פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שיר הלל לאשה
שמעון מנדס (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 1:16)


שיר הלל לאשה

שמעון מנדס



לפני כמה חדשים כתב ידידנו אורי מילשטיין מאמר ארוך ומנומק על נטישת השמאל את רחל בלובשטיין - הלא היא רחל המשוררת. התעורר ויכוח בפורום בין אורי לבין השמאלנים שבינינו, מאחר שהם מצאו עצמם נפגעים מן האמיתות שאורי חשף בעמל רב. בוויכוח הזה היה שוויון בין אורי לבין אלה שתקפו אותו על הנושא: שני הצדדים היו פגועים וכואבים. אורי - היה פגוע מן המעשה שפגע קשות ברחל, שכן רחל היא קרובת משפחתו. השמאלנים - על כך שלפתע מצאו עצמם עטופים בחטא הנטישה.

באותם ימים הצעתי ליובל רבינוביץ, העורך הראשי של הפורום, לנסות ולהחדיר קצת שירה לפורום, ולא להסתפק בדיונים על בעיות פוליטיות וחברתיות בלבד. הרעיון נראה אז ליובל, אבל עקב הוויכוח שנזכר לעיל החלטתי לדחות את פרסום המאמר. לאורי אומר שנחמתו היחידה, שהיום איש אינו זוכר את הנוטשים. אבל את רחל המשוררת, כל צעיר וצעירה העומדים על מפתן קסמיה של ההוויה האנושית, יודע גם יודע מי זאת רחל. למזלנו הרב, רחל היתה משוררת ולא פוליטיקאית. לכן היא ננטשה ע''י חבריה, ומנגד היא חיה בלב העם.

הגורם שהביא אותי עתה לכתוב את אשר תכננתי, פנייתה של הגב' חנה בית הלחמי לחברי הפורום לתמוך בקידום הנשים לפוליטיקה. לעניות דעתי, אין צורך לעשות זאת משני טעמים. האחד, למעלה ממחצית האוכלוסיה היא נשית, ואם אלה היה להן ענין חצי מכנסת ישראל היתה מורכבת מנשים. שנית, פוליטיקה היא דבר מכוער, וזה כשלעצמו תכלית הנגוד לאשה - שהיא סמל היופי. לפחות אמורה להיות כזו.

בתום מלחמת העולם השניה, חזרו הרבה חיילים וקצינים אמריקנים לארה''ב כאשר הם נשואים לנשים אירופיאיות (איטלקיות, צרפתיות וגרמניות). שבע שנים לאחר מכן, בתום מלחמת קוריאה, חזרו חזרה התופעה על עצמה, כאשר אנשי צבא אמריקנים הביאו עמם נשים יפניות לארה''ב. הנשים בארה''ב לא הבינו את פשר ההעדפה של הגברים שלהן. הסיבה היתה כמובן אחת: הנשים האמריקניות ראו את עצמן שוות לגברים, בעוד שבנות חווה האירופיאיות והאסייתיות החזיקו בדעה שגבר זה גבר ואשה היא אשה.

בספר משלי ציין החכם באדם, הלא הוא שלמה המלך: ''מצא אשה מצא טוב...'' (י''ח 22) ובספר קהלת מציין שלמה המלך: ''ומוצא אני מר ממוות את האשה...'' (ז' 26). שאלו חז''ל: היתכן שאותו אדם יכתוב דבר והיפוכו ? שהרי לא רק אמר מצא אשה מצא טוב, אלא הגדיל עשות וחבר כמעט פרק שלם בשבחה של האשה (אשת חיל מי ימצא.. וגו' פרק ל''א). יגעו ומצאו: האשה בגימטריה שווה לאיש (האשה=311=איש). משמע, כאשר האשה היא אשה זה מצב של אשת חיל. אולם כאשר האשה היא רוצה להיות גבר, החיים הופכים להיות גיהנום.

על בסיס שירת ההלל לאשה של שלמה המלך כתבתי את השיר הבא:
חֶסֶד אֱלֹהִים לַאָדָם עָשָׂה
כַּאֲשֶׁר שָׁבַר לוֹ צֶלַע
וְנָתַן לוֹ פֶרַח בִּדְמוּת אִשָּׁה
לִשְׁמֹר כְּרָקֶפֶת הַסֶּלַע.

לְמֶרְכַּז הֲוָיָתוֹ הַפֶּרַח נַעֲשָׂה
בִּלְעַדָיו יִסְבֹּל שֶׁסַע
בְּכֹל אֹרְחֹתַיו תִשָׂאֶנוּ הַאִשָּׁה
לוּלֵא הִיא יַחֲסִיר פֶּסַע.

כֹּל שֶׁצָרִיך הַאָדָם לַעֲשׂוֹת
לֶאֱהֹב אֶת יְצִירַת הַבּוֹרֵא
וְאֶת אֲהוּבַת חַיַיו לְפַצוֹת
עַל חִיזוּק אֲהוּבָהּ - הַקּוֹרֵא.


בהקשר הזה, של הגבר המחפש את האושר בחיים הוספתי וכתבתי:

משענתי

בְּצוֹם הַגּוּף
אֲשַלְשֵל חֶבֶל עִם דְלִי לְבוֹר
לְהַרְווֹת צִמְאוֹנִי בִּמְעַט מַיִם חַיִים.

בְּצוּק הַנֶפֶשׁ
אֶשְׁתַּלְשֵל אֶל בְּאֵר נִשְׁמַתֵּךְ
לְמַבּוּעַ רִגְשׁוֹתַיִך לִדְלוֹת סַם-חָיִים.

כִּכְלוֹת הַכֹּל
כְּדֵי לִשְׂרוֹד לִרְשׁוּתֵנוּ בְּאֵר וַגַן
אֲבָל לִחְיוֹת, אֲהָבָתֵך הִיא הַמִּשְׁעַן.


אין צורך להדגיש כי אני נמנה עם אלה הסבורים כי אין שיוויון בטבע. האשה עולה על הגבר. המחשב שלה הרבה יותר משוכלל מזה של הגבר. אשתי המנוחה אמרה יותר מפעם: אינני רוצה שיוויון, כי בשיוויון אני מפסידה (היא קבלה חינוך צרפתי). בהקשר הזה הבאתי את השיר הבא:

לִמְדּוּנוּ כִּי הָאִשָׁה
מִצֵּלַע הָאָדָם נִבְרְאָה
אֲבָל בַּטֶּבַע הַגֶּבֶר הוּא יְלוּד אִשָׁה.

לִמְדּוּנוּ כִּי הָאִשָּׁה
נִמְנֵית עִם הַמִּין הֶחָלָשׁ
אַךְ בֵּמְצִיאוּת הִיא חֲזָקָה כְּאֵיתָנֵי הַטֶּבַע.

לִמְדּוּנוּ כִּי הַעוֹלָם
מוּרְכַּב מֵעָפָר וְאֲוִיר אֵש וּמַיִם
אֲבָל בַּטֶּבַע הָאִשָּׁה הִיא אֵשׁ הַחֲיִים.

וְאָנוּ לָמַדְנוּ כִּי
הָאִשָּׁה הִיא כּוּר הִתּוּךְ
הַמָתִיךְ גֶבֶר בְּאִשָׁה לְחַיִים חָדָשִׁים.
לָכֵן אָנוּ נִצְמָדִים אֵלֶיהָ כְּפַרְפָּרִים.


במחשבת ישראל מלמדים אותנו כי האדם מוצאו מן העפר, וסופו כי אליו ישוב. כארבע שנים לאחר שהשיבותי את אשתי אל חיקו של האלהים, שוטטתי להנאתי במרחבי הנגב. ובאחד הימים בעומדי בפסגת ''מעלה עקרבים'', ליד מצבת חיל ההנדסה, זרם השיר על פיסת נייר שהיתה ברשותי, כנהר שוצף במדבר הצחיח:

אדם ואדמה
מִדְבַּר מִתְעוֹרֵר לְבֹקֶר חָמִים
מָרְבַד צָחִיחַ חִוֵּר תָּמִים
נוֹף בְּתוּלִי מִשַּׁחַר הַיָּמִים
וְאָדָם מִשְׁתָּאֵה לְהוֹד קְדוּמִים.

אִמָּא אֲדָמָה צְמֵאָה וּנְטוּשָׁה
לְלֹא תֶלֶם וְרֶגֶב מַמָּשׁ חֲדָשָׁה
סוֹעֶרֶת בְּיָפְיָה הַפְּנִימִי כְאִשָׁה
אֵי סַגְרִיר פּוֹרֶה וּמַחְרֵשָׁה?

שֶׁקֶט זוֹעֵק מֵאֲדָמָה חָרֵבָה
שְׁבִילֵי נָחָשׁ חַסְרֵי עַלְוָה
טֶבַע מַבִּיעַ עוֹשְׁרוֹ בְגַאֲוָה
גֶבֶר וְאִשָּׁה עוֹרְגִים לְאַהֲבָה.


הכל כמובן עומד ותלוי באשה עצמה. כלומר איזה סוג של אשה היא בוחרת להיות. יש אנשים שהיו מאד מאושרים עם בחירת לבם, כפי שהכירוה בראשית הדרך. ולפתע האשה רוצה למצוא את עצמה, והיא הופכת להיות משהו אחר חלוטין. ואז החיים הם בלתי נסבלים. בחלקו הראשון של פרק ל''א בספר משלי, בהקדמה לשירת ההלל של שלמה המלך לאשה, אומרת האם לבנה: נשות אביך האחרות גידלו את בניהן במגמה שיהיו ראויים למלכות; ואילו אני גידלתי אותך וכל שייחלתי שתהיה אדם אדם (זוהי הפרשנות של רש''י). לכן פתח שלמה המלך את שירו באומרו: אשת חיל מי ימצא...

ואם כבר מצאת את שושנת הפלאים שלך, כהגדרתו של המשורר שאול טשרניחובסקי, מצווה אתה לאהוב אותה. בהקשר זה הנה:

לֶאֱהֹב אִשָּׁה -
לְרַחֵף אֶל עַל לַעֲנָנִים
וּבֵין גַּעְגּוּעַ לְמִפְגַּשׁ, הַחוּשִׁים מִתְעַרְפְּלִים.

לֶאֱהֹב אִשָּׁה -
כְמוֹ יוּבַל הַמִּתְמַזֵּג בְּנַחַל
וְזֶרֶם הַפְּלָגִים גוֹאֵה לִנְהַר רְגָשוֹת סוֹחֵף.

לֶאֱהֹב אִשָּׁה -
כְּסַמְבַּטְיוֹן גּוֹעֵשׁ שֶׁל תְּשׁוּקוֹת
הַנִשְׁפַּךְ אֶל יָמָה רוֹגַעַת, בְּשַׁלְוָה.

לֶאֱהֹב אִשָּׁה -
זוֹ הַגְּבוּרָה הַסּוֹגֶדֶת לַחוּלְשָׁה
וּמַבִּיעָה אֶת עֻזָּהּ בְקוֹל אִוְשָׁה:
אָנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ אִשָּׁה.


אינני יודע כמה מן המשתתפים בפורום יודעים כי בעצי הדקל יש עץ-זכר ויש עץ-נקבה. אבל זוהי המציאות. ניתן להבחין בין הזכר לנקבה בעונת הפרי: עץ-הזכר אינו נושא פרי. וכל מי שמסתובב במרחבי הנגב ימצא כי בחורשות הדקלים, לכל שורה של עצי דקל יש זכר אחד. מאחר שבראשית הדיון אזכרנו כאן את רחל המשוררת, כאות תודה לה על שירתה העשירה והמפרה שהותירה לנו אשה קטנה ושברירית פיזית, אך אחת מענקי הרוח.

אהבת דקלים
בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה שֹׁרַשֵׁינוּ הִתְגָּפְּפוּ
וְהָרוּחַ הֵנִיעָה כַפּוֹתֵינוּ לָגַעַת
דִּקְלָה גַם דֶּקֶל יַחְדַו הִסְתּוֹפְפוּ
בְּהוֹד זְקִיפוּתָם אַהֳבָה מְלֹא-קֻבָּעָת.

בְּנְאוֹת הַשְּׁמָמָה פַּת-מַיִם נַחֲלֹק
וְחֻפּוֹתֵינוּ שִׁמְשִׁיָה לַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפָחָת
בְּעִתּוֹת סוּפָה אֵיתָנִים נַעֲמֹד
וּבַשַּׁלְוָה עֲנָפֵינוּ יִתְלַטְפוּ בְּיַחַד.

מָשָׁק אָמִירֵינוּ כִנְשִׁיקַת הַשְׂפָתַיִם
מִשְׂחַק הָאַהֲבָה הַמַּקְדִים לַתַּמַר
אַךְ יוֹצֵא חֲלָצֵינוּ הַפּוֹרֵחַ שִׁבְעָתַיִם
בַּא לָעוֹלָם רַק בִּזְכוּת הַפַּרְפַּר.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לשמעון המשורר הידד לשיריך המאלפים.
סוריא (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 1:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שימעון, זה פשוט יפה.
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 2:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עשור למותי בערך
מי שזוכר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 8:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עשור למותי בערך
תבואי לקברי עם פרח
ועל ידך צל ארוך.

ואני אשאל ''מי האידיוט''
ואת תעני ''יהושוע רוט''
זהו בעלי יהושוע
שעשה לי שעשוע
וממנו נולדו ילדי
חן, שרון ופועה.

(על פי הזכרון,מתוך הספר ''חיי המתים'' לחנוך לוין)
_new_ הוספת תגובה



''סורי ממני גולשת''
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 11:59)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סורי ממני, גולשת
לא לך זרותי - הא אשת
הארץ גועשת, מעמקים פורשת
נוכלות ופרע בעינייך עששת
ואת נואשת
אותי דורשת

מיכאל שרון

מתוך ספר המתים הסורי-אפריקני
_new_ הוספת תגובה



סורי ממני גולשת - השיר המלא
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 13:07)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סורי ממני גולשת
לא לך זרותי - הא אשת
ארץ גועשת, מעמקים פורשת
נוכלות ופרע בעינייך עששת
ואת נואשת
אותי דורשת
דלות וקרע מערבולותייך רשת

אשת ליל מי יוצמת
גמול רע, עצלות חרשת
זממה שדה ותנקבהו קשת
נרה כהה, חיל משרשת
רוח-אל דמים חורשת
ביום אחרון, צחוקה
שדות פלשת

מיכאל שרון

טל-דל מתוך ספר המתים הסורי-אפריקני
_new_ הוספת תגובה



תודה, מי שזוכר. חנוך לוין בכ''ז כביר בדרכו,
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 13:28)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ורואים זאת מדי פעם מחדש, למרות מה שכתבתי כאן אודות יצירתו.
_new_ הוספת תגובה



כן, הוא היה גאון אמיתי
מי שזוכר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 13:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדורות הבאים מן הסתם יבררו את המוץ מן התבן
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר: אז אתה מאמין שהאמת אינה יחסית
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:20)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ותלויית נסיבות, זמן ומקום, אלא הולכת ונפרשת, הולכת ומתבהרת במהלך הזמן, תוך הפעלת תהליך סלקצייה אחורה - וסינון הזבל הממית והמכהה.
_new_ הוספת תגובה



העובדות אינן יחסיות
מי שזוכר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמת קצת יותר חמקנית מהמותר והרצוי
_new_ הוספת תגובה



קרא את מאמרי לפני שתטיף לי על גישה המיוחסת לי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:39)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהינה פרי דימיון קודח המציב מושאים דמיוניים ונלחם בהם (או מלסטם לעצמו גישות חדשות, ומייחס למלוסטם את טעויותיו וגישתו הקודמת, אותה תיקן המלוסטם).

קישורים:
אמת, מוסר, צדק טיבעי ומנהג: דיון 669
_new_ הוספת תגובה



הקישור התקין: אמת, מוסר, צדק טבעי ומנהג
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:44)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קישורים:
אמת, מוסר, צדק טיבעי ומנהג: דיון 669
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אני נפעמת משיריך
אנה (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 15:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומן הדיאלוג הפילוסופי שנרקם בינך לבין מישזוכר.

אגב, משהו מדבריך הזכיר לי את זאב בכלר אבל יש איזה הבדל...

והנה שיר הלל לגבר:

הו גבר סמבטיון גועש
שיריך פיוטיך להבות ואש
גלים וסערה זרועותיך
רשף וזיקוקים שריריך
וכן הלאה וכן הלאה..

מתוך ספר החיים הסורי-בורי

נ.ב. ובכל זאת מאמרו של מנדס היה מרגש בעיני מלא תום לב ואהבה
_new_ הוספת תגובה



אנה: אכן מאמרו של מנדס, כדברייך, מלא תום לב ואהבה
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 17:26)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והיינו כולנו רוצים לשמר ולגונן על שמורות תום וחום-אמת כאלה גם וביחוד נוכח צוקי העיתים, שיניהם המשוננות, ופרצותיהם המדלדלות.
_new_ הוספת תגובה



אשת-חיל, אנה. אשר לבכלר, ראי רשימותי כאשר הסבו
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 18:03)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשומת ליבי למאמר ב''הארץ'' פרי מקלדתו.

קישורים:
ביקורתי/הבנותי כלפי מאמרו של בכלר ב''הארץ'': תגובה 23651
עם הסבת שימת ליבי למאמרו אודות חתרנות האמת וחיסול אומרה - בטרם קראתיו: תגובה 23640
_new_ הוספת תגובה



האם דלילה היא לילית (אשת-ליל) ושמשון -אל השמש?
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 21:35)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומי היא אשת-חיל? ולמי נתת חילך?

ומה פשר הדלילות?
_new_ הוספת תגובה



או מה פשר הדלות אצל אשת- ליל (דלילה - של הלילה)
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 21:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובמי אוחז חיל נוכח אשת-חיל?
_new_ הוספת תגובה



אנשי דלילה מביאים חשכה על שמשון בניקור עיניו
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 22:22)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואילו גילוח שבע מחלפות ראשו הינו גדימת קרני השמש.

בתחילת הפרק אודות אשת-חיל נאמר: אל תיתן לנשים חילך.

אנשי דלילה משחקים (צוחקים) לשמשון
ואילו אשת חיל ''תשחק ליום אחרון''
_new_ הוספת תגובה



מיכאל מיכאל
אנה (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 0:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על הלינקים על מאמרו של בכלר. אקרא אותם
_new_ הוספת תגובה



לא רע, לא רע בכלל.
אריה פרלמן (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 15:21)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שזוכר - הסבת לי רגע אחד של שעשוע.

אבל אל תבנה על זה יותר מדי.
_new_ הוספת תגובה



מרגש עד דמעות. יפהפה.
כחולבן (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 8:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שובינזם נאור - קווים לדמותו
שקד (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עכשיו, משסיימנו להתפעל מהשירה והחריזה, בואו נקשיב לדברי המשורר.

האומנם, אחיותי הנרגשות, הערכה?
או שמא שוביניזם במעטה נופת צופים?

השוביניסט הוולגרי צועק ''האישה מקומה במטבח''.
לא כך הוא מנדס, השוביניסט הנאור והמעודן - הוא שומר על אישתו בבית, רק מהערכתו הרבה אליה.
הוא בנה חממה כדי להגן על הפרח הענוג שפורח בגנו.
הוא דואג לאישה לבל תלכלך ידיה ברפש הפוליטיקה, לבל תשחית מידותיה הנאות ותידמה לגבר.

זהו השוביניזם בו נופפו הגברים לפני פחות ממאה שנה, בניסיון להסביר מדוע אין לאפשר לנשים זכות הצבעה.

עובדות ופואטיקה לא תמיד חד הן, ובכל זאת, קצת פחות בורות עוד לא הזיקה גם למשוררים:
הפמיניזם אינו מדבר על שיוויון גנטי (וקצת כבוד גם לאינטליגנציה שלנו).
מעטות הנשים שהפכו לגבריות בעקבות הזכות להצביע (כפי שמעטים השחורים בארה''ב שעורם הלבין בעיקבות אותה זכות).

הפמיניזם דורש שיוויון זכויות והזדמנויות, שיוויון בפני החוק, השוואת תנאי שכר ועוד.
אני מתקשה להבין, מר מנדס, מה בדיוק מפסידה האישה מזכויות אלו.

ולכן, נשים נרגשות, אולי כדאי לשוב ולקרוא את דבריה של חנה בית הלחמי ונשים נוספות, על מהות הפמיניזם.

מצורף קישור.

קישורים:
_new_ הוספת תגובה



הגבר -למטבח, האשה -למטווח!
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:21)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ובינתיים קלגסינו החמודים הורסים בתים
מי שזוכר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 14:27)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מנשלים, גוזלים וחומסים רכוש פלשתיני בחברון.
מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר- אך לא שוכחים לכתוב שירים לשפיות הנפש
סוריא (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 18:31)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ובינתיים שמאלנינו החביבים
אריה פרלמן (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 21:11)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כואבים על כל בית שנהרס ועל עץ שנעקר ולא על היהודים שנרצחים מהם, מאחוריהם או בחסותם.

עולם הפוך כבר אמרנו?
_new_ הוספת תגובה



אבל השמאל חש כמוך
דוד סיון (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 7:41)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דבר בשם עצמך אדון סיוון
מי שזוכר (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 12:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



[*] שקר מזוהם
מי שזוכר (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 12:12)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* בהודעה זו הוסרו ביטויים לא ראויים. המערכת].

מדובר בהרס בתים כאתנן למתנחלי חברון.
ואתה יודע את זאת היטב
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר אינו יודע ומי שיודע אינו זוכר.
מנשביק (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 18:52)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריה, האם שוב צריך להזכיר את טבח חברון של אבות אבותי היורים והקוטלים דהיום? אם כן, הרי קישור אחד מני רבים (שהפעם יוקדש לכבודו של רפי גטניו ולתפארת תוצאות הבחירות):

קישורים:
מי ששונא את יהודי חברון החיים אולי יאהב את יהודי חברון המתים: http://www.gamla.org.il/article/1999/aug/e1.htm
_new_ הוספת תגובה



שקד, נראה לי שמנדס
אנה (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 16:04)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פשוט בא מעולם אחר. יש בדבריו איזה תום לב ולא הרגשתי בכוונה רעה וסרסנית. הוא מדבר על מיתולוגיות שגדל עליהן (הן לכשעצמן דכאניות אולי אבל הוא עצמו לא. התרשמות שלי.)

איך שמתחלפות המשמרות. אני זוכרת ימים שבהם אני היתי המיליטנטית מבין שתינו...
_new_ הוספת תגובה



זו בעיה אנה, אל תקלי ראש.
מי שזוכר (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 16:36)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור כאן שזה בא ממקום נקי בלי רוע.
עם רוע מתמודדים אחרת.
מה נעשה עם כל הטהורים והנקיים שבתום לב מקלקלים?
_new_ הוספת תגובה



אני בכלל לא מקלה ראש, מה פתאום
אנה (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 0:21)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתוך השאלה ''הקטנה'' ששאלת חבויה שאלה גדולה והיא מהו רוע.

בגדול שקד צודקת. אבל כל עניין לעצמו ולגבי המאמר של מנדס אני מוצאת שצריך להיות ''סלחניים''. בפעם אחרת, אם זכור לך, זו שבה הייתי יותר מיליטנטית, היה ברור שהדברים נאמרו לא מתוך תום לב אלא להיפך. החיים הם קצת כמו מקצה שיפורים, מתמיד ובלתי פוסק, ואחד מן המקצים החשובים הוא להצליח להבחין בין חשוב ללא חשוב, לברור היטב ולהבדיל עיקר מתפל. אז הנה, זו לדעתי ''הדיאגנוזה'' על מאמרו של מנדס.
_new_ הוספת תגובה



אנה - תום הלב אכן מובע בשיריו של מנדס
שקד (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 11:35)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם היה מסתפק בם, ומוותר על הפרשנות הנלווית, לא הייתי כותבת דבר.
תגובתי כוּונה לנשות הפורום, יותר מאשר למנדס,ואם תסתכלי קצת למטה, על תגובתה המזלזלת של כחולבן, בוודאי תראי שהדרך עוד ארוכה, וכי הבעיה הגדולה היא עדיין בתפיסת האישה את עצמה ומקומה בחברה.
_new_ הוספת תגובה



את צודקת
אנה (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 13:59)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והנשים שלא מבינות את הנזק שבשוביניזם עושות את הדרך עוד יותר ארוכה לכולנו.
_new_ הוספת תגובה



שקד-כל דור הליכותיו ו
סוריא (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 18:46)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שקד-כל דור והליכותיו שיריו.....
סוריא (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 18:55)
בתשובה לסוריא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשירו של שמעון
יש תמימות ,רוך וטוהר, שאינם קיימים בעולמנו
העכשוי תעשיתי, המהיר,והאגרסיבי, לכן טוב שעדיין קימים משוררים כשמעון, ולו גם עם ניחוח שוביניסטי
_new_ הוספת תגובה



שקד - את הולכת על חבל דק
אריה פרלמן (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 20:46)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל הפעם נראה לי שצלחת את התהום בהצלחה: יש משהו בדברייך.
_new_ הוספת תגובה



לוליינית מבטן ומלידה...
שקד (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 20:51)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מהות הפמיניזם היא
כחולבן (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 6:40)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להציג באתר אינטרנט שכולו על נשים ועבור נשים תמונות של בחורות יפיפיות? פחחחחח......

עובדים עליך... זה הכל ''כאילו''.
_new_ הוספת תגובה



איפה איפה? תרי לנו איפה
מי שזוכר (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 11:29)
בתשובה לכחולבן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מי אמר לך שזאת מהות הפמיניזם?
אנה (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 14:01)
בתשובה לכחולבן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובדים עלייך כחול לבן. תבדקי תבדקי, חבל על הבורות הזאת. עדיף ללמוד לפעמים.
_new_ הוספת תגובה



לפני כן שתראה לנו איפה זה עם התמונות היפות האלה
מי שזוכר (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 15:12)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לדעתי אתה מכיר אתרים הרבה יותר מעניינים.
כחולבן (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 20:20)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני אסביר לאט
כחולבן (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 20:19)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקד שמתלוננת על ניחוח שוביניסטי בשיריו היפים של מנדס, שולחת אותנו ללמוד על פמיניזם באתרה של הלחמי.

נכנסתי לאתר הנ''ל והפלא ופלא, כולו מעוטר בתמונות של נשים יפות. הזהו הפמיניזם? מה עם כל 90% הנשים המכוערות/השמנות/אנורקטיות/חולות/זקנות בעולם?

הפמיניסטיות זועקות שהעולם הגברי מתנהג בפטרונות כנגד האישה, בין היתר בפרסומות ובתחרויות היופי, ובאות הפמיניסטיות ונוהגות בצורה זהה...
_new_ הוספת תגובה



כחולבן - אני בטוחה שאת מסוגלת ליותר מזה
שקד (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 20:50)
בתשובה לכחולבן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. לא טענתי כנגד שירתו של מנדס, אלא כנגד ההערות וההסברים שבין השירים.

2. בדף הפתיחה של ''הדרך למעלה'' אכן יש גם תמונות - לאו דווקא של נשים, ולאו דווקא נשים יפות - אבל מאחורי כל דף פתיחה מסתתר התוכן שרצוי לקרוא.
_new_ הוספת תגובה



מסרים סותרים.
כחולבן (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 5:33)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ומה המסר שלך?
שקד (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 11:51)
בתשובה לכחולבן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



המסר שלי?
כחולבן (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 17:05)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ככה בשניה בנושא דנן:
אני אישה בכל רמ''ח אברי, נהנית לחוש נשית ומטופחת מחד גיסא והישגית ומוצלחת מאידך גיסא, ואני אפרק את הצורה למי שינסה לקחת ממני איזו זכות שהיא.
_new_ הוספת תגובה



נועם חיי האוליגרכיה הצבאית מול הנישול והעוני
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 15:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראו קריקטורה ב''הארץ'' ההולמת, נדמה לי, את רוח מאמרי אודות האוליגרכיה הצבאית והעשירונים התחתונים

קישורים:
ללא מילים: קריקטורת היום ב''הארץ'': http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
הנועם והבזיזה : נועם חיי האליגרכיה הצבאית המנשלת: דיון 1201
_new_ הוספת תגובה



מקסים.
אריה פרלמן (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 15:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהניתי מהשירים - אף על פי שאני - ככלל - חשדן ומסוייג כלפי שירה, וככל שהשירה חדשה יותר כך החשדנות רבה יותר.
_new_ הוספת תגובה



שמעון המשורר, כל הכבוד לשירתך ולמסרים היפים שלה
אבנר בן בסט (יום רביעי, 05/02/2003 שעה 20:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כמה יפה
השחף (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 0:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''שוביניסט נאור'' - יש חיה כזו?
גדעון ספירו (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 2:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא אקח על עצמי את תפקיד מבקר השירה ולכן לא אכנס לניתוח טקסטואלי ופואטי של ''שמעון המשורר'' כפי שכינה אותו כאן אחד מחסידיו.
אסתפק בקביעה כוללנית כי לא כל מי שחורז חרוזים או מחבר שורות קצרות, הוא משורר. העובדה כי אנשי הימין בפורום התמוגגו ''משמעון המשורר'', מהווה סיבה טובה לאדם שקול ובעל טעם טוב להתייחס לכל העסק במעט סקפטיות.
אולם גם אם נניח לרגע כי האיכויות השיריות של מנדס הן מהמעלה הראשונה, בבחינת כוכב חדש נולד בתחום השירה העברית, הרי שנושא רשימתו שאמור לכאורה להיות שיר הלל לאשה, אינו אלא חיבור שובינסטי של גבר שרוצה לשמור על האשה כחפץ ביתי, לגונן עליה יעני מסערות החברה בחוץ, והכל במסווה של מחמאות דביקות ומתקתקות, חיבוק חונק שמוציא את האויר מהריאות.
שמעון מנדס, תוצר תרבותי של ''הכיבוש הנאור'' עשה הסבה והוא מנסה להיות עתה ''שובינסט נאור''. אולם כפי שאין כיבוש נאור כך אין שוביניזם נאור. יש רק דרגות שונות של רוע.
_new_ הוספת תגובה



שימון המשורר יותר טוב ויותר יפה מערפאת רודף השלום
איתמר שווארצפלד (יום חמישי, 06/02/2003 שעה 7:20)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבנת את זה, ידידי?
_new_ הוספת תגובה



אני לא הבנתי. רוצה להסביר ידידי?
אנה (יום שישי, 07/02/2003 שעה 0:46)
בתשובה לאיתמר שווארצפלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למנדס: בבקשה שלח אלי לדוא''ל את השיר,הוא לא- -
רפי אשכנזי (יום שישי, 07/02/2003 שעה 21:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--עולה אצלי דרך פורמט הפורום. אין לי מושג למה.
אודה לך מאד.
רפי
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי