![]()
|
![]() ![]() | |||||
אלי אשד (שבת, 14/12/2002 שעה 22:56) | |||||
|
|||||
![]() הצגת המאמר בלבד |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
הפסקתי לקרוא את הסידרה הזו אחרי אני חושב כ40 ספרים. העדפתי את החלק הראשון שנימשך אם אני זוכר נכון עד 15 עם החבורה הראשונה. ולעצם העיניין, נשאלת השאלה האם יש איסור על כתיבת סיפור המשך לכל ספר? ללא הקשר נשאלת שאלת למי שייך הספר לאחר שמי שהביא אותו לעולם (המחבר) פרש לעולמו שלו? אני אישית מתנגד לזכויות יוצרים לבני משפחה. משום מה זה לא ניראה לי תקין שמשהו שלא כתב את היצירה (כאשר מדובר בספר על יצירות אחרות עלי לחשוב) יהיה הבעלים הרוחניים שלה. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
כן מה היא?! סיפורי חסמב''ה זכורים לי רק באופן מעומעם.לא אהבתי אותם כילד,שכן לא הצלחתי''להזדהות'' עם ירון זהבי וחבריו התל-אביבים/צפוניים כל כך. האם יש לספרי חסמב''ה חשיבות הסטורית? או שמא חשיבות ספרותית? במחשבה על השאלות הנ''ל- מצאתי שחשיבותם (בעיני) קשורה לחדשנות שבסיפור ''מתח'' ועלילה לילדים מהדור שגמר לקרוא את לובנגולו מלך זולו..... בבית ספרי,בית החנוך לילדי עובדים ע''ש ארלוזרוב קרע אחד ממורי,שמואל בסין זצ''ל,ספר חסמב''ה ראשון שהביא לכתה אחד החבר'ה ואמר ''זה לא ספר זה חרא''...זו היתה דעתו....השאר (הרוב) אהבו לקרוא בחסמב''ה אך כשניסינו לשחק לפי הספר...חזרנו מהר לטרזן המופלא,לאולד שטרהנד וווינטו של קרל מאי ואפילו רובין הוד....ירון זהבי לא נקלט.אולי מפני שהיינו יותר מדי ''ירושלמים''?..... מכל מקום,מעניין לדעת מי ההומו ומי הלסבית בסיפור המחודש..???. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
הייתה בכך שהיא שיקפה את הערכים והפנטסיות של הדור שבזמנו היא נוצרה בצורה מושלמת . ערכים שכללו מאבק באוייב הערבי , התיישבות וגם עזרה סוציאלית לבני עדות אחרות , עד כמה שזה ישמע לא פוליטיקלי קורקט היום . | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
מהלל (זהבי?) את שוקולד הפרה האדומה באופן מעורר תשוקה... ואת תוצרת ארצנו המתפתחת בכלל. גם השגות נגד ''הקולוניאליזם של האנגלים'' הנמצאים בארצות זרות וחומסים את משאביהן או משהו בדומה. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
שולמית האחות היא הרוצחת הסדרתית . | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
גם על נייר עטיר עץ, כזה שיכול היה לשמש בשרותים בטרם עידן הטישו. דומה שהמצב עוד יחריף לאחר שהספרים יוצגו לחלוטין על מדיה דיגיטאלית. ובעניין זה, היה לפני זמן מה מישהו שהיציע את ''מבחן נייר הטואלט''. מבחן זה מאפשר לך לברר אם אתה בארץ מתקדמת או נחשלת, כמו גם אודות כלכלתה. כך, אם נייר הטואלט רך, המטבע קשה. אם נייר הטואלט קשה, המטבע - נו, רכרוכי למדי. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
עולמו המורכב של נקרופיל הומוסקסואלי. בהיעדר ''תיאטרון ממוסד'' וכו' הועלה המחזמר - אם זוכרתני נכוחה את הסטירה הקישונית הזאת - על קרשי בימתו של בית בושת לעיזים אקסהיביציוניסטיות. ועל זה כתב המבקר י. תולעת שני: מחזה חלש בשכנועו ומשכנע בחולשתו. נו שוין. | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() | ![]() |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |