פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1191

עגל הזהב / טור שבועי

דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 10:17)

עגל הזהב

דוד סיון

קיצוץ בתשלומי ההעברה וסימני המשבר

קיצוץ בתשלומי ההעברה

במאמר קודם (דילמות של קובעי מדיניות כלכלית), טענתי שצריך לשנות את סדר העדיפויות בתקציב המדינה בכדי להניע תהליך של צמיחה כלכלית. לצורך הדיון נתייחס להצעת התקציב, לפני שאושרה בכנסת בסוף שנת 2002. בסופו של דבר ההצעה אושרה בשינויים קלים. כאשר בוחנים את מבנה התקציב, לפי היעוד, מתקבלת התמונה הבאה:

התפלגות תקציב 2003 - הצעת התקציב בסך 281 מיליארד ש''חשלושת הסעיפים הראשונים מהווים קרוב ל-‏75% מסך התקציב ולכן, לכאורה, שם צריך לחפש את המקורות ליעדים מוטי צמיחה. במקומות אחרים טיפלנו בצורך הכללי להוריד את החוב הציבורי אבל גם ברור לנו שזה לא יכול לקרות מהיום למחר.

לכאורה תשלומי ההעברה, כ-‏74 מיליארד ש''ח, מהווים יעד נוח להצעות קיצוץ או פינוי מקורות ליעדים מוטי צמיחה כמו השקעות בתשתית ובמפעלים. קיצוץ קטן בסעיף זה יכול ליצור מקור ניכר לשינוי סדרי עדיפויות בתקציב. התשלומים מפורטים בניספח המצורף.

ראשית, מדובר בתמיכות במוסדות ופרטים בנושאים כמו סל בריאות (13.5%), מוסדות חינוך והשכלה גבוהה (19.5%), טיפול בנכים, סבסוד משכנתאות לזכאים וגם סיוע על פי חוק חיילים משוחררים. שנית, גם יעדים של המוסד לביטוח לאומי ממומנים מהתקציב. כאן מדובר בנושאים כמו קצבאות ילדים (10.8%), זיקנה ושאירים, קצבאות הבטחת הכנסה, גימלאות שונות ועוד. כמו כן ישנם גם יעדים שמנוהלים על ידי הרשויות המקומיות (13.4%) ותמיכות במחירים.

לאחר שסקרנו את פרוט התשלומים מתברר הקושי האמיתי במימוש המטרה של צימצום תקציבי ההעברה. בשביל לקצץ בתשלומים הללו בצורה משמעותית יש צורך בלימוד הסעיפים השונים יותר לעומק. בלי זה המקצץ עשוי לדרוך על לא מעט מוקשים. כל זה לא אומר שאי אפשר לקצץ. להיפך, אפשר לשקול קיצוץ אבל אי אפשר לעשות זאת בלי מישהו שמכיר את החומר היטב בכדי שאפשר יהיה לנטרל מוקשים פוטנציאליים. גם אז מאד יתכן שהשקפת עולם של הפוליטיקאים המעורבים תבלום את המהלך.

עומס החוב על המשק

אחד מהסימנים המובהקים של המשבר הכלכלי שאנחנו חווים בשנים האחרונות הוא עליה בהיקף החובות באופן אבסולוטי וביחס לתוצר המקומי. ראשית, האשראי (מכל הסוגים) לציבור עלה בשנה האחרונה בכ- 9.1% ל-‏685.7 מיליארד ש''ח בעוד התוצר ירד שנה שניה ברציפות. בטבלה (המבוססת על נתונים בנספח המצורף) מוצגים יחסי החוב שכדאי לשים אליהם לב.

**יחסי חוב תוצר מקומי גולמי (תמ''ג)**
אשראי לציבור / תמ''ג עסקי	216%
חוב ממשלתי / תמ''ג	105%
חוב ממשלתי ואשראי לציבור / תמ''ג	251%

החוב הממשלתי שכבר ירד פעם לסביבות ה-‏90% שב ועלה בשנתיים האחרונות. בהקשר זה נאמר שאחד התנאים לקבלה לשוק האירופאי מגביל יחס זה ל-‏60% בלבד. האשראי לציבור והחוב הממשלתי ביחד, 1,182.5 מיליארד ש''ח מגיע ל-‏251% (פי 2.5) מהתוצר המקומי הגלמי. פרוש הדבר שעלינו להיות ערניים לא להרחיב את החוב (הממשלתי והפרטי). עלינו גם לחפש דרכים בכדי לצמצם את החוב בכלל והממשלתי בפרט.

נספח

התפלגות ההוצאות בתקציב 2003 (במיליארדי שקלים)
	בסכומים	באחוזים
תקציב הביטחון	47.8	17.0%
תשלומי ההעברה	74.0	26.3%
החזרי חובות	88.5	31.5%
הוצאה אזרחית	44.4	15.8%
השקעות	15.8	5.6%
שונות	10.6	3.8%
סה''כ ההוצאה	281.1	100.0%

מקור: ניתוח הצעת התקציב

התפלגות ההוצאות בתקציב 2003 (במיליארדי שקלים)
	בסכומים	באחוזים
תמיכות במוסדות:
סל בריאות	10.0	13.5%
מוסדות חינוך	9.0	12.1%
מוסדות השכלה גבוהה	5.5	7.4%
מוסדות תרבות וספורט	0.5	0.7%

תמיכות בפרטים:
אגף השיקום במשרד הביטחון	2.0	2.7%
תגמולים לנכי מלחמת העולם השניה	2.0	2.7%
סל קליטה	0.8	1.1%
סבסוד משכנתאות	3.5	4.7%
חיילים משוחררים	1.0	1.3%
השמת מפגרים במוסדות	2.0	2.7%
שונות	4.4	5.9%
סה''כ תמיכות במוסדות ופרטים	40.7

ביטוח לאומי:
קצבאות ילדים	8.0	10.8%
זיקנה ושאירים	1.5	2.0%
סיעוד	0.7	0.9%
קצבאות (הבטחת הכנסה ועוד)	4.9	6.6%
ביטוח	3.2	4.3%
שונות	2.9	3.9%
סה''כ ביטוח לאומי	21.1

רשויות מקומיות	9.9	13.4%
תמיכות במחירים	2.3	3.1%
שונות	0.1	0.1%
סה''כ תשלומי ההעברה	74.1	100.0%

מקורות: שיחות טלפוניות עם אנשים שונים במשרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.

אשראי וחובות במשק (במיליארדי ש''ח במחירים שוטפים)
	2001	2002
אשראי לציבור	628.5	687.5
חוב ממשלתי:
אמצע השנה		488.0
סוף שנה (הערכה)		495.0

סה''כ חוב לסוף שנה	628.5	1,182.5
תוצר מקומי גולמי - תמ''ג	470.2	459.2

תמ''ג עסקי	317.6	319.0

יחסי חוב לתוצר המקומי הגולמי
אשראי לציבור / תמ''ג עסקי	216%
חוב ממשלתי / תמ''ג	105%
חוב ממשלתי ואשראי לציבור / תמ''ג	251%

הארץ, 20.1.2003, ג2.
הנתונים העיקריים על המשק הישראלי (אתר של בנק ישראל)
האתר של החשב הכללי באוצר


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24120
	דוד - קבלת החלטות ערכייות - מקורות ושימושים
	רפי גטניו (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 21:06)
	כל תקציב בנוי ממקורות ושימושים. הפתרון לדעתי הוא תנועת מלקחיים של הגדלת המקורות והקטנת השימושים. בצד הקיצוץ, מערכת הביטחון צריכה לעבור דיאטה חריפה, ולא באחוזים בודדים, ועל כך הרחבתי כבר בעבר. מערכת זו משלמת משכורות לצבא פעייל ועוד 1.5 עד 2 צבאות בפנסיה. הקיצוץ בסעיף זה צריך להיות משמעותי. בקישור המצורף, רואים מי מקבל יותר, ושם יש לקצץ, ולהשוות את ההוצאה של תושב בשטחים לזה של תושב בתחומי המדנה. רצוי לעיין בטבלאות המופיעות בקישור, הנתונים שם ברורים. מתנחל מקבל מעל 8000 ש''ח יותר ממי שאינו מתנחל. בצד המקורות, ניתן להגדילם , והדרך הראויה לכך לדעתי היא חובת דווח כללית. חובה זו תביא להעמקת הגביה מחד, ומאידך תאפשר לשלם תשלומי העברה לפי מבחן הכנסה.(כאן יתאפשר לשלם יותר למי שבאמת צריך) אם יתבצעו מהלכים אלה, יתפנה סכום הגון לצורכי השקעה במשק, ולהקטנת חוב, שיביאו להקטנת תשלומי ריבית, ובכך יוכלו להניע את הצמיחה. גידול בצמיחה יאפשר חזרה למשק רחב יותר, ובנוי על יסודות בריאים יותר. למה זה לא יתבצע כנראה ? כי לצורך העניין יש לקבל הכרעות ערכיות, ולהערכתי, שום מפלגה שתנצח בבחירות הקרובות לא תהיה מסוגלת לעשות כן, כך שמצבנו הכלכלי צפוי להמשיך להידרדר אל עברי פי פחת, עד שתבוא לכאן ועדה קרואה לנהל את העניינם, כאשר המשק יגיע לסף ההתמוטטות. בברכה רפי קישורים: מי מקבל יתר, ואיפה לקצץ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2391635,00.h...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24129
	רפי, נתחיל בצד הטכני
	דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 21:54) בתשובה לרפי גטניו
	קודם כל לא הבהרת כמה מיליארדי שקלים ניתן לפנות מאותם סעיפים (בטחון, תקציבי ההעברה). אותם שני מיליארד שכן הצגת הם ממש מעט מידי. רק תשלומי החובות בתקציב הנוכחי הם מעל 85 מיליארד שקלים. אני חושב שצריך למצוא בין 5 מיליארד ל- 10 בכדי שדברים יתחילו לזוז לכיוון נכון.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24132
	לדוד ה 2 מיליארד, זה הכסף הזמין
	רפי גטניו (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:06) בתשובה לדוד סיון
	הכסף הגדול הוא במערכת הבטחון, בצד השימושים, והעמקת הגביה בצד המקורות גם כתבתי איך ניתן להגייע לזה : חובת דיווח כללית. זה יתן עוד הקטנה של השימושים, אם תקציביי העברה ישולמו לפי מבחן הכנסה, ולא על פי הקרטריונים הנהוגים כיום. ולפני שתטען שזה מסובך, הסבר לי איך בארה''ב שהיא מדינה ''קצת'' יותר גדולה מישראל, ניתן לארגן את זה ושם ברור לכל אזרח שהוא חיייב לדווח על הכנסותיו. את המקור לתוספת התקציבית הזאת קשה לי להעריך, שכן הוא יכול להגע לשיעורי מס נורמלים מהכלכלה השחורה הקימת בארץ, שיש המעריכים את היקפה כהיקפה של הכלכלה הרגילה. אין לי נתונים בעניין, ואני לא בטוח שלמישהו יש.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24145
	ההון השחור ימשיך להתחמק גם עם חובת הדיווח
	דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:36) בתשובה לרפי גטניו
	הרעיון הזה של חובת הדיווח הוא טוב מאד גם אם לא תגבה אגורה נוסת בגינו. זה מטיל את האחריות על האזרח גם לצד החובות שלו כלפי המדינה. בארה''ב זה עובד בהחלט לא רע. למיטב זכרוני מרבית האזרחים עושים זאת בלי בעיה ויש אפילו לקראת היום האחרון לשכות סיוע של שלטונות המס. ממה שהבנתי לאחרונה בארץ זה מס ההכנסה שלא רוצה להתעסק בכל כך הרבה דוחות ולכן אין כאן חובת הדיווח.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24146
	אתה הבנת נכון, ויותר מזה. אני לא אתפלא אם
	רפי גטניו (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:45) בתשובה לדוד סיון
	האנטרסים של בעלי ההון השחור מיוצגיים בצורה לא רעה במיממסד. ואני אומר את זה בשיא הזהירות. אין שום הגיון כלכלי לא להפעיל את זה, ולאחר מכת ה''כופר'' הראשונה של אלה שירצו לחזור בתשובה, שעור העלמת המס הכללי יקטן. הנימוקים שנותניים השלטונות לאי הפעלה של חובת דווח - מגוחכים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24214
	גם בהון לבן יש יסודות שחורים
	מילשטיין א. (יום שישי, 24/01/2003 שעה 16:24) בתשובה לרפי גטניו


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24130
	סיוון, ראשית תודה על המאמר שפרסת בפנינו. הרשה נא
	ראובן גרפיט (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:00)
	לי להציג את ''הפאי'' באופן שונה. 1. שכר של עובדי ציבור ותשלומי העברה ושכר אנשי הביטחון (צבא, משטרה וכדומה)-בהווה ובעבר . זוהי הזרמה שחלקו הגדול אינן תורמות לצמיחה באופן ישיר אלא באמצעות הגברת הביקושים המקומיים. ניתן להתיחס אליהן , אל כולן כאל העברות. מדובר על 26% + לערך 8-9% מתוך 17% , סה''כ סדר גודל34%. הגמישות כאן גבוהה , ניתן לשחוק את השכר - מדובר בשקלים בלבד וכן ניתן להקטין במהירות יחסית את גודלו של אחוז מקבלי השכר מתקציב המדינה. 2. החזר חובות: חובות פנימיים וחובות חיצוניים הנו נתון שלא ניתן לשינוי, אין גמישות. זהו פרמטר - מור בכל קנה מידה. 3. ביטחון: חלקו הגדול מוצא לחו''ל , במטבע חוץ -שינוי המצב הבטחוני וקביעת מדיניות מדינית שונה , תקטין את תקציב זה.כן גם ביטול חוק שירות חובה ל 3 שנים. ניתן להסתפק בשנה או שנה ומחצה ואת מי שצריך להעביר לצבא קבע וכך יחסכו גם ימי מילואים. חלק אחר של תקציב זה - מיועד ותורם לצמיחה ולתעסוקה, מדובר החלק ההולך לתעשיות בארץ. (איני יודע מה חלקו- אבל יש להוסיף אותו ל6% השקעות והוא תורם ישירות להגדלת התמ''ג. 4. התמ''ג: הוא מרכב מרכיבים אמיתיים כמו יצור ויצוא המביאים מט''ח, או חוסכים הוצאת מט''ח וגורמים מלאכותיים כמו העסקתם של אנשים אשר אינם תורמים דבר לחיזוקו של המשק ועצם העסקתם מגדיל מלאכותית את התמ''ג. כך שבפועל, עקב גודלו של הסקטור הציבורי, התמ''ג האמיתי נמוך יותר והיחס שלילי יותר. 5.הורדת שעורי הריבית וצמיחה במשק, יוכלו להקטין באופן משמעותי את שיעור החוב הציבורי והפרטי וכך לשפר את יחס האשראי לציבור ביחס לתמ''ג. שאלה - החוב הממשלתי - מהם מרכיבי המשנה שלהם? היכן יש לממשלה שליטה ויכולת לשפר אותו?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24144
	ראובן כמה שווה ההצעה שלך?
	דוד סיון (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:30) בתשובה לראובן גרפיט
	כמה יפנה החיסכון בשכר (הסקטור הציבורי) שאתה מציע? אם מה שאתה מציע יפנה 15- 20 מיליארד ש''ח זה לפחות יעצור את צמיחת החוב הציבורי (ממשלתי). אבל יש כאן בעיה אותם עובדים שיפלטו בתהליך יורידו את הסכום הזה לפחות במשך שנה שנתיים (צריך לדאוג למובטלים החדשים). הורדת הריבית לא בהכרח תקטין את גודלו של החוב-אשראי של הציבור (הורדת ריבית עשויה להגדיל את הביקוש לאשראי). אני חושב שתקציב הביטחון שמופיע בנתונים שהבאתי לא כולל את הסיוע האמריקאי (אבל לא בדקתי...).


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24149
	סיוון, הקטנת סקטור מקבלי הכנסה מהמדינה (כולל פנסיו
	ראובן גרפיט (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 22:55) בתשובה לדוד סיון
	נרים של צה''ל, משטרה וכדומה וכן עידוד חרדים צעירים לצאת לשוק העבודה (שהינם בעלי יכולת וכישורי עבודה) באם ילווה בעידוד הצמיחה כפי שנעשה בטיואן, יפן ועוד מדינות שידעו לצאת מקיפאון כלכלי ולצמוח במהירות, הרי הכל ישתנה. אומר משהו נוסף: הסקטור הערבי והחרדי בארץ - יש להם פוטנציאל עצום. אנו, משום מה בונים על העליה כמקדם / קטליזטור לצמיחה. בו נרתום את הפנסיונרים, עובדי המדינה המיותרים, הסקטור הערבי והחרדי ונאפשר לכל אלה, עם תמריצים ברמה האישית והלאומית להרויח כסף. פשוט לתת להם אפשרויות ליזום עסקים ללא ביוקרטיה מיותרת, ללא אגרות, ריבית רצחנית - פשוט לעודד תעסוקה כפי שנעשה כיום בשוק המשותף. הרי כל הכלים ישנם בארץ. ידע, בנקאות, משטר חליפי, ביטוח, אמצעי תקשורת , יכולת גישה לשווקים בינלאומיים, ידע טכנולוגי וניהולי, כוח אדם חכם. עם מיסים מופחתים, ניתן ללא מאמץ להוזיל דרסטית את עלויות היצור. מה דעתך?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24152
	עבודה יפה
	אריה פרלמן (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 23:26)
	ומושקעת. וגם הרבה אומץ. ''לקצץ בתשלומי העברה''? אמרת את זה ואף אחד לא ''קיצץ'' לך את הכנפיים, או האוזניים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24161
	אריה, תודה על הקומפלימנט
	דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 0:23) בתשובה לאריה פרלמן
	יחד עם זאת, לאחר בחינת כותרות הסעיפים השונים לא ברור לי היכן ניתן לקצץ בתשלומי ההעברה.הנחה שלי היתה שקיצוץ ''שוויוני'' לא יועיל וקיוויתי שמישהו כאן יעזור לי לקבוע עמדה: באיזה סעיף (סעיפים) יותר קל לקצץ. הרי רק בשביל לאזן את התקציב צריך לפנות כ- 15 מיליארד ש''ח לפחות (זה כמובן גם יאפשר הורדת ריבית משמעותית ). לכן בשביל להניע צמיחה צריך לשנות סדרי עדיפויות בתקציב (לשנות באופן מהותי את גודלם של סעיפים ואפילו למחוק חלק מן הסעיפים). הקטנת הגירעון במסלול מתמשך ובמקביל הורדת הריבית יניעו את גלגלי המשק לצמיחה ארוכת טווח. גם ברור לי שתהליך כזה יקטין בסופו את השפעת הפוליטיקאים על היום יום העסקי - לטובה. יחד עם זאת זה אף פעם לא יגיע לקפיטליזם טהור שנעלם בגלל חולשותיו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24202
	סיוון, לא צריך לקצץ בהעברות המופיעות בתרשים, אלא
	ראובן גרפיט (יום שישי, 24/01/2003 שעה 14:06) בתשובה לדוד סיון
	לגרום לעוגה לתפוח על ידי הסטת מערכת העדפות. לתת למשק הפרטי לצמוח ולעודד ''פנסיונרים'' בעלי כושר עבודה, חרדים וערבים לעבוד, זאת על ידי קיצוץ דרסטי בעלויות העבודה (מיסים ישירים ועקיפים ואגרות למינהם), בפשוט הצהרות ההון, לשם מה צריכים רואי חשבון ויועצי מס? למשל - מס מקסימלי על המחזור של 30% ואין הכרה בשום הוצאה. מה יותר פשוט מזה? כמה ביוקרטיה תחסך? התמריץ לעבוד יגדל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24231
	דוד, לא זכור לי שנתתי לך קומפלימנט
	אריה פרלמן (יום שישי, 24/01/2003 שעה 20:42) בתשובה לדוד סיון
	אני אף פעם לא מחלק קומפלימנטים, רק מחמאות מפעם לפעם...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=24251
	אריה, תודה בכל מקרה
	דוד סיון (שבת, 25/01/2003 שעה 16:14) בתשובה לאריה פרלמן

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.