. עיתונאים מוזמנים לטיולים ברחבי העולם על חשבון חברות תיירות. משרדי יחסי ציבור של מלונות או מדינות. מקבלים good time כאשר כולם מבינים שבסופו של טיול יקר זה של העיתונאי (ולפעמים כל בני משפחתו חייבת לצאת) ידיעה, כתבה מפורטת ואוהדת על המדינה בה הם טיילו. על המלון בו הם שהוא. על חברת התעופה בה הם טסו ועוד. מה יותר זול לאותו מפרסם מאשר לארח עיתונאי זה או אחר ואת בני משפחתו בטיול יפה ולקבל סיקור נרחב וחיובי כמובן על אותו אתר. דבר שיקדם את הרווחים של אותו בעל עניין בכסף קטן והתועלת רבה בו. הציבור התמים לא תמיד מבחין בידיעות מגמתיות הללו, כך חופש המידע האמון בעיתון ובעיתונאי הולך ונפגע. על כן לא יתפלא העיתון שהמכירות שלו הולכות ומתדרדרות. הציבור מתחיל להדיר את רגליו מאותו עיתון. העיתון הולך ושוקע בחובות ההולכים וגוברים. רק כאשר העיתונאיים והעיתונים יחזרו להיות שומרי השער של החברה. של הדמוקרטיה. רק כאשר הם יראו בעבודתם כערך. יראו יושר אישי וציבורי רק אז האמון הציבור יחזור לעיתון ולעיתונאים.

---