|
|
|
כיצד לחסל את המוטיבציה של הטרור
יצחק צויג
מרבית התומכים הנלהבים של השיטה הדמוקרטית מודים שאין זה השיטה האידאלית, אך הינה הפתרון הטוב ביותר העומד לרשותנו עד שתתגלה שיטה טובה יותר. לדמוקרטיה עקרונות רבים, בהם חשובים יותר ובהם חשובים פחות. משום כך, יש להניח שציבור בעל ערכים דמוקרטים יסכים לקבל ויתור זמני מסויים ביישומו של אחד מעקרונותיה של הדמוקרטיה, כאשר מדובר בהצלה של מאות חיי אדם.
מלחמה בין צבאות, ואף מלחמת גרילה, הישגיה נמדדים באופן אובייקטיבי על-ידי הצלחת הצבא לתפוס שליטה במקומות שהיו בשליטתו של האויב שנגדו נלחמים. לעומת זאת, הטרור - כל הישגיו נמדדים באופן סובייקטיבי, בכך שהצלחתו העיקרית נמדדת ברמת ההפחדה, הזעזוע והייאוש שהנו מצליח לעורר בחברה שבה הוא נלחם. מבחינה כמותית אין לטרור כל הישג ממשי, אך סכנתו קיומית לא פחות ממלחמה בין צבאות. לכן יש להתייחס אל הטרור כאל מלחמה בין מדינות או אומות, ולא כמעשה פשע של אנשים פרטיים הפוגעים באנשים פרטיים אחרים חפים מפשע.
משום כך, ניתן לחוקק חוק או לקבוע תקנה שבה פיגועים לא ישודרו בערוצי התקשורת באופן חי, והדווח עליהם יהיה ענייני, קצר ויוזז מהכותרות הראשיות של החדשות. אין כל סיבה שפיגוע יקבל סיקור תקשורתי רחב יותר מכל תאונת דרכים שגם בה נהרגים אזרחים.
התעלמות תקשורתית מעין זו תערער באופן ממשי את המוטיבציה של אויבינו להשתמש בנשק הטרור במסגרת מאבקם בנו. אפשר להמשיל זאת ליתוש שרוצה להרוג אריה, אך מכיוון שאינו בכוחו הפיסי להרגו, הוא מנסה לחסל את האריה על-ידי ערעור מצבו הנפשי על-ידי עקיצתו באופן מתמיד במקומות רגישים. העקיצות אכן פוגעות באופן פיסי באריה, אך אין בפצעונים אלה לבד את הכח לחסל את האריה, אלא רק באופן שבו האריה מתייחס אליהם. במידה שהאריה יקח כדור שבו הוא לא יוכל להרגיש את העקיצות , אזי ליתוש לא תהיה עוד מוטיבציה להשתמש בשיטה זו.
לכן, למרות שבהצעתי יש פגיעה בחופש העיתונות, ואולי אף בחופש הביטוי, היתרונות של השימוש רבים. לעניות דעתי, לא צריך אפילו לחוקק חוק כדי ליישם שיטה זו, וניתן להסתפק בתקנה זמנית שתתקבל בהחלטת ממשלה.
|
|
|