|
|
|
סמרטוט אדום
גדעון ספירו
יום ראשון 22 בדצמבר 2002
חרבון אחד ולתמיד
זה עתה חזרתי מהפגנת ''שלום עכשיו'' בחברון, שהתקיימה במה שקרוי ''ציר המתפללים'', סמוך למאחז המתנחלים שפונה. המשטרה, שליוותה את המפגינים, דאגה להוביל אותנו בדרך עוקפת מתנחלים, מחששה מהמתנחלים האלימים. שהרי ידוע וצפוי, שהחבורה הגזענית גולדשטיינית שפלשה לחברון, יחד עם העורף האלים התומך בקרית ארבע, עלולים לירות עלינו מנישקם ולקצור בנו הרוגים ופצועים לרוב כפי שעשה גיבורם ''ברוך הגבר'' לפלסטינים במערת המכפלה. לשמחתנו חזרנו הפעם שלמים ובריאים כי משטרת הכיבוש, בהנחיית בג''צ, יצרה ''שטח סטרילי'' בין מפגיני השלום הלא אלימים לבין המתנחלים הקנאים והחמושים.
תמונה שווה אלף מלים, גורסת אימרה עיתונאית ידועה, ומראה עיניים שווה אלף תמונות. מה שניגלה לעינינו הוא אכן תמונה סוריאליסטית. עיר שלמה בת 150 אלף תושבים ניראית כעיר רפאים, תושביה ספונים בבתים מחמת העוצר, כדי שחבורה טרופת אלוהים תוכל להלך בחוצותיה כאדוני המקום. קירות בתיהם של הפלסטינים ופתחי חנויותיהם, מלאות בסיסמאות נאצה גזעניות הלקוחות מבית המדרש של גרמניה הנאצית כלפיי היהודים. ''לשרוף את הערבים''; איטבח אל ערב''; ''הערבים הם תת גזע'' , הן כמה דוגמיות מהתועבה שהמתנחלים ריססו על רכושם של הפלסטינים. אמרתי סיסמאות כמו בגרמניה הנאצית, אבל בירור עם מספר היסטוריונים הבהיר לי, כי סיסמאות הנאצה שהנאצים כתבו על בתי וחנויות יהודים בגרמניה בשנות ה- 30 של המאה ה- 20, בטרם פרוץ המלחמה, לא כללו סיסמאות כמו ''לשרוף את היהודים''. במלים אחרות, מתנחלי חברון, לפחות בשטח הגרפיטי הגזעני, מקדימים את שלב שנות ה- 30 של גרמניה הנאצית.
במדינה דמוקרטית מותר היה לצפות כי השלטונות ימחקו את סיסמאות הנאצה, אבל בשטחים הכבושים השלטון הישראלי הוא הכל חוץ מדמוקרטי, ולכן נישארות כתובות התועבה על כנן לדראון ישראל והמתנחלים.
ההפגנה בחברון הבהירה לאחרון המהססים, כי ללא פינוי המתנחלים עד האחרון שבהם וחיסול משטר הכיבוש והאפרטהייד שישראל כוננה שם, לא ייפסק מעגל הדמים, לא יכון השלום, ולא תיכון ישראל דמוקרטית ונאורה.
ח''כ בני אלון ''לא ידע''. מסכן שכזה
יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה רבין, שפך אור על כמה פינות אפלות בעולמם של המתנחלים. בעדות שמסר בשבוע החולף במשפטו של סוכן השב''כ אבישי רביב, גילה, כי בעת מפגש בהתנחלות בית חגי שבו לקח חלק גם בני אלון, חיווה את דעתו כי יש לחסל את ראש הממשלה. בני אלון שמע את הדברים ולא הגיב. כמובן שגם לא פעל למניעת הפשע. למרבה הארוניה אימץ הרוצח עמיר את לשון הכיבוש ואמר בעדותו במשפט כי הוא לא רצח את רבין אלא ביצע ''סיכול ממוקד''. מבחינתו, וגם מבחינתו של ח''כ אלון, עד כה, זה היה סיכול מאד מוצלח. המפה הפוליטית השתנתה לטובתם.
עתה בא אלון, שבינתיים נהיה חבר כנסת, וטוען שלא שמע את הדברים, ובצדקנות מעושה (בעיניי) מוסיף כי אילו ידע היה פועל למניעת הפשע. למה צדקנות? כי הרי הוא נימנה בטרם הרצח עם ראשי המסיתים שהוקיעו את רבין כמוסר, כבוגד, הישוו אותו (שרון) לגנרל פטן הצרפתי ששיתף פעולה עם הנאצים. אני נוטה להאמין לגירסת עמיר. אלון שמע ולא פעל, כי הוא לא ראה בכך אז, בטרם מעשה, רעיון כל כך נורא.
להערכתי, דבריו של עמיר כלל לא יפגעו באלון, שהרי בקבוצת ההתייחסות שלו, דברי עמיר הם למעשה מחמאה. מנקודת מבט המתנחלים ח''כ הרב בני אלון ''לא הלשין'' ''לא מסר'', וזה רק מוסיף לו יוקרה.
אז מדוע הוא בכל זאת מופיע בתקשורת כ''נעלב''? כי הוא חשש שמא יורה היועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגדו. אבל גם חשש זה התבדה עוד בטרם יבשה הדיו על עדותו של עמיר. היועץ רובינשטיין הוא בשר מבשרם של המתנחלים, ולכן הוא מיהר להודיע כי לא תפתח חקירה נגד מנהיג תנועת הטרנספר ''מולדת'', בני אלון. וכי למה יחקור? האם בני אלון הוא ח''כ ערבי שהיועץ ממהר לרדוף אותם על אמירות דמוקרטיות? מה יש? מה קרה? הוא בסך הכל שמע את יגאל עמיר אומר שצריך לרצוח את ראש הממשלה. ביג דיל.
מחאה ישראלית - צביעות ישראלית
ממשלת סלובקיה הגתה רעיון נאה. היא יזמה מסע הסברה טלוויזיוני נגד גזענות. במסגרת המסע ניכללו הקטגוריות הגזעניות הבאות: פאשיזם, שנאת זרים, נאציזם, הומופוביה, אנטישמיות, אפרטהייד ו... ציונות.
ממשלת ישראל מחתה, מה פתאום נידחפה לה הציונות לתוך כל אותן קטגוריות גזעניות? משרד החוץ זימן את השגריר הסלובקי לבירור, וזה אמר שכנראה מדובר בטעות שנובעת מבורות.
לא, אדוני השגריר. שום בורות. ממשלתך צודקת מאד מאד. הציונות כפי שהיא ניראית היום במדינת ישראל, היא אשכרה גזענות. יש בציונות הגזענית הישראלית ''מכל טוב הארץ'': יש בה פאשיזם, ושנאת זר, והומופוביות ואפרטהייד. באיזו מדינה דמוקרטית מגרשים אשה מהמדינה, לאחר שכבר היתה בתהליך התאזרחות, רק בגלל היותה לא יהודייה שהתגרשה מבעלה היהודי? והרי יש לה ילד קטן שנולד כאן והוא אזרח. לא חשוב. היא לא מהגזע הנכון, ולכן תושלח היאורה למאכל התנינים.
''כל אזרח''?
קראתי את מצעי הבחירות של מספר מפלגות מהימין הקיצוני, ''האיחוד הלאומי'' של ליברמן ו''חרות'' של ח''כ קליינר ומספר שניים שלו הכהניסט מרזל.
מתחת לכותרת ערביי ישראל, מציעות שתי המפלגות כי כל אזרח חייב להצהיר נאמנות למדינה היהודית, לדגל ולהימנון התקווה. מי שלא יצהיר, תישלל ממנו האזרחות ועימה זכות הבחירה. פטנט חביב לטרנספר בחירות של הערבים.
מה גורלם של היהודים שיסרבו? האם גם מהם תישלל האזרחות? אני למשל אינני מתכוון להצהיר נאמנות לא למדינה ובוודאי לא להימנון ולדגל. שלילת האזרחות ממני, חלום רטוב שאני לא מצליח להגשימו (בגלל החוק הקשוח שאינו מאפשר לי לוותר על אזרחות ללא אישור שר הפנים), כמעט והביא אותי למחשבת הפיגולים לרצות בניצחון קליינר את ליברמן. אבל מיד התעשתתי ביודעי, שהעסק הרי לא ייגמר בשלילת אזרחות אלא במשטר דיקטטורי שיכניס עשרות אלפים לבתי סוהר וכאשר בתי הכלא יתמלאו, יפתחו מחנות מעצר המוניים לרכז בהם את האלמנטים ''הבלתי נאמנים''. צריך לחפש דרך אחרת להוריד את הגיבנת של האזרחות הישראלית.
ומעניין לעניין באותו עניין. בסוף השבוע פורסם כי מאות אלפי ישראלים עושים כל מאמץ להשיג דרכון שני. יוצאי רומניה, פולין, הונגריה, בולגריה ועוד ניזכרו לפתע בארצות מוצאם. אותן מדינות, עד לא מכבר בעלות משטר קומוניסטי חסר כל אטרקטיביות, הפכו למועמדות להצטרפות לקהילה הארופית. דרכונן הופך את המחזיקים בהם למי שיכולים לחיות, לעבוד וללמוד בכל אחת מארצות הקהילה. ההתנפלות הזו להשגת אזרחות שניה, מוכיחה, כי יותר ויותר אזרחים ישראלים מביעים ספק באשר לעתידה של המדינה, באשר ליכולת שרידותה או איכות החיים שהיא מסוגלת להבטיח. גם זהו אחד מהפירות הבאושים של הכיבוש המתמשך, ההופך את החיים בישראל למעמסה קשה יותר ויותר.
היועץ רובינשטיין - שרת כנוע של השב''כ
היועץ המשפטי לממשלה ''אליוקים'' (ככינויו על ידי ברק בועידת קמפ דייוויד) רובינשטיין פנה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לפסול את רשימת בל''ד בראשות ח''כ עזמי בשארה.
הדרישה מבוססת על חוות דעת של השב''כ. במשטרים טוטאליטריים רווח הנוהג שלפיו קובעים השרותים החשאיים כשרות פוליטית. רק מסיבה זו יש לדחות על הסף את דרישתו של רובינשטיין.
גם עיון בחוות הדעת של אותו שב''כניק, מוכיח כי לדרישה אין ידיים ורגליים. הכל מבוסס על ''הערכה'' שבשארה מבקש לבטל את יהדותה של המדינה באמצעות הדרישה של מדינת כל אזרחיה.
רובינשטיין טוען במכתבו לועדת הבחירות כי אמנם אין במצעה של בל''ד כל מימצא מרשיע, אולם הוא ממלא תפקיד של חודר כליות ולב וקובע כי המצע הוא בבחינת כסות בלבד שמאחוריה רוחשות המזימות.
רובינשטיין מזכיר לי את עמדות ממשלת גולדה בטרם מלחמת יום כיפור. כל אימת שיצאו ממצרים הצהרות שלום טענה ישראל כי אין להתייחס אליהן ברצינות. כאשר ביקר נשיא מצרים בישראל הוא אמר לגולדה בפגישה עם סיעת המערך בכנסת, ''כאשר הצעתי שלום, התכוונתי לכך ברצינות, ואת לא האמנת''. לה ולחברי סיעתה לא נותר אלא להשפיל מבט, ולהיזכר בשלושת אלפי קורבנות מלחמת יום כיפור שניתן היה למונעם, אילו רק נענו להצעות השלום.
כך אף רובינשטיין ביחס לבל''ד. ח''כ בשארה חוזר ואומר כי כאשר הוא מדבר על מדינת כל אזרחיה, הוא מתכוון לכך ברצינות כפי שהדבר מובן במדינות דמוקרטיות בעולם המערבי. אין לו כל כוונה ניסתרת באימוץ עקרון זה. לא מעט יהודים, כולל אנוכי, סבורים, כי סיסמת המדינה היהודית והדמוקרטית, מתפרשת על ידי הימין הישראלי כדמוקרטיה ליהודים. מדינה דמוקרטית אמיתית, אינה יכולה להתקיים אם אינה כוללת את כל אזרחיה. הנסיון לפסול את בל''ד, הוא בבחינת בלון ניסוי. אם יצליח, יעבור הכדור למפלגות האחרות, שהרי אין מפלגה ערבית שלא מקבלת את עקרון מדינת כל אזרחיה. רובינשטיין ממלא את תפקיד המכשיר ליצירת אפרטהייד גם בתוך מדינת ישראל. השטחים הכבושים כבר לא מספקים אותו. מרכולתו הגזענית תשמש גם ככרטיס כניסה לבית המשפט העליון. אין צורך אליוקים, גם בלעדיך שורץ בית המשפט העליון גזענות ואפלייה לרוב.
יש מי שיולך שולל על ידי דרישתו של רובינשטיין לפסול גם את מועמדותו של ברוך מרזל, הכהניסט שמכהן כמועמד מספר שניים ברשימת חרות של קליינר. אולם אל לנו להתרשם מכך. אין כאן סימטריה. מרזל הוא גזען עם קבלות, בעוד בשארה דוגל במשטר דמוקרטי שוויוני.
ואף על פי כן, אני גם נגד פסילת מרזל. יש לאפשר לו להתמודד בבחירות ולתת לציבור לקבוע האם יש ביקוש לעמדותיו.
זאת אף זאת, אם ייגזר עלינו לפסול כל מפלגה ומועמד התומכים בגזענות, ניצטרך לפסול, בנוסף לכל מפלגות הימין הקיצוני, גם את הליכוד, חלקים ניכרים בעבודה, בוודאי את שינוי. כולם נגועים בגזענות בדרגות שונות של צחנה.
עמדתי ברורה. אין לפסול איש. ישראל היא מדינה גזענית, והדבר בא לידי ביטוי במפה הפוליטית כפי שהיא ניפרשת לקראת הבחירות הקרובות.
בנק אנטי פועלי
מנכ''ל בנק הפועלים הודיע על פיטורי 900 עובדים, שהם 10 אחוזים מכלל העובדים.
זריקת מאות עובדים לשוק האבטלה הגועש, בימים של שפל כלכלי, מאמלל לא רק את המפוטרים, אלא גם את משפחותיהם. מדובר באלפי בני אדם.
האם יש הצדקה לפיטורים? בשנה שעברה הרוויח הבנק מעל למיליארד ש''ח, גם השנה יגיע הרווח לסביבות המיליארד. כלומר, הבנק לא בקשיים, לא מתמוטט, מרוויח יפה על חשבון העמלות הגבוהות שאנו משלמים.
הפיטורים נובעים מרצון הבעלים, משפחות דנקנר ואריסון להגדיל את הדיבידנד.
בארצות קפיטליסטיות רבות נהוג שחברות מרוויחות מסייעות לקהילה. בישראל במקום לסייע, זורק הבנק מאות אנשים לרחוב.
הבכירים ימשיכו לקבל משכורות עתק של מאות אלפי ש''ח מדי חודש.
ועד העובדים הסכים לפיטורים, יטיחו בפניי. אכן, זהו ועד שניקנה על ידי ההנהלה, לאחר שראש הוועד קודם להנהלה. ועד של משת''פים.
הפרטת בנק הפועלים היה משגה גדול. יש להחזיר אותו לציבור.
בהלת מלחמה
ממשלת ישראל יוזמת באמצעות כלי התקשורת בהלת מלחמה. יוצרים כאן פאניקה של סכנת טילים ביולוגיים וכימיים. ממשלת ישראל ממש צוהלת לנוכח ההתקפה האמריקנית נגד עיראק העומדת לדעתה בפתח.
מלחמה, כך סבור שרון, תסייע לו גם בבחירות. עתה מחכה שרון בחיל ורעדה לתאריך המיתקפה. אולי יעשו לו האמריקנים חסד ויתקיפו בטרם מועד הבחירות, וזה כמובן יתן לו יתרון עצום.
הסכנות הצפויות מהמלחמה הן ללא ספק נוראות. הצלחת המיתקפה האמריקנית כלל לא מונחת בכיס. האפשרות של ויטנאם מזרח תיכונית שתהפוך את כל האזור לחבית אבק שריפה, צריכה להדיר שינה מעינינו. לא מעיני שרון. הוא, כמינהג הערפדים, פורח במלחמה. הוא גם מסודר מבחינת המיקלוט וההגנות למיניהן.
אבל אנחנו, האזרחים שעלולים לשלם את מחיר ההרפתקנות, צריכים בשלב זה לרכז את מאמצינו במניעת המלחמה. להצטרף לתנועה הולכת וגדלה בעולם של התובעים ודורשים לא לפתוח במלחמה. ויתכן שהם גם יצליחו. ואז, מה יהיה על שרון המסכן?
שר הפנים - אף הוא שרת כנוע של השב''כ
שר הפנים אלי ישי הודיע על סגירת בטאונה של התנועה האיסלמית. אמרתי שר הפנים? טעות. השב''כ הוציא הוראה לשר הפנים לסגור את העיתון, וזה ציית כפי שמקובל במדינת השב''כ הישראלית.
מאחר ואני תומך נילהב בחופש העיתונות, אני נגד צנזורה ונגד מתן סמכויות לשב''כ או לשר הפנים לסגר עיתונים.
כאיש שמאל חילוני אני מניח כי אינני מסכים עם חלק ארי של הכתוב בעיתון של התנועה האיסלמית. כפי שאינני מסכים עם חלק ארי מהכתוב בביטאון המתנחלים ''נקודה'' או בביטאון המפד''ל ''הצופה'' או בבטאון אגודת ישראל ''המודיע''. אולם אם יעלה מאן דהוא את הרעיון לסגור אחד מהעיתונים אלה, אתנגד לכך באותה תקיפות.
שלטון שסוגר עיתונים, הוא שלטון שמבקש להכתיב לאזרחים מה לקרוא ומה לחשוב. זה מתחיל בערבית, וסופו מי ישורנו.
|
|
|
סמרטוט אדום / טור שבועי
