פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פורים, בימים ההם בזמן הזה.
נסים ישעיהו (יום ראשון, 16/03/2003 שעה 21:18)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מהיכן אתה מסיק כי ושתי הוצאה להורג?
מי שזוכר (יום שני, 17/03/2003 שעה 9:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם על פי פסוק א' בפרק ב'?
_new_ הוספת תגובה



גם מסוף פרק א' זה ברור
נסים ישעיהו (יום שני, 17/03/2003 שעה 12:07)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



האם תוכל להסביר איך?
מי שזוכר (יום שני, 17/03/2003 שעה 14:40)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פרטים בטכסט ומשמעותם
נסים ישעיהו (יום שני, 17/03/2003 שעה 20:42)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרק א, יב: ותמאן המלכה ושתי לבוא (...) ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו.

יג, ויאמר המלך לחכמים... (פתח בהתייעצויות) טז, כדת מה לעשות במלכה...?

טז, ויאמר ממוכן... לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה כי על כל השרים... (העניין הפך למקרה מבחן ואין לוותר לה)

יט, ...ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי... ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה.

כ, ונשמע פתגם המלך אשר יעשה(?)...

כא, ...ויעש(?) המלך כדבר ממוכן.

פסוק א' בפרק ב', הבחנת נכון כי הוא מזכיר את הריגת ושתי ופסוק ב' ואילך, החיפוש אחר מחליפה, מבהיר סופית את העניין.

חז''ל מספרים לנו כי ושתי הייתה בת מלך בבל, האימפריה אשר קרסה בפני הפרסים ו(גם) בזכותה עלה אחשורוש למלכות; רציחתה הייתה עלולה לערער את מעמדו בעיני נתיניו אשר מחוץ לפרס אבל היו לו יועצים טובים.

ובע''ה יתקיים בנו מיד ''ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'' עוד יותר מאז.
נסים.
_new_ הוספת תגובה



מגילת אסתר-יש לי שאלה-היש סימוכין היסטוריים ?
טרה 001 (יום שני, 17/03/2003 שעה 10:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למה בדיוק קוראים 'סימוכין היסטוריים?
נסים ישעיהו (יום שני, 17/03/2003 שעה 12:12)
בתשובה לטרה 001
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן אישי אני מסתפק במקורות שלנו; כיום זה באופנה לבקש סימוכין היסטוריים לכל דבר, גם למה שאנשים זוכרים באופן אישי; כמו למשל לנחיתה על הירח או, להבדיל, השואה.

אישית, ההנחה שלי שיהודים בכל הדורות היו מספיק חכמים כך שלא איפשרו למכור להם לוקשים.

ושיהיה פורים שמח לכל היהודים,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



יהודים לאורך הדורות היו מספיק חכמים
וונן גבע (יום שני, 17/03/2003 שעה 12:39)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והם לא ''קנו לוקשים''. האמנם ?
ומהי תופעת משיחי השקר (שבתאי צבי, יעקב פרנק - אם להזכיר רק שניים) שסחפו אחריהם אי אלו יהודים ''מספיק חכמים'' ?
_new_ הוספת תגובה



תוסיף לדשימה עוד 2 יהודים: קרל מרקס ושמעון פרס
דוד שרמן (יום שני, 17/03/2003 שעה 12:55)
בתשובה לוונן גבע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מענין כמה ישראלים ''קנו'' את ''ספורי'' אוסלו. אם איני טועה, מבחינה זו, אחוז קוני הלוקשים, לשמעון פרס (או מי שלא תרצו במקומו בהקשר זה) היתה ההצלחה הכי גדולה...
_new_ הוספת תגובה



מי קונה לוקשם?
נסים ישעיהו (יום שני, 17/03/2003 שעה 21:08)
בתשובה לוונן גבע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני כחודש פורסם כאן מאמר במסגרת הטור 'טלית של תכלת' (מצורף קישור) ולקראת סופו מוזכרות שלוש האסכולות בעם ישראל.

בהמשך הפתיל מוסבר בתגובות כי מה שהיה, לא היה חד פעמי וזה הווה גם כעת.

אנשי משה, מרדכי, וכל מנהיג אמיתי אחר שקם לעם ישראל, אף פעם לא אכלו לוקשים; ההמון, כמעט תמיד, נסחף אחרי מיעוט דומיננטי שהמציא לעצמו משיח שקר כזה או אחר.

קיומו של עם ישראל מאז ועד בכלל נסמך ותלוי במשה (של אותו דור) ובאנשיו; הם לא נוהים אחר משיחי שקר וכאשר אלה מתנפצים, הם שם כדי לשקם את ההריסות.

השמות שהזכרת כמשיחי שקר הם רק דוגמאות, כפי שציינת; בדור שלנו משיחיות השקר חמורה הרבה יותר והבעיה, כעת כמו מאז, שהנוהים אחר משיחי שקר בטוחים לחלוטין כי זהו משיח אמת גם אם קוראים לו בשם אחר, מדינת ישראל למשל, או אוסלו, או כל שם מיסטי/משכנע אחר.

המיוחד בדורו של מרדכי הוא בכך שכולם נענו לקריאתו של מרדכי ואיש לא ניסה לטעון כי דברי המן נאמרו לתצרוכת פנימית והוא לא באמת מתכוון; כולם מילאו את הוראות אסתר ומרדכי ובכך פעלו את ההצלה הגדולה.

אגב, מאפיין קבוע של משיחי השקר בכל הדורות הוא זילות חיי אדם למעשה (אף שמקדשים אותם ריטורית).

ובע''ה יתקיים בנו מיד ממש ''ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם''
נסים.

קישורים:
חטא העגל אז והיום: דיון 1233
_new_ הוספת תגובה



אם כבר דיברנו על זילות חיי אדם...
יוסי גורביץ (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 13:58)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך היית מגדיר את התנהגותו של מרדכי, ש''לא כרע ולא השתחווה''?
_new_ הוספת תגובה



מרדכי היהודי
נסים ישעיהו (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 23:56)
בתשובה ליוסי גורביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מכונה כך כי כפר בעבודה זרה; חיי יהודי הם חיים כל עוד הוא מחובר לבוראו; אם השתחווה לעבודה זרה, התנתק מבוראו וחייו אינם חיים.

החיים ביהדות אינם ערך לעצמו ואת זה יישם מרדכי בהתנהגותו. החלטה כזאת צריך אדם לקבל אך ורק ביחס לעצמו; לעולם לא ביחס לזולתו.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



כל הכבוד ניסים, נחלצת מהסיפור
מי שזוכר (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 19:29)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנם יצאת מזה בגובה דשא אבל זה יתן לך כח להמשיך.
_new_ הוספת תגובה



לא ברור לי מאיזה סיפור נחלצתי, אבל תודה על המחמאה
נסים ישעיהו (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 0:01)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלוש פעמים ביום אני מתפלל ומבקש מה' ''ונפשי, כעפר לכל תהיה''; עכשיו אתה מספר לי שאני קרוב מאד, בגובה דשא, אז תודה על המחמאה.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



הסיפור על היהודים שלא אוכלים לוקשים
מי שזוכר (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 8:14)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



צדקת; טעות בניסוח; צ.ל. 'היהדות לא אוכלת לוקשים.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 18:39)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה כבר יותר טוב
מי שזוכר (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 10:35)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ליהודים של המלים-
טרה 001 (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 13:42)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שאמר רני ט.-כשראה את קרוביו בשחורים-לא צריך בכלל כלום- והאמונה בטקטסטים- היא המזון הרוחני שלהם.זה התאים לגולה- רק שבמאה ה- 18 נקבע גם הלבוש [של אצילי פולין] כבגד של החסידים- ושל תלמידי הישיבות. אבל לגבי המקור של 'מגילת אסתר'-מכיון שאין לו סימוכין בשום מקום- אזי כטקסט היא ממש יפה מאוד-אבל להד''ם.
_new_ הוספת תגובה



שכחת את הנס שנעשה לרבי גולדשטין במערת המכפלה
ארץ הבצ (יום שני, 17/03/2003 שעה 13:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה דוקטור גולדשטיין בשבילך.
ישראלי פזיז (יום שני, 17/03/2003 שעה 13:18)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בגן עדן מחשיבים דוקטורטים???
ארץ הבצ (יום שני, 17/03/2003 שעה 13:29)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא, אבל כל זמן שאתה כאן - כן.
מיכאל מ. שרון (יום שני, 17/03/2003 שעה 17:14)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הידחפות בלתי מובנת
ויקטור קורצקי (יום שני, 17/03/2003 שעה 19:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיכאל שרון מתגלה כאיש של ריב ומדון בלתי נלאה. בכל פעם מחדש הוא דואג להצית קונטרוברסיה בפורום ללא כל סיבה. מדוע הוא מצא לנכון להתערב במקרה זה ?
_new_ הוספת תגובה



ויקטור - יש פה אנשי ריב יותר גרועים
אליצור סגל (יום שני, 17/03/2003 שעה 20:18)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לא הייתי מסווג את מיכאל שרון דוקא בתור איש ריב - יש פה הרבה יותר גרועים ממנו שמדרדרים לצערי את רמת הפרום.
בכול אופן אולי תסביר לי מה זה קונסטר משהו?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



קונטרוברסיה = מחלוקת/ריב/ויכוח/מדון וכיוצ''ב
ויקטור קורצקי (יום שני, 17/03/2003 שעה 21:03)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ויקטור: למה לדבר במילים נשגבות עם נאצות? לעניין, ד
מיכאל מ. שרון (יום שני, 17/03/2003 שעה 21:15)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בר לעניין.
_new_ הוספת תגובה



איך אתה מעז. אני מדבר בלשון העם, בפשטות...
ויקטור קורצקי (יום שני, 17/03/2003 שעה 21:42)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובבהירות. ואילו אתה מדבר בשפה גבוהה, עלכ אינטלקטואלית - אפילו לא בגרוש, כשאף אחד בפורום אינו מבין מה אתה רוצה. כל הטורים האישיים שלך והתגובות רצופים בגיבובי משפטים חסרי טעם וקשר בלי שאף אחד יבינם. אנא ערוך סקר בפורום בטרם תעביר ביקורת על אחרים.
_new_ הוספת תגובה



מעולם לא התייחסת לדיון. רק נאצות אישיות שוב ושוב..
מיכאל מ. שרון (יום שני, 17/03/2003 שעה 21:46)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זהירות: הופעת נאצות ''ויקטור'' מלווה ב''הודעות'' בשמי
מיכאל מ. שרון (יום שני, 17/03/2003 שעה 22:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעיתים קרובות.

ההודעה: ''מה הבעייה שלך בדיוק ויקטור'' המובאת בשמי (תוך שימת שם משפחתי קודם לשמי הפרטי) הינה דוגמה, ''מתוחכמת'' יעני, יותר מבעבר.
_new_ הוספת תגובה



למענך אני מקוה שאתה טועה,כי אף אחד בגן עדן לא
ארץ הבצ (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 8:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יסכים לקרוא את מחקרך
בכל זאת הם עדין לא הגיעו לגיהנום
_new_ הוספת תגובה



מה, בגן עדן קוראים הגיגים פוסט מודרניסטים סתומים
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 12:11)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתי סובר שמעדיפים שם, אם כבר קוראים, גם ספרי עיון בהירים כבדולח ומאירים כנוגה סיריוס...
_new_ הוספת תגובה



הגיגים פוסט מודרנים סתומים עדין ברורים ובהירים
ארץ הבצ (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 13:07)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהגיגך
וחוץ מזה שהנתי שבשב''כ ספרך הוא פופלרי ביותר בעיקר בין חוקרי השבויים.
_new_ הוספת תגובה



בצ: ספרי עוסק ביכולת ליזום, לפתח, לחשוב בכמה נתיב
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 19:07)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ים בו זמנית, לבצע תפקידים מורכבים. הוא ההיפוך הגדול ביותר ברוחו למרתפי החושך שאתה מתאר.

מאידך, זכיתי גם להכיר כמה מאלה הקרובים למחקרי לחץ וכיוצא בזה - טיפוסים שחצניים, זריזי מלל בסיגנון ''המערכת'' וגם פלגיאריסטים לא קטנים, למרבה הצער. את אלה אתה מחזק (שכן אין ואקום במחקר) בכך שאתה מפחית ממשקלי.

הו, תמימות קדושה.
_new_ הוספת תגובה



כמו כן זה נעשה במסגרת מפעל דעתמהות אותו הקמתי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 22:31)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ההודעה ''כמו כן זה נעשה במסגרת'' = שימוש בשמי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 23:13)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהודעה מתחזה.
_new_ הוספת תגובה



הגזמת היתר וההיצפים המודבקים לי - כנראה איזה
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/03/2003 שעה 23:17)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בן טיפש עשרה משועמם, או פדופיל-רשת מתוסכל.
_new_ הוספת תגובה



ממתי התחלת לישאול?
ישראלי פזיז (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 15:33)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה שאלה רטורית %$#%$?
ארץ הבצ (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 17:30)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מגילת אסתר - לא מה שחשבת
יובל רבינוביץ (יום שני, 17/03/2003 שעה 23:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שלוש שנים פורסם המאמר הראשון שלי באינטרנט: הניתוח שלי למגילת אסתר. מטבע הדברים, הוא שונה בכמה נקודות מזה של נסים ישעיהו.

קישורים:
מגילת אסתר - הסיפור האמיתי: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=178
_new_ הוספת תגובה



יובל, חבל שאתה לא כותב יותר, הייתי נהנה לקרוא
נסים ישעיהו (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 0:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אני מניח שהעיסוק בעריכה גוזל המון זמן.

נתת למאמר הזה כותרת גג בצבע תכלת וזה כל ההבדל בינינו, ההתייחסות לתכלית.

מהיתוח שלך עולה כי חג הפורים נחוג בטעות במקרה הטוב.

מהניתוח שלי עולה שכמו אז כן עתה יש לפעול כמיטב יכולתנו, תוך שימוש בכל האמצעים הלגטימיים המקובלים, כדי שיתחולל נס. ואנחנו זקוקים מאד לנס.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



נס גאון הרוח מול גלות הרוח
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 1:24)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתי סובר שהנס הוא השבת הגניוס היהודי לארצנו.

מחד, אנו היהודים הינם גאוני הרוח והיוזמה בגלות בין הגויים, ודווקא בארצם הריבונית נוצרת אוירת פרע המחשיכה את גאון הרוח?

יוצא שהגאולה השלמה תהיה כאשר הארץ תחדל להיות ארץ הגלות של הרוח והצלם.

ראו נא את הפורעים הממלאים את הפתיל הזה, בו מובאים דברי הרב, ומצוטטים דברי קודש. זאת בדומה מבחינה זאת לצורר הנאצי בטרבלינקה, שבפתח לתא הגזים פרש במצח נחושה פרוכת בה היה כתוב: ''זה השער לה', צדיקים יבואו בו''. הנאצה ורוח ההשמדה בצד הליגלוג התהומי והביריוני לרוח המחייה.

הדבר משמש משל לגלות הרוח בארצנו כיום.
_new_ הוספת תגובה



למיכאל, אודות נס הגניוס היהודי
נסים ישעיהו (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 1:58)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניות דעתי הנס הוא כשהיהודי, כל יהודי כפרט, ישוב אל הגניוס היהודי.

אין שום תועלת בניסיון להשיב את הזולת אל הגניוס היהודי.

כשלעצמי, אני מנסה להשיב את עצמי, דרך ההתבוננות המבוטאת במאמרים, אל הגניוס היהודי. פירסום הדברים נועד לסייע למי שמעוניין בכך להצטרף אל אותו מהלך; לא יותר מזה וגם לא פחות.

כל התייחסות אל המנסים להפריע, יכולה רק להאט את ההתקדמות שלי ולכן אני מתעלם.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



מפעלך רב השראה, אכן. פריסה רחבה (ללא דקדקנות
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 3:05)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והשתהות יתר בנקודה כלשהי), תוך דיוק רב, עם זאת.
החשוב בגישתך שאין כאן מצב בו הדייקנות מביאה לדקדקנות יתר, הבאה על חשבון הפריסה הרחבה. דרכך ההגותית/אמונית המוצגת לקורא החילוני בעיקר, משנעת חשיבה, דמיון והשראה בכך שהדיוק בא יחד עם פריסה רחבה והתקדמות מהירה, תוך השארת הדיוק, ואי דקדקנות.

ויש עם זאת, הרבה נשמה יתירה וחום וחוכמה.

חייב הייתי לאמר זאת, הגם שלרוב אין אומרים שיבחו של אדם בפניו, עכשו משחשבתי על כך. שכן כתיבתך מפעילה אכן תנופת חשיבה, השראה שהינה מכוונת לדיוק ולא להכללות גורפות, ואמונה.
_new_ הוספת תגובה



נסים, לא סתם טעות
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 18:49)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מאמין שמגילת אסתר היא אגדה מתחילתה ועד סופה. אני מאמין שחלק גדול מהחגים שאנחנו חוגגים הם עתיקים יותר מהיהדות עצמה, שרק נתנה להם כסות חדשה.

במקרה של פורים, אנחנו חוגגים אותו בעיצומה של עונת הקרנבלים בדרום אמריקה ובאירופה. נראה לי שזהו חג פגאני במקורו, המסמל את סיום עונת החורף. בכל העולם נהוג להתחפש ולהשתולל. אמנם בדרום אמריקה לא מדובר בסיום עונת הגשמים, ונראה לי שהם חוגגים בעונה שחגגו הקונקוויסטדורים הספרדים.

הצירוף של הקרנבלים הזרים וחג פורים היהודי לא נראה לי מקרי. זהו, לדעתי, חג אחר, שהיהודים אימצו ונתנו לו פירוש אחר.

הדבר נהוג לא רק בעניין פורים. חג חנוכה נופל בדרך כלל סמוך לחג המולד הנוצרי. במקרה של חנוכה, אין ספק שהוא מציין ניצחון יהודי אמיתי. חג המולד אינו מציין ניצחון לאומי, אלא את הולדתו של מייסד הדת, וברחבי העולם הנוצרי נהוג לראות בו חג של שלום ומתנות לילדים. עניין המתנות לילדים חילחל גם לחג החנוכה, ובארה''ב הגדילו לעשות, ויש שם 'שיח חנוכה' כשם שלנוצרים יש עץ אשוח של חג המולד.
_new_ הוספת תגובה



נניח, אז מה?
נסים ישעיהו (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 19:24)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה היא מה המסר, מה התכלית?

על כל דבר אפשר להגיד את מה שאמרת, אז מה? החג ההוא משדר אותם מסרים שהחג שלנו משדר או להפך?

לא זה ולא זה.

התיחסתי כאן בעבר לעניין זה, מצורף קישור.

בברכה,
נסים.

קישורים:
מצוות כחיקוי לגויים?: תגובה 23313
_new_ הוספת תגובה



חג כמצב תודעה-הוויה שונה. פורים - כהוויית קרניבל.
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 20:28)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שימו לב לעובדה המענינת כי בפורים, חרף הסיפור, אין כל הוויית שמחה וצחוק אכזרי לאיד, או תחושה הרת גורל וחגיגית של ישועה מצוררינו.

ומדוע? כי אין לדבר על ''חג'' אלא על הוויית חג.

הוויית חג הפורים היא אווירת קרנבל ועליצות של מעין בריחה מאחריות-גלובלית הרת כובד-ראש ומשאבים.

אין לכן לדבר על המסר'' שבחג הזה, אלא על תחושת ההוייה השונה מהיום-יום (או שונה אף מאוירת הקודש נוסח השבת) שהוא משרה.

מהי הווייה זו? הקרנבל והעליצות קלת הראש, הטעונה אף מוטיבים מקבריים, טמונים בכך שהחג מייצג את בריחת האדם העממי והפשוט העליזה והרת התחבולות הממזריות מגורלו.

שבגורל עיסקנן, נירמז אגב כבר בתחילת מגילת אסתר: ''הפור, הוא הגורל''. חד וחלק.

בטרגדיות הקלסיות וברוח הטרגדייה, פוקד הגורל גיבורים נישאים מעם, אנשי מעלה עטורי כובד ראש ומשא אחריות, אך שאין הם משכילים לחמוק מגורלם.

אם הם אינם יכולים, כיצד נוכל אנו, הקטנים?

פשוט, ניזרוק לזבל את כובד הראש. הגורל מעניש רק את יוהרת אנשי המעלה, אך לא את הקטנים הפועלים בתחבולות קלילות וממזריות כיד המלך.

זוהי משמעותו של קרניבל: כובד הראש לפח, עליצות, אפילו מעט גסויות לא נוראיות.

לא בכחנליית פריצות אורגיאסטית -זה לא.
אלא, מצב מתון של האיש הקטן המפלס דרכו בסבך המהמורות והגלים של טרופים למיניהם של אנשי השררה, וזאת בכוח הטריק והשטיק המזדמן.

אווירת הסיפור הפתלתל במגילת אסתר הזוייה מעט, שכן יש כאן גילגול של אוספי תחבולות מול כובד הראש המנופח של איש השררה תאב הכבוד המן. באווירה הזוייה זאת אין טעם לשאול אם ''הרגי את ושתי''. היא פשוט נעלמת, תפקידה הקצר ונוכחותה בעלילה הפתלתלה הסתיימו.

הגורל אינו אלוהי. כובד הגורל בבחינת ''אין מנוס'' כביכול הינה כובדה של מלכות. כובד השררה וגאוותה.

המלך - טיפש ומנופח.

המן, תאב שררה וכבוד ורצחני בגחמות רדיפת הכוח האבסולוטי.

מול המטורפים ומטופשי חגיגיות השררה והממלכתיות הקטלנית האלה עומדים מרדכי ואסתר ממש כיוסריאן בספר ''מילכוד 22 '' - יוסריאן העליז, הציני המפוקח ורב התחבולות להפליא, מול מטורפי הכוח הנוקשים.

אין הם מזדהים כלל עם חגיגיות וטרוף המלכות ועלילותיה, כגון המזימה להרעיל את המלך וכיוצא בזה עלילות תאוות רודפי שררה למיניהם.

אלה הם מנצלים את אלה כמנוף להחלץ מטרוף השררה, תוך תימרונים במיטב החוכמה העממית של האדם הפשוט.

כמובן, על כל הסיפור הזה מולבשת גם מסגרת חיצונית מוכרת של שנאת יהודים והחלצותם, אך אין הדבר שונה בעיקרון מהחלצות וישועה מעול ומטרופי שררה אחרים ועבדות למולך השררה תוך שנאה, רדיפת כבוד, שמדנות וכיוצא בזה קוטייל ההוויות השייכות להאללת השררה והמלכות ורדיפת הכוח.
_new_ הוספת תגובה



חג כמצב הוויה . פורים - קרניבל ההתרסה בגורל ובשררה
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 19/03/2003 שעה 20:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אציג כאן גישה מנוגדת למקובל. כך, יהודים רבים מפרשים את ''המסר'' שבחג הפורים כחג הישועה בפני הצורר, משל לנס הישועה הקורה ''בכל דור ודור''.
אנטישמים מושבעים, מהקצה השני של ''המתרס'', נהגו מצידם לאמר כי ''פורים הוא החג בו היהודם פורעים באויביהם''. יוליוס שטרייכר, עורך ה''דר שטירמר'' הנאצי רב האנטישמיות השמדנית, הפטיר כשהחבל נכרך על צוורו בבית הדין הבינלאומי בנירנברג: ''חג פורים 1946 ''.

ברם, שימו לב לעובדה המענינת כי בפורים, חרף הסיפור, אין כל הוויית שמחה וצחוק אכזרי לאיד, או תחושה הרת גורל וחגיגית של ישועה מצוררינו

ומדוע?

כי אין לדבר על ''חג'' אלא על הוויית חג.

הוויית חג הפורים היא אווירת קרנבל ועליצות של מעין בריחה מאחריות-גלובלית הרת כובד-ראש והשקעת משאבים.

אין לכן לדבר על ''המסר'' שבחג הזה, אלא על תחושת ההוייה השונה מהיום-יום (או שונה אף מאוירת הקודש נוסח השבת) שהוא משרה.

מהי הווייה זו? הקרנבל והעליצות קלת-הראש, הטעונה אף מוטיבים מקבריים, טמונים בכך שהחג מייצג את בריחת האדם העממי והפשוט העליזה והרת התחבולות הממזריות מגורלו.

שבגורל עיסקנן, נירמז אגב כבר בתחילת מגילת אסתר: ''הפור, הוא הגורל''. חד וחלק.

בטרגדיות הקלסיות וברוח הטרגדייה, פוקד הגורל גיבורים נישאים מעם, אנשי מעלה עטורי כובד ראש ומשא אחריות כבדה, אך שאין הם משכילים לחמוק מגורלם.

אם הם אינם יכולים, כיצד נוכל אנו, הקטנים?

פשוט, ניזרוק לזבל את כובד הראש. הגורל מעניש רק את יוהרת אנשי המעלה, אך לא את הקטנים הפועלים בתחבולות קלילות וממזריות כיד המלך.

זוהי משמעותו של קרניבל: כובד הראש לפח, עליצות, אפילו מעט גסויות לא נוראיות.

לא בכחנליית פריצות אורגיאסטית -זה לא.
אלא, מצב מתון של האיש הקטן המפלס דרכו בסבך המהמורות והגלים של טרופים למיניהם של אנשי השררה, וזאת בכוח הטריק והשטיק המזדמן.

אווירת הסיפור הפתלתל במגילת אסתר הזוייה מעט, שכן יש כאן גילגול של אוספי תחבולות מול כובד הראש המנופח של איש השררה תאב הכבוד המן.
באווירה הזוייה זאת אין טעם לשאול למשל שאלות עובדתיות כגון ''האם הרגו את ושתי''. היא פשוט נעלמת, תפקידה הקצר ונוכחותה בעלילה הפתלתלה הסתיימו.

הגורל כאן אינו אלוהי.

כובד הגורל בבחינת ''אין מנוס'' כביכול הינו כובדה של מלכות.

כובד השררה וגאוותה.

המלך - טיפש ומנופח.

המן, תאב שררה וכבוד ורצחני בגחמות רדיפת הכוח האבסולוטי.

מול המטורפים ומטופשי חגיגיות השררה והממלכתיות הקטלנית האלה עומדים מרדכי ואסתר ממש כיוסריאן בספר ''מילכוד 22 '' - יוסריאן העליז, הציני המפוקח ורב התחבולות להפליא, מול מטורפי הכוח הנוקשים.

אין הם מזדהים כלל עם חגיגיות וטרוף המלכות ועלילותיה, כגון המזימה להרעיל את המלך וכיוצא בזה עלילות תאוות רודפי שררה למיניהם.

אלא הם מנצלים את אלה כמנוף להחלץ מטרוף השררה, תוך תימרונים במיטב החוכמה העממית של האדם הפשוט.

כמובן, על כל הסיפור הזה מולבשת גם מסגרת חיצונית מוכרת של שנאת יהודים והחלצותם, אך אין הדבר שונה בעיקרון מהחלצות וישועה מעול ומטרופי שררה אחרים ומתגרת ידם של העבדים למולך השררה, על השנאה, רדיפת הכבוד חסרת המיצרין, השמדנות ותשוקת הקטל וכיוצא בזה קוטייל ההוויות השייכות להאללת השררה והמלכות ורדיפת הכוח.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, משמעותו של חג הפורים כתובה
נסים ישעיהו (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 0:11)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במגילת אסתר (ט, כב) : ''...לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים'' וכמובן, קריאת המגילה ברוב עם.

כלומר, משתה ושמחה כל אחד כפי יכולתו ועוד יותר, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, מעשים המדגישים את אחדות ישראל.

כל היתר זה המצאות (טובות או לא טובות) מאוחרות יותר.
בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



סימוכין הסטוריים לפורים
אליצור סגל (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 12:16)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
עקרונית אני מסכים עם נסים - הרצף המסורת שלנו אינו זקוק לחיזוקים מאיזה פפירוס מתפורר או מחתיכת אבן מפורקת מאיזה חור בעולם.
אבל, אני תמיד נרגש לראות ממצאים הסטוריים מתקופות שונות של הההסטוריה שלנו. החל מהמקואות במצבר דוק מימי שמעון בן מתתיהו החשמונאי ועד קטעי ספר תורה שנמצאו בגניזה במצדה.
באשר לפורים אלדד (הוא פרופ' ישראל אלדד אביו של ח''כ אריה אלדד) מזהה את אחשורוש עם כסרקסס בין יתר הדברים וזיר הוזירים של מלך זה שמו היה מדאכס.
עם זאת אני מסכים עם דבריך שמרבית החגים שאנו חגים קדמו ליהדות וככל שזה ישמע מפתיע - במיוחד חג החנוכה. בעזרת ה' אכתוב על כך מאמר בפורום.
אבל, בסופו של דבר השאלה היא לא מה הצורה אלא מה התוכן. אנו חיים בארץ ישראל והחגים בנויים על פי אקלימה והנתונים האסטורונמיים שלה - כך צריך להיות השאלה איך חוגגים את הארועים ואיזה תוכן מקנים להם.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אני לא מבין אותך אליצור
מי שזוכר (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 12:47)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל ממצא בלתי תלוי המאשש את הנאראטיב שלנו על ההיסטוריה היהודית העתיקה גורם לי להתרגשות רבה.
למה אתה חושב שאנחנו לא זקוקים לזה?
_new_ הוספת תגובה



אני מרגיש כמוך
אליצור סגל (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 17:08)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אני מרגיש כמוך התרגשות עצומה מכל ממצא מההסטוריה שלנו. אבל, צריך לזכור שביסודו של דבר איננו תלויים בממצאים מסוג זה - הרי לא לחינם הווקף המוסלמי השתדל להשמיד על שריד וזכר לבית המקדש. ויתכן שגם עלה בידו במידה לא מעטה.
העדות העקרית היא המסורת העוברת מאב לבנו מהרב לתלמידו.
הרי אלי אשד כבר העיר שיתכן וכחישי השואה יצחו לבסוף שהרי לא לעולם ישארו עדים חיים ממה שהיה ולא לנצח ישארו המסמכים האוטנטיים. כלומר העדות העיקרית לקיומה של השואה היא העדות ההסטורית העוברת מדור לדור. כך הדבר גם בנוגע למכחישי התנ''ך.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



תאר לך למשל שהיה נמצא פפירוס מצרי האומר
מי שזוכר (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 18:43)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי הים נבקע ופרעה כזה או אחר טבע בו עם כל צבאו, או למשל נמצא מרכבות ברזל כנעניות בנחל קישון,
או נוסח עתיק של המקרא על גבי מגילה.
המסורת שלנו לא תשתנה גם אם דוד המלך יקום לחיים ויגיד לנו את כל האמת. מסורות דתיות לעולם אינן משתנות לנוכח המציאות אלא אף מתחזקות.
מאידך, מי שבאמת מתעניין יוכל לחגוג, ואני רואה שאני לא אהיה בודד בעניין.
(אני מתיר לך למנות זאת בין הדברים המוסכמים, בסוף אולי נחתום על מסמך עקרונות משותף)
_new_ הוספת תגובה



יש כמה מסמכים כאלו
אליצור סגל (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 19:02)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
יש כמה מסמכים כאלו - למשל פפירוס איפבאר המתאר בידקנות רבה את מכות מצריים. וכן תאור מדויק של טביעת פרעה על גבי מצבות מצריות וכן תאור מדויק של נפילת חומות יריחו - ראה בפתיחת הספר התנ''ך האבוד של יהושוע עציון. בספר אינו בידי כרגע לכן אינני מצרף מספרי עמודים.
המזבח שבנה יהדע בהר עיבל נחפר ונחשף. גם האבנים שהקיפו את אזור בכל הרואה של משכן שילה. חז''ל אומרים שהגרגשי ברח מפני יהשע בין נון לאפריקה - אפריקה של חז''ל היא אזור תוניס של היום. באזור ההוא נמצאה מצבה שעליה היה כתוב אנחנו ברחנו מפני השודד יהושע בין נון.
האם כל הממצאים המרגשים והכבירים האלו עשו איזה רושם על מכחישי התנ''ך שכמה מהם נמצאים גם בפורום זה?
אמונה אנטי דתית או אנטי לאומית לא מושפעת מראיות.

אבל המממצאים האלו לפעמיםעוזרים להבין סוגיות שונות - למשל המסמכים שנמצאו במערות בר כוכבא בהירים סוגיות מאוד עמומות בדיני שטרות שהתלבטו בהן רבים. כאשר מתגלה מסמך כזה הוא מראה מה עשו בפועל מעבר לשאלה כיצד צריך להסביר סגיות כאלו או אחרות.

שאלה מענינת היא השפעת התפתחויות מאוחרות על התנהגותינו היום. אומנם ספק אם שלמה המלך יקום לתחיה ויסיבר לנו מה כונתן של תקנותיו. אבל לעומת זאת נתגלו די הרבה טכסטים בעצם כתב יד קודשו של הרמב''ם ותלמידיו הקרובים המוכחים חד משמעית מי צדק מי טעה בפרשנותו האם הדבר משפיע על הללכה הנהוגה בידינו היום?
אני מוכן להסתכן ולהגיד כן וכן. וכמובן לספוג את ההתנגדות.
בכל אופן כאן נעצור.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אני לא פרטנר לדיונים הלכתיים
מי שזוכר (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 22:12)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל על חלק מהדברים שכתבת לא שמעתי.
איפה אפשר למצוא חומר על הממצאים במצריים?
_new_ הוספת תגובה



כמה מקורות
אליצור סגל (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 22:25)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
יש לי בלגן בבית מפני שהרבש''ץ דרש שאפנה את המקלט ששימש לי כמחסן - לא ברור לי מה הוא רוצה לעשות בו אבל זה המצב.
תוכל לעיין בספר התנ''ך האבוד של יהושע עציון יש בפרקים הראשונים חומר מאוד מענין. תשאל את אריה פרלמן על הספר כי הוא כתב עליו מאמר. כמו כן את הספר של ולוקובסקי על ישראל ומצרים גם שם חומר מאוד מענין.
ב''דברי הימים - חדשות העבר'' בהקדמה לגליון 13 כותב פרופ ישראל אלדד - ''דבר שאינו ידוע ברבים ואשר חשיבותו רבה מאוד הוא הידעה על התישבות הגרגשי בנומידיה. קיטל בספרו הגדול על דברי ימי ישראל חלק א עמוד 632) מוסר על מצבה שמעדים עליה כמה מקורות רומאיים אשר עמדה בנומדיה וכתוב היה עליה בכתב כנעני אנחנו ברחנו מפני השודד יוהושע בן נוא. מה שנעלם אולי מעיני קיטל היא אגדה תלמודית ...נאמר שהגרגשי קבל את התנאים עזב את הארץ ויצא לאפריקי. אם כן הרי לפנינו זהות בין הגרגשים שבמסורת האגדה ובין המצבה שנמצאה בנומדיה''.
הדברים מדברים בעד עצמם.
על פפררוס איפבר ראה דבריו בהקדמה לגיליון שמונה
אליצור
_new_ הוספת תגובה



תודה, אני ממש מתמלא יאוש מכל הדברים
מי שזוכר (יום חמישי, 20/03/2003 שעה 23:00)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שעוד אפשר לקרוא, צריך להאריך את החיים.
אחפש את החומר, או לפחות את חלקו.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי