|
קושיא לחברי הפורום | |||||
אריה פרלמן (יום שישי, 10/01/2003 שעה 0:30) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אם חשין פסל, אז קרוב לודאי שיש להציג את הסטירה | |||
|
|||
באתר. חשין הוא נייר הסומקל (לקמוס בהיפוך) של המצפון הלאומי. מה שהוא אומר, השפויים אומרים אחרת. | |||
_new_ |
אריה אני נוטה לתמוך בעמדתך אבל | |||
|
|||
קשה לי עם המצב שבו אנחנו צריכים לאסור על אנשים מבוגרים לעשות שטויות | |||
_new_ |
אריה אני אתך בנושא זה | |||
|
|||
השופט חשין הינו חלק מחבורה של אנשים, שמשום מה מבקשים להראות להעולם כי אנחנו נוהגים כמו הקוויקרים. כאשר נותנים לך סטירה, עליך לבחור בין האפשרות להגיש את הלחי השניה, לבין לא להגיב בכלל. אבל בעולם שאנו חיים בו, מי שינהג כך לא ישאר חי. אני מקווה שהשופט חשין פסל את הזמריר, מן הסיבה של פגיעה בקודשי ישראל. אבל חוששני שהוא פסל זאת כדי שלא נשים את הפלסטינים ללעג. | |||
_new_ |
''חמור קופץ בראש'' | |||
|
|||
על פי האימרה המוכרת ''חמור קופץ בראש'' אפשר לנסח כמעט כלל לפיו כל אימת שאיש רשות מטיל איסור שמתפרש כ''הגנה על קודשי האומה'', יקפצו רבים או מרבית אנשי הימין לדום להגנת האיסור. על כן אין פלא שגם בעניין האיסור השטותי שהטיל חשין על השמעת מנגינת התקווה בתמליל ערבי לא פחות שטותי בתשדיר הבחירות הפרימיטיבי והמטומטם של מפלגת קליינר, יתייצבו אנשי ימין, כמו בפורום זה, להגנת האיסור. (וכשמדובר ב''הגנה על קודשי האומה'', תמיד ימצאו גם אנשי ימין מרכז מהאזור של ''שינוי'' של לפיד, שישתרכו אחרי הימין בהצהירם ''גם אנחנו, גם אנחנו במגינים''.). האמת היא כי ראוי לומר על שתי גירסות ההימנון, הערבית והעברית, זו טרפה וזו נבלה, ומאחר ואין חוק האוסר על טרפות ונבלות בחוצות הכרך, אין גם כל עילה לאיסור. | |||
_new_ |
שניכם צודקים. הפתרון לחידה - הינה נקודת המוצא. | |||
|
|||
היות ועבורך זו מעין אקסיומה על בסיס אישי וכן לעורך שהוא יוצא מנקודת הנחה / אקסיומה שונה הרי שניכם לא נמצאים על אותו מישור ולכן שני הקוים אינם מקבילים ודינם שיחתכו זה את זה. ועתה - אתה , לטובת הקוראים - מתבקש לכתוב לנו מה נקודת המוצא שלך ומה נקודת המוצא של העורך. | |||
_new_ |
נקודת המוצא ברורה מההודעה הראשית. | |||
|
|||
וליתר דיוק: שנינו עורכים. מה שאלתך? | |||
_new_ |
אריה - אם שאלת, שותפך צודק בעיקרון, אך לא במעשה | |||
|
|||
והעיקר, כמובן שלא מהסיבות שהוא מעלה. בעיקרון, כי חופש הדיבור הוא בלתי מותנה, לא תלוי במה שנאמר. הוא זכות יסוד לדבר ולהביע *כל* דיעה, מתועבת בעיניך ככל שתהיה. אתה צריך להיות מסוגל לשמוע אותה, ולהתעמת איתה. לא במעשה, כי אם יש חוק, ואפילו הוא אידיוטי שאין להפיץ חומר מסוים, יש לכבד אותו, ולשאוף לשינויו של אותו חוק דבילי. כמו שהחוק האוסר ראיונות עם פוליטיקאים הוא דבילי, אבל כל עוד הוא קיים, מקפיד השופט חשין לקיימו, למרות שהוא אומר שהחוק ארכאי ולא מתאים. ומה שחשוב, הסיבות ששותפך המלומד מונה, נעשו כבר לזרא, בדבר האליטות הסותמות פיות, הצגת ההתקרבנות מול ה''גזלנים הרשעים'' ו''העושקים'' מן השמאל, אפילו מתחילה לעייף (יתכן וזה בגלל קריאה מרובה כאן בפורום). אם יש מי שמגן על חופש הדיבור, זה בית המשפט, שמתערב כאשר חבורת פוליטרוקים שחפה מכל הבנה דמוקרטיה מהי, מנסה לסתום פיות על ימין ועל שמאל. והסיבה לכך היא שבית המשפט (כחלק מהאליטות) יונק את מסורתו גם מערכים אוניברסליים של העולם המערבי הדמוקרטי, וככזה, אינו כפוף לגחמות ההמון. כדמוקרט, עליך לקדם כמעט בבברכה כל הבעת דיעה , ולשיטתי, ככל שאותה דיעה תהיה בזויה בעיניך, כן ייקל עליך להתעמת אתה. הסתתרות מאחורי ''פגיעה בערכים מקודשים ויקרים'' רק מונעת ממך את המאבק אותו אתה צריך לנהל לשיטתך. ואין כמו מאבק טוב לבריאות. בשולי הדברים : יש לך בעיה הרבה יותר חמורה מבחינתך עם קליינר. הוא הולך לבזבז לכם מנדט ואולי יותר שהרי הוא , והכהניסט שלו לא יראו את הכנסת ה 16 מבפנים. אני חושב שניתן לו את אות יקיר השמאל. | |||
_new_ |
גטניו ידידי היקר, זהו הנושא היחיד שאני חולק עליך , | |||
|
|||
חופש הדיבור אינו החופש האולטימטיבי שבפניו מתכופפים שאר זכויות האדם. לעניות דעתי, החופש לחיים בכבוד הינו החופש הראשוני וכל זכות אחרת של אדם אשר באה לפגוע בזכות זו , חייבת לקבל הרשאות , היתרים וחיבת להיות כפופה למגבלות ולגבולות. ויכוח פרטי בינינו(ביני לגטניו) אני מעלה בפני הפורום: 1) האם הזכות לבצע שטיפת מוח , (יש שטיפת מוח גלויה ויש סמויה - עסקתי מספר שנים בהיפנוזה ויודע מה הסיכונים בכך, לשטיפת מוח סמויה יש מגוון טכניקות שהאדם אינו יכול להתגונן ), האם זה מותר? 2. שטיפת מוח גלויה בדיבור / שכנוע / חינוך / פרסום כלפי תם /טיפש /ילד שאינו מבין את משמעות הדברים - האם הינה מותרת? למשל - לגדל ילדים על בסיס שרצוי ומומלץ לרצוח יהודים / ערבים/ נשים / בעלי חיים ? האם ילד שיונק זאת מחלב אימו הינו בעל ביקורת ואחראי למעשיו? 3. הפעלת כוח שלטוני באמצעות הטבות /קנסות/ צוים הפוגעים בזכותו של האדם לחיי כבוד (מי ראה את הסרט לשון הפרפר - ספרד עם עלית הפשיזם?) או למשל - שלילת זכויותיהם של קשישים לחיי כבוד?האם מלחמה באלה הדוגלים זאת אינה מעבר לזכות הדיבור של הדוגלים בכך? (יפן למשל - עוד המהלך המאה ה20 , בכפרים שלחו את הקשישים המיותרים שאינם ברי תעולת כלכלית להרים למות, בארצות אחרות הטכניקות שונות. 4. מה אם הזכות להשכלה וניידות ופתיחות של כל האזרחים ל כל המשרות / התפקידים במדינה . האם המדיחנה רשאית להפלות את אזרחיה? ראו משטר הקסטות בהודו ושטיפת המוח /החוקים ויתר הכלים המונעים זאת. לסיכום - לדעתי חופש הדיבור הינו נגזרת של חופש האדם לכבוד. כל עוד האדם באמצעות מעשיו (כולל דברים בעל פה, בכתב, באמצעות האמנות או באמצעות כל טכניקה אחרת ) אינו פוגע ואינו מסכן את הזולת או את החברה - נשמרת לו זכות הדיבור והאמנות. אשמח שחברי הפורום יכריעו ביני לבין ידידי מר גטניו. | |||
_new_ |
רפי, אתה צודק בעיקרון אבל לא במעשה [*] | |||
|
|||
[*] הסרה התייחסות למדיניות המערכת [המערכת] בירבוריך על השופטים ה''נכבדים'' וה''צלובים'' על מזבח ה''נאורות'' לא ממש ראויים להתיחסות לאור מה שמתחיל להצטייר יותר ויותר כדיקטטורה של אוליגרכיה בזויה על העם היושב בציון. קישורים: חופש הדיבור בפעולה: http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?docid=2006&sub... | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |