פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1168

עגל הזהב / טור שבועי
דוד סיון (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 12:22)

עגל הזהב


ד''ר דוד סיון


דילמות של קובעי מדיניות כלכלית




א. דפלציה בארצות הברית?


ברוב המדינות של העולם המערבי תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים. פרוש הדבר ששינוי במדדי המחירים ישמר סביב שיעור שינוי קטן משנה לשנה. מאז המשבר העולמי הגדול של שנות ה-‏30, מיתון עמוק ודפלציה (ירידת מחירים) של כ-‏10% בשנה, הפכה הדפלציה, למעשה, למושג תיאורטי. מאז אותם ימים האתגר של קובעי המדיניות המוניטרית היה הטיפול באינפלציה, שהיא עלית מחירים מתמשכת ובמשך השנים למדו לעשות זאת טוב למדי. אבל כעת שוב חוזרת בעיית הדפלציה להעסיק כלכלנים וקובעי מדיניות בעולם לאחר שביפן יש כבר דפלציה מספר שנים לא קטן.

בארצות אחרות כמו ארה''ב יש החוששים שהאפשרות שהמשק יתדרדר לדפלציה היא ריאלית מאד. כהוכחה לכך אנו מוצאים עליה במספר המאמרים בעיתונות הכלכלית (פ. קרוגמן, ''דפלציה באמריקה,'') בנ''י יורק טיימס, 2.1.2003 ובנאומים של בכירי הבנק המרכזי.

מי שמכיר את המציאות בארה''ב יודע שהיה מיתון ממושך ושהצמיחה העכשווית מאד רעועה, האינפלציה נעה בסביבות 2 עד 2.5 אחוזים ושיעור הריבית עומד על 1.25%. אכן הכלכלה צמחה אבל לאט מידי כך שלא תוכל לספק מקומות עבודה לכח העבודה המתרחב (האבטלה לא יורדת).

פער התפוקה שהוא ההפרש בין מה שהכלכלה יכולה לייצר לבין מה שהיא אכן מייצרת המשיך להתרחב. המחירים שהצרכנים משלמים עדין עולים, אך לא המחירים שהעסקים מקבלים כך שלמעשה הדפלציה כבר בפעולה. אין עדות שפער התפוקה יסגר למרות שהריבית כבר קרובה לאפס. מה יכולים קובעי המדיניות הכלכלית לעשות בכדי למנוע התדרדרות נוספת?

במשק חזק ויציב כמו המשק האמריקאי, בו קובעי המדיניות הכלכלית מנוסים, ישנם מספר פתרונות אפשריים. מדיניות פיסקלית מרחיבה, בשילוב עם מהלך מוניטרי של הדפסת כסף ו/או רכישת נכסים פיננסיים (איגרות חוב ועוד) מהציבור. המהלך הפיסקלי החל את דרכו עת הגיש הנשיא בוש תכנית שתגרע מקופת האוצר האמריקאי כ-‏670 מיליארד דולר בתוך 10 שנים והגרעון יגדל באופן משמעותי. המהלכים של הבנק המרכזי גם הם כבר בדרך. האם אפשר ללמוד מחבילת המדיניות משהו לגבי המשק הישראלי?


ב. חסמים לצמיחה במשק הישראלי



בימים האחרונים אנחנו שומעים מבכירי במשרד האוצר עובדות/נתונים מדאיגים למדי:
  1. בתקופה הקרובה אי השוויון בהכנסות יועמק (העוני יתרחב). תשלומי ההעברה משפרים את המצב רק בטווח הקצר אבל בטווח הארוך הם מרחיבים את העוני (אמיר טייג, Aonline)
  2. ידרש קיצוץ נוסף בתקציב שרק אושר. מנהל המכס והמע''מ, איתן רוב הוסיף: '' יש שחיקה באמינות התחזיות ובנתונים שהאוצר נתן במסגרת תקציב המדינה ל-‏2003, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מדויקים ולקחת תחזיות יותר שמרניות'' (ליאור כגן, Aonline,)
  3. המדינה עשויה להידרש לתמוך ישירות בקרן פנסיה.

כפי שראינו בחלק בקודם בעלי המקצוע ודאי יודעים מה הטיפול שהמשק זקוק לו בכדי שתתחדש הצמיחה. אבל האמירות הללו צריכות להדאיג את כולנו כי הן אינדיקציה לחוסר היכולת של המערכת השלטונית לטפל בבעיות המשק. מה שיותר חמור הוא שהמשק שלנו סובל מחסמים נוספים.

בניגוד לנאמר על המשק האמריקאי המגזר העסקי שלנו מאד ממונף - ערך הנכסים נמוך בהרבה מערך החובות שנצברו בכדי לרכושם עד כדי סיכון הישרדותי של עסקים. ההתדרדרות של המשק רק מחריפה את הפער הזה. כדוגמה נזכיר שמשפחת דנקנר קנתה את חלקה בבעלות על בנק הפועלים באמצעות הלוואה מבנק לאומי בלבד. מעבר לניגוד האינטרסים שזה יוצר עבור בנק לאומי ההלוואה הזו לא יצרה שום דבר כפי שהלוואות עסקיות אמורות לעשות. ההנחה שלהם היתה שהבנק ירוויח ויחלק דיבידנדים שישמשו לתשלום החוב. במצב שנוצר אין ביכולתו של בנק הפועלים לעשות זאת מבלי לפטר חלק מעובדיו וגם זה לא יבטיח את תשלום הדיבידנדים. גם החוב הציבורי גדול מידי ששיעורו ביחס לתוצר המקומי גבוה מ-‏100%. זה מכביד על היכולת של המגזר העסקי לגייס הון להשקעות בפיתוח עסקי. פער התפוקה ממשיך להתרחב ועמו האבטלה והירידה ברמת החיים. הצריכה הפרטית שבימים רגילים מהווה מנוע משמעותי לצמחיה גם היא מצטמקת.

מבנה התקציב הקשיח לטובת תשלומי ההעברה וההוצאות לביטחון כאשר ברור שסדרי העדיפויות שלפיהן נקבע התקציב צריכים להשתנות בכדי שמדיניות פיסקלית תתרום לצמיחה. בגלל בעיית חוסר האמינות של קובעי המדיניות הכלכלית נוצר מצב שהמשק במיתון חריף והאינפלציה בקרבת 7% לשנה. יתכן שבמובנים מסוימים (המחירים שמקבלים בעלי העסקים אולי כבר בירידה) הדפלציה כבר בפעולה. אבל בנק ישראל והאוצר לא מצליחים לקבוע מדיניות, שכדברי שר האוצר, תייצב את המשק ובודאי לא מדיניות שתניע את הצמיחה מחדש. כפי שכבר אמרנו זאת לא בעיה של ידע מקצועי.

מה שמדאיג שיש נקודה שבה המשך ההתכווצות של הפעילות עשויה להפוך למשבר כמותו לא ידע המשק מאז ראשית שנות השמונים. הנקודה הזו נראית מאד קרובה לאופק. במקביל הסיכוי לפריצת דרך מדינית רחוק ולכן, כנראה, חידוש זרם התיירים והמשקיעים הזרים לא יבוא בקרוב. יותר מכך נראה שבחירות הקרובות לא יביאו את השינוי הנחוץ במערכת השלטונית שישפר את יכולתה להפעיל מדיניות כלכלית מתאימה.

התחושה שלי היא שאנחנו, בעצם, סובלים מתסמונת בת היענה - לא רואים את השיפוע המסוכן של המדרון בו מתגלגל המשק. האיום הכלכלי שמאיים על האחדות החברתית הוא בעצם ברמה של פיקוח נפש בדומה לאיום הביטחוני.




http://www.faz.co.il/thread?rep=23269
תסמונת בת היענה
רפי גטניו (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 21:06)

הבעיה העיקרית בתגובה לאירועים כלכליים שונים על ידי האזרחים, נובעת מזה שכל עוד אין קרסה מוחלטת או משהו הקרוב לזה מאד, האזרחים מתנהגים כרגיל מתוך גישה של ''לי זה לא יקרה'' בדיוק כפי שהם מתיחסים לתאונות הדרכים.

זה קורה כי האוכלוסיה נחלקת בגדול ל 2

1) אלה ששנפגעו, אבל אין בכוחם להניע תהליכים כי הם עסוקים בששריידה יומיומית.

2) אלה שטרם נפגעו, ובסבורם שהמאכלת לא תגיע עדיהם, ומוכנים לסבול יירידת רמת חים מסויימת, מתתוך תקווה שלא יהיה יותר גרוע. כאשר באחת הם עוברים לקבוצה הראשונה, כבר אין בכוחם לעשות למען שינוי התהליכים שהביאו למצבם הכלכלי הלא נוח.

כך ששינוי אם יבוא, הוא יבוא רק לאחר ארוע טראומתי ששיפגע קשה באחת בקבוצה גדולה מאד של אזרחים.

הבעייה שאז יתכן ויהיה מאוחר מידי, והמחיר של יצוב מחדשש ששל המערכת הכלכלית יהיה גבוהה בהרבה, מזה הנדרש כיום.

מי ששצריך למנוע את התופעות הנ''ל שציינתי, זאת אותה מנהיגות כלכלית שאיננה כיום גם לא תהיה מחר לאחר הבחירות

בברכה

רפי
http://www.faz.co.il/thread?rep=23354
דוד: אנא פרט את כל תשלומי ההעברה שרשמת בתגובתך,
אלכסנדר מאן (יום שישי, 17/01/2003 שעה 14:43)

והסבר לנו בדיוק מהן, ומה עומד מאחורי מינוח זה.

ובכלל - ברור ששפת הבירוקרטיה ושפת הפקידות מדברת בז'ארגון שלא תמיד אומר הרבה לאלו שאינם מבינים; מונחי סמיכות או מילים חדשות ונקיות מחליפות בעיות ישנות.

תפקידך הוא, אם כך, להבהיר בטור זה מה עומד מאחורי מונחים סטריליים אלו, אולי תוך נסיון תיאור מוחשי יותר של פני המציאות הכלכלית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23376
אלכסנדר, תשלומי ההעברה הם אותם
דוד סיון (יום שישי, 17/01/2003 שעה 17:29)
בתשובה לאלכסנדר מאן

תשלומים בהוצאה הציבורית שניתנים/מחולקים לציבור בזכות מעמדם החברתי. זה כולל תשלומי הבטחת הכנסה, תשלומי אבטלה, עידוד הילודה ועוד. התשלומים הללו מקורם ברעיון הבסיסי של מדינת הרווחה אבל בארץ הם תופסים מימד גדל והולך ובמקביל מרחיקים ציבורים שלמים מכח העבודה.

יש בארץ משפחות שבזכות התשלומים הללו, בעיקר הסעיף לעידוד משפחות ברוכות ילדים, אף אחד מהמשפחה לא עובד בעבודה יצרנית. מספר העובדי במשק תומך במספר גדל והולך של אנשים שלמרות היכולת לא עובדים. אין כאן כמובן ביקורת על הצורך לתמוך באנשים בשעת צרה אלא על הדרך שזה נעשה. כך יוצא שהתוצר הלאומי מוגבל וקטן ממה שהוא יכול להיות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23411
תמיכה
רועי בלום (יום שישי, 17/01/2003 שעה 22:16)
בתשובה לדוד סיון

יש הבדל גדול בין תמיכה באדם בשעת צרה ולבין תמיכה באדם כי החליט שהוא ראשי ויכול לחיות על חשבון אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23410
ואם אנו רואים
רועי בלום (יום שישי, 17/01/2003 שעה 22:13)

אבל מי שיכול לשנות הוא זה שלא ממש רואה או עושה דבר כדי לשנות את המצב? גם כאשר צועקים לו ליד האוזן זאב זאב, הוא עדיין חושב שזה גמל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23417
סיוון הנכבד, בסך הכל מסכים, אבל התיחסותך לארה''ב
ראובן גרפיט (יום שישי, 17/01/2003 שעה 23:12)

, לעניות דעתי, שגויה.
ראשית, הגרעון החודשי בארה''ב הינו כ 40 בליון דולר. סך הגרעון של ארה''ב בעשורים האחרונים , איני יודע כמה אפסים יש לכתוב. במחשב הכיס שלי זה לא נכנס. רק לצורך השוואה - מדינות דרום אמריקה כמו מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה ועוד, קרסו עקב גרעון בסדר גודל של חודש - חדשים בארה''ב.ארצות הברית חולה מאד!מה יקרה כאשר, וזה יהיה בקרוב, העולם יברח מהדולרים ומאגרות החוב שלהם?
ביחס לישראל - האינפלציה של 6.5%, בניתוח מעט פרטני, מתברר שכמעט כולו מסיבות אקסוגניות אשר הממשלה יכלה למנוע על ידי הפחתת מיסים. למשל - עליית מחיר הדלק (לא בשליטתנו - לכאורה)-> הביא לעליית תשומות כמו מחיר החשמל, המים ועוד. כאשר מיר הדלק בארץ - רובו הגדול מורכב ממיסים - אז מה היה קורה אילו הממשלה היתה מפחיתה את מיסי הדלק?
מדוע הממשלה היתה צריכה להעלות את המיסים??? למשל - מע''מ, סיגריות, מסים עקיפים שונים, ארנונה? מעבר לבעיה הפוליטית / צבאית עם הפלשתינאים,
הממשלה בישראל צריכה לעשות צעד משולב והינו: צמצום הוצאותיה ובעיקר על ידי צמצום דרסטי במספר עובדי הציבור. קיצוץ הוצאות והורדת מיסים --> משפט המפתח.
הורדת המיסים --> ישפר את כושר התחרות שלנו בשווקי העולם ויעודד גם תיירים לבוא לארץ, וכן יאפשר הורדת האינפלאציה.
האם את המסכים לדעתי?
http://www.faz.co.il/thread?rep=23427
ומה אם דחיפת פתרונות
רועי בלום (שבת, 18/01/2003 שעה 0:34)
בתשובה לראובן גרפיט

שאינם דלק, אם אני לא טועה במכון וייצמן חוקרים את הנושא שנים רבות אולם לא ראיתי שממש יצא מזה משהו.
מדוע רק דוד השמש משתמש בשמת ולא כל הבית וכך יורדת הצירכה של החשמל שנוצר מדלק, כנ''ל העברת מים? התפלה באמצעות אנרגיות חסכוניות ועוד.

ביום שהמדינה שלנו תתחיל להיות תקינה ונורמלית והמנהיגים יביטו קדימה קצת מעבר לבחירות הבאות יתכן וניתן יהיה הפוך לארץ שהרבה יותר קל ופשוט לחיות בה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23479
לא רחוק מביתך במדרשת בן גוריון אפשר
דוד סיון (שבת, 18/01/2003 שעה 11:22)
בתשובה לרועי בלום

לראות ולמצוא פתרונות ביחידה לאדריכלות מדברית למשל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23501
זה שיש אני יודע
רועי בלום (שבת, 18/01/2003 שעה 15:20)
בתשובה לדוד סיון

אולם אני לא רואה את המדינה עושה משהו בנושא ודוחפת אותו קדימה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23476
ראובן, אכן הגרעון בארה''ב גבוה יחסית לתקופת
דוד סיון (שבת, 18/01/2003 שעה 10:53)
בתשובה לראובן גרפיט

של שנות ה- 90. כעת יגדל עוד עם התכנית לקיצוץ הצמיחה במיסים שמנסה הנשיא להעביר. אבל צריך לזכור:
א. היקף ההוצאה הציבורית בארה''ב מהווה רק כ- 18% מהתוצר המקומי.
ב. הגירעון יגדל בגלל התכנית להפחתת המיסים שנמצאת בדיונים. בנוסף בהשוואה לנתוני אמת שלנו הגירעון לא יהיה יותר גדול והריביות נמוכות יותר.
ג. הבנק המרכזי ערוך ומוכן לקדם את פני הבאות.

לעומת זאת אצלנו גם התכנית להורדת מיסים שבאה באיחור היא בעצם העלאת מיסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23453
המשבר הכלכלי הוא תוצאה של העדר אחדות חברתית
מילשטיין אורי (שבת, 18/01/2003 שעה 8:38)

המשבר הכלכלי בישראל לא מאיים על האחדות החברתית אלא הוא תוצאה של העדר אחדות כזאת. לפני הקמתה של מדינת ישראל היתה אחדות חברתית והיא היתה תנאי הכרחי להקמתה של המדינה. אבל האחדות ההיא היתה בנויה על יסודות רעועים והיא קרסה זמן קצר אחרי הקמת המדינה, בגלל קוצר ראות של בן גוריון וחבריו. על כך כולנו משלמים היום ונמשיך לשלם בעתיד
http://www.faz.co.il/thread?rep=23460
לאורי, לפי התיאוריה שלך, העדר אחדות חברתית
שפרה כהן (שבת, 18/01/2003 שעה 10:17)
בתשובה למילשטיין אורי

הוא תוצאה של יחסי איום-ניטרול בין הקבוצות השונות בחברה. יחסי איום-ניטרול אלה מבזבזים את מירב האנרגיה החברתית, ופוגעים בכך פגיעה אנושה בתחום הכלכלי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23470
לשפרה, יחסי איום-ניטרול הם גורם בזבוז האנרגיה
מילשטיין אורי (שבת, 18/01/2003 שעה 10:42)
בתשובה לשפרה כהן

בכל תחום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23477
אורי, בוקר טוב, יש לך רעיון איך פותרים או
דוד סיון (שבת, 18/01/2003 שעה 10:58)
בתשובה למילשטיין אורי

איך מנתבים את בזבוז האנרגיה הזה לתיקון המצב?
http://www.faz.co.il/thread?rep=23482
דוד, הפתרון נעוץ במגנוט הפרטים (המולקולות)
מילשטיין אורי (שבת, 18/01/2003 שעה 13:24)
בתשובה לדוד סיון

ועל ידי כך יצירת וקטור כוח חברתי. משימת המגנוט מוטלת לא על הכלכלנים אלא על המנהיגים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=23491
מילשטיין - הוקטור נקרא קונצנזוס, שנים היה הביטחון
ראובן גרפיט (שבת, 18/01/2003 שעה 14:22)
בתשובה למילשטיין אורי

הגורם המאחד. כיום, לא ברור לי מה הנושא שסביבו ניתן ללכד את העם. בכל תחום יש מי שנהנה ומי שמפסיד ועל מנת שהגורם המפסיד יהיה מוכן לכך, מעין אלטרואיזם חברתי, צריך להיות אידאה , חזון משותף.
אולי תעלה כמה רעיונות?
http://www.faz.co.il/thread?rep=23583
לראובן: תנאי הכרחי למנהיגות ממגנטת היא מנהיג
מילשטיין אורי (שבת, 18/01/2003 שעה 20:54)
בתשובה לראובן גרפיט

''פסיונארי'' כלשונו של הוגה הדעות הרוסי לב גומילוב, דהיינו עם אישיות בעלת אנרגיה לאומית-אינטלקטואלית גבוהה. אישיות כזאת לא הופיעה בינתיים במערכת הפוליטית בישראל.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.