פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1139

ניתוח כלכלי של טרור ומדיניות כלכלית
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 9:35)


ניתוח כלכלי של טרור ומדיניות כלכלית

ד''ר דוד סיון


ניתוח כלכלי של טרור

טענה נפוצה בחברה המערבית היא שעוני ורמת השכלה נמוכה ורמת חיים מעודדים עיסוק בפשע ובטרור. לכן תכניות סיוע שמשפרות את רמת החיים והחינוך עשויות להביא ירידה בפשע וטרור במדינות מתפתחות בהן היקף העוני רחב. יהיה מעניין לבחון את הנתונים ולראות אם יש לאמירה זו בסיס במציאות.

התאוריה הכלכלית אומרת שבן אדם יקצה את זמנו (המוגבל) בין עבודה חוקית, עבודה לא חוקית ופנאי כך שיפיק את התועלת המרבית. בין המשתנים המשפיעים על החלטותיו ישנם רמת ההשכלה, רמת חיים (עוני/עושר), בריאות ועוד. התועלת במודל הפשוט נמדדת בכסף, בהכנסה שהאדם מפיק מעיסוקיו השונים. המודל מסביר טוב את השקעת הממון בבחירות המקדימות ואחר כך בבחירות לכנסת מול התועלת הצפויה למתמודד. כאשר ההכנסה הצפויה מפשע או טרור גבוהה יותר מאשר מעבודה חוקית המודל יחזה עליה בפעילות פשע וטרור וירידה בפעילויות חוקיות. במרה כזה מצטרפים לרשימת המשתנים המשפיעים על הקצאת הזמן גם הסיכון, הענישה ועוד. אדם עני שערך הזמן שלו אפסי צפוי להיות מעורב בפעילות פשע יותר מאדם ששערך הזמן שלו גבוה יותר. בצד התועלת אפשר להוסיף את המצב הלאומי (חברה, כלכלה ועוד).

במאמר מאלף א. קרוגר וז'. מלקובה, ''The Economics and Education of Suicide Bombers'', ב-The New Republic Online, בדקו נתונים מסקר שערך המרכז למדיניות וסקרים הפלשתינאי מדצמבר 2001. הנסקרים נשאלו אם הם תומכים בפעולות נגד אזרחים ישראלים וצה''ל ואם הם מגדירים אירועים מסוימים מעשי טרור. מניתוח הנתונים על רמת ההשכלה (החינוך) והתעסוקה עלו המסקנות הבאות:
  1. התמיכה בפעולות אלימות נגד ישראל היא רחבה.
  2. שיעור התמיכה לא מושפע מרמת החיים ורמת ההשכלה כאשר בין המשכילים יש קצת יותר תמיכה מאשר בין אנאלפביתים.
  3. בבחינת אירועי הטרור לאורך זמן לא נמצא קשר לצמיחה כלכלית.
  4. מרבית המשיבים האמינו שהתקפות על אזרחים ישראליים קידמו/מקדמים את מימוש הזכויות שלהם יותר טוב ממשא ומתן.
  5. בדיקת נתונים על אנשי חיזבלה שנהרגו בפעילות בלבנון (בסוף שנות ה- 80, תחילת שנות ה- 90) מראים שביחס לאוכלוסיה הכללית רמת החיים וההשכלה שלהם יותר גבוהים.
הנתונים על השתתפות ותמיכה באלימות פוליטית, וטרור שהם בחנו מוגבלים ולעיתים לא ישירים ואולי גם לא ממש מייצגים. זאת משום שסקרים אפשר לפרש בהרבה דרכים. לכן הפרכת התחזית של המודל היא לא מוחלטת. יחד עם זאת, כך החוקרים, למרות שקיפוח כלכלי ורמת השכלה נמוכה אולי לא קשורים עם השתתפות בפעולות טרור ברמה האישית, הם ודאי גורמים משפיעים ברמה הלאומית. אנשים שרמת החיים וההשכלה שלהם גבוהות יחסית עשויים להצטרף לפעולות טרור אם המצב החברתי-כלכלי של קבוצת הייחוס, העם, שלהם לא טוב וסיכויו להשתפר דלים.

אני הייתי מוסיף שאנשים בעלי השכלה ורמת חיים גבוהות יחסית עשויים להצטרף לאירגוני טרור כדי לקדם את המטרות הלאומיות (כמו רמת חיים, רמת השכלה ועצמאות) שלהם. צריך גם להדגיש שבחינת ההשפעה שיש לצמיחה הכלכלית (סעיף 3) מבוססת על נתוני סקר משנה אחת ולכן יתכן שהם מהווים אינדיקציה בלבד. גם ניתוח הנתונים על פעילי החיזבלה מהווה רק אינדיקציה לגבי הטרור הפלשתינאי. דבר אחרון, ניתוח המציאות בכלים של התאוריה הכלכלית מסייע לנו להבינה.


חיפזון בקביעת מדיניות כלכלית

הודעת שר האוצר על החזרת התקרה לתשלומי הביטוח הלאומי היא כעין הצתה מאוחרת. קודם נחפזו עם הרפורמה במס וכעת מנסים לתקן את השגיאות והטעויות. במקרה של תקרת התשלומים הסוסים כבר ברחו מן האורווה. אותם שכירים שהקימו חברות בכדי לעקוף את העלאת המס הזו (חלקם ודאי בעצת כותבי הרפורמה) שילמו במשך שנים שעורי מס גבוהים יחסית. כעת, בעיניהם, הרשות עברה את הגבול שמצדיק את מהלך הקמת החברה ואת עלותו.

הסיבה למהלך של שר האוצר הייתה הנפילה בגביית המיסים בפועל והחששות להמשך הדרך. בעצם כבר מדברים באוצר על הצורך בקיצוץ נוסף בתקציב עוד לפני שיבשה הדיו על החלטת התקציב הקודמת. משתמע שבאוצר, כולל שר האוצר, ידעו על הצורך הזה לפני ההצבעה בכנסת והתעלמו, משיקולים פוליטיים קצרי טווח, מהנזק שמהלך כזה עושה ליציבות המשק ולאזרחי המדינה. גם הבקשה לערבויות שמגישה משלחת, בראשותו של עו''ד דב ויסגלס, לממשל האמריקאי בימים אלו מעלה מחשבות על תועלת המהלך.

הבעיה כאן נוגעת לשאלה למה צריך את הכספים שיבואו בעקבות הערבויות ולמה ישתמשו בהם בפועל. בין המעלים ספקות לתועלת המהלך נמצא השגריר לשעבר מר זלמן שובל ועיתונאים רבים. מאחר וידוע לי מהם המהלכים שהממשלה שלנו רוצה להימנע מלבצע אין בי פליאה שכך היא פועלת. כפי הנראה הכספים הללו דרושים לממשלה בכדי להימנע מרפורמות מבניות שיהפכו את המגמה של ירידה במקורות להוצאות הציבוריות. בין הדברים שעולים על הפרק אפשר למנות את הצורך לצמצם את תקציבי ההעברה, את גודלו של הסקטור הציבורי ופינוי מקורות להשקעה בתשתיות ובפיתוח מקורות תעסוקה. ברור, לכל בר דעת, שללא הרפורמה הזו המגמה של גידול בגירעון תמשיך לסכן את יציבות המשק במיוחד עם גמר תוקף הערבויות.

בעצם שר האוצר והממשלה קונים קצת זמן בכדי שבעיות הכלכלה לא ידרשו מהם לשלם את המחיר הפוליטי באבדן הכסא. יחד עם זאת מה שעשוי לקרות זה שהממשל האמריקאי יטיל מגבלות על השימושים האפשריים בכספים הללו שעשויים להכביד על ממשלת ישראל. אבל זה כבר יהיה לאחר הבחירות ואולי בהמשך הדרך משהו חיצוני יניע את המשק מחדש. אכן מהלכים נחפזים שאינם לטובת המשק אבל לטובת הממשלה המכהנת וסיכוייה להתמנות מחדש.

בנק ישראל החל לשלם את המחיר

השבוע נודע שהמפקח על הבנקים, יצחק טל, פורש מתפקידו על רקע התמוטטות הבנק למסחר והבנק לפיתוח התעשייה. דו''ח מבקר המדינה הקרוב ודאי יעסוק במידת אחריותו של מר טל בפרשות הללו אז אנחנו נמתין בסבלנות. מה שצריך להדגיש היא העובדה שבניגוד לבעלי עמדה אחרים, כמו למשל שר האוצר, שנכשלו הוא מוכן לשלם את המחיר וללכת הביתה.

יחד עם זאת צריך לזכור שלושה מהלכים של מדיניות כלפי הבנקים שהוא נקט. עם כניסתו לתפקידו בשנת 1999 הוא הודיע לבנקים שעליהם להגדיל את הלימות ההון מ- 8% ל- 9%. אז על רקע המצב הכלכלי זה נראה תלוש מן המציאות אבל היום ברור לנו שצעד זה שיפר את יכולתם של הבנקים לעמוד במשברים שהיו ואלו שעוד יהיו. הצעד הבא הייתה הודעתו לבנקים, באוגוסט 2001, שעליהם להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים לאור המצב הכלכלי המחריף. יותר מאוחר הוא גם הטיל הגבלות על אפשרות חלוקת הדיבידנדים לבעלי הבנקים. שלושת המהלכים הללו יקשו עליו למצוא פרנסה במערכת הבנקאית כאשר יסיים את תפקידו באפריל.







http://www.faz.co.il/thread?rep=22421
לשני הסעיפים הראשונים אני מסכים
אריה פרלמן (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 12:09)

ואף מברך את הסעיף הראשון כולו ואת הפסקה האחרונה של הסעיף השני.

בנוגע לסעיף השלישי, מה פירוש הלימות ההון? האם הכוונה להגדלת המזומנים הנמצאים בכספות ביחס לסכומים הרשומים לזכות הבנק בספרים?

http://www.faz.co.il/thread?rep=22544
שעור הלימות ההון
דוד סיון (יום שישי, 10/01/2003 שעה 14:23)
בתשובה לאריה פרלמן

זה החלק מכל שקל שעובר במערכת הבנקאית שצריך להישאר במזומן ולעמוד לרשות הבנק בכל רגע. במקרה של המפקח הוא העלה את הערך הזה מ-‏8% ל-‏9%. ולכן אפשר להגיד שהוא חש את החרפת הסיכונים (הלוואות שיהיה קשה ללקוחות להחזיר בזמן) במערכת הבנקאית. חלק מההחרפה נבע/נובע מהמצב הכלכלי הקשה אבל חלק קשור בקלות שהבנקאים נתנו הלוואות לבעלי הון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22463
יש לי מספר בעיות עם המאמר שלך
ניר שטרן (יום חמישי, 09/01/2003 שעה 17:53)

נראה כי אתה מתבלבל, או מנסה לבלבל את קוראיך.
בהצגת הבעיה שאתה בוחן, אתה אומר ש''טענה נפוצה בחברה המערבית היא שעוני ורמת השכלה נמוכה ורמת חיים מעודדים עיסוק בפשע ובטרור'' ואילו המאמר עצמו לא מדבר על העוסקים הטרור או בפשע, אלא מדבר על תפיסת אותם אנשים בדעת הקהל. אלה שני דברים שונים. לא כל אדם שסבור שהטרור משרת נאמנה את מטרותיו, מוכן גם להיות טרוריסט בעצמו. וככל שרמת החיים של אדם והאוטונומיה הפוליטית שלו גדלים, הוא פחות יטה לעסוק בטרור. עדיין רוב העוסקים בטרור הינם מהשכבות החלשות בחברה. נכון שבשנים האחורונות אנו רואים גם יותר אנשים משכבות הביניים שעוסקים בטרור, אך כאמור, זו תופעה חדשה יחסית וההנחה שלי היא שמקורה באובדן תקווה ורמיסה מתמשכת של זכויות אדם (למרות שאני לא שולל הסברים אחרים). אין לי דוגמאות מהאינתיפאדה הנוכחית, אבל אם ניקח את האנתיפאדה הראשונה, למשל, תוכל לראות שבמיוחד בימיה הראשונים, היא היתה מובלת ע''י השכבות חלשות. יתרה מכך, בספר של יערי ושיף ''איתיפאדה'', הם מציינים כי העצורים הראשונים באותו זמן (מדובר על כמה מאות אנשים), כאשר נשאלו מדוע הם יצאו לרחובות (במתקני הכליאה הישראלים), ציינו את המניע הלאומני, רק במקום תשיעי. במקומות הראשונים היו בעיקר סיבות הקשורות ביחס משפיל מצד מעסיקים ישראלים וכוחות הבטחון.
לסיכום, אם אתה מעלה טענה, כדאי שהיא תגובה בנתונים סטאטיסטים מתאימים ולא סקרי דעת קהל (גם אם הם ממקורות פלסטינים), אני בטוח שאם היית שואל את אזרחי מדינת ישראל אם הם היו שמחים לראות את הפלסטינים נעלמים מחר בבוקר, היית מקבל תשובה חיובית באחוזים מאוד גדולים. אבל זה לא אומר שמחר בבוקר אחוז גדול מאזרחי ישראל יצטרף לתנועת מולדת או כך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22546
המטרה העיקריתשלי בהצגת הקטע על ניתוח כלכלי
דוד סיון (יום שישי, 10/01/2003 שעה 14:49)
בתשובה לניר שטרן

של טרור היתה להציג את המודל הכלכלי הרלוונטי לחברי הפורום ואם אפשר קצת נתונים. אז באופן כללי השגתי את מטרתי.

הטענה שהוצגה כמקובל בעולם היא לא טענה שלי אלא טענה שקיימת בהמון אירגונים פוליטיים ואירגוני סיוע שאם יטופל העוני בעולם תרד רמת הטרור. אני חושב שמה שהוצג לא סותר את הטענה הגם שזה מה שאמרו החוקרים שניתחו את נתוני הסקר. את הסיבות הם נתנו ועליהן הרחבתי קצת.

הבעיה השניה נוגעת לנתונים על משתתפים בפעולות הטרור. אלה עסקו באנשי חיזבאללה וזה לא בהכרח משקף את המציאות אצל הפלשתינאים. למרות זאת יש במאמר דיון על נתונים מארצות אחרות שגם כן נותנים אותן תוצאות.

אני בעצם לא הצגתי עמדה אישית שלי חוץ מספר משפטי על דרך הסקת המסקנות החשובות. בכל זאת משפט אחד עוסק בעמדה שלי: ''אני הייתי מוסיף שאנשים בעלי השכלה ורמת חיים גבוהות יחסית עשויים להצטרף לאירגוני טרור כדי לקדם את המטרות הלאומיות (כמו רמת חיים, רמת השכלה ועצמאות) שלהם.''

בקיצור התזה של המודל הכלכלי שעוני ורמת השכלה נמוכה עשויות להעלות את שיעור ההשתתפות בפעולות טרור פלשתינאיות לא נבדקה כראוי בחומר שהוצג.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22553
לדוד סיוון: אכן את הטרור הפלשתינאי מוליכים האנשים-
רפי אשכנזי (יום שישי, 10/01/2003 שעה 18:05)

--המשכילים והרציניים בחברה הפלשתינאית. ראשוני המתאבדים היו משכילים ובעלי תארים אקדמאים, ראשונת המתאבדות בירושליים היתה סטודנטית לתואר שני בספרות אנגלית. עם הזמן עם הפיכת מעשה ההתאבדות כנגד יהודים ל''בנאלי'' אצל הפלשתינאים, מעשה שיש בו גמול כספי, הפך מעשה ההתאבדות ליותר נפוץ בשכבות החלשות.
התמיכה הנרחבת בטרור היא יציבה סביב 80 אחוז כל הזמן
בכל החברה הפלשתינאית ונחשבת לנשק לגיטימי להשגת מטרותיהם הלאומיות. לדעתי, בניגוד לאחד מקודמי, התקווה לעתיד ולהישגים, היא היא שמעודדת את הטרור ולא חוסר התקווה לעתיד כנהוג לחשוב ע''י רבים במקומותנו. חיסול התיקווה לאיזשהו הישג, יש בו לחסל את הטרור. התקווה היא המניע לו, ושלילתה היא הנשק.
הצרה היא אנחנו, המגמגמים בכל הקשור לארץ ומדיניות הזיגזג של כל ממשלותינו, הם שגורמים לאוייב להאמין שאנחנו בתהליך התפוררות, ואז כמובן הטרור משתלם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22567
למה אתה חושב שממשלות ימניות
דוד סיון (יום שישי, 10/01/2003 שעה 19:31)
בתשובה לרפי אשכנזי

כמו זו של אריק שרון לא פותרות את הבעיה שלפי דבריך כל כך פשוטה?

אין זה אלא כי הפתרון לא פשוט לביצוע. לא פשוט ליצור תהליך שיהרוג את ''התקווה'' שמניעה את הטרור, כדבריך, כמו שעם ישראל מבקש כבר הרבה זמן. הבעיה היא לא טכנית ולדעתי היא קשורה בהישרדות של מדינת ישראל - מדינות כמו ארה''ב ואחרות מהוות איום על הדרך הזו (אנחנו לא ממש מדינה עצמאית). העובדה הזו לא תשתנה גם אם ליברמן יהיה ראש ממשלה.

מי שאומר שלחסל את הטרור זה מהלך צבאי זורה חול בעינינו. בוא נצא לרגע החוצה לעולם הגדול ונראה את ההצלחות הגדולות של בוש.

1. את בין לאדאן הוא לא תפס ואת הבעיה של אפגניסטאן הוא עוד לא סגר.
2. שים לב למה שקורה עם צפון קוריאה שהבינה שהאמריקאים לא יתעסקו איתה כל כך מהר. היום הם הודיעו שהם ביטלו את חלקם בהסכם לאי הפצה של נשק גריעני. במקביל הם הודיעו שאם האמריקאים יחדשו את אספקת הנפט הם יהיו מוכנים לדבר ושכרגע אין להם כוונה ליצר פצצות.
3. גם הסיפור עם עיראק עוד לא סודר ואם יתחיל לא יגמר מהר.

בקיצור האח הגדול והחזק לא כל כך מסתדר עם אסטרטגיה של להרוג את התקווה של הטרוריסטים.אז אולי באמת אי אפשר לחסל את הטרור?

http://www.faz.co.il/thread?rep=22575
אמת: אי אפשר לחסל את הטרור
אריה פרלמן (יום שישי, 10/01/2003 שעה 21:27)
בתשובה לדוד סיון

אבל זו אמירה דמגוגית.
ניתן לדכא את הטרור, ולצמצמו ב-‏95%.

ר' ערך טורקיה-כורדים;
ספרד-באסקים;
צרפת-קורסיקנים,

ועוד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22584
לדוד: לא המלצתי לא על שמאל ולא על ימין, תארתי מצב
רפי אשכנזי (יום שישי, 10/01/2003 שעה 23:37)
בתשובה לדוד סיון


http://www.faz.co.il/thread?rep=22570
ד''ר סיוון, מסכים לחלק ב ' ו ג' - הפרק על הטרור -
ראובן גרפיט (יום שישי, 10/01/2003 שעה 19:57)

סליחה על הביטוי ''שטות והבל רוח''. הכלכלנים מנסים להאדיר את מקצוע הכלכלה ומנסים לכמת ולהסביר כל התנהגות כלכלית באופן רציונלי. לא מעט ויכוחים היו לי באקדמיה בנושא. היות והבסיס שלי,
לפני לימודי הכלכלה היו מדעי המחשב ואחר מדעי המדינה כולל סוציולוגיה ופסיכולוגיה ומינהל ציבורי, לא הפנמתי את הנחות היסוד שמלמדים בשנה א' בכלכלה כגון שהאדם רציונלי וכן שהאדם מנסה / שואף למכסם רווחיו ועוד בדותות וקשקושים מעין אלה שהינם נוחים על מנת להציג גרפים על הלוח.למזלנו הרב - יהודי / ישראלי לשעבר מהאוניברסיטה העברית זכה השנה בפרס נובל בכלכלה והוא הוכיח שבני אדם מונהגים קודם כל (מי מכיר את סולם מסלו המפורסם?) על פי רצונות / מאויים/ העדפות פסיכולוגים.
הטרור המוסלמי בארץ אינו שונה מזו שבמצרים / פיליפינים / תימן / אפגניסטאן ועוד. ערך החיים שלהם אינו נמדד בכסף / בתועלת כלכלית ולכן המודל שציינת אינו רלוונטי.
צר לי לשלול את התזה שלך אבל הוא היה מעניין.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22596
ד''ר סיוון - האם ישראל בדרך להיות ארגנטינה
אלכסנדר מאן (שבת, 11/01/2003 שעה 4:41)

שנייה, או שמא אין כל מקום לדאגה?

הבה ננסה להניח את הקלפים על השולחן: מהו הדבר החמור יותר לדעתך - מצבה המדיני של ישראל במאבקה נגד הטרור והפלסטינאים, אשר ממנו כרגע לא נראה מוצא של ממש, או אולי מצבה הכלכלי שלפי דווחים שונים החמיר בשנתיים האחרונות, הן בגין המשבר הבינלאומי בשווקי העולם, והן בגלל עלות ההוצאות וההפסדים השונים הכרוכים בהתמשכות הסכסוך.

אשמח לקבל תשובה מפורטת בנקודה זו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=22624
אכן למשבר הכלכלי העולמי ולאינתיפאדה יש חלק
דוד סיון (שבת, 11/01/2003 שעה 11:02)
בתשובה לאלכסנדר מאן

חשוב בהתחלת ההתדרדרות של המצב הכלכלי בארץ. יחד עם זאת קיימים כלי מדיניות שהממשל יכול להפעיל בכדי שהכלכלה תיפגע פחות ואפילו תחזור למסלול של צמיחה. הכלים הללו, בעיקר אלו שבידי הממשלה, לא הופעלו למעשה והפעילות הכלכלית מצטמקת מה שלא קרה מאז 1953 וראש הממשלה נוזף במבשרי המציאות.

יש לכך כמובן סיבה שקשורה במבנה המשטר ובמציאות הפוליטית בארץ שלא מעודד ממשלה לנקוט צעדים שיראו כפגיעה בטווח הקצר אבל יוציאו את המשק לצמיחה. ישנה גם בעיה במבנה המשק והקשרים הצולבים בין בעלי העסקים והבנקים. לדוגמה: אחת הסיבות לפיטורים בבנק הפועלים היא שמשפחת דנקנר תוכל לקבל יותר דיבידנדים על מנת להחזיר הלוואה שלקחו מבנק לאומי בכדי לקנות את בנק הפועלים. הם לא בנו עסק חדש אלא לקחו הלוואה גדולה בשביל לרכוש עסק קיים מבלי להביא כסף מהבית בכלל.

לגבי ניתוח אם אכן אנו בדרך למצב כמו בארגנטינה אצטרך אולי להכין עבודה בצורה יותר מסודרת בהמשך הדרך. אבל כרגע נצרף את האמירה הבאה:

''נכון, הכלכלה הישראלית במצב שונה מאד מהמצב של ארגנטינה, אבל מה באמת הביא את הפיצוץ הגדול בארגנטינה? שילוב של משבר כלכלי קשה עם שחיתות ציבורית ואובדן אמון טוטאלי של הציבור במערכת הציבורית.''(משה פרל, מוסף שבת, מערב, 20.12.2002, עמוד 9)

נדמה לי שעומק המשבר הכלכלי שלנו לא חמור כמו זה של ארגנטינה משום שהחוב החיצוני (לארצות חוץ) כמעט אפסי. אבל אפשר להגיע לעומק הזה די מהר במיוחד אם ההתדרדרות הקיימת תימשך. על רקע השחיתות אצלנו שכוללת את ראש הממשלה המכהן את קודמיו ואולי את יורשיו יש לנו מה לדאוג.

מצד שני האיום הביטחוני מצד הפלשתינאים הוא חמור פחות מהבחינה שאנחנו ערניים יותר לגבי קיומו ומשקיעים בסיכולו משאבים (מה שלא ממש נעשה לגבי האיום הכלכלי חברתי). יש גם מידה של לכידות חברתית שעוזרת לנו לעמוד ולהתחזק מול האיום הזה. לעומת זאת הלכידות החברתית עשויה להתמוטט עם העליה בממדי העוני והשחיתות. לכן יתכן מאד שהאיום (משבר) החברתי כלכלי גם יחריף את האיום הביטחוני.

בקיצור המשבר הכלכלי-חברתי מעמיד אותנו מול איום קיומי:
1. כי הוא מחריף והולך ולא מקבל טיפול,
2. כי הוא עשוי להחריף את האיום הביטחוני מאחר שהוא פוגע בכשר העמידה שלנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=93134
עידכון קישור למאמר
דוד סיון (יום רביעי, 07/02/2007 שעה 20:57)

THE ECONOMICS AND THE EDUCATION OF SUICIDE BOMBERS.
Does Poverty Cause Terrorism?
by Alan B. Krueger & Jitka Maleckova (http://www.alanalexandroff.com/nr-krueger.pdf).



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.