  
  
  
|
  איך לעזור לשרון | |||||
| אורי אבנרי (יום ראשון, 15/12/2002 שעה 1:36) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  תיזה נגד תיזה נגד תיזה נגד תיזה וחוזר חלילה |
|||
|
|||
לפני שבועות לא רבים ניתח אבנרי את המצב הפוליטי בישראל עם הערכה ששרון והליכוד ''הלכו שמאלה'' (כביכול) ועכשיו משהוא חדש.תיזה נגד תיזה וכיו''ב.כתוב,כמו תמיד, מצויין אך ההגיון? תואם ממאמר למאמר בלי ''תווך מחבר'' חבל! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליורם: צוק העיתים וה''צורך'' להבריק משתנים ללא הרף |
|||
|
|||
לא כן? אז לא ענק כאבנרי ישית ליבו לדברים קטנוניים כמו הצורך בעקביות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם - אין סתירה בין אבחנתו של אורי אבנרי (ולא רק |
|||
|
|||
שלו- ראה את כמות האש והגפרית הנשפכת על שרון מצד ימין) שכל המפה הפוליטית זזה שמאלה, לבין הקו שהוא מציע לקראת הבחירות שהוא אחדות המחנה המעוניין בפתרון עם הפלשתינאים. אורי אבנרי , בהכירו טוב את מחנה השמאל, מכיר את כל ה''מחלות'' הצצות לפני בחירות, ומציע להימנע מהן. כל עניינו הוא שכל מי שבעד פשרה עם הפלשתינאים ישים ביום הבחירות בקלפי את הפתק של אחת המפלגות הדוגלות בפשרה זו, ועד אז שלא יתכתשו בינהם מרצ בערביות בעבודה, וכו'. עבור מי שדוגל בפשרה עם הפלשתינאים, ואני בכוונה לא מחלק כאן לשמאל וימין, המפלגות הראויות לקבל את הפתק שלו הן : עבודה, מרצ או ערביות. לכל המפלגות האחרות יש סדר יום אחר משלהן, וילכו עם שרון כמעט בכל קונסטלציה. ועל אף תזוזת כל המערכת הפוליטית שמאלה, ממשלה בראשותו של שרון תתקשה להגיע לפשרות, ותגרום לנו להמשיך לדמם כמו בשנה וחצי האחרונות. אבנרי מכיר מקרוב את אותן קבוצות שעבורן מי שאינו מסכים לכל עיקרהן הוא גזען וימני, ויודע מה ההשפעה הרעה של ההתבדלות ביום הבחירות. הוא זוכר את אותם פתקים לבנים של ערביי ישראל שהעלו את נתניהו לשלטון ב 96 , ואת החרמת הבחירות של המגזר הערבי ב 2001. החכמה במאבק הוא ריכוז כוחות, ועל זה אבנרי מדבר. אני מקווה שתהיה הענות מצד כל אותם גורמים ''חוכמולוגים'' המגלים לעצמם סדר יום מיוחד משלהם בזמן הבחירות, ואח''כ מכים על חטא, כי לתוצאה שמעשיהם גורמים, אין הם מייחלים. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך לעזור לשרון? פשוט מאוד: להמשיך ולתמוך בערפאת |
|||
|
|||
בלבד. זו בעצם ה''עזרה'' הגדולה ששרון יכול לקבל בבחירות אלו: כל אדם ששב ומהלל את ערפאת כמנהיג הפלסטינאים היחידי, ללא פנייה אל מנהיגים פוטנציאלים אחרים ברשות - מהווה ככל הנראה תומך בפוטנצייה בבחירתו המחודשת של אריאל שרון, בהתאם לדבר שאני מכנה כ''מודל הגיון קבוצת מצביעי המרכז בישראל'', אשר לפיו שרון הוא ברירת-המחדל של המנהיג הישראלי היחידי שמצליח להתמודד עם ערפאת לטוב ולרע, ולפי שיטתו שלו; זה אמנם גם לפי הגיון זה רחוק מלהיות מושלם, אך עדיף עשרות מונים על זגזוגים ופזילות מיותרות, לתפישת הגיון זה. רק דיבורים בזכות רפורמה במבנה הרשות הפלסטינאית לצד קריאה לדיבור עם מנהיגים פלסטינאים נוספים יכולים, אולי, להשפיע ולחזק את מחנה השמאל ברשותו של מצנע לקראת הבחירות. מצנע חייב מבחינה זו, כאמור, להדגיש את רצונו לדון [גם] עם מנהיגים פלסטינאים נוספים ואחרים אם רצונו לנצח, וגוש המרכז-שמאל חייב אף הוא מבחינתו להשמיע דיעה דומה, אם ברצונו שלמצנע יהיה כלל צל של סיכוי לנצח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| The Doctrine of Irreplacability |
|||
|
|||
כמו שכל מוסלמי מאמין אומר חמש פעמים ביום ''אין אללה מבלעדי אללה'', כך משמיעים לנו מכל צד ש''ערפאת הוא אחד, ואין לנו ערפאת בלעדיו''. אני לא יודע מה כל אלה שממשיכים להיות צמודים לתיזה הזאת מתכננים לעשות ביום בו ערפאת ייקרא לישיבה של מעלה, אבל לשרון אין מה לחשוש מהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| A lesson in Ontology |
|||
|
|||
ככל שאתה משקיע אמצעים כנגד גורם כלשהו, כך גורם או אדם זה - גדלה לכאורא משרעת קיומם ומתעצמים מימדיה. אין לאמר: ''עראפת אינו גורם עוד'' וזמן מה לאחר מכן להקיפו ברוב שאון והדר ''רע לתפארת'' בטנקים ורגלים ובפעולות הרס ''מרהיבות'' מצד שופלדוזר ענק במוקטעה, במעין משמר כבוד אדיר שרישומו מועבר לכל בית בעולם בו קיימת טלויזיה. אף היטלר שאב נחת מוזרה משלבים סופיים של המלחמה, בספרו למאזיניו מה רב גודל הכוחות שהתאספו מולו. כפי שאמרה דיאן קיטון לוודי אלן בסרט בננות, בהסבירה לו למה היא עוזבת אותו (זה משום שאני מכוער? טיפש? חסר גרוש על התחת? עצלן? - ''לא, לא זה''-) Something is missing . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסורים הזיזו כוחות בגולן: למה אנו מחכים? קדימה, |
|||
|
|||
שוב למוקטעה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השוואתך את ערפאת להיטלר |
|||
|
|||
נכונה וטובה. אני מעריך שמניעי שניהם היו דומים. אבל לצערנו הרב להיטלר היו יותר אמצעים ביד לממש את חזונו. היתה לו מדינה ריבונית ולא דמוקרטית. בהנחה שערפאת גמר להיות גורם מדיני רלוונטי, זה מאוד סימלי ששניהם הסתגרו ב'מוקטעה' של עצמם, בהתקרב סופם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקשר? בדיוק להיפך! שרון היה הראשון |
|||
|
|||
להוציא את ערפאת מהרלוונטיות. עמרם מצנע מחזירו בגאון בסיסמה מכשילה ו''שטנית'' שיש להילחם בטרור ולדבר שלום ויש לעשות שלום כאילו אין טרור. היינו בפרק הזה וזה המיט עלינו אסונות. אז למה מצנע ניזקק לטקטיקה הזו שוב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בוקר טוב אליהו... |
|||
|
|||
הימין חזר וטען החל מ- 1993 עד שיבש גרונו, שערפאת ואש''ף הם לא הפתרון - אלא הבעיה. אבל אז השיבו חסידי השמאל השוטים ש''רק ערפאת יכול לספק את הסחורה''. את ה''סחורה'' קיבלנו באבו-אבוה, באבו-כביר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון. אבל גם הימין היה מחושק |
|||
|
|||
להמשכה של סחרחורת אוסלו. בנימין נתניהו היה חלש מדי ופאסיבי מדי ב-97'-98', ולא פוצץ את העסק כבר אז. חלק מהימין הולך שולל אחר חלומות אוסלו, וגם כיום יש עוד אנשי ימין המדברים על פתרון במונחי אוסלו (נסיגה מלאה או קרוב למלאה ופינוי התנחלויות וריכזם בגושי התיישבות). כלומר, יש עוד כמה בימין שחולמים בהקיץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שום גושי התיישבות |
|||
|
|||
אתם תעופו משם עד המטר האחרון. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי