איך חש אדם בביתו, ביום סגריר, בסלון, עם ספר עיון מול עיניו, כאשר יורד גשם ברכה בארץ, הנשקף מחלונו הפונה אל המרפסת – ביודעו כי גשם זה מברך גם את שכנו, בביתו, בחדרי השינה, דרך המרפסת שאינה אטומה ואינה תקינה?!
• • •
במסגרת עבודתי המקצועית בתכנון מבנים, בקרת איכות, פיקוח וייעוץ, יוצא לי למרבה המזל להיפגש עם אנשים רבים ושונים מכל שכבות האוכלוסייה ולעמוד על קנקנם. בקורת מבנים יוצרת חיכוך עם מאות בני אדם ועשרות דירות מגורים מדי חודש, וכך מכירים את העם.
מיד לאחר העלייה מרוסיה בשלהי המאה העשרים, בעוד רבים סברו כי הפוטנציאל הכלכלי מהעלייה הרוסית ''לא משהו'' בלשון המעטה, הבנתי כי טמונה בעלייה זו ברכה כבירה, וזאת לאור בדיקת מאות דירות של עולים בזמן קצר, ועשיית ההשוואות הדרושות להסקת המסקנות.
רואה אני בעבודתי קפדנים-מדיי שלעולם לא יהיו מרוצים, וותרנים מדיי שתמיד יפסידו משהו בגלל וותרנותם. ראיתי גם את תושבי ערד הדרים בבתים משותפים בני 4 קומות שצריך להרסם בגלל שברים בהם הנובעים מכשלי תכנון - כמו גם עולים מאתיופיה שהשתכנו בבתי קבע בצומת גבעת אולגה, גם כן בני 4 קומות, אשר לא מתאימים למגורי אדם ולכן אמנם נהרסו בצורה מבוקרת וכיום ניצבים במקומותיהם בניינים תקינים; הניסיון לייבא מבנים קלים בני 4 קומות מפלדה ממדינות אירופה המערבית – נכשל. וראיתי כיצד דיירים אלו חסרי יזמה ונוטים להשלים עם גורלם.
אין דרך לבצע את העבודה המקצועית תוך שימת חיץ שימנע הסתכלות על הסביבה האנושית, וגם לא נחוץ לעשות זאת. דווקא ההתייחסות לאנשים ובחינת התנהגותם מסייעת ותורמת לשיפור השירות.
כל זאת מסופר כדי לעבור ליחסי שכנות בבית משותף; אי אפשר להתנתק אחד מרעהו לאור התלות המוכתבת על ידי שיתוף הבית מיסודו. לא רק שהמעלית משרתת בו זמנית את כל הדיירים, וכך גם החנייה והמעברים, אלא גם ליקוי בדירה א' עלול לגרום לנזק בדירה ב', וכדי לבטל את הליקויים ועגמת הנפש הנגרמת בעטיים – יש צורך במעורבות, בהבנה, בהתחשבות, ביחסי שכנות טובה ואף במודעות לתרום לקהילה.
גם מי שאינו חבר וועד נזקק לכך, במיוחד כאשר המרפסת של דירתו לקויה ומעבירה רטיבות לדירת שכנו הממוקמת מתחתיה.
או אז הוא צריך לגלות את תכונות אופיו הצפונות, וכך הוא נחשף לעיני כל ומתגלה באישיותו: מתחשב/מסתגר/מתכחש/קמצן/פזרן/משתמט/מתחמק/מתעלם/רגיש לסבל הזולת או חבר אטום לו, בעל תושייה או חלמאי, אובד עצות או מנהיג.
מנהיג?
...המרפסת של שר המדע מעבירה רטיבות לדירה שמתחתיה, ובעלי הדירה הנפגעת גילו שכן מתכחש לליקוי, וחוגג את חגיו ומנהל את חייו יום, יום בידיעה כי מי הגשם ואולי גם מים אחרים חודרים משטח דירתו אל חדרי השינה של הדירה שמתחתיו. פניות של השכן הנפגע עלו התוהו, והשר נאחז בטענה שגויה, שהתבססה על חוות דעת מקצועית לא נכונה, כי כביכול מקור וסיבת הרטיבות – עבודת שיפוץ שנעשתה לפני 11 שנה בדירת השכן דווקא.
עמדה מקצועית זו התבררה בבית המשפט כלא נכונה.
הנתבעים (שר המדע ורעייתו) חזרו בהם מעמדה זו בישיבת בית המשפט הראשונה, ופסק הדין קבע כי חובה עליהם לפצות את השכן מלמטה בהחזר הוצאותיו, הוצאות שנדרשו כדי להגיש את התביעה, וכמובן לתקן את הליקוי.
האין התנהגות זו מעידה משהו על כבוד השר (גם: כבוד הרב)?!
יתירה מכך – איך חש אדם בביתו, ביום סגריר, בסלון, עם ספר עיון מול עיניו, כאשר יורד גשם ברכה בארץ הנשקף מחלונו הפונה אל המרפסת – ביודעו כי גשם זה מברך גם את שכנו, בביתו, בחדרי השינה, דרך המרפסת שאינה אטומה ואינה תקינה?!
(ראה: תיק תביעה 224/08
יעקובסון נעמי ואלי נ' הרשקוביץ שמעונה ודניאל בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה צ' פייגנבוים, פסק דין מיום 26 לאפריל 2009).