בחלום הבלהה של החשכה
כל כלבי אירופה רועמים נביחה,
והאומות החיות מחכות בהאטה,
כל אחת מבודלת בשנאתה;
סאוב אינטלקטואלי עד בוש
ניבט מכל פני אנוש,
וים הרחמים מוטל כאין,
נעול קופא הוא בכל עין.
נאמנות, משורר, שרך דרכך
ישירות לתוככי לב החשכה,
עם קולך הבלתי מוצמת ולא נגוז
שכנענו עדיין כי ניתן לעלוז;
בעיבוד חרוז שירה צלולה
לכרם הסב את הקללה,
על חוסר הצלחת אנוש שורר
כשסער מצוקות אותו גורר;
בישימון בו מוקף הלב
תן למעיין המרפא ללבלב,
ואת האדם החופשי למד
בכלא ימיו איכה בשבח התמד.
|
In the nightmare of the dark
All the dogs of Europe bark
And the living nations wait
Each sequestered in its hate
Intellectual disgrace
Stares from every human face
And the seas of pity lie
Locked and frozen in each eye
Follow, poet, follow right
To the bottom of the night
With your unconstraining voice
Still persuade us to rejoice
With the farming of a verse
Make a vineyard of the curse
Sing of human unsuccess
In a rapture of distress
In the deserts of the heart
Let the healing fountain start
In the prison of his days
Teach the free man how to praise
|