פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_1246

שינוי - להתראות פופולריות, שלום אחוז החסימה
נמרוד ברנע (יום שני, 24/02/2003 שעה 17:47)


שינוי – להתראות פופולריות, שלום אחוז החסימה

או:

מדוע שינוי הולכת להתרסק בבחירות הבאות

נמרוד ברנע




היום ב-‏4:00 לפנות בוקר נחתם ההסכם הקואליציוני בין שינוי לליכוד. מפלגת מעמד הביניים, כפי שהיא אוהבת לכנות את עצמה, תקבל חמישה תיקים, תיק על כל שלושה חברי כנסת. בליכוד זועמים, ובש''ס מפחדים. אך אל דאגה, המפלגה של הצווחן מפופוליטיקה לא תחזיק זמן רב, והנה הסיבות לכך:
  1. שינוי, מפלגת טרנד.
    כמו מותג נעליים, שעכשיו נחשב לנעול. המונים רוכשים אותו, שמו מוזכר שוב ושוב בתקשורת והמוני מאמרים דנים בתופעה החדשה. אך אופנה, כדרכה של אופנה, מסתיימת מתישהו ושחקן אחר ימלא את נעליה, והרי ''בסרט הזה כבר היינו''.

    ב-‏1977 קמה לה ד''ש, היה יגאל ידין, דמות מוערכת מאוד, כל מיני פליטים מהעבודה והליכוד, והם זכו למספר מנדטים מרשים ביותר, כבר בריצה הראשונה שלהם לכנסת – 15 מנדטים. העילה להקמת המפלגה אז - הסיאוב והשחיתות בשלטון מפא''י. מספר המנדטים כיום: אפס. נשמע מוכר מאיפשהו?

    עברו כמה עשרות שנים, ומפלגה אופנתית חדשה קמה לה – צומת. במפתיע, מנהיגה הוא גם כן רמטכ''ל לשעבר, רפאל איתן. רפול, שלא שיער שיזכה למספר מנדטים כה רב (8) שיבץ במקומות ה'לא ריאלים' את הווטרינר שלו, את העורך דין שלו (מודי זנדברג, שהיום מכהן מטעם שינוי בכנסת) ועוד כל מיני אנשים כה לא ידועים, שהיא זכתה לכינוי ''רפול ושבעת הגמדים''. העילה להקמת המפלגה אז: לאף אחד לא ברור, גם לא לרפול.

    בבחירות האחרונות צומת רצה שוב באופן עצמאי (אחרי שב-‏1996 רצה עם הליכוד) ולא עברה את אחוז החסימה...

    ב-‏1996 קמה לה הדרך השלישית, בראשות אביגדור קהלני, למרבה הפלא גם הוא קצין לשעבר בצה''ל ודמות מוערכת. העילה אז: ההזנחה של רמת-הגולן והנכונות של הממשלה להחזיר אותה לסורים. היא זכתה לארבעה מנדטים אז, ובבחירות האחרונות לא רק שלא רצה לכנסת, אלא היה ניתן למצוא את קהלני במקום 41 ברשימת הליכוד לכנסת...

    ב-‏1999 קמה מפלגה של כל מיני אישיים ידועים, מוערכים, כולם מאוד בקונצנזוס, בשם התמוה ''מפלגת המרכז''. איזו אידאולוגיה היתה לה? לא ברור. למיטב זכרוני היא אפילו לא פירסמה מצע. פליטי הליכוד ומאוכזבי נתניהו כמו רוני מילוא, דן מרידור, הרמטכ''ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, 'הבת של' דליה רבין-פילוסוף והמנהיג? עוד גנרל נערץ, יצחק מרדכי. המפלגה זכתה לשישה מנדטים, הישג מאוד מכובד בהתחשב בעובדה שאף אחד מהם לא אמר בדיוק מה הוא רוצה לעשות בכנסת הקרובה, חוץ מלהחליף את נתניהו. העילה שלהם היתה ליצור גשר בין מצביעי ליכוד מאוכזבים (והיו הרבה כאלה, הליכוד נפל מ-‏32 מנדטים ל-‏19) למפלגת העבודה.

    בבחירות האחרונות ראשי הרשימה ברחו להם, חלק לבית הסוהר, חלק למפלגת האם שחזרה לאיתנה וחלק לעסקיהם הפרטיים, ורק דוד מגן רץ לו תחת הסיסמא (שלא הייתי ממליץ לתרגם אותה לגרמנית) ''מפלגת המרכז – המפלגה הלאומית-חברתית''. היא זכתה ל-‏1,919 קולות בבחירות האחרונות.

    מה אנו למדים מכל העובדות והנתונים האלה שהלאיתי אתכם בהם? גם בפוליטיקה יש אופנה, מנהיג כריזמטי ועיתוי מתאים יכולים להכניס כל אחד לכנסת. הרקע שביססתי פה, בא בעצם להראות ששינוי היא ההמשך לאותן מפלגות טרנד. מנהיג כריזמטי ומוכשר בראשה, אכזבה מן השחקניות הנוכחיות במפה הפוליטית ואיזשהו נושא שקל להלהיב בו את ההמון. התסריט כבר נכתב, ושינוי צועדת בעקבותיו.

  2. שינוי היא פיקציה.
    מפלגה ללא תוכן. חוץ משלושה-ארבע שמות, כל חברי הכנסת שלה אנונימיים וחסרי כל רקורד בעשייה הציבורית. חוץ מהתנגדות לכפייה הדתית והקיפוח של הזעיר-בורגנות אין לה כל אידיאולוגיה. וגם את המעט הזה, היא כבר מכרה – במו''מ הקואליציוני שנחתם היום שינוי וויתרה על נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת. ובכן, עוד אנקדוטה בפירוט ההיסטורי על מפלגות הטרנד, כולן לקו באופרטוניזם. הצטרפות לממשלה היום, כי המחר לא יהיה. אלה שיטענו ששינוי לא ''מפלגה כזאת'', יתעלמו מן העובדות.

    אם לשינוי באמת כה חשוב לא לוותר על האידיאולוגיה החילונית-ליברלית שלה, מדוע היא לא הצטרפה לממשלת ברק, בעוד שלממשלת שרון היא רצה להצטרף תוך כדי וויתור על נושא התחבורה הציבורית בשבת, שעליו הם מחו בתשדירי התעמולה בבחירות 1999?


    היא לא הצטרפה לממשלת ברק כי היא ידעה שכוחה עוד יגדל בבחירות הבאות, והיא נתנה למרצ לעשות את העבודה השחורה של להילחם עם החרדים מתוך הממשלה ובעצם ניצלה עובדה זו לצורכי תעמולה. אז למה הם עכשיו כ''כ לחוצים להיכנס לממשלה? כי הם יודעים שההישג שלהם לא יחזור על עצמו. הם יודעים שהם טרנד שיקי ובבחירות הבאות הם הולכים ליפול, ובגדול. אז הם רוצים לחמם את הכיסא קצת, ליהנות מהכוח והשררה, לנצל את ההנאות שבתפקיד מיניסטר לפני שהם צריכים לארוז את הפקלאות ולחזור לפופוליטיקה.

  3. דוקטרינת לפיד והכלכלה הישראלית.
    מיליון ישראלים מתחת לקו העוני, למעלה מרבע מיליון מובטלים. השנה כל ילד שלישי בישראל הוא עני, כיכר המדינה הפכה לכיכר הלחם כבר יותר ממאה יום ועמותת ''פתחון לב'' מחלקת סנדוויצ'ים בבתי ספר לתלמידים רעבים – ואיפה שינוי? דבר ראשון היא העבירה הצעת חוק מקסימה הפותרת את בעיות העוני, שלא ניתן להבין איך לא חשבנו עליה קודם: היא אוסרת על הומלסים לישון בגנים ציבוריים. לפיד מתכחש שוב ושוב לבעיית האבטלה, בעודו אומר שהמדיניות הכלכלית שהוא תומך בה ''מגדילה את האבטלה הפיליפינית'' ולא את האבטלה הישראלית. המצב הכלכלי במדינת ישראל הורס את כל המערכות. חיילים גונבים אוכל, המוני אנשים נזרקים לרחובות בגלל אי-יכולתם להחזיר את תשלומי המשכנתא, ובעוד חלק מן האוכלוסייה סובל מחוסר תרופות בעניין של חיים ומוות, אחרים מקבלים שיאצו בחינם. ושינוי בשלהם, קפיטליזם משתולל ודאגה לאלפיון העליון. שינוי פוטרת עצמה מאחריות זאת באומרה שכל המפלגות דואגות לשכבות החלשות, והם ידאגו לשכבות החזקות, ובכן הם שכחו שכשהקומה הראשונה מתמוטטת גם הפנטהאוז קורס. ישראל בדרך להפוך לארגנטינה, ושינוי ממשיכה לדאוג לעשירי הארץ. ולסיום האמירה המפורסמת של פורז בראיון ל''כל העיר'' (10.1.2003): החוקים שאני מקדם הם חוקים קפיטליסטיים, ואנשים עשירים מרוויחים מהם. מי שזה לא מוצא חן בעיניו - שלא יצביע בשבילנו''.

  4. יוסי וטומי – בעיית האישיות.
    יוסי שריד ויוסף (טומי) לפיד הם אנשים דומים. שניהם מהירי לשון, שנונים, נחרצים בדעותיהם, שניהם באים מתחום העיתונאות, רהוטים ותמיד שואפים לנצח את כולם. הזלזול והתיעוב שהם משדרים כלפי כל מי שהוא מן הצד השני של המתרס, ששניהם מעבירים בכל מקום אפשרי, החל מפאנלים טלוויזיונים, ראיונות בעיתונים וכלה בכנסי בחירות בבתי ספר. יוסי שריד, שהיה מועף מתפקיד היו''ר במרצ גם אם לא היה מתפטר, שילם את המחיר על התנהגותו האנטגוניסטית. טומי לפיד, שכרגע העובדה שהציבור תופס אותו כהרבה יותר כריזמטי מחפה על הפן המתנשא והשחצן בהתנהגתו, ישלם את המחיר ששריד שילם כבר בסופו של דבר.
    ישלם עליהם בקרוב. האנטגוניזם וההתנשאות לא ישרדו זמן רב.

  5. השסע בין השמאל לימין.
    אל לנו לשכוח שמעל כל הדיבורים על כפייה דתית, המצב הכלכלי-חברתי יש המצב המדיני-ביטחוני, שבמזרח התיכון הוא תמיד עמד בראש סדר היום הציבורי. מימין, המפד''ל והאיחוד הלאומי המתנגדות להקמת מדינה פלשתינאית, הוצאה מחוץ לחוק לתנועות ''השמאל החתרניות'' שדוגלות בסרבנות ו''הלשנה'' על מפקדים בצה''ל לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, תומכות בהרחבת ההתנחלויות ורוצות לשים פס אחד גדול על מפת הדרכים של בוש. משמאל, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות שתומכות ביציאה מיידית מהשטחים, פינוי כל ההתנחלויות, חזרה מידיית למו''מ וחלקן תומכת אף בסרבנות... שינוי, שמנסה מבחינה מדינית להיות יצור שנידון לכישלון בשם ''מפלגת מרכז'' תיקרע בין הימין לשמאל. שינוי היא מפלגה שמורכבת מפליטי מרצ וצומת ואנו צפויים למאבק בין היונים לנצים בשינוי. יהודית נאות ואברהם פורז, שהם פליטי מרצ, מול מודי זנדברג ושאר פליטי צומת. מכיוון שמדובר בנושא בעל חשיבות עליונה, שאין אנו רואים לו פיתרון בזמן הקרוב אלא רק הסלמה, סביר להניח שאף לא אחד מן הצדדים יוותר על עמדותיו, אלא רק יתחפר בהן. למסתכל על רשימת שינוי לכנסת יש פרופיל די קבוע: עורך דין או רואה חשבון, מן המשולש חיפה-תל-אביב-ירושלים, אשכנזי וזכר, אפשר לחשוב ששינוי עשויה מקשה אחת – אך כשמסתכלים על העמדות המדיניות של חבריה, פתאום התמונה משתנה לגמרי, הצבעים מתבהרים והמחנות מתייצבים זה מול זה.

  6. הקול ההומו-לסבי.
    10% מן האוכלוסייה משתייכים לאחת מן ההגדרות הבאות:
    הומוסקסואל, לסבית, בי-סקסואל וטרנסג'נדר. כמובן שרק חלקם הקטן מחוץ לארון, אך אותו חלק קטן – הוא חלק מאוד משמעותי בחיים הציבוריים בישראל, ומי שלא הבין זאת עד כה, מומלץ לו שיתחיל. חבר כנסת הומוסקסואל מוצהר ראשון כיהן בכנסת הקודמת, נציגים של הקהילה ההומו-לסבית נפגשו עם ראש הממשלה ונשיא המדינה והם כבר מאיישים את צמרת עולם העסקים, התרבות והבידור שנים רבות. וחזרה לפוליטיקה:
    שהחיזורים אחרי הקהילה ההומו-לסבית במערכת הבחירות האחרונות היו גדולים מתמיד. חברי הכנסת דאגו להשתתף במצעד הגאווה ולהגיע לפאנלים שונים בנושא. שינוי רצתה במערכת הבחירות האלה לקחת את הקול ההומו-לסבי, תחילה הם חשבו להציב נציג הומוסקסואל המקום ריאלי ברשימה לכנסת אך נכשלו בכך. זאת הייתה האכזבה הראשונה, הוויתור של שינוי במו''מ הקואליציוני על נישואין אזרחיים היה האכזבה השנייה ועורר זעם רב בקהילה. האכזבה השלישית היא ישיבה עם המפד''ל, מפלגה דתית שמרנית שדוגלת בתורת ישראל והלא יש דין מיתה למשכב זכר...


קישורים רלוונטים:







http://www.faz.co.il/thread?rep=26105
הצגת תיזה מעניינת ומאד מוכרת לציבור
דוד סיון (יום שני, 24/02/2003 שעה 18:50)

יחד עם זאת שינוי מציגה גם אידיאולוגיה:
1. לא להשתתף עם החרדים בשלטון בגלל שאצל החרדים השתתפות בשלטון זה דאגה להעברת כספים של הציבור הרחב לחרדים. זהו נושא ששינוי הצליחו להביא לקידמת הבמה הציבורית. טיפול נכון בנושא הזה ישחרר לחצים חברתיים ויוסיף למשק כח עבודה יצרני.
2. שינוי משדרת תמיכה בפעולת היד הנעלמה - יזמה חפשית * תמיכות סוציאליות היכן שצריך (כפי שהוצג במאמר של פרלמן לפני זמן לא רב). אתה יכול לא לתמוך בסעיף כזה אבל זהו סעיף חשוב מאד שתומכיו מאמינים שזו הדרך לקדם את החברה/כלכלה בישראל : התערבות מינימלית של השלטון.
3. לדעתי שינוי תומכת במדיניות שהציג שרון כלפי הצד הפלישתינאי בשנתיים האחרונות. גם המפד''ל יוכלו לחיות עם קו כזה עד הצורך בהכרעה.

אם הם יקדמו נושאים אלו יש סיכוי שחידוש הצמיחה הכלכלית יבוא יותר מהר מאשר בדרך שהלך הליכוד עם תמיכת החרדים. לכן אני חושב שצריך לחכות ולראות איך הם מקיימים את שלש ההבטחות הללו.

מאחר שיש בה מגוון של דעות שעדין לא קיבלו ביטוי ברור (כמחצית מנציגי שינוי בכנסת הם יוצאי מר''צ) כולם צופים בעיות בתפקוד. עבורי הם סימן דרך לסיכוי ותקווה לשינוי המצב בו המשק נמצא. זה עול גדול מאחר ומנהיגי הליכוד לא מפגינים, באופן מעשי, התייחסות רצינית למצב הכלכלי (אחרת הם לא היו נותנים לו להגיע לאן שהגיע).

נקודה אחרונה, מר''צ למרות מה שאתה אומר היא במגמת ירידה לא מהשנה האחרונה. אולי זה בגלל שהם לא הצליחו לקדם דברים ששינוי חרטו על דיגלם. גם מר''צ לא שינתה את חוקי הנישואין, לא הנהיגה תחבורה בשבת ועוד דברים שחרטה על דיגלה. זוהי כנראה הסיבה למגמת הירידה.

----------------------------------

ברכות על הצטרפותך לכותבים

http://www.faz.co.il/thread?rep=26106
לברנע: כנראה שאתה עול ימים. מפלגה קמה בשביל- -
רפי אשכנזי (יום שני, 24/02/2003 שעה 19:00)

בשביל להשתתף בתהליך השלטון ולהשפיע עליו כמה שיותר. הביקורת שלך נגועה באי הבנה של אמת פשוטה זאת.
טענותיך כלפי ''שינוי'' מובנות עוד פחות.
שינוי היא ''מפלגת מצב רוח'' שהורתה בישיבה בבית קפה, של שישה שמונה אנשים, ממש כמו אחותה מפלגת המרכז ז''ל.
שלא כד''ש, שגם היא עברה דרך מכבש המילים שלך, דש נבנתה כמפלגה מהמסד ולא ''כמצב רוח''. סופה נגזר מאי יצירת מכנה משותף בסיסי בין מרכיביה וחזרתם כל אחד למקורותיו לאחר מותה. אגב אחד ממרכיבי דש, ''שינוי'' של אמנון רובינשטיין, הוא האב החוקי של פורז ושות'{לא של טומי כמובן}.
אל תבוא בטענות לשינוי, לך תטען כלפי בוחריה שבאמת נתנו קולם ל''מצב רוח'' של מחאה ולא לדרך אידאולוגית כלשהי. שינוי להערכתי ובשיא הצניעות לא תוציא ימיה אפילו לא בקדנציה, מאותו הטעם שד''ש מתה: המרכיב של אנשי מרץ בתוכה, דוגמת חה''כ נאות וכלפי מטה, חוץ מטומי וזנדברג, ואולי קצת פורז, יחברו לשמאל עם המשבר הרציני הראשון.
לסיכום- הטענות צ''ל כלפי הבוחרים ולא המפלגות, זה לקח חשוב לאדם המתעניין בפוליטיקה באופן חיובי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26113
ברנע מכובדי - כמצביע שינוי -אתה בכלל לא בכיוון הנכ
ראובן גרפיט (יום שני, 24/02/2003 שעה 22:26)

ון. צדקת לחלוטין בפרוט ההסטורי שנתת לגבי מפלגות קודמות לשינוי. אבל אתה לא מבין או מתמם. הציבור העירוני בארץ, הבורגנים, מראשיתה של הקמת מפלגות השמאל בתחילת המאה 20, היה מעמד מוקצה והופלה לרעה. ראה כמה תכנון, מחשבה , משאבים הושקעו בקיבוצים ובמושבים ואפס השקעה בתכנון ערים. מי שרצה פעם להיות בעל רפת או לול - קבלו רפת או סיוע ללול.קבלו פרות ומכסת חלב,תרנגולות ומכסת ביצים ודאגו למחיר מובטח ולשיווק של התוצרת ולמים מסובסדים אך מי שרצה להקים קיוסק, נגריה או סנדרלריה - קיבל אפס סיוע + הוציאו לו את המיץ ברשינות, התרים, מיסים, ספרי הנהלת חשבון ונחשב מראש כקרימינל,רמאי. ומס הכנסה ושאר רשויות הממשלה מצצו את לשד עצמותיו.
שלא לדבר על ההטבות שמקבלים / אולי נאמר קבלו - אינשאללה, החרדים. מינוי אלפי רבנים שלא תרמו דבר. מימון הילודה שלהם, סיוע בדיור (הקימו שכונות שלמות בסיוע ממשלתי), מקוואות ללא תשלום ארנונה, בתי כנסת ללא תשלום ארנונה ואגרות ורשיונות ועוד ועד. הכל על חשבון העירוני / הבורגני העצמאי והשכיר במקומות העבודה הפרטיים. לעומתם עובדי המדינה למשל שכירי בנק ישראל משכורתם הממוצעת הינה כ 50,000 ש''ח וכן גם שכירים של חברת חשמל, מקורות עיריות , הסתדרות בעבר הלא רחוק - סופרים את האלפים בעשרות כל חודש.
מפלגת שינוי קמה כמחאה ציבורית. לא אכפת לי שהיא תתפרק ובמקומה תקום מפלגה חילונית / בורגנית ששמה יהיה בישראל -הברנעים. העיקר שיחול שינוי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26140
[*] ראובן ידידי
נמרוד ברנע (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 12:28)
בתשובה לראובן גרפיט

[* תוקן ביטוי לא נאות. המערכת.]
הינך צודק במאת האחוזים, ואין לך לשכנע אותי.
דעותי איתך בכל הנוגע לעשיקה של העצמאיים והמגזר הפרטי, ואני מכיר את העניין בצורה יותר קרובה ממה שאתה חושב, סבי היה מראשוני התעשיינים בארץ ונעשק ע''י רשויות המדינה וההסתדרות בראשות מפא''י.
החרדים מקבלים הרבה יותר ממה שמגיע להם, ובכל הנוגע לכפייה הדתית אני מתנגד אליה הרבה יותר ממה שראשי שינוי טוענים שהם מתנגדים, וראינו איך הם התקפלו כשזה הגיע למו''מ הקואליציוני במקום לא לוותר ולהכריח את שרון והמפד''ל להתקפל, והיה להם את הכוח לעשות זאת - הם פשוט דאגו לכיסא עם ריפוד העור הרך.
אני במאמר לא מתקיף את עצם קיומה של שינוי, אלא את העובדה שמדובר בתנועת מחאה כמו שאמרת שמחר בבוקר תתפרק, ולא באה ליציג אלטרנטיבה לכל ההסכמים המלוכלכים בין בן-גוריון והחרדים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26154
ברנע - שינוי זה אני ואתה אזרחים מן השורה שאינם
ראובן גרפיט (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 17:56)
בתשובה לנמרוד ברנע

חברי מפלגה אשר החלטנו אד-הוק לאמר באופן דמוקרטי די! יש להתחשב גם בנו!!!
בבחירות הבאות כל המפלגות יהיו חיבות לקחת בחשבון את הציבור שלנו ואת המחאה שלנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26116
נמרוד, אפשר היה להוסיף אותך לרשימה של ישראל
שמעון מנדס (יום שני, 24/02/2003 שעה 23:35)

הדבר היחידי שמבדיל אותך מן הדוגמאות שישראל הביא,
אתה לא משתמש בדברי שטנה לגבי המתרחש בציון. אתה
כל כך ''נלהב'' מההתפתחויות הפוליטיות, שאתה אפילו לא
מוכן לתת להם 100 ימי חסד - ורק לאחר מכן לומר:
את אשר יגורתי בא. אתה כבר צופה את העתיד. אז כדאי
שתשכיל מעט מחום שהוא לא מוכר לך. במסכת ''בבא בתרא''
בדף י''ב נאמר: ''מיום שחרב בית המקדש, ניטלה הנבואה
מן הנביאים, וניתנה לשוטים ולתינוקות''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26141
שינוי כבר קיבלו קדנציה שלמה של ימי חסד
נמרוד ברנע (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 12:33)
בתשובה לשמעון מנדס

הם מכהנים מחודש מאי של שנת 1999, תעשה אתה את
החשבון כמה ימים זה עד היום, אני שקטונתי, יודע לפחות שזה יותר מ- 100 ימים.
את כל הטיעונים על למה הם לא עשו כלום בכנסת האחרונה, מרחו על ה-‏6 מנדטים ה''מסכנים'' שלהם. ובכן אני סבור שלא משנה כמה מנדטים יש לך, אלא מה אתה עושה איתם.
ראינו כבר סיעות קטנטנות, כגון ''הכוח החדש - העולם הזה'', ר''צ וחד''ש עושות הרבה מאוד באופוזיציה, בעיקר בתחום החקיקה. שינוי לא עשו זאת - מה גורם לך לחשוב שהם יעשו עכשיו הרבה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=26117
אח... קצת נחת.
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 2:12)

כמה נעים לקרוא את השתלחויות הכותב - איש מרצ, למי שלא שם לב. הצלחתה של שינוי מעבירה אותו על דעתו, והוא רושף גיצים לכל עבר.

זוכרים את מרצ? היא התחילה כתנועת ר''ץ בשנת 1973, כיוזמה של עורכת דין שנהגה לכתוב בעיתון בנושאי זכויות אזרח. הטרנד תפס. היא הכניסה לכנסת שלושה מנדטים, בדיוק כמו מפלגת 'התחיה' שמונה שנים לאחר מכן. 4 שנים לאחר מכן ירדה ר''ץ למנדט אחד. על פי החוקים דהיום היא לא היתה עוברת את אחוז החסימה. היו אז מספר סיעות בכנסת שהיה להן רק מושב אחד. אחת מהסיעות האלה זכתה אפילו בשני מנדטים, אך בסיעה היה רק מועמד אחד לכנסת - שמואל פלאטו שרון. באותו זמן נכנס פוליטיקאי טרי למערכת, בראשות סיעה נוספת בת שני ח''כים: שלומציון. למנהיג הסיעה קראו אריאל שרון.

ארבע שנים לאחר מכן זכתה ר''ץ שוב במנדט אחד בלבד, והיתה לסיעה הקטנה ביותר בכנסת העשירית, היחידה שהיתה בעלת מושב אחד בכנסת. סיעת תמ''י של אהרון אבוחצירה זכתה בשלושה מושבים באותה כנסת.

חולפות שלוש שנים, פורצת בינתיים מלחמת לבנון ור''ץ רושמת זינוק מטאורי לשלושה מנדטים בכנסת. עוד 4 שנים ור''ץ ממשיכה בתנופתה: 5 מנדטים. היא מצרפת אליה שתי סיעות: מפ''ם שירדה מאיגרא רמה (19 ח''כים בכנסת הראשונה) לבירא עמיקתא (3 ח''כים 40 שנה לאחר מכן) ושינוי, שהיתה בת שני מנדטים. הסיעה משנה את שמה למר''ץ (מאוחר יותר: מרצ) וכוללת כבר 10 ח''כים. הלאה. עוד 4 שנים, שנת 1992 ומרצ זוכה ב- 12 מנדטים. שנת 1996 היא השנה הגדולה של מפלגת העבודה. מרצ מצטמקת ל- 9. אחרי 3 שנים מרצ שומרת על כוחה: 10 מנדטים. שינוי מופיעה מחדש, הפעם כמפלגה חילונית וזוכה ב- 6 מנדטים. בבחירות הנוכחיות ערפאת מראה לכולם מאיפה משתין הדג. השמאל מתרסק. שינוי נוסקת לגובה 15 המנדטים. מרצ מצטמקת ל- 6.

לשינוי יש אג'נדה ברורה, אלא שנקודת הכובד בה אינה הסכסוך הישראלי ערבי אלא מלחמת התרבות בחברה הישראלית. מי שטחו עיניו מראות את המלחמה הזו מביט בפליאה על מפלגה שהולכת ותופחת, למרות שהיא אינה מדברת על משהו שמעניין אותו. מובן שתפיחתה של שינוי תיעצר, משום שיש מספר סופי של אנשים בחברה הישראלית התומכים ברעיונותיה.

מצד שני - האג'נדה של מרצ לא כל כך ברורה לי. עניין זכויות האזרח לפני 30 שנה הוא די ברור. בינתיים המפלגה החלה לתמוך אוטומטית בכל דבר שיש לו מראית עין של מישהו דפוק. כך הרגישה המפלגה צורך עמוק לכלול ברשימתה אשכנזים, מזרחיים, ערביה אחת, הומוסקסואל אחד, אתיופי אחד, נכה אחד והשד-יודע-מה עוד. מספר המגזרים שהיא ניסתה לכסות באופן נואש גדול בהכרח ממספר מושבי הכנסת העומדים לרשותה. אבל צריך להיות חסר מעוף לחלוטין כדי לחשוב שצריך להיות אתיופי כדי לדאוג לאתיופים, ושצריך להיות הומוסקסואל כדי לדאוג להומוסקסואלים.

אין שום ייחוד במועמדים של מרצ, פרט לכך שהם מנפנפים בייחודיות הביולוגית שלהם. מרשה פרידמן היתה לסבית, אך לא נפנפה בכך כדי להיבחר לכנסת. גולדה מאיר היתה גם אשה וגם ראש ממשלה, ולא חשבה שיש קשר בין הדברים. מרדכי ורשובסקי היה נכה, ולא דרש להיבחר לכנסת בשל נכותו. גאולה כהן וישראל ישעיהו לא דרשו להיבחר לכנסת משום שהם תימנים והרשימה עוד ארוכה.

לסיכום - עתידה של מרצ נראה לי לא ברור. עתידה של שינוי נראה הרבה יותר בטוח.

הלאה, אילו טענות נוספות יש לכותב? אה, כן. שינוי לא הצטרפה לממשלת ברק והשאירה למרצ את העבודה המלוכלכת להילחם מתוך הקואליציה. באמת עבודה קשה. כל הכבוד למרצ על כך שהסכימו לשבת בקואליציה החמימה ולהילחם. איך בדיוק הם נלחמו? מה הם השיגו? נישואין אזרחיים? תחבורה ציבורית בשבת? ביטול משרד הדתות? יוסי שריד הצהיר מייד לאחר הבחירות שגם הוא לא ישב בממשלה עם המפלגות החרדיות. מייד לאחר מכן הוא הצטרף לממשלה. גם לפיד אמר בדיוק את אותו הדבר, אך משום מה הוא החליט לקיים את הבטחותיו, דבר שלא היה עולה על דעתו של יוסי שריד. אבל אצל הכותב הפרת ההבטחה הופכת למשהו נאצל (להילחם מבפנים) בעוד שקיום ההבטחה הופך אצלו למשהו מאוס (להשאיר את העבודה המלוכלכת למישהו אחר). מזכיר קצת את גישת השבתאים להתאסלמות של שבתאי צבי, אבל על כך בפעם אחרת.

למה הם נכנסים לממשלה? משום שהם הבטיחו לבוחרים שלהם לעשות זאת: להיכנס לממשלה ללא מפלגות חרדיות ולדאוג ליציבותה. מר ברנע אינו חושב כך. הוא חושב שאצה להם הדרך כי ההישג לא יחזור על עצמו. תנוח דעתו של מר ברנע. לסבב אחד של מיניסטריאליות היו יכולים להיכנס אנשי שינוי כבר ב- 1999, אך הם החליטו לקיים את הבטחתם לבוחר.

הדאגה לעניים טורדת את מנוחתו של מר ברנע? כיצד ממשלות השמאל שיפרו את מצבם? שינוי טוענים ששיפור מצב המשק יביא לשיפור עניי הארץ. מר ברנע אינו סבור כמותם, אך אינו מביא בדל של טיעון מדוע הרעיון הזה הוא שגוי. שינוי אפילו מציעים מהיכן לקצץ: משרד הדתות, הקצבות לישיבות וכדומה. באיזה מובן העניין הזה הוא דאגה לעשירי הארץ? זאת ועוד, אם חרדי ישראל יצאו לעבוד, סביר שגם מצבם הכלכלי של החרדים ישתפר. אמנם לא מייד, היות שקשה להתנתק מפטמת הכסף, אך גם אם יתמהמה - בוא יבוא.

האישיות? מר ברנע מוצא קוים משותפים בין יוסי שריד ליוסף לפיד. נו, שיהיה בריא. מר שריד, לדעתו, מגיע מתחום העיתונאות (?). אמנם מר שריד שירת בצה''ל ככתב צבאי (לפיד היה חשמלאי רכב בצה''ל), אך הוא חבר כנסת כבר 29 שנים. אז מקצועו המוגדר של שריד הוא עיתונאות, אבל קשה לי לראות כיצד העניין הזה מנחה את דרכו. לפיד היה עיתונאי שנים רבות לפני שהפך לח''כ.

עוד קובע מר ברנע כי ''יוסי שריד היה מועף מתפקיד היו''ר במרצ גם אם לא היה מתפטר''. סליחה? אתה האמנת כל הזמן שבראש המפלגה שבעדה אתה רוצה שנצביע עומד אדם לא ראוי? למה לא אמרת? הרי בקלפי של פא''צ זכתה מרצ ברוב גדול בבחירות. אגב, איך, בדיוק, הוא היה מועף? במקרה של עמרם מצנע זה ברור - מפלגת העבודה תבחר בעוד 9 חודשים את יושב הראש החדש, ולא יקראו לו עמרם מצנע. אבל שריד?

מה עוד? השסע בין שמאל לימין. שוב חוזר מר ברנע לכך שבמוקד האג'נדה של שינוי לא עומד הנושא החביב עליו. בסדר. קטונתי מלשכנעו בכך.

אחרון - שינוי העלתה עליה את חמת הקהילה ההומו-לסבית האימתנית. אז קודם כל - לא לדאוג. אין בכלל 'קהילה' הומו-לסבית. יש בארץ הומוסקסואלים, הטרוסקסואלים ועוד כמה וריאציות. מר ברנע חושב רעות על ההומוסקסואלים. נראה לו שיש קשר ביניהם לבין הטווסים המטורללים של 'מצעד הגאווה', הטקס האזוטרי המוציא שם רע להומוסקסואלים באשר הם. ההומוסקסואלים המיליטנטיים ממצעד הגאווה לא הצביעו ל'שינוי' גם קודם לכן, כך שלא נראה שכוחה של שינוי ידעך משום שההומוסקסואלים כועסים.

באשר לסטטיסטיקה של ההומוסקסואלים: 10% זו אגדה נחמדה, שרצה כבר 70 שנה, מאז מחקריו של אלפרד קינסי. נראה שהמספר הנכון הוא כ-‏1% (למרות שהעניין תלוי בהגדרה. ניסיון הומוסקסואלי חד פעמי כלשהו הוא כנראה מנת חלקה של כ-‏5% מהאוכלוסיה). עם זאת, אינני רואה את מספר ההומוסקסואלים באוכלוסיה כנתון חשוב לדיון שלנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26122
לפני היות מר''ץ, בתקופה שקראו להם ר''ץ
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 4:31)
בתשובה ליובל רבינוביץ

היתה להם סיסמת בחירות ''אם אתה רץ אז אתה הולך לאיבוד'' (הנוסח שלהם היה קצת שונה, אבל הגירסא שלי נראית לי הרבה יותר הולמת). הם סו''ס מימשו את הסיסמא הזאת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26123
שימחה לאיד, ישראל, זו גישה לא מכובדת
דוד סיון (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 6:24)
בתשובה לישראל בר-ניר


http://www.faz.co.il/thread?rep=26178
ממנו אתה מצפה לגישה מכובדת?
ארז לנדוור (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 22:45)
בתשובה לדוד סיון


http://www.faz.co.il/thread?rep=26198
אתה באמת חושב שלגוף שתומך בטרור
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 7:18)
בתשובה לארז לנדוור

במעשיו, אם לא בדעותיו, מגיע שייתייחסו אליו בכבוד?

http://www.faz.co.il/thread?rep=26203
ישראל, מעשיו של מי תומכים בטרור?
דוד סיון (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 7:41)
בתשובה לישראל בר-ניר

מצד אחד כל הזמן מסבירים לי, כאן בפורום, שהטרור יש לו קיום בפני עצמו ללא קשר מה שאנחנו עושים. מצד שני בהינף קולמוס מאשימים יריבים פוליטיים שהם תומכים בטרור.

אח''כ תכתוב על שנאה עצמית בין היהודים ודברים דומים ואני אצטרך להגיד שאכן יש כזו.

לא בטוח מי מבין היהודים יותר תומך בטרור הערבי-פלשתינאי. בקישור המצורף יש חומר למחשבה (תרומתו של אחד המשתתפים בפורום שכרגע אינני זוכר מיהו).

קישורים:
מג'די חלבי על משקל הדת בסכסוך: http://mabat.iba.org.il/mabatm.htm

http://www.faz.co.il/thread?rep=26200
כן, ארז, זה מה שאני מצפה
דוד סיון (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 7:22)
בתשובה לארז לנדוור


http://www.faz.co.il/thread?rep=26125
יובל, הוצאת לי את התווים מהמקלדת. תודה.
יהודי (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 7:55)
בתשובה ליובל רבינוביץ


http://www.faz.co.il/thread?rep=26256
לבר ניר: אל תתנפל עליו יותר , הוא לפני הליכה לצבא
רפי אשכנזי (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 20:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ


http://www.faz.co.il/thread?rep=26134
התשדיר של מרצ עלה לך לראש
ארץ הצב (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 10:59)

צריך להיות מעריץ נלהב מאוד של מרצ כדי לקבל כל מה שנאמר בתשדיריה כתורה מסיני. מילא לכלול את ד''ש, הדרך השלישית ו''המרכז'' כמפלגות מרכז, אבל צומת?! צומת הייתה מפלגת ימין מובהקת, שהתמודדה בשתיים-שלוש מערכות בחירות לפני 92' (אחת מהן יחד על התחייה), וקיבלה 2-3 מנדטים כל פעם. בשנת 92' היא *הוסיפה* לרפרטואר האידיאולוגי שלה גם את הנושא החילוני, וזכתה לעלייה מטאורית. רפול לא ידע מה לעשות עם העושר שנפל בחיקו, ונפל.
אבל לקרוא לצומת מפלגת מרכז? אם צומת הייתה מרכז ב-‏92', אז גם המפד''ל והתחיה היו מפלגות מרכז.

הלאה: שינוי היא לא מפלגה של קדנציה אחת. היא התקיימה מאז שנות ה- 80 (לפני כן היא הייתה חלק מד''ש) וזכתה ל- 2-3 מנדטים כל פעם. יתרה מכן, הזינוק שלה השנה הוא כבר הזינוק השני ברציפות, אחרי שבבחירות הקודמות, להזכירך, היא זינקה מאפס מנדטים מנובאים לשישה. כלומר, שינוי היא הג'ינס של הפוליטיקה: תמיד באופנה.

נמשיך: לרבים מאנשיה של שינוי יש רקורד של עשייה. נכון, לא אצל כולם היא ציבורית, אבל מהי עשייה ציבורית? האם רק גנרלים ועסקנים רשאים להפוך לחברי כנסת? מה עם אנשי עסקים מצליחים? משפטנים ראויים? פעילים במפלגה? כל חבר כנסת חדש צריך להגיע מאיפשהו. המסלולים הרגילים הם או דרך המפלגה (מישהו אמר מרכז הליכוד?), או דרך הצבא (שינוי היא המפלגה היחידה בלי גנרלים), או דרך פוליטיקה מקומית. שינוי פתחה מסלולים חדשים - תקשורת, אקדמיה, עסקים. אני לא רואה בזה דבר שלילי. ב- 99 דיברו על חמשת הגמדים של טומי. מאז, פריצקי ובריילובסקי נעשו שמות מוכרים מדי (את פורז, נאות וזנדברג כבר הכרנו), אז עכשיו, מטילים את אותה אשמה על תשעת האלמונים החדשים. הידד.
אה, רגע, זה לא אתה שלפני כמה פסקאות התלוננת על זה שמפלגת המרכז הייתה ריקה מתוכן וסתם הורכבה מכל מיני אישים מוכרים? אז הנה לך מפלגה מלאה בתוכן, עם אנשים לא מוכרים. מזעזע, נכון?

אהבתי גם איך שאמרת ''חוץ מהתנגדות לכפייה הדתית והקיפוח של הזעיר-בורגנות אין לה כל אידיאולוגיה'', שזה כמו ''חוץ מתמיכה בשיחות שלום והתנגדות לקיפוח של השכבות החלשות, אין למרצ כל אידיאולוגיה''. שינוי מובילה אידיאולוגיה ליברטריאנית, או אם לפרוט לפרוטות: חילונית וליברלית-כלכלית. יש מעט מאוד מפלגות אידיאולוגיות כמוה בישראל.
שאלה: האם ''עם אחד'' היא מפלגה אידיאולוגית? כמובן שכן. למעשה, עם אחד היא בדיוק כמו שינוי - יש לה עמדות ברורות בנושאים חברתיים-כלכליים, ואין לה שום עמדה בנושאים המדיניים. אבל איש לא יהין להלעיז על מר פרץ, אביר השכבות החלשות. רק את שינוי תוקפים. מר ברנע, למה לא כתבת מאמר על איך שעם אחד היא מפלגת טרנד ופיקציה?

לשאלותיך - שינוי לא הצטרפה לממשלת ברק כי ברק לא הסכים להוציא את ש''ס מממשלתו (ושילם על כך, בהמשך). שינוי כן הצטרפה לשרון משום שהוא כן הסכים לעשות כן. פשוט וקל, לא? שינוי יודעת שאי אפשר להשיג את כל הדרישות מיד עם כניסתה לממשלה, ואפילו לא בקנדציה הראשונה שלה בממשלה. אבל בזכות התעקשותה, כוחה של ש''ס ילך ויחלש, וכבר עוד לפני שעבר חוק אחד, נחסכו סכומים אדירים שהיו מועברים לתמיכה ברשת אל המעיין של ש''ס ושאר מרעין בישין - סכומים שניתן יהיה להפנות אותם למערכות הכלל ישראליות בצורה שיוויונית, כדי שילדים יוכלו לקבל ארוחה חמה בבי''ס גם אם ההורים שלהם לא רוצים שהם ילמדו תלמוד במקום מתמטיקה.
שינוי נאלצה להתפשר על נושאים מסוימים. מי שחשב ששינוי לא תעשה זאת הוא עיוור, וקשה לי להאמין שיש הרבה מצביעי שינוי שחושבים שהויתורים של שינוי היו מעל ומעבר למה שניתן להסכים עימו. הם בתחום הסביר, והם מהווים התחלה לא רעה, בהתחשב בנתונים הקיימים.

להבלים הסוציאליסטיים אין טעם להגיב. אתה לא מסכים עם שינוי? יש לך בעיה. 15 מנדטים דווקא כן הסכימו איתה. שינוי לא הסתירה את עמדותיה הכלכליות, היא קבעה בצורה ברורה מי קהל היעד שלה מבחינה כלכלית, ואנשים הצביעו לה מתוך מודעות מלאה לנושאים הללו. שינוי קיבלה קולות רבים בערי פיתוח? אולי מדובר באנשים מספיק חכמים כדי להבין שהגדלת תשלומי ההעברה כעת כמוה כהעמסת אבנים על אדם ששוקע בביצה. עכשיו הזמן לקיצוצים, כדי שמחרתיים לכולנו ירווח.

על ההתנשאות אין צורך להגיב. כל קורא בר-דעת ידע להתעלם ממה שהוא בבירור ההתלהמות שהגיעה אחרי שגילית שאין לך, בעצם, טיעונים אמיתיים.

בשינוי יש בדיוק יוצא צומת אחד (זנדברג) ועוד ימני מובהק אחד (בריילובסקי). השאר הם או שמאלנים או אנשי מרכז עם נטיות לכאן ולכאן. ''שאר פליטי צומת'', אם כן, זו כבר אמירה שקרית. האם שינוי תקרע בנושאים המדיניים? האמת היא שפשוט קשה לי להעריך שתהיה התקדמות או שיהיה שינוי שיצריך קריעה שכזו. בכל מקרה, את הפנטזיות שלך אנחנו נאלץ לעמת עם המציאות. כשזה יקרה, נדבר. בינתיים, למיטב ידיעתי אין ברשותך כדור בדולח.
עוד דבר שרציתי להעיר עליו היא ההערה הקטנה לגבי הפרופיל של אנשי שינוי, ובעיקר המילה ''זכר''. לשינוי יש שלוש נשים ברשימה של 15 ח''כים. אחת לחמש. כמה יש לעבודה? ארבע מתוך 19, שזה גם אחת לחמש, בערך. למפד''ל? אחת לשש, שזה מספיק קרוב לאחת לחמש. לליכוד? שמונה מתוך 40 (כולל ישראל בעליה) - בדיוק אחת לחמש. כמה יש *למרצ*? נכון, אחת לחמש. אז מה אתה קופץ לספר לנו שהפרופיל של רשימת שינוי לכנסת היא יותר זכרית מאשר מפלגות אחרות? המפלגה היחידה שבה יש אחוז גבוה יותר של נשים מאשר 20 אחוז (אחת לחמש, כאמור) היא עם אחד, עם אחת מתוך שלוש. מרצ? נייט. בקיצור, עוד האשמה מופרכת, זדונית, שקרית וגועלית שנוצרה כדי להכפיש את שינוי בפני מי שאינם מכירים את העובדות לאשורן. השאלה היחידה שנותרה היא האם אתה מאלו שמכפישים בזדון, או מאלו שפשוט אינם מכירים את העובדות לאשורן?

גם מרצ לא הכניסה מועמד הומו-לסבי למקום ריאלי (אפילו למקום ריאלי במונחים של 99'), וזאת למרות שהיה להם אחד מוכר ונוח לבריות זמין. שינוי לא הצליחה להשיג, בינתיים, נישואים אזרחיים, בשל הקונסטלציה הפוליטית הקיימת. מי שבאמת מצפה, כאמור, שהמפלגה שלו תשיג את כל דרישותיה בקדנציה אחת, חי בעולם טוב יותר משלנו. ולבסוף - שינוי נכנסה לממשלה עם המפד''ל משום שהעבודה מסרבת להכנס לממשלת אחדות. מכיוון ששינוי חושבת שעדיף ממשלה איתה ועם המפד''ל מאשר בלעדיה ועם ש''ס, יהדות התורה (וגם המפד''ל), היא החליטה לעשות מאמצים ניכרים להדבר עם המפד''ל המתונה בנושאים הדתיים ולהגיע איתה למקסימום הישגים, במקום לוותר ולהפקיר את המדינה לחמדנות המפלגות החרדיות.
רק מצביע מרצ יכול לחשוב שזה דבר רע. רק מצביע מרצ יכול לשכוח איך מפלגתו זרקה את כל הבטחותיה לעזאזל ברגע שברק הציע לה בדל של סיכוי לקידום הנושא המדיני - כאילו זה בכלל לא משנה מה ישאר מישראל, כל עוד יהיה לנו הסכם חתום עם הפלסטינים.

לסיכום - עוד מאמר שיטנה רווי שגיאות, עיוותים ושקרים כנגד המפלגה הקטנה היחידה בישראל שהצליחה לעמוד בגבורה אל מול החזרה לשיטת הבחירות בפתק אחד, והגדילה את כוחה באופן משמעותי. איך אמרה הסיסמא של ברק ב-‏99'? ישראל רוצה שינוי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26137
ארץ הצב, זה לא הזמן לתשדיר בחירות
דוד סיון (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 12:05)
בתשובה לארץ הצב

מצד אחד אתה מתלונן על שיטנה ומצד שני לא חושש מהפצת שיטנה - שיבוסם לך.

הכספים/תקציבים שישוחררו מאחיזת החרדים ללא שום חקיקה: הלוואי שזה יקרה עד סוף הקדנציה. מי שחולם שזה יתכן במשיכת קולמוס לא מבין את המציאות.

אני גם לא בטוח איזה מפלגה תגמר יותר מהר מר''צ או שינוי. מה שבטוח ששינוי, בהצלחתה הפעם, גרמה לתחושה של שינוי לטובה במהלכי השלטון. אבל אני מנחש ששום דבר מהותי לא ישתנה בקדנציה הנוכחית. ובטח לא בדברים העיקריים ששינוי חרטה על דיגלה.

חבל (למרות שלא הצבעתי שינוי)!!

http://www.faz.co.il/thread?rep=26142
אמת
נמרוד ברנע (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 12:53)
בתשובה לדוד סיון

אנשי שינוי יפעלו במדיניות ולא בחקיקה - ולכן ברגע שהם יסתלקו מהג'ובים שלהם, המצב יחזור לקדמותו. הם נותנים אקמול למצב במקום לפתור אותו.

ובכן ד''ר סיוון, אם לא לשינוי הצבעת - למי כן הצבעת?

http://www.faz.co.il/thread?rep=26152
אתה לא קורא את דברי נכון או שאתה מנסה
דוד סיון (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 15:54)
בתשובה לנמרוד ברנע

להציגם לפי שמתאים לך. אמרתי, בעצם שההעדפות התקציביות למיניהן, שיש לטובת גופים חרדיים כמו אל המעיין, מעוגנות בתקנות ו/או חוקים. לכן, לשינוי צריך לשנות את החוק ולכן אי אפשר לעשות דברים מהיום למחר.

גם שינוי החוק לא יכול להיעשות בחטף כי אי- אפשר להשאיר אנשים בלי אוכל על השולחן על ידי הפסקת הקצבאות כולן במכה. גם רבין וגם ברק הבטיחו הסטת תקציבים מן ההתנחלויות וזה לקח להם חלק ניכר מהקדנציה לפני שהתחילו לחוש בשינוי בפועל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26147
(ללא נושא)
ארץ הצב (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 13:56)
בתשובה לדוד סיון

לא הפצתי שיטנה, אלא עניתי לדברים כפי שנכתבו, באופן ישיר ולאדם ספציפי, בניגוד למר ברנע שפשוט זרק האשמות כלליות בלי שום ביסוס.
לגבי הכספים - כולנו מכירים את הכספים היחודיים, כולנו זוכרים את מאות המיליונים שהועברו לדרישת ש''ס לידי מעיין החינוך התורני בתחילת הקנדציה של ברק. כל הכספים הללו *לא* יוזרמו לשם יותר. ככה, רק מכך שהמפלגות החרדיות לא שותפות לממשלה, כבר חסכנו לא מעט. את השאר נצטרך לשנות בחקיקה - וזה כבר יצריך קצת יותר מאמץ, אבל גם זה, אני נוטה להאמין, יקרה בקונסטלציה שנוצרה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26153
אתה תופתע להכיר את המציאות ולראות
דוד סיון (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 16:00)
בתשובה לארץ הצב

שהמיליונים הללו לא בקלות יפסיקו לזרום. הסיבה היא פשוטה:
א. מרבית ההזרמות הללו (מאות מיליונים) שאתה מקווה להסיט בהנף יד מעוגנים בחוק וצריך הליך חקיקה או שינוי תקנות. זה תהליך שדורש זמן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26179
(ללא נושא)
ארץ הצב (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 22:47)
בתשובה לדוד סיון

הסכומים הללו מעוגנים, במקרה הטוב, בחוק התקציב, וכיאות לתקציב, הוא מחזיק לשנה אחת בדיוק, ואז מחוקקים אותו מחדש. אז אם אתה רוצה לקרוא לחקיקת חוק תקציב חדש ב- 2004 שלא יכלול את ההקצבות הללו ''שינוי בחוק'' - תפאדל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26204
גם לגבי חוק התקציב ישנם הסכמים וכללים
דוד סיון (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 7:50)
בתשובה לארץ הצב

שמכוונים ליותר משנה אחת ולכן לא בטוח שתצליח לשנותם, באופן מעשי, בתוך שנה ויותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26182
יופסקו ההקצבות לאל המעין? אני לא חושב.
ארז לנדוור (יום שלישי, 25/02/2003 שעה 22:58)
בתשובה לארץ הצב

כל ממשלה - ליכוד או עבודה הזניחה את חינוך השכבות החלשות וגרמה להן להיות תלויות באל המעין. כך גם נוח לשתי המפלגות הגדולות במקום לדאוג לשינוי חברתי.

לכן שום סופרמנים של שינוי לא ישנו את המצב. לכל היותר שוב יוכלו להאשים את מרצ כשעיר לעזאזל, למרות ששריד נלחם בהזרמת כספים לא מוגזמת לשם וגרם למשבר בין ברק וש''ס. אבל העובדות לא מענינות את אנשי שינוי והעומד בראשה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26272
לעניין התפקוד הפרלמנטרי: מרצ וחיות אחרות.
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 26/02/2003 שעה 23:10)

עיתון 'הארץ' סיכם את פעילות הח''כים. מי הטובים ביותר, מי הגרועים.

בתחום החקיקה, המובילים הם: זבולון אורלב (מפד''ל), יהודית נאות (שינוי), אופיר פינס (עבודה).
הנואמים המובילים הם: זבולון אורלב (מפד''ל), נסים זאב (ש''ס), תמר גוז'נסקי (חד''ש).
אלופי מגישי ההצעות לסדר היום: זבולון אורלב (מפד''ל), נחום לנגנטל (מפד''ל), אופיר פינס (עבודה).
בסעיף הנוכחות, הח''כים החרוצים הם: מיכאל איתן (ליכוד), אופיר פינס (עבודה), רחמים מלול (ש''ס).
המשתתפים החרוצים ביותר בהצבעות הם: נסים זאב (ש''ס), זבולון אורלב (מפד''ל), עבד אל-מאלכ דהאמשה (רע''מ).
אלופי מגישי השאילתות הם: משה גפני (יהדות התורה), תמר גוז'נסקי (חד''ש), דוד טל (ש''ס. כיום - עם אחד).

העיתון טורח לציין לרעה את הח''כים והח''כים לשעבר הבאים:
רומן ברונפמן (הבחירה הדמוקרטית. כיום מרצ), אלכסנדר צינקר (הבחירה הדמוקרטית), עמיר פרץ (עם אחד), מוחמד כנעאן (עמ''ל), עבד אל-מאלכ דהאמשה (שצויין לעיל כמצטיין מבחינת נוכחות, אך לגנאי מבחינת הצלחתו להעביר הצעות חוק), עזמי בשארה (בל''ד), תאופיק חטיב (עמ''ל), שלמה בן-עמי (עבודה), יוסי שריד (מרצ), חיים רמון (עבודה).

אתה בטוח שסיעת מרצ היתה בכנסת היוצאת?

קישורים:
מתוך עיתון 'הארץ': http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?...

http://www.faz.co.il/thread?rep=26294
יובל, בתחום החקיקה החברתית למר''צ יש מה
דוד סיון (יום חמישי, 27/02/2003 שעה 7:22)
בתשובה ליובל רבינוביץ

להתפאר. לא זכור לי באיזה עיתון נאמר שהח''כים ממר''צ ותמר גוזנסקי מחד''ש הם האלופים בחקיקה חברתית. יתכן שבמאמר שאתה מצטט ניסו לצייר תמונה יותר כוללת שהשמיטה את הפרט הזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26312
אחיזת עיניים.
אודי (יום חמישי, 27/02/2003 שעה 12:24)
בתשובה לדוד סיון

אגרוייסה חוכמה, לחוקק חוקים. כל רמאי בן בליעל יכול לחוקק חוקים אבל לנהוג לפי החוקים האלה זה כבר עניין אחר. מר'צ היא מפלגה של מאחזי עיניים, היא לא אומרת את מה שהיא חושבת ולא מבצעת את מה שהיא אומרת. אחת הדוגמאות לכך היא שמר'צ חרטה על דיגלה (כאילו כזה) את חופש הדבור אך למעשה היא היתה סותמת הפיות הכי גדולה שקמה בישראל.היא הטיפה לשיוויון זכויות רק 'שכחה' לציין שהכוונה היא רק לאנשי שלומה. הבלוף התגלה בסוף רק חבל שזה לקח יותר מדי זמן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=26317
חבל עליך שאתה פולט
דוד סיון (יום חמישי, 27/02/2003 שעה 13:15)
בתשובה לאודי

הרבה רעות רוח שלא מבוססת על כלום.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.