פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_558

עגל הזהב / טור שבועי
בועז אביאני (יום שישי, 12/07/2002 שעה 0:57)

עגל הזהב


בועז אביאני



יום ששי 12 ביולי 2002




החששות החשבונאיים ממשיכים להטריד את המשקיעים בוול-סטריט וגם את שר האוצר פול או'ניל. התורן השבועי הפעם היא חברת קווסט שהודיעה כי התובע הכללי החל בחקירה פלילית נגדה. נדמה כי פוטנציאל חברות הטלקום שעוד עלולות להיקשר לשערוריות חשבונאיות, עדיין רחוק ממיצויו. בנוסף הודתה ענקית התרופות מרק, שרשמה 14 מיליארד דולר ב''אוויר''. נשאר רק לתהות: עד כמה מושחתים היינו?

נשיא ארה''ב, ג'ורג' בוש, הפנים באיחור מסוים כי נפש הציבור האמריקני נקעה מרצף השערוריות בוול סטריט. השבוע הוא נשא נאום תקיף וקרא פעם נוספת להשליך את המנכ''לים הסוררים לכלא - אלא שהשוק הגיב בירידות חדות. חוסר אמון, כבר אמרנו?

צומת רעננה תחת אבטחה כבדה. אל דאגה, לא מדובר בהתראות לפיגוע בצומת אלא בחברת אמדוקס שם התכוננו לגרוע מכל. לא פשוט לפטר מאות עובדים בשבוע, האבטחה תוגברה כדי למנוע מהממורמרים שבהם להזיק לציוד החברה; אחרי הפרסומים על עזיבת הבכירים את אמדוקס, מתברר כי היא לא לבד, שנים מבכירי קומברס הודיעו על פרישה.

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה מה שרבים כבר הבינו: הישועה לא תבוא מההיי-טק.

שר האוצר סילבן שלום מביא עוד רפורמה, והפעם לרשות לני''ע, אבל מנכ''ל הבורסה חושש ומאיים: ''יישום המלצות הוועדה ימוטט את הבורסה''.

לסיום, לכל המצדדים בשקרים לבנים מומלץ לקרוא את מאמרו של ג'יימס ג.קריימר ''שקרים לבנים נחשפים כאכזריים''


מחקר בבנק ישראל: לא ההיי-טק יהיה זה שיחלץ את ישראל מהמיתון

המשק הישראלי שרוי היום במיתון עמוק, עקב העימות המתמשך עם הפלשתינים, והמשך ההאטה בביקושים העולמיים, במיוחד למוצרי היי-טק. כך קובעים מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד''ר קרנית פלוג והמשנה שלה, ד''ר מישל סטרבצ'ינסקי, במחקר שערכו לגבי סיכויי המשק להיחלץ מן המיתון. פלוג וסטרבצ'ינסקי מעריכים, כי התאוששות הכלכלה אפשרית, לאחר שתפוג השפעתם הממתנת של המצב הבטחוני והמשבר בענף ההיי-טק העולמי.

לדבריהם, גורם חשוב להאצת הצמיחה, הוא הפוטנציאל לגידול בתיירות לישראל בתקופה שקטה יותר מבחינה פוליטית ובטחונית. ''הצמיחה בתיירות בתקופות קודמות מרמזת על הפוטנציאל הגלום בתרומת התיירות לצמיחה בנסיבות פוליטיות-בטחוניות מתאימות'', אומרים השניים. במחקר תחת הכותרת ''צמיחה בת-קיימא - האם היא מעבר לאופק'', מזהירים פלוג וסטרבצ'ינסקי מפני שאננות ואופטימיות יתר לגבי תרומת ענף ההיי-טק לחילוץ המשק מהמיתון. הם מציעים לא לפתח תקוות שווא.

''הנפילה החדה בפעילות חברות ההזנק בשנת 2001, לאחר קריסת הנאסד''ק, מעלה ספק לגבי עתידו של ענף ההיי-טק, ושל חברות הסטארט-אפ במיוחד. וזאת, בפרט לגבי מידת ההתמדה של תרומת ההיי-טק לצמיחה בתקיימא'', אומר המחקר.

ראשי בנק ישראל מציינים, כי הצמיחה המהירה בשנים 2000-1999, שניזונה מהעלייה ההמונית מברה''מ לשעבר, נקטעה ברבעון האחרון של שנת 2000. זאת, לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000, ההאטה בכלכלת המערב, והמשבר בענף ההיי-טק העולמי.

המשק עבר משיעור צמיחה כוללת של 10.7% במונחים שנתיים לפני האינתיפאדה, לצמיחה שלילית של -5.2%, מיד לאחר פרוץ האירועים הבטחוניים. כלומר, המשק גלש במהירות למיתון עמוק, שממנו לא התאושש עדיין.

התוצר העיסקי בתקופה זו עבר משיעור גידול של יותר מ-‏11%, במונחים שנתיים לפני האינתיפאדה, לצמיחה שלילית של -7.5%, מיד לאחר פרוץ האירועים הבטחוניים.

פלוג וסטרבצ'ינסקי ממליצים לממשלה להמשיך לקדם את הרפורמות הכלכליות כבר עכשיו, למרות הקושי הכרוך בכך בעת מיתון. לדבריהם, הממשלה לא צריכה להמתין עם הרפורמות הכלכליות עד לסיום העימות עם הפלשתינים ועד לאחר שתסתיים ההאטה העולמית.

''המצב מעלה מחדש את חשיבות הרפורמות הכלכליות ואת הצורך להקטין את הסקטור הציבורי. התקדמות בתהליכים אלה היא מרכזית, על-מנת לחזור לתוואי של צמיחה בת-קיימא'', אומר המחקר.

פלוג וסטרבצ'ינסקי מעלים במחקרם את כל המכשולים העומדים בדרכו של המשק לחזרה לתוואי של צמיחה בת-קיימא:

* גודלו של הסקטור הציבורי. הממשלה בישראל גדולה, נטל החוב גבוה, והמיסים גבוהים מדי, הן ביחס לעבר והן בקנה מידה בינלאומי.

* שוק העבודה. השכר קשיח מדי, ואינו מגיב באופן יעיל לכוחות השוק.

* היעדר רפורמות מיבניות. היעדר התקדמות מספקת לכיוון של יותר תחרויות בשווקים, בפרט בתחום התשתיות ובפיתוח שוק ההון.

* גורמים נוספים שתורמים להאטה: שינוי מבני במבנה הייצור של המשק התרחש בכיוון הגדלת משקל תעשיות ההיי-טק. אולם אי-גידול בפריון וריווחיות נמוכה אינם מעודדים רמה גבוהה של השקעות.


בסלקום לא מסתמכים רק על בנקים מקומיים: החברה בוחנת נטילת אשראי גם מבנקים זרים

סלקום בוחנת לגוון את מקורות האשראי שלה, ובמסגרת זו נטילת הלוואות גם מבנקים זרים, כך אומר סמנכ''ל הכספים של החברה, איציק אידלמן. לדבריו, החברה, שהיא צרכנית אשראי גדולה מאוד במימדי המשק הישראלי, אינה רוצה להסתמך רק על הבנקים המקומיים בנטילת הלוואות.

לסלקום התחייבויות בהיקף גדול של 2.3 מיליארד שקל, כאשר נכון להיום רובן שקליות. אידלמן מציין כי אין כוונה לוותר על הבנקים המקומיים כספקי אשראי, וייתכן כי החברה תיטול הלוואות חדשות מהבנקים הזרים. לדבריו, החברה בוחנת מגוון של גיוסי הון, בהם גם הנפקת אג''ח.


אמדוקס: הפיטורים בישראל הסתיימו

חברת אמדוקס החליטה לשבור שתיקה באופן חלקי ביותר. החברה, שהחלה השבוע בתהליך פיטורים של כ- 900 מעובדיה, הודיעה היום כי תהליך הפיטורים בישראל הסתיים. על פי ההערכות פיטרה החברה, המעסיקה כ- 9,700 עובדים - מחציתם בישראל, כ- 600 מעובדיה המועסקים בארץ. אמדוקס לא התייחסה היום לכמות המפוטרים ואף לא לפרסומים על פרישתם של כמה מבכיריה. מהחברה נמסר כי תהליך הפיטורים הינו חלק מתהליך של קיצוץ בהוצאות והגברת מאמצי המכירות של החברה. עוד הסכימה אמדוקס למסור כי הפיטורים הקיפו את מרבית מחלקות החברה. מהחברה נמסר כי ''בהתאם לערכיה, אמדוקס פועלת ליישום התהליך באופן זהיר, מתחשב והוגן כלפי עובדיה, תוך הענקת תנאי פרישה נדיבים מעבר למקובל כיום בשוק. זהו תהליך מתודולוגי מאורגן ושיטתי מ-א' עד ת', שמטרתו להבטיח את עתיד החברה ואת רווחת עובדיה. לאמדוקס חוסן כלכלי ובסיס לקוחות ותיקים ונאמנים. לחברה הזדמנויות עסקיות רציניות וכיוון אסטרטגי ברור הכולל פעילות בתחומים ובשווקים גיאוגרפיים חדשים. אמדוקס היא חברה יציבה וחזקה והצעדים שאנו נוקטים נועדו לשמור על חוסן זה גם בעתיד''.


סכסוך עבודה בחברת החשמל בשל הכוונה להגביל צריכת חשמל חינם

מועצת העובדים הארצית של חברת החשמל הכריזה על סכסוך עבודה בחברה. באסיפת המועצה התקבלה הצעתו של יו''ר מזכירות העובדים, יורם אוברקוביץ, להכריז סכסוך עבודה. אישור הסכסוך על ידי ההסתדרות יאפשר למועצה לנקוט בעוד שבועיים סנקציות במשק החשמל - ואף להשביתו. ההחלטה התקבלה בגין מה שכונה: ''הסכנה לפגיעה בזכויות המוקנות של העובדים''. מועצת העובדים מתכוונת להצעת החוק שהגיש יו''ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח''כ אברהם פורז (שינוי), שלפיה תוגבל בחקיקה צריכת החשמל חינם של העובדים, לפעמיים הצריכה הממוצעת במשק. העילה השנייה לסכסוך היא העיכובים, לטענת העובדים, בחתימה על הסכמי שכר ל- 2001-2000. אתמול פירסמה רשות החשמל נתונים ולפיהם עלות ההטבה של החשמל חינם ל- 13,667 עובדי החברה וגימלאיה, מסתכמת ב- 116.5 מיליון שקל בשנה. לפי הנתונים, הצריכה הממוצעת של עובדי חברת החשמל מגיעה לפי 2.26 מצריכת החשמל הממוצעת של הצרכן הביתי. העובדים אמרו כי האוצר מעכב את סיום הדיונים על הסכמי השכר בחברה, ומונע מהחברה לדון בתביעותיהם לקבל את תוספות השכר שקיבלו עובדי המדינה ב- 2001-2000, והתוספות הנובעות מהנוהג הקיים בשירות הציבורי לשמור על השכר הריאלי במשק - בעקבות עליית המדד. לדברי העובדים, התוספת שהם דורשים היא כ- 2.5%
אוברקוביץ סירב לומר אילו צעדים עשויים העובדים לנקוט.


סילבן שלום: ''אנו חייבים לבצע קיצוץ ענק שטרם היה כמותו''

''המצב הבטחוני, המיתון העולמי והתרסקות ההיי-טק הביאו אותנו למצב בו אנו חייבים לבצע קיצוץ ענק שלא היה כמותו אף פעם''. שלום ציין כי הקיצוץ לא יכלול הטלת מסים חדשים.

שלום לא נקב במספרים, אך גורמים בכירים במשרד האוצר מדברים על קיצוץ של 8-9 מיליארד שקל בתקציב 2003. שלום אמר כי הנחת הצמיחה של האוצר שמרנית, למרות תחזיות של כלכלנים לצמיחה גבוהה יותר.

שר האוצר הביע חשש מדחיית החקיקה של הרפורמה במס. לדבריו, במידה שהרפורמה לא תאושר במושב הנוכחי של הכנסת, הדיונים יימשכו רק במושב הבא בסוף אוקטובר, מה שלא יאפשר לגופים במשק להיערך להחלתה באחד בינואר 2003.

שלום ציין כי הדיונים על הקיצוץ בתקציב הביטחון יימשכו בימים הקרובים. לדבריו, הצעת החוק ליום מנוחה ביום ראשון שעברה בקריאה ראשונה היא בעלת עלויות כספיות אדירות, מה שמחייב בחינה מעמיקה.


מנכ''ל הבורסה בת''א: אין להטיל להטיל מס מחזור בשנת 2003; ''ינחית מכת מוות על השוק בישראל''

לקראת הדיון בוועדת הכספים של הכנסת על הרפורמה במס, הבורסה לני''ע בת''א פרסמה את עמדתה בנושא, לפיה אין להטיל להטיל מס מחזור בשנת 2003. בבורסה אומרים כי שוק ההון נמצא במצב קשה מאוד בשנתיים האחרונות, כשגם לפי תחזיות האוצר לא צפויה בקרוב התאוששות כלכלית. לכן, סבורים כלכלני הבורסה כי עדיף להשעות צעדים שיחמירו את מצב המשקיעים וידחפו אותם להשקעות בבורסות בעולם.

בבורסה ציינו כי מחזור המסחר היומי במניות צנח מ- 570 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2000 ל- 260 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2002. הטלת מס מחזור תפגע, לדברי הכלכלנים, באופן אנוש בסחירות המניות והנגזרים. הירידה במחזורי המסחר, הנמוכים בלאו הכי, תהפוך את ניירות הערך לבלתי נזילים ותנחית ''מכת מוות על השוק בישראל'', כלשון הבורסה. עוד אומרים הכלכלנים כי משקיעי חוץ בורחים משוק ההון הישראלי והכרחי למנוע את הנטישה על-ידי משקיעים ישראלים (פרטיים ומוסדיים). הנתונים המעודכנים על העברת כספי משקיעים לחו''ל מעוררים חשש לשרידותו של שוק ההון בישראל.

לדברי הבורסה, ההערכות על הגביה של מס מחזור, הצפויה ב- 2003, נעות בין 200 מיליון שקל (על פי דו''ח ועדת רבינוביץ) לבין 70 מיליון שקל (לדעת פרופ' י. סוארי). בכל מקרה, מדובר בסכומים מאוד קטנים, יחסית לנזק שייגרם לשוק ההון בגלל גביית המס. כן ציינו הכלכלנים כי בסופו של דבר, המס משולם, ולפעמים בשיעורים גבוהים, גם כאשר יש הפסדי הון. בנוסף, הפעלת שתי שיטות מיסוי, תוך תקופה של שנתיים, תיצור בלבלול וחוסר יציבות ותגרום לכך שהמשקיעים ידירו רגליהם מהשוק, על-פי הבורסה.


הנהלת חברת קווסט הודיעה: התובע הכללי החל בחקירה פלילית נגד החברה.

חברת הטלפוניה המקומית בארה''ב, קווסט הודיעה ביום ג' שקיבלה הודעה רשמית ממשרד התובע הכללי של דנוור, כי הוא החל בחקירה פלילית נגד החברה.

חברת קווסט עלתה לכותרות ביום שבו התפוצצה פרשת וורלדקום. מניית קווסט איבדה 60% מערכה באותו יום, וזאת בשל הקישור שעשו משקיעים בינה ובין וורלדקום. בהודעה המקורית מלפני מספר חודשים, הודיע ה-SEC כי הוא בודק את ספרי שתי החברות, ובשל הודעה זו בוצע הקשר בין השתיים.

הנהלת החברה מסרה כי היא מתכוונת לשתף פעולה באופן מלא עם כל הרשויות שידרשו כן.


חברת התרופות מרק מאשרת: רשמנו הכנסות ''אוויר'' בגובה 14.1 מיליארד דולר

שערוריית הלוליינות החשבונאית הולכת וצוברת תאוצה. ענק התרופות מרק רשם במהלך שלוש השנים האחרונות, הכנסות בגובה 14.1 מיליארד דולר - הכנסות שמעולם לא הגיעו אליו.

המדובר בהכנסות חברת מדקו, חטיבה במרק, המטפלת בניהול מכירות התרופות לבתי מרקחת וניהול זכויות מבוטחי קופות החולים לתרופות. מדקו, כך מתברר, כללה בהכנסותיה את התשלומים המשותפים שגבו בתי המרקחת אשר מספקים את התרופות לחולים על פי מרשם, למרות שמדקו מעולם לא גבתה את הכספים הללו. במהלך השנים 1999-2001, היוו הסכומים הללו כ-‏10% מכלל ההכנסות המדווחות של מרק.

מדובר על סכום של 2.84 מיליארד דולר ב- 1999, כ- 4.04 מיליארד דולר ב- 2000, כ- 5.54 מ' ד' ב- 2001 ועוד 1.64 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2002.

מדקו הינה החברה השנייה בגודלה בארה''ב העוסקת בתחום, ולה 65 מיליון חברים. הכנסותיה בשנה החולפת הסתכמו ב- 29.7 מיליארד דולר - 59% מכלל הכנסות מרק.

מרק חשפה לראשונה את הבעיות החשבונאיות במהלך חודש אפריל, בדיווח שהגישה ל-SEC, בעת שהתכוננה להנפיק 20% ממדקו. אולם ההנפקה טרם יצאה אל הפועל, ורק ביום שישי האחרון, בדיווח נוסף ל-SEC, נחשף הסכום המדויק של הרישומים הכוזבים.

עד תחילת השנה השתמשה מרק, כמו גם מדקו, בשרותי הביקורת החשבונאית של אנדרסן. בעקבות שערוריית אנרון, נטשו מרק ומדקו את אנדרסן ושכרו את שרותי פרייסווטרהאוסקופרס (PWC).


חברת התרופות בריסטול מאיירס סקוויב חשודה בניפוח הכנסותיה בשנה שעברה במיליארד דולר.

רשות ני''ע בארה''ב חוקרת חשדות כי חברת התרופות בריסטול מאיירס סקוויב ניפחה את הכנסותיה בשנת 2001 במיליארד דולר. החוקרים מתמקדים בבדיקת היווצרותם של מלאים עודפים, ובשאלה אם החברה שילמה תמריצים לא חוקיים לסיטונאים כדי לעמוד ביעדי הרווח שלה. על החקירה דיווח ''פייננשל טיימס''. בתעשיית התרופות מקובלות דרכים שונות ל''החליק'' ביקוש לא אחיד מצד סיטונאים, בהן הכרזה על העלאת מחירים, הקטנת אספקת התרופות כדי ליצור מחסור באספקה. במקרה של בריסטול, הודתה החברה באפריל כי מלאי התרופות אצל הסיטונאים הגיע לרמות לא רצויות וכדי להקטינו תספק החברה פחות תרופות לשוק. כתוצאה מכך, הורידה את תחזית הרווח שלה ב- 30-40 סנט למניה, ואת תחזית המכירות לשנה שהחלה באפריל 2002 במיליארד דולר.

הרשויות הבהירו כי בשלב זה בריסטול איננה חשודה במעשים בלתי חוקיים. בריסטול סבלה משרשרת כשלונות בשנתיים האחרונות, בהם אזהרת רווח לשנת 2002, תרופות שלא עמדו בניסויים, ומעורבות בהשקעה מפוקפקת בחברת הביוטכנולוגיה אימקלון.


הנשיא בוש: ''אין די בפיקוח העצמי על השווקים - אנו נחשוף ונעקור את שורשי השחיתות''

נשיא ארה''ב ג'ורג' וו. בוש קרא ''לפתוח עידן חדש של יושר במגזר העסקי של אמריקה'' בנאום שנשא השבוע בוול סטריט. ''כמעט מדי שבוע נחשף מקרה הונאה'', אמר הנשיא. ''שערוריות נוספות מסתתרות במגזר העסקי של אמריקה ועלינו לחשוף אותן''. לטענתו, הפיתוי לגרוף רווחים קלים בסוף שנות התשעים הוא שעומד בבסיס גל מקרי ההונאה שפוקד את אמריקה. ''אין די בפיקוח העצמי על השווקים'', אמר בוש. ''אנו נחשוף ונעקור את שורשי השחיתות''.

בוש הציג בנאומו שורה של צעדים שנועדו להגדיל את השקיפות במגזר העסקי ולהבטיח ענישה הולמת של עבריינים. הנשיא הודיע על הקמת כוח משימה שיעסוק בהונאות תאגידיות, והציע להכפיל את תקופת המאסר הנגזרת על עבריינים המורשעים בעבירות הונאה מ- 5 ל-‏10 שנות מאסר. עוד הציע כי מנכ''לי החברות יתבקשו לערוב לאמיתות דו''חותיהם וכי מנהלי חברות יידרשו מעתה להשיב רווחים ששילשלו לכיסם במסגרת עבירות הונאה. ''מנכ''לים שסרחו לא ימלאו עוד לעולם תפקיד ניהולי'', הוסיף. הנשיא אף המליץ להתנות מתן אופציות למנהלים של חברות בקבלת אישור בעלי המניות, ולהרחיב את הסמכויות של גופי האכיפה להקפיא תשלומי שכר והטבות לבכירים שהורשעו. הנשיא גם קרא לוועדות השכר של חברות להפסיק לאשר מתן הלוואות למנהליהן.

בוש אף תבע להזרים 100 מיליון דולר נוספים לרשות ניירות הערך של ארה''ב (SEC) במטרה לשפר את יכולת האכיפה שלה, להידוק הפיקוח על הביקורת החשבונאית בחברות ולמנוע ניגודי אינטרסים אצל רואי חשבון. הנשיא קרא לסנאט לתמוך ביוזמות החקיקה בתחום זה שכבר הונחו בפני הקונגרס.

הנשיא אף התייחס בנאומו לתפקיד שמילאו האנליסטים בוול סטריט בשערוריות האחרונות. תחזיות האנליסטים חייבות להיות אמינות, עוד אמר בוש כי לא יתכן שהמילה ''קנייה'' תהיה המילה היחדה במילון שלהם כשהם מתכוונים להמליץ על מכירה שלא יאמרו 'החזק'''.

בוש, המבקש להדוף את הביקורת עליו, לפיה קשריו החזקים עם המגזר העסקי בארה''ב מונעים ממנו להגיב בתקיפות על הפרשיות האחרונות, אמר בנאומו כי לא ייתכן שמנהלים של חברות ירוויחו מיליונים בשעה שהחברות שבראשן עמדו פושטות את הרגל. ''אין קפיטליזם ללא מצפון'', אמר הנשיא שהדגיש כי ''כלכלת אמריקה נבנתה על אמון''.

בוש נמצא כבר תקופה ארוכה תחת ביקורת נוקבת על התנהלותו נוכח הפרשיות האחרונות ועל כך שהוא עצמו מכר את מניותיו בחברת האנרגיה הארקן. ''אנשים ממשיכים לתקוף אותי בנוגע להארקן'', אמר בוש והדגיש כי זה לא חדש, ''זהו חומר ממוחזר'', אמר.

הנשיא בוש, שהיה חבר דירקטוריון הארקן בתחילת שנות ה- 80, מכר בלוק גדול של מניות בשווי של כ- 850 אלף דולר בתחילת שנות ה- 90, זמן קצר לפני שהחברה דיווחה על הפסד גבוה במיוחד ששלח את מנייתה מטה באופן חד. ה-SEC ניהלה חקירה בחשד לסחר על סמך מידע פנימי אך לא הגישה כתב אישום נגד בוש.


הסנאט אישר הגברת הענישה על עבריינים חשבונאיים ברוב מוחלט וללא מתנגדים

הסנאט האמריקני אישר אתמול, בהצבעה אנונימית, את הגברת הענישה כנגד מנהלים וחשבונאים שנמצאו אשמים באי סדרים חשבונאיים, הונאות ופגיעה בקופות גמל של עובדים אמריקניים. בכך מקווה המחוקק האמריקני לתקן את העיוות שנוצר במערכת המשפט בארה''ב, ואת ההקלות שניתנות לעברייני צווארון לבן ולהרתיע מנכ''לים ושל אנשי עסקים שפגעו בשנה האחרונה במספר רב של תאגידי ענק בארה''ב ובקרנות פנסיה של עובדים רבים.

''תאגידי ארצות הברית חייבים להיכנס לתקופה חדשה של שקיפות וכנות ביחסיהם עם העובדים, הלקוחות והמשקיעים'' אמר בוש והציע להכפיל את תקופת המאסר ששופט יכול להעניש מנכ''ל, סמנכ''ל כספים, עובד בכיר או כל אדם אחר שהסתיר מידע או רימה.


סגן נשיא ארה''ב השתתף בתשדיר פרסומת של אנדרסן כאשר עמד בראש חברת הנפט הליבורטון

סגן נשיא ארה''ב, דיק צ'ייני, הופיע בתשדיר פרסומת של חברת ראיית החשבון ארתור אנדרסן בתקופה בה עמד בראש חברת הנפט הליבורטון. בתשדיר פרסומת של אנדרסן משנת 1996 נראה צ'ייני אומר כי שירותי הייעוץ של אנדרסן הם ''מעל ומעבר לרמת ביקורת החשבונות הנדרשת מהם על פי חוק''. בחודש שעבר הורשעה אנדרסן בשיבוש הליכי חקירה אחרי שהשמידה מסמכים הקשורים לקריסת ענקית האנרגיה אנרון.

עוד נודע היום כי ארגון Judicial Watch, העוסק בחשיפת מקרי שחיתות של אנשים בממשל האמריקאי ומגיש נגדם תביעות, תובע את הליבורטון ואת צ'ייני, שעמד בראש החברה במשך 5 שנים, באשמת הונאה חשבונאית. לטענת התביעה, הסתירה החברה הוצאות חריגות ובכך גרמה להערכת יתר של החברה בעיני המשקיעים.

חשיפת הקלטת של התשדיר באה שעות ספורות בלבד אחרי נאומו של נשיא ארה''ב ג'ורג' וו. בוש בניו יורק, וגרמה לממשל מבוכה רבה. בנאומו ביקש הנשיא להדוף את הביקורת עליו ועל בכירים נוספים בממשל, לפיה קשריהם החזקים עם המגזר העסקי בארה''ב מונעים מהם להגיב בתקיפות על הפרשיות האחרונות. בוש נמצא כבר תקופה ארוכה תחת ביקורת נוקבת על התנהלותו נוכח הפרשיות האחרונות ועל כך שהוא עצמו מכר בתחילת שנות התשעים בלוק גדול של מניות בחברת האנרגיה הארקן זמן קצר לפני שהחברה דיווחה על הפסד גבוה במיוחד, ששלח את מנייתה מטה באופן חד. ה-SEC ניהלה חקירה בחשד לסחר על סמך מידע פנימי אך לא הגישה כתב אישום נגד בוש.


קישורים:
שקרים לבנים נחשפים כאכזריים - ג'יימס ג.קריימר 11.7.2002


http://www.faz.co.il/thread?rep=4995
סלקום
רועי בלום (יום שישי, 12/07/2002 שעה 10:15)

נהקודה מעניינת על סלקום.

שרות ה188 בארץ הוא שרות חינם שבו המתקשר לא משלם על השיחה אלא זה שהתקשרו אליו.
בחוזה של סלקום (ניתן לראות באתר מ. התקשורת.) רשום כי אסור לסלקום לגבות תשלום לשיחות 188 .

מסתבר שסלקום עושה כרצונה וגובה ''רק?'' זמן אויר על השיחות.

בברור מול סלקום אכן הנציגה של השרות לקוחות שלהם אמרה כי זה מה שהם עושים.

נשאלת השאלה האם מדובר פה בהפרה של החוזה שלה עם המדינה. ואם כן מה ההשלכות של זה?
http://www.faz.co.il/thread?rep=5097
לא להאמין, מה שהולך פה
ארץ הצב (שבת, 13/07/2002 שעה 4:15)

בן-אדם כותב ביקורת על מאמר שמתפרסם, בלי להשתמש בגסויות, בלי לתקוף אף אחד, בצורה בונה ועם הצעות לשיפורים - ואתם מוחקים את זה?! תגידו לי, אתם השתגעתם לגמרי? שמעתם על המושג ''חופש ביטוי''?

ללא ספק, הפורום הזוועתי ביותר שנתקלתי בו מעודי. אני לא מאמין שאנשים ממשיכים לכתוב פה. למה להשקיע בכתיבה אם אין לי שום אפשרות לדעת אם בכלל ההודעה שלי תשאר על כנה?
http://www.faz.co.il/thread?rep=5098
הבהרה
המערכת (שבת, 13/07/2002 שעה 5:01)
בתשובה לארץ הצב

המערכת בחרה להסיר את הודעתך אשר ניסתה בפירוש לפגוע במר אביאני, וזאת על ידי השוואות פסולות וירודות לגבי טיב החומר שמר אביאני הביא.

אם תשוב ותקרא את הוראות תנאי השימוש תחת כפתור ''אודות ארץ הצבי'' בחלקו העליון של הדף, תווכח לדעת שהמערכת מסירה כל הודעה אשר לשיטתה אינה עומדת בתקן הדיון.
העובדה שהנך משתמש בכינוי אלמוני וללא כל תיבת דוא''ל מסודרת, ושבצורה זו בחרתך לבקר באופן בלתי הולם את מר אביאני - הקלה על החלטתנו להוציא את תגובתך החוצה.

במידה והפורום אינו עומד בדרישות ''חופש הביטוי'' לשיטתך - אין כל סיבה שתמשיך להשחית את זמנך בהכנסת תגובות העלולות להימחק, ועל כן המערכת ממליצה לך במקרה זה לחפש ולמצוא פורומים אחרים, נוקשים אולי פחות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5122
לאלמוני
בועז אביאני (שבת, 13/07/2002 שעה 14:53)
בתשובה להמערכת

לצערי לא הספקתי לקרוא את הודעתך בטרם נמחקה. אשמח לענות בצורה עניינית לכל נושא שתעלה בצורה תרבותית ומכובדת. כפי שציינתי בעבר אשמח מאד לקבל הערות, הארות וגם דברי ביקורת.

בברכה,
בועז א.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5142
אני שמח
ארץ הצב (שבת, 13/07/2002 שעה 17:33)
בתשובה לבועז אביאני

לשמוע שאתה יותר פתוח מאשר המערכת בה אתה שוהה. תלונותי (בתקווה שהפעם לא ימחקו אותי) היא כדלקמן:

כלכלה היא נושא סבוך, כאשר הקהל מתחלק לשני חלקים: אלה שמבינים, ואלה שלא.
הכתבה שלך נראתה כאילו היא ליקוט של הודעות לעיתונות, עם מעט מאוד פרשנות.
הבעיה: אלו שמבינים, לא היו צריכים את המעט שנתת להם, אלא הם יכלו להשיג את כל המידע הזה מהעיתונות היומית, שבטוחני שהם קוראים.
אלו שלא מבינים - המאמר שלך לא עזר להם כהוא זה, משום שלא כלל הסברים להדיוטות, והיה בו ריבוי מספרים ומושגים שלא מובנים לאדם הרגיל (כשאני, לצורך העניין, מייצג אותו במובן זה). לפיכך, טענתי שבטור שלך אין תועלת ממשית לאיש, וכדאי לשקול לעשות רפורמה משמעותית בתכנים המוצגים בו, כדי להבהיר מי קהל היעד שלו - או לעשות אותו יותר נגיש לקהל ההדיוטות, או להפוך אותו בבירור לרלוונטי לקהל יודעי ח''ן.

יום טוב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5143
או.קיי, להלן תשובתי...
בועז אביאני (שבת, 13/07/2002 שעה 17:59)
בתשובה לארץ הצב

ראשית, תודה על ההערה. אינני חלילה נעלב או נפגע ואני מקבל זאת בברכה כל עוד אנו שומרים על תרבות דיון מכובדת.

למען הסדר הטוב אציין שאיני כלכלן במקצועי אלא איש תוכנה מתחום בהיי-טק. הבנתי בכלכלה, ברמה כזו או אחרת, היא פועל יוצא של עבודתי והחיכוך היום-יומי עם קולגות ומנהלים בדרגות שונות בארגונים.

הטור השבועי במתכונתו הנוכחית הוא על דעתי ובהסכמה של חברי המערכת ומנהל הפורום. המתכונת הבסיסית של הטור היא ליקוט ידיעות כלכליות חשובות מהשבוע האחרון לטובת שאר הקוראים בפורום. אני מוסיף פרשנות קצרה עם מס' הערות בתחילת הטור, והשאר פתוח לדיון ע''י הקוראים.

איני נוהג להוסיף את דעתי האישית לכל ידיעה בתוכן הטור עצמו, היות ודעתי היא מטיבעה סובייקטיבית ויכולה להתפרש באופן שונה ע''י קוראים אחרים. בכל אופן, במידה ומתפתח דיון בידיעה מסויימת או נשאלות שאלות ע''י ההדיוטות כלשונך, אשמח להגיב ולהביע דעתי בנושא.

בברכה,
בעז א.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5147
לארץ הצב: הצעה - טול נושא מהטור של בועז ונתח
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 18:44)
בתשובה לארץ הצב

אותו כפי שאני עשיתי להלן, באשכול זה עצמו. אז עשוי להתפתח דיון על הפרשנות, כפי שהוא מתפתח עכשיו בין בועז לביני ואתה מוזמן להשתתף.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5176
שנפגש רק בשמחות
רפי גטניו (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 4:35)
בתשובה לארץ הצב

לאחר עיון מעמיק בהודעתך זו , ובהודעה הקודמת להודעת המערכת הנושאת את אותו שם נפלא של חיה אצילית עטויית שריון, שיתכן וכלל אינה שלך ורק דמיון מזרחי מפותח יכול לקשור בין השתיים, ואל הקודמת לה שלטענתך נמחקה , ככה סתם מתוך רשעות, גיליתי לתדהמתי הרבה כי פורסמה תיבת דוא''ל עליה עטתי במוצא שלל רב.
מתוכה למדתי כי הנך מאלה המשוטטטים במחוזות האייל העלומים, ומייד הבנתי, גיליתי את האור, הרי מן המפורסמות היא העובדה שאנשי האייל שוחרים רק טוב לפורום ארץ הצבי, מאחלים לו הצלחה , וכמהים לראותו עולה ופורח. מייד הבנתי כי הביקורת היא ביקורת הנקראת קונסטרוקטיבית במחוזותינו, ולכן להלן תשובתי.

כלכלה היא נושא סבוך כמו כל נושא אחר לא פחות ולא יותר. והאנשים לא מתחלקים לשנים אלא לרצף שמתחיל בכאלה שלא מבינים כלום כמו שאינם מבינים בכל נושא אחר, ועל אותו ציר יש דרגות שונות של הבנה, עד הקצה השני בו יושבים אלה שמבינים הכל, ולא צריך להסביר להם כלום.
טענתך כי הטור , אין בו תועלת ממשית לאיש , גובלת בגסות רוח ומוכחת כשגויה עם כל תגובה שנכתבת תחת פתיל זה או בטרים שקדמו לו. והיא מתמיהה בעיקר עקב זה שזה סך הכל הפרסום השלישי של הטור. אפילו לעיתונאים מקצועיים היו נותנים קצת יותר ''הצגות הרצה'' לפני שקובעים כי אין תועלת בכתיבתם.

לטעמי עבודתו של בועז ברוכה, היא מביאה את החומר הגולמי ומרכזת אותו לטובת הקוראים בשפה אותה כל קורא עברית תקנית מסוגל להבין, וגם אם משתרבב מידי פעם ביטוי מקצועי שאינו מובן , תמיד ניתן לקבל הסבר קצר וממצה, כמובן שצריך לשאול , ובועז הבטיח להבהיר.

אז במקום לחוס על המקום שתופס המאמר בפורום ארץ הצבי , יכול להגיע לכאן כל אייל מארצו של הצב, להסיר שיריונו מעליו ולהרבותינו חכמה ובינה בענייני כלכלה ועניינים אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5107
המשבר ב''כלכלה החדשה''
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 11:55)

השתלטות צעירים בעלי מוחות מבריקים, בתחום הטכנולוגי, על זירת ההיי-טק יצר למשך כעשר שנים, כלכלה של הימורים: הימור על רווחים בעתיד המבוססים על חלומות באספמיה. זאת היתה כלכלה שלא היה לה סיכוי להחזיק מעמד כי חוק מספר 1 בתחום ההימורים הוא שבהימורים יש יותר הסתברות להפסיד מאשר להרוויח.

ההיי-טק הטכנולוגי ימשיך להוביל את כלכלת העולם ומי שישקיע בו כהלכה ירוויח. ''הכלכלה החדשה'' לעומת זאת תצטרך לפנות את מקומה לחוקי הכלכלה הישנים המבוססים על רווחים מוכחים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5127
קלקלה חדשה
בועז אביאני (שבת, 13/07/2002 שעה 15:13)
בתשובה לאורי מילשטיין

אורי,

המושג ''כלכלה חדשה'' אינו קיים עוד. מבחינתי הוא לא היה קיים אף פעם. ישנה כלכלה אחת המבוססת על צמיחה ורווחים.
קריסת ענפי ההיי-טק בשנתיים האחרונות היא הראש ובראשונה בגלל מודלים עיסקיים שגויים מיסודם שהניחו שתפיסת נתחי שוק חשובה יותר מכל דבר. חברות היו מוכנות להקריב לכך משאבים עצומים. מרכיב הרווח הושם בדרגת עדיפות משנית כשהמנטרה היתה ''קודם כל נתפוס נתח שוק, אח''כ נראה...''

אני בד''כ משתמש בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית כדוגמא טובה. ראה מה קרה מאז שחברת הלווין YES החלה לפעול בישראל. התחרות בין חברות הכבלים לחברת הלווין התעצמה בכל כוחה, כשכל אחד מנסה לנגוס נתחי שוק גדולים ככל שניתן כשכולן מוכרות שירותים יקרים בהפסד. הצרכן לכאורה מרוויח והוא יכול לתמרן בין החברות כראות עיניו. התוצאות העגומות של התחרות הפרועה הזאת נראות היום היטב. חברת כבלים גדולה מאד קרסה ונכנסה להקפאת הליכים והסדר נושים עם ספקיה, שאר החברות הפסידו סכומי עתק והרבה אנשים איבדו את מקור פרנסתם.

לצערי הרבה אנשים נפלו לאחרונה לתוך מרה שחורה והפסימיות השתלטה על הרוב המכריע של הגורמים העוסקים בענף. הדבר הזה מדאיג מאד כשלעצמו ועלול ליצור אווירה דיכאונית והעדר רצון ליצור דברים חדשים ולקחת סיכונים כפי שהיה נהוג לעשות בעבר.
מכך אני מודאג יותר מבכל דבר אחר.

ואסיים בצו האופיני לך. ללא מורא!

בועז א.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5141
לבועז: לאנשים יצירתיים אין מורא והם חוזרים
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 17:27)
בתשובה לבועז אביאני

ולוקחים סיכונים למען מימוש הרעיון שלהם. יצירתיות היא בין היתר התגברות על סכנות והעל איומים.

הבעיה האמיתית של משבר ''הכלכלה החדשה'' היתה שהמודלים הכלכליים הקלסיים לא התאימו להתפתחות המהירה של כלכלת ההיי-טק. לאי ההתאמה הזאת נכנסו הספקולנטים ועשו לנו מיתון עולמי ומיתון ישראלי.

אבל המערבולת הזאת מתאימה למודל הגלים של התנהלות היקום ומכאן שמה שירד יעלה ואחר כך שוב פעם ירד. כךשיש תקווה גם להתעשר וגם לשמוח לאיד של מי שיתרושש בעתיד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5144
אי לקיחת סיכון הוא סיכון כשלעצמו
בועז אביאני (שבת, 13/07/2002 שעה 18:08)
בתשובה לאורי מילשטיין

אורי,

הדבר הבולט שמבדיל בין ענפי ההיי-טק ''לכלכלה הישנה'' הוא מחזור החיים של המוצר.

לדוגמא, משקה הקוקה-קולה הושק לפני עשרות שנים ועדיין נחשב למשקה הפופולרי והנמכר ביותר בעולם למרות שהמוצר ביסודו לא עבר כמעט שום שינוי. הדבר נכון להרבה מוצרים מתחום הכלכלה הישנה.

בתחום ההיי-טק מחזור חיים של מוצר הוא קצר ביותר - בד''כ שנה-שנתיים, ולעיתים אף פחות. ראה את תחום המחשבים האישיים (בעיקר מעבדים), מוצרים נלווים, טלפונים ניידים וכיוצ''ב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5146
בועז: מודל הקרב במקום מודל הרווח והיד הנעלמה
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 18:38)
בתשובה לבועז אביאני

לאור המשבר בחשיבה הכלכלית כתוצאה מן הפער בין העולם העסקי לתיאוריה הכלכלית, אני מציע לבסס את התיאוריה הכלכלית על המושגים: ביטחון, איומים ושרידות ולנטוש את השאיפה לרווח ואת היד הנעלמה של אדם סמית שהן הבסיס של הכלכלה הליברלית במאתיים השנים האחרונות. מודל הקרב מתאים יותר להתנהגות האדם ולרצונותיו מכל מודל אחר. לעניננו הקרב הכלכלי והקרב הצבאי הם בעלי אותו מבנה בסיסי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5148
אני לא מבין איך זה בדיוק יעבוד
בועז אביאני (שבת, 13/07/2002 שעה 18:53)
בתשובה לאורי מילשטיין

חברה חיבת ליצור מודל עיסקי ברור שיניב רווחים בסוף השנה. ובמתמטיקה פשוטה: הכנסות-הוצאות=רווח.

''מלחמה'' מתקיימת כל הזמן בין מתחרים. לצערי במלחמות הכלכליות של השנים האחרונות לא היה אף מנצח; כולם הפסידו ובגדול.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5243
בועז: מנצח מי ששורד. רווח הוא עניין יחסי
אורי מילשטיין (יום שני, 15/07/2002 שעה 6:27)
בתשובה לבועז אביאני

וניתן להגדירו כאבטחת שרידה
http://www.faz.co.il/thread?rep=5179
אסטרטגיה עיסקית
Madog (יום ראשון, 14/07/2002 שעה 8:02)
בתשובה לאורי מילשטיין

למיטב ידיעתי האסטרטגיה העיסקית (תחום הניהול, לא הכלכלה) נבנתה על סמך האסטרטגיה הצבאית. קיים אפילו מודל ישן המשלב את תורותיו של מקיאוולי בניהול המודרני.

האם אתה יכול להרחיב בבקשה על ''מודל הקרב'' כתפיסה כלכלית?

ובקשר ל''כלכלה החדשה'', תאמינו לפי חמור שהיה בלב המאפליה - הבעיה הגדולה ביותר היתה השחצנות ורדיפת הבצע שהובילה לעיוורון. בתנאים אלו קשה היה לפתח מודלים חדשים, כפי שנדרש, ללא חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. התוצאה היתה פיתוח מודלים קצרי טווח אשר נכשלו ברגע בו נדרשה נשימה ארוכה יותר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5244
למאדוג: ''מודל הקרב'' בפעילות הכלכלית (ולא רק בה)
אורי מילשטיין (יום שני, 15/07/2002 שעה 6:40)
בתשובה לMadog

אלה השלבים של ''מודל הקרב'':

1. הנחה בסיסית: אנחנו חיים בסביבה מאיימת ולא ניתן לשנות זאת, גם כשאנחנו לבד, גם במשפחה, גם במערכת הכלכלית, החברתית והפוליטית.
2. המטרה היא להמשיך לחיות. להמשיך לחיות בסביבה מאיימת משמע - לשרוד.
3. כדי לשרוד עליך לצבור אנרגיית שרידות. (מזון, כסף, אמצעי לחימה, מוניטין וכו')
4. כדי לשרוד עליך לנטרל איומים במיגוון של שיטות, מהגעה להסדר עם הגורם המאיים ועד השמדתו.
5. מבחני ההצלחה הם עוצמת השרידה הנמדדת ביחידות של אנרגיית שרידות ואורך השרידה.

מודל זה פותח על ידי בספר ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות'' (מהדורה שלישית, 1999) שפורסם בעברית ובאנגלית. אני אמשיך לפתח את המודל בספרי הבא: ''תרבות הביטחון'' שאמור להופיע בעוד כחצי שנה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5247
בועז, בועז, מצחיק שאני מסכים איתך לגבי
ישראלי (יום שני, 15/07/2002 שעה 11:13)
בתשובה לבועז אביאני

תחלואיה של הכלכלה החדשה אבל לחלוטין לא מסכים עם האנאלוגיה שאתה עושה לשוק הטל''כ. חברת תבל נקלעה לקשיים בגלל הסכום המופרז אותו היא שילמה עבור קניית חברת גוונים וכעת היא רוצה שהבנקים שמימנו את העיסקה יישאו גם הם בחלק מההפסדים. לגבי ההשקעות בתשתית הדבר מכעיס במיוחד מפני שהציבור שילם להם עבור התשתית שהקימו בכדי לקבל את שירות מסויים (קרי טלוויזיה) אבל תאבונם אשר לא יודע שובע הביא אותם להשקיע בתשתית כדי לתת שירותים נוספים כגון אינטרנט וטלפוניה (הם אפילו פוגעים בעתונות ע''י פירסום לוח און ליין). לפעילות זו הם לא קיבלו רשיון כשכבר התחילו בעבודות התשתית. למה הדבר דומה? שחברות הסלולר יגידו: יש לנו אתרים שאנחנו משלמים שכירות עליהם למה שבהשקעה מינימלית נוספת לא נפתח רשת מסעדות/בתי קפה/תחנות דלק באתרים אלה ולא רק זאת גם נדאג לכך שציבור המשתמשים הסלולריים יממנו את הקמת המסעדות בזמן האוויר. תגיד לי זה נראה לך סביר? ובכן זה בדיוק מה שחברות הכבלים עושות, הן מרחיבות את פעילותן ודורשות שהציבור יממן את ההקמה של התשתיות במקום שיוכרז מכרז וינתן סיכוי לחברות חדשות להיכנס לתחום. אני חושב שיש בהחלט מקום לחקירה יסודית של הנושא באמצעות וועדה ציבורית או לכל הפחות מבקר המדינה.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.