|
| שמעון מנדס (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 1:16) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
|
|||
|
|||
עשור למותי בערך תבואי לקברי עם פרח ועל ידך צל ארוך. ואני אשאל ''מי האידיוט'' ואת תעני ''יהושוע רוט'' זהו בעלי יהושוע שעשה לי שעשוע וממנו נולדו ילדי חן, שרון ופועה. (על פי הזכרון,מתוך הספר ''חיי המתים'' לחנוך לוין) | |||
|
|||
סורי ממני, גולשת לא לך זרותי - הא אשת הארץ גועשת, מעמקים פורשת נוכלות ופרע בעינייך עששת ואת נואשת אותי דורשת מיכאל שרון מתוך ספר המתים הסורי-אפריקני | |||
|
|||
סורי ממני גולשת לא לך זרותי - הא אשת ארץ גועשת, מעמקים פורשת נוכלות ופרע בעינייך עששת ואת נואשת אותי דורשת דלות וקרע מערבולותייך רשת אשת ליל מי יוצמת גמול רע, עצלות חרשת זממה שדה ותנקבהו קשת נרה כהה, חיל משרשת רוח-אל דמים חורשת ביום אחרון, צחוקה שדות פלשת מיכאל שרון טל-דל מתוך ספר המתים הסורי-אפריקני | |||
|
|||
ורואים זאת מדי פעם מחדש, למרות מה שכתבתי כאן אודות יצירתו. | |||
|
|||
הדורות הבאים מן הסתם יבררו את המוץ מן התבן | |||
|
|||
ותלויית נסיבות, זמן ומקום, אלא הולכת ונפרשת, הולכת ומתבהרת במהלך הזמן, תוך הפעלת תהליך סלקצייה אחורה - וסינון הזבל הממית והמכהה. | |||
|
|||
האמת קצת יותר חמקנית מהמותר והרצוי | |||
|
|||
שהינה פרי דימיון קודח המציב מושאים דמיוניים ונלחם בהם (או מלסטם לעצמו גישות חדשות, ומייחס למלוסטם את טעויותיו וגישתו הקודמת, אותה תיקן המלוסטם). קישורים: אמת, מוסר, צדק טיבעי ומנהג: דיון 669 | |||
|
|||
קישורים: אמת, מוסר, צדק טיבעי ומנהג: דיון 669 | |||
|
|||
ומן הדיאלוג הפילוסופי שנרקם בינך לבין מישזוכר. אגב, משהו מדבריך הזכיר לי את זאב בכלר אבל יש איזה הבדל... והנה שיר הלל לגבר: הו גבר סמבטיון גועש שיריך פיוטיך להבות ואש גלים וסערה זרועותיך רשף וזיקוקים שריריך וכן הלאה וכן הלאה.. מתוך ספר החיים הסורי-בורי נ.ב. ובכל זאת מאמרו של מנדס היה מרגש בעיני מלא תום לב ואהבה | |||
|
|||
והיינו כולנו רוצים לשמר ולגונן על שמורות תום וחום-אמת כאלה גם וביחוד נוכח צוקי העיתים, שיניהם המשוננות, ופרצותיהם המדלדלות. | |||
|
|||
תשומת ליבי למאמר ב''הארץ'' פרי מקלדתו. קישורים: ביקורתי/הבנותי כלפי מאמרו של בכלר ב''הארץ'': תגובה 23651 עם הסבת שימת ליבי למאמרו אודות חתרנות האמת וחיסול אומרה - בטרם קראתיו: תגובה 23640 | |||
|
|||
ומי היא אשת-חיל? ולמי נתת חילך? ומה פשר הדלילות? | |||
|
|||
ובמי אוחז חיל נוכח אשת-חיל? | |||
|
|||
ואילו גילוח שבע מחלפות ראשו הינו גדימת קרני השמש. בתחילת הפרק אודות אשת-חיל נאמר: אל תיתן לנשים חילך. אנשי דלילה משחקים (צוחקים) לשמשון ואילו אשת חיל ''תשחק ליום אחרון'' | |||
|
|||
תודה על הלינקים על מאמרו של בכלר. אקרא אותם | |||
|
|||
מי שזוכר - הסבת לי רגע אחד של שעשוע. אבל אל תבנה על זה יותר מדי. | |||
|
|||
|
|||
עכשיו, משסיימנו להתפעל מהשירה והחריזה, בואו נקשיב לדברי המשורר. האומנם, אחיותי הנרגשות, הערכה? או שמא שוביניזם במעטה נופת צופים? השוביניסט הוולגרי צועק ''האישה מקומה במטבח''. לא כך הוא מנדס, השוביניסט הנאור והמעודן - הוא שומר על אישתו בבית, רק מהערכתו הרבה אליה. הוא בנה חממה כדי להגן על הפרח הענוג שפורח בגנו. הוא דואג לאישה לבל תלכלך ידיה ברפש הפוליטיקה, לבל תשחית מידותיה הנאות ותידמה לגבר. זהו השוביניזם בו נופפו הגברים לפני פחות ממאה שנה, בניסיון להסביר מדוע אין לאפשר לנשים זכות הצבעה. עובדות ופואטיקה לא תמיד חד הן, ובכל זאת, קצת פחות בורות עוד לא הזיקה גם למשוררים: הפמיניזם אינו מדבר על שיוויון גנטי (וקצת כבוד גם לאינטליגנציה שלנו). מעטות הנשים שהפכו לגבריות בעקבות הזכות להצביע (כפי שמעטים השחורים בארה''ב שעורם הלבין בעיקבות אותה זכות). הפמיניזם דורש שיוויון זכויות והזדמנויות, שיוויון בפני החוק, השוואת תנאי שכר ועוד. אני מתקשה להבין, מר מנדס, מה בדיוק מפסידה האישה מזכויות אלו. ולכן, נשים נרגשות, אולי כדאי לשוב ולקרוא את דבריה של חנה בית הלחמי ונשים נוספות, על מהות הפמיניזם. מצורף קישור. קישורים: | |||
|
|||
|
|||
מנשלים, גוזלים וחומסים רכוש פלשתיני בחברון. מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? | |||
|
|||
|
|||
כואבים על כל בית שנהרס ועל עץ שנעקר ולא על היהודים שנרצחים מהם, מאחוריהם או בחסותם. עולם הפוך כבר אמרנו? | |||
|
|||
|
|||
|
|||
[* בהודעה זו הוסרו ביטויים לא ראויים. המערכת]. מדובר בהרס בתים כאתנן למתנחלי חברון. ואתה יודע את זאת היטב | |||
|
|||
אריה, האם שוב צריך להזכיר את טבח חברון של אבות אבותי היורים והקוטלים דהיום? אם כן, הרי קישור אחד מני רבים (שהפעם יוקדש לכבודו של רפי גטניו ולתפארת תוצאות הבחירות): קישורים: מי ששונא את יהודי חברון החיים אולי יאהב את יהודי חברון המתים: http://www.gamla.org.il/article/1999/aug/e1.htm | |||
|
|||
פשוט בא מעולם אחר. יש בדבריו איזה תום לב ולא הרגשתי בכוונה רעה וסרסנית. הוא מדבר על מיתולוגיות שגדל עליהן (הן לכשעצמן דכאניות אולי אבל הוא עצמו לא. התרשמות שלי.) איך שמתחלפות המשמרות. אני זוכרת ימים שבהם אני היתי המיליטנטית מבין שתינו... | |||
|
|||
ברור כאן שזה בא ממקום נקי בלי רוע. עם רוע מתמודדים אחרת. מה נעשה עם כל הטהורים והנקיים שבתום לב מקלקלים? | |||
|
|||
בתוך השאלה ''הקטנה'' ששאלת חבויה שאלה גדולה והיא מהו רוע. בגדול שקד צודקת. אבל כל עניין לעצמו ולגבי המאמר של מנדס אני מוצאת שצריך להיות ''סלחניים''. בפעם אחרת, אם זכור לך, זו שבה הייתי יותר מיליטנטית, היה ברור שהדברים נאמרו לא מתוך תום לב אלא להיפך. החיים הם קצת כמו מקצה שיפורים, מתמיד ובלתי פוסק, ואחד מן המקצים החשובים הוא להצליח להבחין בין חשוב ללא חשוב, לברור היטב ולהבדיל עיקר מתפל. אז הנה, זו לדעתי ''הדיאגנוזה'' על מאמרו של מנדס. | |||
|
|||
ואם היה מסתפק בם, ומוותר על הפרשנות הנלווית, לא הייתי כותבת דבר. תגובתי כוּונה לנשות הפורום, יותר מאשר למנדס,ואם תסתכלי קצת למטה, על תגובתה המזלזלת של כחולבן, בוודאי תראי שהדרך עוד ארוכה, וכי הבעיה הגדולה היא עדיין בתפיסת האישה את עצמה ומקומה בחברה. | |||
|
|||
והנשים שלא מבינות את הנזק שבשוביניזם עושות את הדרך עוד יותר ארוכה לכולנו. | |||
|
|||
|
|||
בשירו של שמעון יש תמימות ,רוך וטוהר, שאינם קיימים בעולמנו העכשוי תעשיתי, המהיר,והאגרסיבי, לכן טוב שעדיין קימים משוררים כשמעון, ולו גם עם ניחוח שוביניסטי | |||
|
|||
אבל הפעם נראה לי שצלחת את התהום בהצלחה: יש משהו בדברייך. | |||
|
|||
|
|||
להציג באתר אינטרנט שכולו על נשים ועבור נשים תמונות של בחורות יפיפיות? פחחחחח...... עובדים עליך... זה הכל ''כאילו''. | |||
|
|||
|
|||
עובדים עלייך כחול לבן. תבדקי תבדקי, חבל על הבורות הזאת. עדיף ללמוד לפעמים. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
שקד שמתלוננת על ניחוח שוביניסטי בשיריו היפים של מנדס, שולחת אותנו ללמוד על פמיניזם באתרה של הלחמי. נכנסתי לאתר הנ''ל והפלא ופלא, כולו מעוטר בתמונות של נשים יפות. הזהו הפמיניזם? מה עם כל 90% הנשים המכוערות/השמנות/אנורקטיות/חולות/זקנות בעולם? הפמיניסטיות זועקות שהעולם הגברי מתנהג בפטרונות כנגד האישה, בין היתר בפרסומות ובתחרויות היופי, ובאות הפמיניסטיות ונוהגות בצורה זהה... | |||
|
|||
1. לא טענתי כנגד שירתו של מנדס, אלא כנגד ההערות וההסברים שבין השירים. 2. בדף הפתיחה של ''הדרך למעלה'' אכן יש גם תמונות - לאו דווקא של נשים, ולאו דווקא נשים יפות - אבל מאחורי כל דף פתיחה מסתתר התוכן שרצוי לקרוא. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
ככה בשניה בנושא דנן: אני אישה בכל רמ''ח אברי, נהנית לחוש נשית ומטופחת מחד גיסא והישגית ומוצלחת מאידך גיסא, ואני אפרק את הצורה למי שינסה לקחת ממני איזו זכות שהיא. | |||
|
|||
ראו קריקטורה ב''הארץ'' ההולמת, נדמה לי, את רוח מאמרי אודות האוליגרכיה הצבאית והעשירונים התחתונים קישורים: ללא מילים: קריקטורת היום ב''הארץ'': http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... הנועם והבזיזה : נועם חיי האליגרכיה הצבאית המנשלת: דיון 1201 | |||
|
|||
נהניתי מהשירים - אף על פי שאני - ככלל - חשדן ומסוייג כלפי שירה, וככל שהשירה חדשה יותר כך החשדנות רבה יותר. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
לא אקח על עצמי את תפקיד מבקר השירה ולכן לא אכנס לניתוח טקסטואלי ופואטי של ''שמעון המשורר'' כפי שכינה אותו כאן אחד מחסידיו. אסתפק בקביעה כוללנית כי לא כל מי שחורז חרוזים או מחבר שורות קצרות, הוא משורר. העובדה כי אנשי הימין בפורום התמוגגו ''משמעון המשורר'', מהווה סיבה טובה לאדם שקול ובעל טעם טוב להתייחס לכל העסק במעט סקפטיות. אולם גם אם נניח לרגע כי האיכויות השיריות של מנדס הן מהמעלה הראשונה, בבחינת כוכב חדש נולד בתחום השירה העברית, הרי שנושא רשימתו שאמור לכאורה להיות שיר הלל לאשה, אינו אלא חיבור שובינסטי של גבר שרוצה לשמור על האשה כחפץ ביתי, לגונן עליה יעני מסערות החברה בחוץ, והכל במסווה של מחמאות דביקות ומתקתקות, חיבוק חונק שמוציא את האויר מהריאות. שמעון מנדס, תוצר תרבותי של ''הכיבוש הנאור'' עשה הסבה והוא מנסה להיות עתה ''שובינסט נאור''. אולם כפי שאין כיבוש נאור כך אין שוביניזם נאור. יש רק דרגות שונות של רוע. | |||
|
|||
הבנת את זה, ידידי? | |||
|
|||
|
|||
--עולה אצלי דרך פורמט הפורום. אין לי מושג למה. אודה לך מאד. רפי | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |