פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1049

זכויות בקרקע ופרנסה
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 10:03)


זכויות בקרקע ופרנסה

ד''ר דוד סיון



הפעם ברצוני להאיר עובדות שלא הובלטו מספיק, אם בכלל, בכיסוי התקשורתי של דיוני הבג''צ והחלטתו בעתירת הקשת המזרחית וגופים נוספים בנושא הקרקעות החקלאיות - בג''צ הקרקעות. קרקע (כמו גם מים) נחשבת, בעיני כלכלנים, כאמצעי יצור בסיסי ולכן יש לה ערך כלכלי. היא גם אמצעי יצור מיוחד (שאי אפשר להוסיף עליו או ליצר אותו).

קיבוצים ומושבים רבים עלו על קרקעות חקלאיות מטעמי שליחות לאומית. הם האמינו ועסקו בערכים כמו ישוב הארץ, עבודת אדמה, פיזור אוכלוסייה, שמירת הקרקעות, כיבוש הארץ ועוד. מימוש ערכים אלו היה תלוי בבעלות על הקרקעות שעובדו על ידי המתיישבים.

ישובים רבים עסקו ברכישת הקרקעות להרחבת הישובים והרחבת שטחי החקלאות בכספם. התהליך הזה, מצד אחד פרגמטי ומצד שני היה מלווה באמונה שזכויותיהם על קרקעות אלו יהיו חזקות לעד. לכן במקרים רבים הם לא חשבו שצריך לדאוג לרישום ותיעוד של הרכישות הללו. היו גם מקרים רבים שהרכישה נעשתה בשיתוף הקרן הקיימת לישראל וזכויות בקרקעות הללו נרשמו רק עבור הקק''ל. לפי שיחות שערכתי עם אנשים שונים, ביניהם הפרופסור עזרא סדן, מסתבר שקרוב למיליון דונם ואולי יותר נרכשו בדרכים אלו. עובדות אלו צריכות לעלות לקידמת הבמה כאשר דנים בעתידם של הישובים החקלאיים - במיוחד שכיום מושגים של שליחות לאומית מאבדים (או איבדו כבר) את חשיבותם.

הרעיון של שינויי יעוד הקרקעות הלאום שבחזקת הישובים החקלאיים והחלטות מקילות בנידון של המערכת הפוליטית נולדו מתוך שילוב של שתי סיבות עיקריות. ראשית היה הצורך לפתור את המשבר הכבד שפקד את ההתיישבות החקלאית משום ששוב לא מצאה את פרנסתה בחקלאות. גם הצורך למצוא פתרונות לדיור עבור גל העולים של תחילת שנות ה- 90 שיחק תפקיד חשוב. הצרכים הללו הובילו ליזמה שהתקבלה בהחלטות 717, 727, 737 של מינהל מקרקעי ישראל.

החקלאים קיוו שבאמצעות ההחלטות הללו יוכלו סוף סוף לטפל בזכויותיהם למגורים ויזמויות לא חקלאית בקרקעות אלו. הם קיוו שהציבור יקבל את השינויים הללו בזכות זאת שהם שמרו ועיבדו את הקרקעות במשך עשרות שנים ובכך גם תרמו לא מעט לפוטנציאל הכלכלי שלהן. כעת הם קיוו לשנות את יעוד הקרקעות לשימושים כלכליים אחרים.

אבל, כפי שכולנו כבר יודעים, בוטלו החלטות אלו על ידי בג''צ הקרקעות בעקבות העתירה שהגישה הקשת המזרחית ושאליה הצטרפו גופים אחרים. בעצם, הבג''צ ביטא את עמדת הציבור, שהובלה על ידי הקשת המזרחית, שאין לאפשר לחברי הקיבוצים והמושבים לעשות רווחים לא סבירים בגין זכויות באדמות הלאום. הסתבר שכבר אי אפשר לסמוך על האמונה שזכויותיהם על קרקעות אלו יהיו חזקות לעד. גם המחשבה על זכויות למגורים ופרנסה אלטרנטיבית בקרקע הפכה לתקווה רחוקה.

לעומת זאת ההתייחסות למגזר העירוני הינה שונה בתכלית. כבר מימיו הראשונים דאג מינהל מקרקעי ישראל להוזיל מאד את עלות הקרקע למגורים עירוניים. מסתבר שציבור החוכרים העירוני נהנה מהטבות בערך של כ- 3 מיליארד שקלים בשנה (ראה מאמר של יו''ר לשכת השמאים, עדי צביקל ואדווה גן-סתיו בגלובס, 3.3.2002,) בעוד לחוכר הכפרי אין בעצם זכויות למגורים כלל.

במציאות של היום אין הצדקה להתייחסות שונה ויש להחיל על המתיישבים את ההטבות שמקובלות לגבי המגזר העירוני בעת שינוי יעוד. כאן מדובר גם על הפטור ממכרז וההנחה המשמעותית בדמי החכירה שלהם, בעצם, זכאי החוכר העירוני. כעת מאחר ואין סיבה נראית לעין להפלות את החוכרים החקלאיים ודאי הגיע הזמן להחיל הטבות אלו גם עליהם (ראה מאמרו של רו''ח בועז מקלר בגלובס, 9.9.2002 ).

כנראה שבמצב שנוצר סביב הדיון בבג''צ לא נשקלה התמונה בשלמותה. יחד עם זאת הבג''צ גם לא פסל את הגישה שיש צורך למצוא פתרון לבעיות ההתיישבות שקשורות לזכויות בקרקע. עלינו לזכור שצריך לאפשר שימוש יעיל בקרקע ושמכך נובע שימוש בקרקע חקלאית כאמצעי יצור ליעדים אחרים מחקלאות - שינוי יעוד.

כעת לאחר שעברו מספר חדשים הטיפול בהשוואת זכויות צריך לקבל עדיפות באמצעות ניסוח החלטות מינהל חדשות או שיפוץ החלטות קיימות ואולי באמצעות חקיקה בכנסת. אני הייתי מצפה מהקבוצות שבשם ''הצדק החלוקתי'' נאבקו לביטול החלטות מינהל מקרקעי ישראל באמצעות הבג''צ יעסקו כעת בתיקון הזכויות של החקלאים. בכך יושגו המטרות הבאות:
  1. פיתוח האזור הכפרי-קהילתי למגורים בישובים קיימים עבור כל אזרחי ישראל.
  2. פיתוח יזמויות כלכליות עבור אלו שהחקלאות כבר לא מפרנסת אותם.
  3. הגדלת מלאי הקרקעות שעומד ליעדי שימוש/פיתוח חדשים.





http://www.faz.co.il/thread?rep=19743
פשיטת רגל
מיה (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 14:29)

ואני דווקא חושבת שהמצב היום בעקבות הבג''ץ של לא לבלוע לא להקיא הוא עדיף על חניקת מעט האזורים שאפשר לנשום בהם עם עוד ועוד בנה ביתך למינהם. הקבוצים כבר ידעו לפני שלושים שנה שהם תקועים בעבר וכנ''ל המושבים ולא צריך לרחם על הכסילות שלהם.זה כמו מפעל כושל שנסגר לפעמים לא נשאר כסף לפיצויים! מה שונים חברי הקיבוצים והמושבים מסתם פועל שנזרק בגיל 55 בלי שום כלום מאיזה מפעל שפשט את הרגל? זה שהוא לא דאג לעבודה אחרת ולא ראה את הקץ מתקרב?

http://www.faz.co.il/thread?rep=19747
הם כנראה לא ממש ידעו שהם בהדרדרות לפני 1985
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 15:02)
בתשובה למיה

אבל זה לא העיקר בכלל. כאשר נגמר יעודם כחקלאים שהוטל עליהם על ידי מנהיגות העם לא צריך להשאיר אותם ללא כלום ללא בית וללא פרנסה. זה נכון אם רק תחשבי על האינטרס הישיר שלך - שלא יפלו על צווארך.

אפשר להסכים לכך שיעוכב הפיתוח הנדלני בנוסח בנה ביתך אבל אסור להתעלם מהשוואת זכויות עם חלקים אחרים של האוכלוסיה. ראשית, זה יהפוך זכויות-אמונות אידיאולוגיות לנכס למגורים. שנית, יורחב הפוטנציאל הכלכלי של המשק באמצעות יזמויות שלהם. לבסוף, ימנע מאיתנו הצורך לתמוך בהם (באמצעות תקציבים) כפי שנעשה כעת עבור מאות אלפים אזרחים במגזרים אחרים.

השוואת הזכויות בקרקע למגזר העירוני תחדש את יכולתם לפרנס את עצמם במקום שיפלו ליחסי תלות בתקציבים ציבוריים לצורך קיומם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19785
למיה
יעקב נפתלי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 23:44)
בתשובה למיה

יקירתי הם שונים בהרבה מסתם פועל

מושבניק יכול לבנות עוד וילה מפארת סמוך לוילה שלו במחיר דירת שתי חדרים בשכונות בעיר
קוראים לזה בן ממשיך

מושבניק יכול לבנות עוד וילה בתשלום
שליש ממחיר הקרקע בהערכת שמאי השמאי הממשלתי
כלומר בערך 15% מערך הקרקע הוא גם יכול לא לעשות
את זה ולספסר בחלקה הזאת
קוראים לזה משבצת צהובה

לא מספיק המקום כדי לפרט עד כמה המדינה פינקה את
המגזר המצומצם הזה

עכשיו לענין הפועל שנזרק בגיל 55 מהעבודה הוא יכול
להמשיך לגור בדיור הציבורי או לקנות את הנכס
דירה של שנים שלושה חדרים בשכונות

יקירתי האם את לא מסכימה שהם שונים?!

http://www.faz.co.il/thread?rep=59269
פשיטת רגל
mongo picho (יום שני, 23/05/2005 שעה 16:50)
בתשובה למיה

דבר אחת את שוכחת, אולי במתכוון, הקיבוצים קיבלו את הקרקע מתוך שליחות לאומית, בלי הקיבוצים לא הייתה קמה מדינת ישראל. אלה לא דברים לשם אומרם, פשות ל-א ה-י-ת-ה- ק-מ-ה מ-ד-י-נ-ת י-ש-ר-א-ל.
הערבים היו אז שולטים במרחב הזה, כזה פשוט. לכן, כדאי שתבלעי את לשונך המורעלת, תסתירי את כוונותיך הזדוניות ותכירי תודה לאלה אשר הקריבו את היקר להם מכל כדי שלך וליתר המלינים תהיה מדינה עצמאית, בה תוכלו להתבטא בחופשיות.
תגידי יפה תודה לאותם אלה שיפשרו לך להלין...

http://www.faz.co.il/thread?rep=19757
סיוון, טכניקת התמודדות עם פרדוכסים שהחלו ביוון
ראובן גרפיט (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 16:18)

הקדומה לבטח ידועה לך. בכל מחלוקת בין ניצים האומרים כל צד ''כולה שלי'' או הצדק כולו לצידי ''יש לצאת החוצה'' או לעלות מדרגה ולבחון את הבעיה במימד שלישי.המימד שלישי לדילמה שהצגת מוזכרת בכתבה שלך והינה מימד הזמן והתרומה של החקלאים / חקלאות / סקטור החקלאי אבד עליהם הכלח. ליתר דיוק - החקלאות הישנה והותיקה גורמים נזק למשק הלאומי. (דרך אגב - מים אמנם מוצר ציבורי אבל הוא ניתן ליצור ויש לו מספר מחירים ...). הקרקע נמצאת במחסור לכן חלוקה מחדש הינה חיונית.מדוע אנשי אותה עליה אשר שוכנו בכפרים חקלאים יקבלו את הקרקע במתנה / עם הטבה ובני משפחתם אשר עברו לגור בשיכון עולים במוסררה - ישלמו מחיר מלא? או מחיר גבוה יותר?
מדוע (כיום) חקלאי יקבל הטבות ואילו בעל קיוסק או דוכן בשוק לא?

http://www.faz.co.il/thread?rep=19763
ראובן לא טענתי שמגיע לחקלאים יותר מאחרים
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 18:16)
בתשובה לראובן גרפיט

בסך הכל טענתי כמו שאומרים רבים שמכירים את הנושא להשוואת זכויות בהטבות שרבים מאיתנו קיבלו/מקבלים בסקטור העירוני. למרות מוצאי אני מסתמך בעיקר על מאמרים כמו אלו שקישורים אליהם ישנם במאמר.

צא ובדוק כמה שילמו/משלמים דיירים שבנו/בונים את ביתם על אדמות מינהל ואיזה הטבות הם מקבלים. הרי תמצא שזה יותר ממה שיכול היום קיבוצניק לקבל. בדוק את משמעות, אך גם רוח, החלטת מינהל מספר 1 ואחרות שעוסקות במגזר העירוני. כפי שאמרת הגיע הזמן שלא נדרוש מאחרים מה שאנו לא מוכנים לדורש מעצמנו כי זהו פרדוקס שמסכן את קיומנו. איננו צריכים לדרוש מהחקלאים להמשיך בשליחותם הציונית כאשר אין לה שום משמעות בעינינו. אבל נקח את דבריך צעד קדימה, אם אכן אתה צודק ואין לנ צורך בחקלאות (בעיקר מהסוג הצורך הרבה מים) למה לא נאפשר תעסוקה אלטרנטיבית באמצעות אותו אמצעי היצור - הקרקע בותו מחיר שאחרים משלמים.

אני בסך הכל חושב שצדק חלוקתי בנכסי הלאום עשוי להיות לטובת הכלל ראה את מאמרי על אי-שוויון וצמיחה. בנוסף מעבר לכל ההיגיון והנימוקים הכלכליים שגייסתי אני לא חושב שנושאי הדגל של הצדק החלוקתי חושבים בכלל על צדק. כמו בדברים רבים הם חיפש ניצחון ואכן זכו בו אבל לא צדק.

היה כאן גם ניסיון להתחשבן עם המגזר על טעויות עבר וכביכול דאגה למקופחים אחרים (כמו שהזכרת במוסררה). אבל עלינו להבין שהפלת החלטות שאמורות להיטיב עם מגזר מסוים לא בהכרח מיטיבה עם המקופחים האחרים. במקרה שלנו זה ברור שלא.

דבר אחרון, יתכן ואפשר למצוא בדברי אמירה שמים אי אפשר לייצר. התכוונתי להזכיר שמים כמו קרקע הם אמצעי יצור בסיסי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19787
(ללא נושא)
יעקב נפתלי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 23:58)
בתשובה לראובן גרפיט

ראובן תשובתי היא

מפני ששלושה אחוזים מתושבי המדינה יושבים על 97%
מקרקעות המדינה לכן מגיע להם יותר למה רק מיים מסובסדים מגיע להם גם חשמל מסובסד

האם ראיתה עוד מדינה בסדר גודל זה של פאודאליזים?!

אם לא קיבלת עדייו תשובה
מפני שהלובי החקלאי הוא הלובי השקט והחזק ביותר במדינה

http://www.faz.co.il/thread?rep=19810
הלובי החקלאי היה חזק פעם לפני הרבה שנים
דוד סיון (יום שישי, 13/12/2002 שעה 6:44)
בתשובה ליעקב נפתלי

היום הוא חסר השפעה ממשית. דבר שני מה מציק לך שאנשים שהיום גרים בחסד, בהסכמה יקבלו זכות על קרקע המגורים שלהם. מדובר על שיוי זכויות למגזר העירוני שקיבל/מקבל את ההטבות כמו מחיר מוזל מאד (84% הנחה) על הקרקע, פטור ממכרז ותקופה ארוכה של השכם חכירה.

למה שהמושבניק לא יקבל זאת גם כן.

המובטל בן ה- 55 אם עדין לא קיבל הטבות אלו צריך לקבלן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19913
הכותרת הוסרה [*]
יעקב אזולאי (שבת, 14/12/2002 שעה 14:20)
בתשובה לדוד סיון

[*] הכותרת הוסרה משום שיש בה פניה לא ראויה אל הכותב מצידו של כותב אנונימי [המערכת]

אחרת אנני מבין איך אתה מתעלם ההעובדות

על מה שאתה קורא מגורים בחסד צא וראה איך הם מספסרים
ובאיזה מחירים עשרות שנים וגם היום שמחירי הנדל''ן בשפל

זוג צעיר שאינו בן ההתישבות העובדת
משלם למעלה ממחצית מחיר דירתו למחיר הקרקע
מדובר בעשרות ובמאות אלפי דולרים

הוריו גרים עד היום בדיור הציבורי שבו גדלו
כניראה אתה מתיחס להנחה שהם היו אמורים לקבל
אילו
קנו את דירת 2 - 3 החדרים 84%

כניראה שלדעתך אילו הרשויות היו מרשות להם
להיות בן ממשיך היו בונים צריף בחצר השיכון שהם
גדלו

ואכן היה שיווין מלא

הלובי החקלאי היה בעבר המנהל הבלעדי של המדינה
כיום הוא נחלש והוא עדין חזק

הלובי החקלאי הוא קונספרציה של שחיתות

http://www.faz.co.il/thread?rep=19764
לסיוון: המאמר הוגן וממצה. כמושבניק{!!!}, תמיד- -
רפי אשכנזי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 18:40)

--ראיתי את פעילות הקשת המיזרחית בחיוב. אין לדעתי להפלות בין מוסררה {כדוגמא} לבין נגבה, ביחס לזכויות בקרקע. לא פעם היו לי חילופי דברים קשים עם שכני שהתימרו ''לדאוג לי'', ומלאכתם מלאכה שהבג''צ אמר עליה את דברו...
הזכויות בקרקע במידה וישנן אמורות לחול לדעתי רק על שטח המגורים-שטח הקרקע הצמוד לבתים במושב ובקיבוץ מה שקרוי ''שטח המחנה''.
כמה דוגמאות שיסברו את האוזן: קב' בית אורן שהוא קבוץ זעיר {שיש בו כ 50-80 חברים} הנמצא בהליכי פירוק כאלו ואחרים כבר עשרות שנים, מחזיק בכל הקרקע שנמצאת ממחנה דוד בחיפה ודרומה, מה שקרוי היום קרית ההי טק של חיפה. השטח כ 7000 דונם היה בזמנו אדמת מרעה שהופקדה בידיו לאחר מלחמת השחרור. מה שיך קבוץ בית אורן היום לשטח זה בנושא שינוי יעוד?
קבוצי הנגב הם בעלי אלפי דונמים לחה בעל. אמנם יפה שהם אוחזים בה למען עם ישראל, אך בין זה לבין זכויות בהפשרה? קיבוצי ''הקיבוץ המאוחד'' של אחדות העבודה של פעם, הוגדרו ''כקיבוצים גדולים'' מבחינה פוליטית, וכלכלית, דוגמת גבעת ברנר או בית- השיטה, ועל כן התנועה קבלה עבור קיבוציה משבצת קרקע הרבה יותר גדולה מאשר קיבוצי ''האיחוד'' של מפא''י, שהוגדרו כקבוצה, וגודלם שאף להשתמר על ה 200 חברים.
כמובן שהיום הם תנועה אחת, התק''ם, אך העוות בגודל המישבצת נשאר.
לדעתי ''קיבוצי הנדלן'', צריכים לשלם ארנונה עירונית לעסקים על כל מטראז' שאינו חקלאי פרופר. השטחים החקלאיים שאנו צופים בהם באיזור שפיים, געש, יקום, ובאיזור מפרץ חיפה, שיכים למינהל מקרקעי ישראל ולא לקבוצים. הם קיבלום לחקלאות בהגדרה. אם אין חקלאות עליהם, הם חיבים לחזור 'למינהל' או לעמוד במיכרז כמו כל דונם בהרצליה.
כנ''ל שטחי תעשיה חקלאיים בצומת בילו, וגן שמואל לדוגמא, שהיו פעם מנפטות וכיוב', אזור התעשיה מול מושב לימן, אזור 'מילואות 'שליד עכו ועוד ועוד. זיקתם לקיבוץ{ים} היא רק בהקשר החקלאי הכולל. באין קשר זה הם חוזרים לעם ישראל.
אני חושב שבגדול, ''הקשת המיזרחית'' עלתה על הנושא אמנם מסיבות משלה של השתתפות בחלוקת השלל, אך מעז יצא מתוק ולא יהיה שלל!!!
הרכוש הוא של כולנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19765
רפי כרגיל אתה מגלה ידע רב בדברים שאתה כותב אבל
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 19:02)
בתשובה לרפי אשכנזי

יש לך שתי טעויות קטנות שברצוני לתקן. אחת היא עובדתית השניה היא ערכית.

מבלי לטעון לידע רב הרי שמכל אותם קיבוצים שציינת שבו עסקים אלטרנטיביים ישנו לפחות אחד שעשה זאת על אדמה פרטית לגמרי. כאן אני מציע לך לבדוק את הדברים עם מה שאמרתי על רכישת האדמות על ידי הקיבוצים.

עכשיו לדוגמה שהבאת - בית אורן. לפי מה שידוע לי היה אפילו זמן שגורל הותיקים בישוב היה בכי רע ואין לי מושג אם ואיך הענין סודר. אבל בא נדבר על הקרקע שיש לקיבוץ במפרץ חיפה שנמסרה להם למשמרת חקלאית אוני לוקח את זה כהנחה שאתה יודע את העובדות.

מה יקר ה אם השוואת זכויות בקרקעות מינהל היה מאפשר להם פרנסה יותר טובה. למה שעיני תהיה צרה בכך?

כחניך נאיבי של התנועה הקיבוצית אני לא יכול לטעון לזכויות יתר לאף אחד. אני בהחלט חושב שאחריות עם ישראל לבטחון האזרחים חלה גם על פרנסה שהיא חלק מבטחון והשרדות. אינני דורש יותר ממה שניתן/התאפשר לאחרים כמו שבמקרים אחרים יש בינינו קבוצות שדורשות הטבות בגין חלוציותם.

גם אם יקבלו הקיבוצים זכויות במגורים אני את אפשרות הירושה הפסדתי כי הורי נפטרו ''חסרי כל''. יחד עם זאת בזכותם אני עדין עומד ברשות עצמי. למרות שתרמתי פחות מהם לעם ישראל בעצם קיבלתי הרבה יותר בנושא המגורים ממה שאתה יכול לחשוב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19767
לסיוון: הקיבוץ היחיד שקרקעו פרטית הוא גליל-ים,--
רפי אשכנזי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 19:21)
בתשובה לדוד סיון

--{לפי מיטב ידיעתי}ולכן לא לחינם לא ציינתי אותו. השטח הקרוי ''השטח הגדול'' שבין הקיבוץ לצומת שבעת הכוכבים אינו אדמת מינהל. אני בהחלט בעד הבטחת הכנסתו של האזרח זהו ערך אלמנטרי ביותר. לקיבוצים זכויות רבות בכבוש הארץ ושמירת הקרקע והגבולות. המדינה צריכה לאפשר לפחות לזיקני הקיבוצים חיים בכבוד. מה זה קשור לקרקע? הקרקע היא מצרך ''במחסור'', והיא רכוש הלאום, אין זה סותר את המחשבה והרצון להיטיב עם התושבים באשר הם. לדעתי העיסוק בקרקע לוקה בראיה של חלוקת שלל סקטוריאלית ועל זה אני מתקומם.
בקשר לחלק האישי שלך, המרגש, אני יכול רק להצטרף עם ההסטוריה שלי: אבי היה מה'ותיקים בכפר מסריק ועזב כשרק בגדיו לעורו בגיל מתקדם. אבל בתור פרס תנחומים יש לו שני בנים בעלי משקים ואחד קבוצניק...

http://www.faz.co.il/thread?rep=19769
קרקע היא מצרך במחסור אבל ניתנת לרבים בלי
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 19:37)
בתשובה לרפי אשכנזי

מכרז ובמחיר מופחת בהסכם חכירה לשנים רבות. הגיע הזמן שזה יופעל לגבי כולם ......זה כל מה שביקשתי לטעון. קרא בבקשה את המאמר של מר צביקל ואדוה גן-סתיו ממרץ.

לגבי הבעלות הפרטית טעיתי אבל מדובר על בעלות משותפת עם הקק''ל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19770
קרקע היא יותר ממצרך - אמצעי יצור בסיסי
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 19:40)
בתשובה לרפי אשכנזי

ולכן, כך אני חושב, עמים נוטים לשמור אותה כנכס לאומי. אבל זכויות השימוש בו צריך שתהיינה שוות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19776
לסיוון: זהו משפט הסיום, כמו שאמרת ''שווה לכולם'':-
רפי אשכנזי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 21:42)
בתשובה לדוד סיון

--ניתן להוסיף שהשימוש בהתאם למטרות הלאומיות שתקבענה ע''י הממשלה. למשל: ''מי שילך לגור במיצפה רמון'' יקבל מיגרש ללא תמורה לביתו בהלוואת מענק ל20 שנה.
או מי שילך לגור באזור ניצנה כנ''ל.
בב''ח
רפי אשכנזי

http://www.faz.co.il/thread?rep=19782
רפי חבל שאתה לא מרשה לי להוסיף מילה לעניין
דוד סיון (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 23:05)
בתשובה לרפי אשכנזי


http://www.faz.co.il/thread?rep=19784
חוסר האמת
יעקב נפתלי (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 23:24)

אינני מתפלא על הכותב ועל מאמר זה שכתוב במיטב המסורת של ההתיישבות העובדת: חוסר אמת הבנויה על תזות של חוסר דיוק וחוסר פרופורציה, גם בנתונים נכונים.

סוף סוף יש נסיון לעשות מעט צדק על ידי המערכת המשפטית.

לגופו של המאמר אגיב מאוחר יותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=19916
מודעה מתוך זמן הדרום 13.12.2002 חינם לקוראי מעריב
יעקב אזולאי (שבת, 14/12/2002 שעה 15:24)

700 דונם

אדמה חקלאית לעיבוד
(לאחר עקירת פרדס)

כולל זכויות מים

השטח נמצא בכניסה
הצפונית לאשקלון
(ע''י צומת סילבר)

לתאום וסיור בשטח ולקבלת פרטים לפנות ליהודה

( טלפון)

http://www.faz.co.il/thread?rep=19944
אזולאי: עם כל הכבוד מה זה שייך לדיון???
רפי אשכנזי (שבת, 14/12/2002 שעה 22:13)
בתשובה ליעקב אזולאי


http://www.faz.co.il/thread?rep=19953
תגובה למר אשכנזי
יעקב (שבת, 14/12/2002 שעה 23:27)
בתשובה ליעקב אזולאי

מפוטר בן 55 אין לו700 דונם אדמה חקלאית לספסר בה
מפוטר בן 55 אין לו מיים מסובסדים לספסר בהם

עכשיו בא נדבר על שויון

עיני לא צרה בהתישבות העובדת
בטני מלאה מרורים על מדינה מושחתת

http://www.faz.co.il/thread?rep=20009
אם מדובר במשהו מושחת לא אתמוך בו גם אם חברי הוא
דוד סיון (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 13:24)
בתשובה ליעקב

שעושה זאת. שחיתות היא שחיתות ובעלת ערך שלילי.

ממה שהעלית לפורום אין הוכחה על שחיתות. יתכן גם שיש אישור ממינהל מקרקעי ישראל שלוקח את חלקו. אם לא הרשויות אמורות למנוע עיסקאות כאלו.

אבל צדק אשכנזי זה לא הנושא. הנושא הוא מה המדינה צריכה לעשות בקשר למגזר החקלאי. עבירות ושחיתות צריכות להיות מטופלות ללא קשר. אם אדם הוא מושחת הוא צריך לקבל את עונשו לפי החוק.

גם לי מציק המצב שיותר מידי אנשים זוכים באמצעות השחיתות אבל זה לא היה דיון משפטי באשמה מוגדרת

http://www.faz.co.il/thread?rep=20020
ליעקב אזולאי: לא ענית מה שייכת החלקה בת ה700 דונם
רפי אשכנזי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 19:10)
בתשובה ליעקב

--לדיון, אולי היא פרטית? הספסרות שאתה מדבר עליה כך אני מריח מדבריך, היא על אדמת המינהל. לידיעתך: שום עיסקה בקרקע לא נירקחת באדמות מינהל מקרקעי ישראל ללא אישורו. אישורו הולך בקוו ישר לפויטיקה של אותה ממשלה באותה נק' זמן. בכל זאת מה שייכת המודעה הזאת? יש גם 200 דירות ועוד אלפי מכוניות למכירה, מה להן ולדיון?
הנני להזכירך שאיני { א י נ נ י } בעד הפוליטיקה של הגופים ההתישבותיים בקשר לקרקע, ודעתי האישית קרובה יותר לדעת ''הקשת''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=20032
תגובה לידידי הנכבדים ד''ר סיוון ומר אשכנזי
יעקב (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 22:51)
בתשובה לרפי אשכנזי

לא טרחתי להתקשר ליהודה ולברר וזה גם לא ישר לדעתי לעשות זאת.בהנחה שהעיסקה נעשתה בתאום עם המינהל עדיין אני
סבור שאין זה כשר. על כך אפרט במאמר שכתבתי היום.
זכויות פרנסה וקרקע בעקבות מאמרו של דר'' סיוון.

היום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי) זכיתי ליום חופש.
ניצלתי אותו לכתיבת המאמר. מקווה בעזרת השם למספר שעות פנויות במשך השבוע אהגה אותו סופית ואעלהו לאתר.

ידידי הנכבדים אתם מתממים ורחוקים מהמציאות של ההתישבות העובדת: מושבים וקיבוצים.דונם אדמה חקלאית 20-30 דולר לשנה לגידולי פלחה. עד 150 דולר לשנה יכול להגיע ההשכרה
למטעים עם זכויות מיים.

זאת גם זאת בחוזה פרטי בדרך כלל בעלפה או בכתב
ללא קשר עם המינהל.האם איו זאת שחיתות ואל נשכח
שמדובר במדינה מידברית.האם בדקתם פעם כמה משלם
חקלאי עבור מיים ליצור חקלאי וכמה משלם בעל מיצבעה
ליצור בדים.

האם בדקתם פעם כמה משלם מושבניק עבור המיים במקלחת
וכמה משלם בוזגלו העירוני על אותה מקלחת מיים.

מקווה לתת ספקטרום רחב על התופעה השבוע באתר בע''ה.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.