גלי ההדף המכוערים בעקבות אורגיית ההרג וההרס שצבא הפלישה הישראלי הפעיל על רצועת עזה, חודרים לכל מעגלי החיים בישראל. ראשון לכולם, בצבא עצמו.
כאשר מתקפת מתאבדי חגורות הנפץ הייתה בשיאה, רבו בישראל האמירות, החל מהדרג הפוליטי והצבאי הבכיר, וכלה בעמך ישראל כפי שמשתקף בטוקבקים, בדבר ''המנטליות הערבית שלא מקדשת את החיים'' או ''הדת המוסלמית שמטיפה לרצח''. אינני חושב שאמירות אלו נכונות, כבר כתבתי על כך לא פעם שאין דת שנקייה ממות קדושים, כפי שבכל דת ניתן למצוא גם ערכים של קדושת חיים, אבל הן ביטאו תחושת עליונות ישראלית בבחינת ''אצלנו היהודים זה אחרת - אנחנו חלק מהעולם התרבותי שמקדש חיים''. לא בדיוק.

מתברר שההתאבדות היא חלק מהערכים של הצבא הישראלי. לקראת הכניסה לעזה, הוקלט מפקד גדוד בחטיבת גולני כשהוא אומר לחייליו, כי אם חייל ייחטף עליו לפוצץ את עצמו ברימון שהוא נושא עימו. במלים אחרות, מוטב שיתאבד ולא ייפול בשבי. דובר צה''ל שנשאל על תגובת הצבא, לא הסתייג מהנחייה זו.

כלי התקשורת בישראל מפרסמים לא אחת קטעי דרשות מפי אימאמים במסגדים שרוויים בהתבטאויות קשות נגד ישראל. אצלנו זה לא שונה. הרב הצבאי הראשי, המתנחל תא''ל אביחי רונצקי, חילק לחיילים שפלשו לעזה חומר שהכיל התבטאויות פוליטיות ימניות בעלות נופך גזעני כמו למשל ''שאסור מדאורייתא לוותר על מילימטר אחד מארץ ישראל לגויים. לא נניח אותה בידי עם אחר, אף לא אצבע ממנה, אף לא חתיכת ציפורן''. הרב הצבאי הראשי אמר לחיילים כי ''אין אוכלוסיה חפה מפשע... מוסר התורה קובע אוי לרשע ואוי לשכנו. אנו קוראים להתעלם מכל מיני תורות מוזרות ופקודות המשבשות את מהלך הלחימה ההגיוני – השמדת האויב''.
במלים אחרות, אומר הרב הצבאי הראשי לחיילי הפלישה, כי אוכלוסיה אזרחית על ילדיה, נשיה וזקניה היא חלק מהאויב שיש להשמידו. החומר הזה נועד ''לחזק את רוחם של החיילים''.
כאשר זהו המסר אין להתפלא על 400 ילדים הרוגים, למעלה ממאה נשים הרוגות, שלא לדבר על אלפי הפצועים, ביניהם ילדים ונשים וזקנים לרוב.

אל''מ פנינה שרביט-ברוך היא ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. היא ואנשי מחלקתה ליוו באופן צמוד את פעולות הצבא בעזה, וסיפקו את ההכשר המשפטי להרג ולהרס ההמוניים. על פי הפרשנות המשפטית שהיא נתנה לצבא, הפיכת עזה למעין גטו ורשה, כפי שהתבטא אחד מאנשי האו''ם לאחר שחזה בהרס הנורא, תואם את הדין הבינלאומי. מומחים בעלי מוניטין בתחום המשפט הבינלאומי, מישראל ומחוצה לה, הביעו דעתם כי המלחמה בעזה הייתה כרוכה בביצוע פשעי מלחמה לרוב וכי כל מי שלקח בה חלק, מהטוראי עד לגנרל ולחברי הממשלה, הינם מועמדים להעמדה לדין.

הגברת פנינה שרביט-ברוך עומדת להשתחרר מהצבא בעוד זמן מה והיא כבר התקבלה כמרצה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. יש מרצים מהאוניברסיטה שהביעו תמיהה וביקורת על המינוי הזה. ד''ר ענת מטר, מרצה בחוג לפילוסופיה אמרה, הזדעזעתי לגלות שמחצית מתלמידי שנה ב' במשפטים ילמדו השנה את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי ממי שעזרה להלבין הרג אזרחים, ביניהם מאות ילדים (מרצים).
פרופ' חיים גנז, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים, כתב לדיקאן הפקולטה, פרופ' חנוך דגן, כי פנינה שרביט-ברוך פירשה עבור הצבא את דיני המלחמה לצורך יישומם במלחמת עזה האחרונה באופן שהכשיר ביצועם של מעשים החשודים כפשעי מלחמה.
על כך הגיב הדיקאן: איני סבור כי על הפקולטה למשפטים לבחון ולהעריך את עמדותיהם המשפטיות, הפוליטיות והמוסריות של מוריה כל עוד אלו נמצאות במסגרת החוק ובמסגרת המקובל בחברה דמוקרטית.
עבור פרופ' דגן הכשרת הרג המוני של אזרחים, עולה בקנה אחד עם ''המקובל בחברה דמוקרטית''. עינינו הרואות כיצד המלחמה מדרדרת גם את האקדמיה להזניה ערכית.

ידיד שלי העיר ברגע של ייאוש עמוק כי היטלר לא רק הצליח להשמיד שליש מהעם היהודי, הוא גם הצליח לסרס מוסרית חלק ניכר מהיהודים שנשארו בחיים.

אסיים בציטוט שנאמר בתקופה אחרת לקהל אחר,אבל מאד מתאים להתבהמות המאפיינת את החברה בישראל:

רובכם יודעים מה משמעות הדבר כאשר מאה גופות מוטלות זו ליד זו, או חמש מאות גופות או אלף. להחזיק מעמד במילוי משימה זו, ועדיין - פרט לחריגים שמקורם בחולשה אנושית - להישאר אנשים הגונים, זה מה שחישל אותנו. זהו דף מפואר בהיסטוריה שלנו...

היינריך הימלר מתוך נאום בכנס מפלגתי בעיר פוזן – 1943

---

מודיע רשמית: לא נאמן

אביגדור ליברמן, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני ''ישראל ביתנו'' הוא אחד הביטויים הבוטים של ישראל המכוערת, הכוחנית, הכובשת, הגזענית. הסקרים כיום מנבאים למפלגתו עלייה משמעותית והיא עלולה להיות המפלגה השלישית בגודלה. המהגר מרוסיה, שהגיע למזרח התיכון לפני מספר שנים, רוצה לגרש מהמדינה מאות אלפי אזרחים ערבים שחיים כאן כבר מאות שנים. יש לו תכנית שלבים, כשהראשון שבהם, חקיקת חוק שיחייב את כל האזרחים לחתום על ''כתב נאמנות למדינה''. מי שלא יחתום, תישלל אזרחותו. סיסמת המבצע היא ''בלי נאמנות אין אזרחות''. מסמך הנאמנות יכלול סעיפים שהדעת נותנת כי לא יימצא ערבי שפוי שיחתום עליו. (מדוע למשל ישיר אזרח ערבי את ההמנון שמכיל את השורה ''נפש יהודי הומייה''?). התוצאה ברורה: ממיליון ומעלה אזרחים ערבים תישלל זכות הבחירה.
במצב הרוח הלאומני גזעני המעיב על ישראל, יש לתכנית כזו תמיכה ניכרת בקרב היהודים בישראל - ניכרת, אבל לא מוחלטת. ליברמן לא לוקח בחשבון כי יהיו עשרות אלפי יהודים, אולי מאה אלף, אולי יותר, שלא יחתמו על המסמך, ויכריזו ''אנחנו לא נאמנים למדינת ליברמן ושות'''. מדובר ביהודים שהם מאבני הפינה של הציבור הישראלי המשכיל, חלק ניכר מהאקדמיה והתשתית הטכנולוגית הישראלית.
ואז מה? ליברמן ישלול את אזרחותם של מאה אלף יהודים?
הריני מבהיר כבר עתה, כי אין בי קמצוץ של נאמנות למדינת האפרטהייד הישראלית ואעשה כל שביכולתי להפלתה וריסוקה.

---

אויבם של אויביי - ידידי

הסנטור ג'ורג' מיטשל שמונה לשליח ממשל אובמה למזרח התיכון, מבקר באזורנו. בכתבת פרופיל על האיש שפורסמה במעריב (25.1.2009) הוא כונה בכותרת ''אויב ההתנחלויות''. אם זה נכון, אז הוא ידידי, על פי הכלל שאויבו של אויבי הוא ידידי.

---

יום השואה הבינלאומי

27 בינואר הוא יום השואה הבינלאומי. התרומה של ישראל ליום זה באה לידי ביטוי בתקיפות גזעניות של חבורות צעירים יהודים שפרעו בערבים, רק בשל היותם ערבים. בנצרת עלית התארגנה קבוצה של צעירים, ביניהם תלמידי ישיבות, ששרפו מכוניות של ערבים וניסו להצית את דירותיהם, משום שלדעת הגזענים האלה ''טימאו'' הערבים את העיר שלשיטתם צריכה להיות טהורה מערבים. בטבריה התנפלו כ-‏20 קטינים בני 14-16 על מוחמד מנסור, בן 20, ממג'ד אל כרום, שעה שהלך בטיילת בטבריה. הם ערכו בו לינץ' בנוסח ליל הבדולח, פצעו אותו בכל גופו, גרמו לו חתכים עמוקים בראש, עד שהיה צורך לאשפזו בבית חולים. לצעירים לא היה כל עניין אישי במנסור, הם כלל לא הכירו אותו. כל ''פשעו'' בעיני הצעירים האלה, היותו ערבי. המשטרה אישרה כי אלו היו נסיבות האירוע.

מהיכן שאבו הצעירים בנצרת עלית ובטבריה את הרעיונות שמהם הסיקו כי מותר להם לשרוף דירות של ערבים על יושביהם ולבצע לינץ' בערבי? ברור שלא היו מעלים על הדעת לעשות זאת אלמלא הייתה ישראל גן עדן לגזענות וגזענים. האווירה והאוויר בישראל ספוגים בהסתה גזענית כלפיי ערבים. הם קלטו את הרעיונות בבית, בישיבה, בבית הספר, בתקשורת, והדרך מהרעיון לביצועו אצל צעירים גזענים היא קצרה.

האם יצאה ממשלת ישראל בגילוי דעת חריף נגד המעשים? האם שרת החינוך פרסמה הודעה לעיתונות בה היא מתנצלת על כך שהמערכת עליה היא מופקדת לא הצליחה להטמיע את המאבק נגד גזענות? לא למיטב ידיעתי. יום השואה הבינלאומי מצוין לא רק לזכר השואה היהודית, אלא מטרתו להוות במה למאבק בגזענות באשר היא. לא בישראל. מה אכפת לשרים שלנו אם פורעים בערבים? רק זה עתה חזרו מחגיגת רצח של מאות ילדים פלסטינים בעזה, אז הם יתרגשו משריפת ערבים או לינץ' בהם? קטן עליהם.

האם מוסד ''יד ושם'', יצא בהכרזה המביעה שאט נפש מהאירועים האלה שהתרחשו כה סמוך ליום השואה הבינלאומי? איזו תמימות לצפות מראשי תעשיית השואה ב''יד ושם'' להתעסק בזוטות כאלה. מה עוד ובראש המוסד עומד מי שהיה קצין בכיר בצבא הכיבוש הישראלי, שפוגרומים בערבים, כמו גם הכיבוש והאפרטהייד בשטחים הכבושים מעניינים אותו במסגרת תפקידו כשלג דאשתקד. ''יד ושם'' הוא לא מוסד נגד גזענות אלא זרוע של ממשלת ישראל שתפקידה לסייע במניפולציה לפיה ביקורת על ישראל היא אנטישמיות של אנשים ''שלא למדו את לקח השואה''. השואה מגויסת לצרכיהם השוטפים של ממשלות ישראל.

''יד ושם'' הוא מוסד עתיר תקציבים. הוא מקבל מימון מממשלת ישראל, תרומות מארגונים ובעלי ממון יהודיים, אבל לא רק, גם ממוסדות לא יהודים שישראל הצליחה לטעת בהם רגשות אשם. גם זאת סיבה לא להתעסק בגזענות נגד ערבים בישראל, שהרי אין היא מביאה שום בונוס כספי.
בנוסף לתרומות ותקציבים יש ל''יד ושם'' מנגנון משומן לתרומות מבודדים, כל אחד לפי יכולתו וכרטיס האשראי המצוי בידו. בימים אלה קיבלתי מכתב מ''יד ושם'' בחתימת המיליארדר דוד עזריאלי (יו''ר קבוצת עזריאלי) המשמש כנשיא חוג ידידי ''יד ושם'', בו אני מתבקש לתרום למוסד ''למען המשכיות הקיום היהודי ולמען השמירה על הערכים הבסיסיים של החברה האנושית''.

מוסד ''יד ושם'' מצטיין בחוסר תגובה על הגזענות בישראל, ובשתיקה מתמשכת אל מול מעשי האכזריות ופשעי המלחמה המבוצעים בידי ממשלות ישראל, צבאה ושב''כה. נראה כי בעיני המופקדים על ניהול ''יד ושם'' שתיקה זו עולה בקנה אחד עם ''הערכים הבסיסיים של החברה האנושית''. אשר על כן אתרום את מעט הכסף שאני מקצה לתרומות לגופים שחרתו על דגלם מאבק בגזענות כערך אוניברסלי.

---