|
Cosi fan tute | |||||
ישראל בר-ניר (שבת, 07/12/2002 שעה 22:30) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
לא ''לוסי'' | |||
|
|||
ישראל, אתה מערבב בין שני אנשים שונים: ''לוסי'' היה כינוי הצופן של רודולף רסלר, סוכן קומוניסטי-סובייטי בשווייץ, שהיו גם היו לו מקורות חשאיים וסוכנים קלאסיים עד שנתפס; וברתולד יקוב, עתונאי שגלה מגרמניה הנאצית והצליח בשנות ה- 30 בעבודת נמלים מדהימה להרכיב תמונה מלאה של הסד''כ וחימוש הצבא הגרמני על סמך מקורות גלויים. הגסטאפו חשד שהוא מרגל ואירגן את חטיפתו, אך למעשה הוא היה רק פרשן מבריק ועבד רק בשביל העתונות. | |||
_new_ |
כנראה שאתה צודק ביחס לכינוי | |||
|
|||
אני התכוונתי לעיתונאי. תמיד הייתי תחת הרושם שכינויו היה ''לוסי''. | |||
_new_ |
לדורון -איזכור של איש מעניין האם יש בבליוגרפיה | |||
|
|||
האיש אכן הדהים את המשטרה החשאית הגרמנית ואחרים.יפה שהזכרתה אותו ,לפחות מבחינתי,שכן האיש עשה מלאכה כה טובה עד שהיום ''לומדים ומלמדים'' אותו בקורסי מודיעין שונים.אם יש לך בבליוגרפיחה חדשה הקשורה בו,גם בגרמנית,אשמח לקרוא בה.תודה! | |||
_new_ |
ליורם | |||
|
|||
הערתי התבססה על הזיכרון בלבד. לגבי ספרות חדשה - לא ידוע לי; אבדוק ואודיעך דבר. לישראל: טעותך נובעת אולי מכך שגם ''לוסי'' (רסלר) פעל בכיסוי של סוכנות ידיעות עתונאית. | |||
_new_ |
לדורן תודה מיורם כנל לרפי | |||
|
|||
_new_ |
ליורם המיזרחי: רק השבוע הקרינה הטלוויזיה בערוץ- - | |||
|
|||
--ההיסטוריה {כאן בארץ...} פרק שלם על ''לוסי'' והרשת שלו. שבוע קודם הוקרן פרק על ''התזמורת האדומה'' של ''ידידנו טרפר{ הוא דומב}. ההקרנה נעשתה בסידרה על הריגול שמשודרת כבר זמן מה בין 2030-2140 כמעט כל יום בכבלים ערוץ 34 תבל. תנסה להשיג דרכם, זה תכנית של הבי.בי.סי אם איני טועה. התכנית מומלצת לכל חובב הסטוריה. | |||
_new_ |
כל הכבוד ישראל. אתה מציג את התופעה הזו | |||
|
|||
בצורה מאוזנת ושקולה. | |||
_new_ |
ישראל יש אנשים שלדעתי מסוכנים מאחרים | |||
|
|||
אתה חוזר ומציין דעתך שיש לי ''חשבון אישי'' עם מאיר דגן.נניח שהנחתך נכונה ובאמת מדובר על ''חשבון'' הנמשך על פני שנים מאז שרותי בצהל,אך לא כך הוא.התנגדותי לאיש נובעת מהערכה שמדובר באדם מסוכן שתכונותיו עשויות לפגוע בבטחון המדינה ולא להועיל. לא כל ויכוח או נקיטת עמדה נגד זה או אחר קשורים ''לעשיית חשבונות''...תופעה,כהערכתך, אינה חדשה שכן ''האזרח הישראלי המצוי'' הנשטף יום יום בפרשות שונות ומשונות ולומד על סכסוכים אישיים המשפיעים על התנהגת המדינה כמדינה חונך לחפש בכל פינה ''שערוריות'' (העוזרות כמובן לטשטש אמת) ולבטל בעלי דעה אחרת ''כמי שיש להם חשבונות''..... את מאיר כהנא למשל- לא הכרתי באופן אישי,למעט ראיון עתונאי קצר אי שם בראשית השתוללותו זה הכל ובכ''ז טענתי ואמרתי לא פעם ובקול רם- שהאיש היה מסוכן -לא היה כאן ''חשבון אישי''....את יוסי שריד,למשל, אני מכיר באופן אישי ומשום כך לא עולה בדעתי ''ללטפו כי יש חשבון אישי''....את רוה''מ, סולטן אסד'אללה שרון- אני מכיר אישית,לא היה ביננו כל סכסוך,להיפך היו זמנים של הסכמה בתחומים מקצועיים בהם אפילו סייעתי לו (כשהיה שר ביטחון טירון) אך אני נחרד בכל פעם שאני נזכר שהוא ראש ממשלת ישראל....הרשימה ארוכה והיא מצוייה אצל כל אחד מאתנו.אז רד מהעץ הזה של ''חשבונות אישיים'' וקבל את דברי כמו שהם ,לשבט או לחסד, אך בלי ירידה לתהום הישראלית הפעורה של ''חשבונות אישיים'' | |||
_new_ |
הבעיה היא שבמיקרה הנידון | |||
|
|||
דבריך מסייעים לטשטש את החומרה שבפרשת גינוסר והנורמה שהוא משקף. באשר לביקורות שלך על דגן ושרון. אינני מכיר את דגן ואינני יודע עליו הרבה. מה שציינתי זה איך הביקורת שלך נראית - זו התרשמות סובייקטיבית שלי. שרון לדעתי מתפקד כראש ממשלה מעל ומעבר לכל מה שציפו ממנו. אינני חושב שבנסיבות הנוכחיות אפשר היה לעשות הרבה יותר. איך הדברים ייראו בעתיד, ביחוד אחרי שהאמריקאים ייסגרו חשבון עם עיראק זו שאלה שאף אחד לא יכול לתת עליה תשובה היום. לא נראה לי שניתן למצוא היום בנוף הפוליטי של מדינת ישראל מי שהוא יותר טוב משרון, עם כל ההיסתייגויות שגם לי יש ממנו. | |||
_new_ |
אך איך שאני מת על הצדקנות הזו של הימנונים.... | |||
|
|||
הטענה הזו ''שכולם'' עושים ככה עולה ''רק כשמדובר באנשי השמאל''... אם יש טענת שקר צבועה, מתחסדת ועלובה, הרי שדבריו של היורד הנכבד הדוקטור בר ניר מביאות את המיטב שבמיטב. אני עוד לא ראיתי איש שמאל שסרח ונשאר בתפקידו ובמעמדו. אני לא ראיתי בשמאל תופעת דרעי או תופעת שיטרית, או תופעת יאיר לוי, או תופעת נתניהו. אני ראיתי אנשים שסולקו מהפוליטיקה כמו דדי צוקר, אנשים ששקעו לתהום הנשיה בביתם כמו אותו יור סוכנות שבטעות קנה רהיטים על חשבון המשרד (ומה קרה לשיטרית באותו עניין?) אני ראיתי אנשי שמאל שטרפו את נפשם בכפם כשאך נחשדו, אני אף ראיתי לא מזמן אשה נפלאה שלא היתה מסוגלת לשאת את הבושה. ואני רואה בליכוד את אולמרט (''שזוכה'' כבר פעמיים) ואת נתניהו שיצא בעור שיניו מאישומים פליליים, ואת ראש הממשלה שועדת חקירה אמרה את דעתה עליו ועוד אי אלו נכבדים. אבל הדוקטור בר ניר לא שמע ולא ראה שום דבר. מה אגיד ומה אדבר... | |||
_new_ |
הקושאן על פסקי דין שמור לזוכרננים | |||
|
|||
מי שזוכר את מה שהוא רוצה ממשיך לתפור תיקים כיד הדמיון הטובה עליו. מבחינתו - כל מי שנחקר על ידי המשטרה, אשם, גם אם יצא זכאי. היה לנו רק ראש ממשלה אחד שהוכח שעבר על חוקי המדינה. מה שקרה לו היה שהוא נעשה שוב ראש ממשלה. בsmall כמובן. הוא גם יוצא דופן בכך שלעולם הוא ייזכר על ידי בעלי הזיכרון הסלקטיבי כישר באדם. איש השמאל שטרף את נפשו כשרק הוחשד השיג בכך את המטרה של הפסקת החקירה. במחיר חייו חסך את הבושה שהיתה יכולה ליפול בחלקו לו החקירה היתה נמשכת. אין איש יודע, וגם לא נדע, אבל מי שזוכר את מה שהוא רוצה מביא אותו כמופת ליושר של השמאל, המתאבד ברגע שהוא נחשד. שזה הרבה יותר טוב מאיש ימין הטוען לחפותו, עובר חקירת משטרה ויוצא ממנה נקי. אבל מה למי שזוכר את מה שהוא רוצה ולמנהל תקין? | |||
_new_ |
בטח בטח, שמענו עליכם | |||
|
|||
אוסף של צדיקים מקופחים, אחד אחד למד ווניק למהדרין. | |||
_new_ |
הדיס-אינפורמציה שמורה לימנונים. | |||
|
|||
איש השמאל שהתאבד (אברהם עופר) זוכה ב30 מתוך 33 סעיפי אישום וסביר שגם היה מזוכה בהם לולא התאבדותו. ההתאבדות היתה מכיון שלא היה יכול לעמוד ביחס הציבורי (הבלתי מוצדק) כלפיו. אבל מה לימנים ולעובדות או לתובנות נפשיות? | |||
_new_ |
מאז חורבן הבית ניתנה הנבואה לשמאלנים. | |||
|
|||
כשאברהם עופר התאבד, מפלגתו היתה בשלטון. האם זו הסיבה שאתה חושב שהוא היה מזוכה? קשה להאמין. אפילו בימי האופל של שלטון השמאל אינני מאמין שבית המשפט היה מזכה כך אדם רק משום שאתה מאמין בכך. לצדיקותו של אברהם עופר נדרש השמאל בימים אלה כדי להציג את האנטי-תזה לימין. בימין הפוליטיקאים נחקרים ולא דבקה בהם אשמה. בשמאל - או שהם אשמים בגלל אשתם, או שהם היו ודאי מזוכים אם לא היו מתאבדים לפני כן, ולעזאזל העובדות. לא הייתי נכנס לדיון על אברהם עופר, אלמלא היה מוצג כאן כמופת של טוהר. קשה לי להאמין שאדם התאבד בשל חקירה משטרתית כשהוא בטוח בחפותו, אבל אני חייב להודות שזה אפשרי. אך לאנשים כמו מי שזוכר את מה שהוא רוצה או ארז לנדוור, לא עולה על הדעת שאיש שמאל שהואשם, נחקר והתאבד אכן היה אשם. איך יתכן שהוא אשם? רק ימניים אשמים. | |||
_new_ |
ושוב דיס-אינפורמציה. | |||
|
|||
לא אמרתי שאברהם עופר או כל איש שמאל אחר הוא בהכרח זכאי, אלא שבמקרה של עופר היה זיכוי ב30 מתוך 33 סעיפי אישום ושסביר מאוד שגם בהם היה מזוכה. כרגיל, הימין מעוות עובדות ואמירות לצורך טיעוניו המופרכים. | |||
_new_ |
ההבהרה המתבקשת | |||
|
|||
ואני שאלתי, אם לא הבנת, כיצד החלטת שסביר שהוא היה מזוכה בשאר הסעיפים. אני מסיק שדעתו היתה, כנראה,שונה משלך בנקודה זו. העובדה היא שהוא החליט לשים קץ לחייו. | |||
_new_ |
יובל - עם כל הכבוד, התאבדותו אינה הוכחה | |||
|
|||
ואינה עדות לא לחפותו, ולא לזכאותו, אלא כנראה לחוסר יכולתו להתמודד עם מצבו באותה נקודת זמן. בדיוק כמו שקפיצתו של אלבין מהחלון במתקן המשטרתי אינה מוכיחה דבר בעניין ההאשמות שהאשימו אותו. | |||
_new_ |
אברהם עופר - ''הוא זכאי'' | |||
|
|||
רק חבל שלא אמרת זאת לארז לנדוור, שאמר: איש השמאל שהתאבד (אברהם עופר) זוכה ב30 מתוך 33 סעיפי אישום וסביר שגם היה מזוכה בהם לולא התאבדותו. ההתאבדות היתה מכיון שלא היה יכול לעמוד ביחס הציבורי (הבלתי מוצדק) כלפיו. כלומר, כאשר איש שמאל מסיק שהוא זכאי, אינך אומר דבר. כאשר אני אומר שדעתו היתה, כנראה, שונה, היות שהתאבד, אתה פתאום נזכר שאי אפשר לדעת. אני מסכים. אי אפשר לדעת. להלן העובדות: הוא הואשם הוא התאבד החקירה הופסקה. | |||
_new_ |
ומה בקשר ללווינסון? | |||
|
|||
גם אצלו זה היה רק ''הבושה אוכלת אותי אבל הפחד הורג אותי''? | |||
_new_ |
עופר בטרם עת | |||
|
|||
_new_ |
ללנדוור: אתה אומר זאת כאחד מרקדני להקת אוסלו? | |||
|
|||
_new_ |
שמעת על ברק? ומה עם ווייצמן? | |||
|
|||
רובינשטיין החליט לסגור את התיק ''מחוסר הוכחות'' למרות ש''הבעל דבר'' הודה בפומבי בעובדות ואף התרברב מעל מסכי הטלוויזיה ש''לו זה מותר''. אומנם מנקודת מבטך, כשמדובר באישים מן הימין, כל חשוד הוא בחזקת אשם (אתה לא שונה כאן מהגב' עדנה ארבל), אבל מה לעשות, זיכוי הוא זיכוי גם כשזה ''מחוסר הוכחות''. זה החוק והוא חל גם על אישים מן הימין. באווירה הקיימת בארץ, כשמדובר באישים מן הימין, אם היועץ המישפטי ו/או הגב' ארבל מוצאים שאין מקום להגשת תביעה (אין לו קייס בלעז), זה לא רק זיכוי, זה ''זיכוי באבוהה''. זה שיואל מרקוס חושב אחרת וממשיך לכתוב ב''הארץ'' כאילו נתניהו הורשע במה שהוא אינו הופך את זה לנכון. | |||
_new_ |
זהבה גלאון | |||
|
|||
_new_ |
ידלין, הסתדרות (המכון להלבנת כספי המפלגה) | |||
|
|||
_new_ |
כולם כאן מנפנפים בשמות של מורשעים וזכאים | |||
|
|||
ומסיטים את הדיון מהעיקר, והעיקר הוא כי כאשר איש מהשמאל נחשד או מורשע חבריו מוקיעים אותו ומסלקים אותו בעוד שאם הדבר קורה לאיש ימין כל חבריו נעמדים כחומה בצורה ושרים בקולי קולות ''הוא זכאי הוא זכאי'' או למצער טוענים כי שופכים את דמו. איפה עזר ויצמן? דדי צוקר ועוד אחרים. אבל אצל הימנונים מקבלים בשירה ובמחולות גם את מי שנחשד במעורבות ברצח ראש ממשלה בישראל... | |||
_new_ |
תופעות לא חיוביות צריך לבער | |||
|
|||
כלל לא משנה מה אומרים סיפורי הרקע. גם אם כולם ידעו, אפשר היה לטפל בכך קודם ועוד סיפורים שונים ומשונים, הנושא העיקרי הוא אם יש טעם לפגם במעשי צוות גנוסר. לי כאזרח זה מאד צורם שלגבי שום עמדה בכירה אין תקופת צינון. רמטכ''ל הופך לשר עוד לפני שפשט מדיו (זה בעצם הסיפור עם מופז אבל גם עם ברק והיו כאלו בזמנים יותר מוקדמים של המדינה. בשורה התחתונה צריך לברר היטב אם ואיזה נזק נגרם על ידי פעילותו של גנוסר וכל אלו שעשו כמוהו. לצערי זה כולל את דרעי גם. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |