פתרון למתלבטים בבחירות | |||||
רוני קליין (יום שישי, 24/01/2003 שעה 19:32) | |||||
|
|||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=24227 | |
אז אתה מציע לליכודניק להצביע עבודה | |
דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 19:53) | |
או להיפך? התוצאה לשיטתך לא תהיה אחרת. אם אתה מציע למצביעים לבחור במפלגות שעד הפעם הזאת היו קטנות גם זה לא יועיל. הכתיבה שלך כן עוזרת לך לפרוק תיסכולים. אבל בסופו של דבר צריך להצביע לפי מה שאתה חושב צריך לקרות בעקבות הבחירות. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24272 | |
תשובה למר דוד סיון | |
רוני קליין (שבת, 25/01/2003 שעה 18:45) בתשובה לדוד סיון | |
קרא שוב את הרעיון המרכזי של המאמר. נץ נשאר נץ. יונה נשאר יונה. מצביעים למפלגה שונה מאותו גוש. למיטב ידיעתי מערך וליכוד לא אותו גוש. גם אני חשבתי בהתחלה שיכול להיווצר מצב כמו בבדיחה הישנה שפלוגה א' ופלוגה ב' מחליפים ביניהם תחתונים אבל במחשבה שניה בסבירות הסטטיסטית להתאמה כזאת היא אפסית. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24230 | |
בחירות זה לא משחק ילדים. | |
אריה פרלמן (יום שישי, 24/01/2003 שעה 20:37) | |
אתחיל בהסכמה עם רוח הדברים: רוב הפוליטיקאים הם אכן צבועים, מתנשאים, אדישים, תככנים ובלתי-אמינים. הם רודפי-כבוד ושואפי כוח, נטולי עקרונות ומשוללי אידיאולוגיה. הם דואגים לעצמם ולמקורביהם, ומתייחסים לעם כאל עדר חסר-צבע וחסר-צורה שאפשר לעצב אותו כחומר ביד הנבחר. אבל המסקנה מכאן עשויה דווקא להיות אופטימית: דווקא מפני שהפוליטיקאים דואגים לישבנם ולכיסאם - עלינו לתקוף אותם בדיוק בנקודה זו. בדיוק כפי שלימד אותנו אדם סמית: אסור אף פעם לפנות אל מצפונו של הסוחר, ולשאול אותו בדמעות של זעם ועלבון: ''איך אתה מעז - נבל מנוול - למכור מוצר כה פגום וכה ירוד ובמחיר כה גבוה. אין לך לב?!''... בדיוק כך. אין לב. לכן צריך לפנות אל הסוחר בשפה שהוא מבין: ''שמע אדוני. אם תמשיך ככה, אני אלך לקנות בחנות של השכן; אם תתעקש למכור את המוצרים הירודים הללו, אני וידידיי נקים חנות מתחרה מול אפך הנבזי.'' כך גם יש להתייחס את הפוליטיקאי. כמובן שמעל-פני השטח, צריך להמשיך ולפנות אל מצפונו ואל מצפנו הרעיוני - אך במקביל גם להשתמש בשוט שבידינו: לכתוב; לטלפן; לשלוח פקסים; לדבר ברדיו; להפגין; להחתים עצומות; לפרסם בעיתון ובאינטרנט; ללחוץ לשם פגיעה באינטרסים של פוליטיקאי מסויים, או באמצעות הצד השני של המטבע: לפתות אותו לשוב אל דרך המלך על-ידי תמיכה או סיוע באינטרס הקרוב לליבו. נכון שבשיטת הבחירות שלנו, שהיא ארצית-מפלגתית - הדבר קשה יותר, אך איננו בלתי אפשרי. נכון שההשפעה עקיפה יותר ומורגשת פחות, אבל עדיין היא השפעה. אם נפתח כולנו מודעות אזרחית גבוהה, יידע כל פוליטיקאי (אם צריך גם באמצעות תזכורות טלפוניות פעם בחודש) שאנחנו בוחנים ועוקבים, וכך יזכור שהאינטרס העליון שלו - להיבחר - תלוי על בלימה כל הזמן. בשעתו ערכו כמה ח''כים סיור בקיבוץ כפר הנשיא, היכן שהיתה אמורה לקום תחנת-כוח המופעלת מזרמו של נהר הירדן. כאשר נשאלו הח''כים מדוע טרחו להגיע למקום כה רחוק בנושא שאיננו כביכול כה תקשורתי או חיוני, הם ענו: ''קיבלנו מבול של פניות!''. קיבלו - נבהלו - וסיירו. כמה היה ה''מבול'' של הפניות? כ- 60... קיצורו של דבר: כל אחד שיצביע על-פי צו מצפונו המדיני/ביטחוני/כלכלי/חברתי, רק שלא יירדם בשמירה. כי אם לא ינום ולא יישן בוחר ישראל - עוד לא אבדה תקוותנו. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24380 | |
וזה נורא חבל. | |
נסים ישעיהו (יום שני, 27/01/2003 שעה 19:46) בתשובה לאריה פרלמן | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24232 | |
לרוני קליין: חשבתי שאתה אדם רציני... | |
רפי אשכנזי (יום שישי, 24/01/2003 שעה 21:08) | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |